שוב זה תוקף אותי...

[naama78]

כן, המעברים

האלו קשים לי ממוטטים וכמובן- הכאב רק מחכה. מחר תזרח השמש

 

[blonda3]

../images/Emo63.gifהרבה פעמים

בעבר הייתי מבלה פה שעות ליד המחשב.... רק בגלל הכאב הזה זאת היתה התראפיה שלי......

הכאב היה שם בלב ולא לקחתי תרופה כדי לסלק אותו, ואולי יש תרופות שיכולות לעזור ולהקל במצבים שכאלו אז הפתרון שלי היה להיות פה ולכתוב, ולקרוא, ולהגיב ולצלול לתוך סיפורים של אנשים אחרים....וכשבא לי אז גם כתבתי על הכאבים שלי... ולפעמים זה עזר לי... ולפעמים גם מצאתי לי חברות לשוחח איתן בטלפון על מה שקורה...... וגם זה קצת עזר, בכל מקרה, הכאב בסוף עובר..... ונדמה לי שהוא לא מדלג על אף אחד ואחת מהאנשים שכותבים פה בפורום הזה ובכלל.....

 

[naama78]

../images/Emo24.gifשמחה שמצאתי את המקום הזה

 

[זורמת ברוח]

בדיוק כמו שיש יצר רע ויצר טוב

וכשהטוב משתלט לו הרע מקנא ורוצה לחדור אל תתני לו אל תוורתי העיפי אותו מהטוב שמתקרב אלייך

 

[naama78]

אני דווקא

בעד קצת לכאוב אמרתי: קצת קצת שלא תבין אותי לא נכון כאב חוצפן קצת!!!!

 

[זורמת ברוח]

טוב אי אפשר לנפנף חזק..לאט לאט קצת

 

[naama78]

../images/Emo45.gif

 

[איש הכוכבים]

הכאב הוא חלק מהחיוך שמגיע אחרי..

וכשהוא מגיע, הוא מגיע גם עם יותר עומק ומשמעות. זה הכאב שגורם לנו להעריך את הדברים הקטנים שפעם לא הערכנו, רגעי ההנאה הקטנים האלה, יו נואו, שהופכים עם הזמן לעניין עצמו. זה בית הספר האמיתי להנאה, הכאב הזה, שמעניק חדות ותובנות למה שחשוב באמת. מן בית ספר כזה, שנראה שאי אפשר איתו - אבל גם לא בלעדיו.. נכון, נעמה ומונה? ואז, אפילו נצחון קטן ברמיקוב הופך נצחון ענק, בעיקר אחרי עוגת הגבינה ההיא..

אוף, העוגה הזאת. הטעם עוד על הלשון..

 

[blonda3]

../images/Emo9.gifעכשיו אני מבינה

למה ניצחתן... בזכות העוגה הפלאית.... ורק אני.... לא טעמתי ממנה.....

 

[naama78]

הפסדת../images/Emo123.gif

 

[blonda3]

../images/Emo12.gifנזכרתי....../images/Emo9.gif

שאכלתי מעוגה קטיפתית עם שוקולד וקוקוס....שהיתה נהדרת..... אבל מהעוגת גבינה של גליה לא טעמתי בגלל זה הפסדתי?

 

[naama78]

נכון... והעוגה....אפשר עוד????

בעצם אתה אכלת יותר ןהנצחון- מתוק מתוק

 

[איש הכוכבים]

צודקת.. בגלל זה נצחתי בסבוב האחרון

ומקוה אפילו השארתי טעם טוב (של עוגה..

)

 

[מונה של אהבה]

../images/Emo124.gif../images/Emo124.gif איש הכוכבים

תתקרב רגע עוד קצת עוד טיפונת... ועכשיו תגיד, נכון אפ'חד לא ראה כמה אכלתי מהעוגה של גליה שלך?

 

[blonda3]

חחחחחח../images/Emo6.gif

 

[naama78]

מונל''ה

אני ראיתי ואני ראיתי

 

[blonda3]

../images/Emo13.gifואני ראיתי בתמונה

יש עכשיו תיעוד.... אבל נדמה לי ששם זאת עוגת השוקולד

 

[naama78]

נכון עכשיו מתועד

 

[מצוטטת]

כמה קל (ומתסכל) להתנדנד ../images/Emo4.gif

ביו מצבי הרוח... חדשי לי משהו...(שלא מוכר) אבל זה האחרון <"המניוק" אני קוראת לו> הוא מה זה מתעתע

מעצמי אספר לך, את יודעת מה השם השני שלי אה

....<הליצן

ה

> אני יכולה להתנגח בו בלי סוף והוא (אמנם היום במרווחי זמן ארוכים יותר) נותן לי להרגיש שהצלחתי ב"פייט" נגדו ואז הופ בא הלילה, או הסופ"ש, או שאני מוצאת עצמי באיזו הסתלבטות לבד עם עצמי.....הופ הוא מגיח.... כאילו מה אני להגיד לך את שואלת

אני להגיד לך שכמו בין שנאה לאהבה ככה דק הקו המפריד בין העצב(כאב) לחיוך(תחושת השמחה) וכאן זה לא מסימני מזג האוויר <קשקוש> כאן אין מנטרות וציטוטים

כאן, צריך לכאוב עד הסוף לנצל את מיכסת הדמעות עד תום אין, אין הנחות לצערי

ורק כשתרגישי שזהו די השק יבש כשתצא הצעקה די

רק אז יתחיל לצאת החיוך האמיתי <לאט לאט> בינתיים, כל שניתן להציע לך כאן זה להעזר בחברים ולנגב לך ת'דמעות.

 

[blonda3]

מצו כמה שאת צודקת../images/Emo45.gif

צריך למצות את הכאב עד הסוף.....