שוב החמות...

שוב החמות...../images/Emo10.gif

שלום לכולם אמא של עמית הפיחה בי רוח קרב כלפי חמותי ואני חייבת לשתף. בןצ'וק בן חצי שנה וחזרתי סופסופ לעבודה השבוע, כמובן שהיה קשה מנשוא מה עוד שהעולל לא אוכל תמ"ל בכלל ורק רוצה ציצי. בעמל רב בחרתי לו משפחתון שממנו אני מרוצה אולם ימי שישי לא עובדים שם. אנחנו גרים 5 דקות מהורי והם מטפלים בבנצ'וק בכל זמן שצריך לשביעות רצון כולם והם דואגים לו בימי שישי כשהבעלול ואני עובדים (כאמור המשפחתון סגור בימי שישי) כי שניהם לא עובדים בימי שישי. לתומי חשבתי שגם הורי בעלי (שכ"כ מאוהבים בבן כי הוא נכד בכור) ומתגעגעים אליו נורא כי הם גרים במרחק "עצום" מאיתנו של שעה נסיעה יבואו לטפל בו ביום שישי. לא, לא כל יום שישי אלא פעם בחודש! חמותי בכלל בפנסיה ואילו חמי לא עובד ימי שישי, מה יותר טוב מזה? חצי יום עם הנכד??? אז כשהעלתי את הנושא בפניהם חטפתי שוק! לא מתאים להם בכלל לבוא!!! כי יש להם עיסוקים אחרים (לקרוא עיתון ולישון עד מאוחר...) כמובן נפגעתי מאוד, גם בשם בן, שהם כביכול כ"כ מתגעגעים אליו ותמיד רוצים שנבוא לשם לביקורים. מעצבן לא? וחמותי עוד הוסיפה ואמרה שרק אם יהיה פנצ'ר נ-ו-ר-א-י היא אולי אולי תוכל לבוא, אבל אין מה לדבר על סידור קבוע. רק אוסיף לסיום שכעת אני מאוד כועסת עליה, ודי קרירה אליה כבר שבוע... אז זהו, מה דעתכן???
 

ELLA31

New member
קודם כל ../images/Emo24.gif

רק אל תתעצבני מהמ שאני אכתוב לך, תדעי שקודם כל אני בעדך!! אבל: זכותה. אין מה לעשות, לפחות תעריכי את הכנות שלה וזה שהיא לא "מתחמקת" כמו שעושות סבתות מסויימות וזה אני יודעת מכמה חברות שלי. עדיף הכנות הזו. ככה זה. מקווה שיסתדר לך. ואל תהיי קרירה אליה. היא אוהבת את בן, זה בטוח.
 

nubi

New member
אני חושבת קצת אחרת ממך

ההורים שלי לא עוזרים לי עם הילדה בכלל. הכל "נופל" על מטפלות וכתוצאה מכך אני משלמת הון. בהתחלה נורא כעסתי וחשבתי כמוך. אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שהם לא "בייביסיטר". אנחנו לא עושים ילדים כדי "להלביש" אותם על ההורים שלנו. יש להם חיים משלהם ועיסוקים משלהם ואי אפשר להכריח אותם להפסיק הכל ולבוא ולשבת עם הילדים. מה גם שזה מתכון בטוח לפיצוצים ומריבות (מנסיון). אני אישית חושבת שהכי טוב זה מטפלת או גן ובשום אופן לא לסמוך על עזרה מההורים. אם יש עזרה-אומרים תודה וזהו.
 

יפעת 27

New member
מעדיפה תשובה ישירה../images/Emo140.gif

כן זו תשובה מרגיזה ומאכזבת אבל לפחות ישירה... תארי לך שהם היו מסכימים ואח"כ כל הזמן דוחים את הפעם בחודש ומוצאים תירוצים למה לא לבוא או להציע הצעות "יצירתיות": למה שלא תביאו אותו אלינו בשישי? הא קשה לכם בבוקר? אז אולי שישן מחמישי אצלנו? יש הבדל בין להנות מהנכד לבין להתחייב לשמור עליו וזו לגמרי זכותם לא לרצות,לדעתי אין טעם להיות קרירה, להנות ממה שכן יש (ההורים שלך לדוגמה). ולנסות לעבור הלאה.
 

imushle

New member
מזדהה איתך לחלוטין

זו אמנם זכותה, אבל עדיין מגעיל מצידה. חמותי, שגם "מאוד" אוהבת את הבן שלי, הגיע לבקרו בשנה וחודש שהוא חי רק פעם אחת כשנולד. אותי היחס הרגיז, וגם אני הורדתי את מינון הביקורים. הלכנו פעם בחודש! וגם אז הגברת לא הגיעה... והתקשרה להגיד שהיא "מתגעגעת". אז אמרתי לה שתבוא לבקר! היא לא באה (לשאר הנכדות היא כן יכולה ללכת, כמובן). חשוב לציין גם שכל עול הטיפול והבייביסיטר נופל על אמא שלי. אני במקומך הייתי מורידה מינון ביקורים. כמו שהם רוצים לקרוא עיתון ולישון, גם את רוצה! ואולי אז הם יעשו מאמץ ויסכימו לוותר על העיתון ביום שישי... זה לא אמור לעשות סכסוכים, כפי שזה שהם לא מסכימים לא עושה סכסוכים! והקרירות שלך די מובנת. אגב, מה בעלך אומר על זה?
 
הבעלול

הבעלול אומר שההורים שלי יכולים לעזור כי בגלל זה אנחנו גרים לידם ואם ממש נתקע אז הוא יבקש מהם לבוא, אבל לו גם לא נראה שהם יבואו על בסיס קבוע, מה שלי נראה מתאים.
 

imushle

New member
גם בעלי מגן על הוריו

למרות שהוא יודע שאני צודקת. למרות שבסוף גם הוא למד לומר להם שאם הם "מתגעגעים" שיבואו. כמובן שהם לא הגיעו, וכפי שאמרתי לך אנחנו הורדנו את מינון הביקורים. ככה הם לפחות מבינים שצריכה להיות הדדיות מסוימת, ומותר לצפות מהם!! מה, רק ההורים שלך הם "הורים וסבאסבתא"? גם ההורים שלו יכולים לקחת חלק!
 
אני חושבת ששעה נסיעה זה לא פשוט

אמא שלי כן עשתה את הדרך הזאת כמה פעמים אבל זה מאוד קשה לה חשב לזכור-האנרגיות שלהם אחרות משלנו כשאנחנו נוסעים לשם העולל אצלה כל היום אבל כל היום ובכל זאת מעניין הנסיעה היא לא מתלהבת
 

comfi

New member
אצלנו אותו המצב ....

החמות בפנסיה וכדי לקבל בייביסיטר צריך להודיע לה שנה קודם ואין מה לדבר על סידור קבוע , גם היא גרה "רחוק" מאיתנו (40 דקות נסיעה) ולפעמים כשעולה התירוץ אנחנו מציעים להביא את הקטנה אליה . בכל מיקרה למדתי לא לצפות לכלום , אם לא בא לה , אז לא ... לפעמים היא עושה כל כך הרבה פוזות שאני כבר אומרת לבעלול תגיד לה שלא צריך וזהו . אני מניחה שהיא תבין שיש לנו בייביסיטר ואנחנו לא צריכים אותה משהו שם יזוז . מה שכן יאמר לזכותה שכשמצאתי עבודה מהיום למחר בזמן שאין גנים ובעלולי ביקש ממנה עזרה לשבועיים היא הסכימה (למזלה אחרי יום הבנתי שזו לא עבודה בשבילי ופרשתי)
 
מצטרפת לקודמותי...

קודם כל שעה נסיעה זה לא מעט. שנית, צריך להכיר בעובדה שההורים שלנו הם אנשים מאד צעירים בדר"כ, וכן, היום גיל 60 הוא גיל צעיר, ואם מדובר בנכד ראשון הם יכולים להיות בני 45-50. יש להם כבר סדר יום משלהם, שלקח להם הרבה זמן לגבש עם היציאה לפנסיה, יש להם את הדברים שהם נהנים מהם, והם לא חשים שהם צריכים לוותר עליהם. גם ההורים שלי לא עובדים, אבל לאמא שלי יש את כל החוגים בקאנטרי שהיא הולכת אליהם, ואבא שלי אוהב לטייל על האופנוע שלו ולשבת עם חברים בים. בטלנים, אבל בכיף. אז אמא שלי משתגעת מגעגועים ומשתדלת לראות את פז אחת ליומיים שלושה, אבל היא גם לא גרה במרחק שעה ממני אלא במרחק 30 ק"מ, שזה אמנם לא הכי קרוב אבל גם לא נורא רחוק, ולשמחתי היא ממונעת. לא הייתי חולמת לבקש ממנה בכלל לשמור על פז, והאמת היא שאני חושבת שיותר בריא ליחסים שהיא תראה את פז במינון נמוך יותר. היתה תקופה שגרנו אצלם, כשחיכינו שהבית שלנו יהיה מוכן, וראיתי את ההבדל בין היחס אז ליחס היום, ואני בהחלט מעדיפה את היחס היום. נכון שאני חושבת שלא היה קורה להורים של בעלך שום דבר אם אחת לחודש היו מבלים עם נכדם האהוב חצי יום, ואני חושבת שהם עושים טעות שהם לא מקדישים את הזמן הזה, אבל אני מבינה את זה שהם לא רוצים לעשות את זה סידור קבוע, אלא מתי שבא להם. זה היתרון בלהיות סבא וסבתא. עכשיו, מה שכן, את יכולה עוד יותר להעריך את ההורים שלך, שהם בעיני קדושים מדהימים שככה הם עוזרים לכם. זו ברכה, וצריך להבין שזה לא מובן מאליו. אז אמא של בעלך לימדה אותך משהו בחיים, גם זה טוב
 

נעהלֶה

New member
קבלי ../images/Emo24.gif ו.. מסכימה עם אלה..

אולי באמת לא תאהבי את התשובה אבל זו אכן זכותה. אין מה לעשות. את צריכה לפעמים לחשוב כאילו במקומם. הם כבר אחרי הרבה, גידול ילדים, פרנסה, חינוך ומה לא ועכשיו הם רוצים שקט ופינוק ומתאים להם לראות את הנכד מתי שהם רוצים ונוח להם. ככה זה גם עם אמא שלי! ולאו דווקא עם החמות. אמא שלי אמרה בפירוש - מוכנה לעזור אבל לא משהו שהוא סידור קבוע. אני מבינה אותה ובכלל לא כועסת עליה. ואני בצד שלך, אני מבינה אותך ואל תקחי ללב, יהיה בסדר. תמיד בסוף הכל מסתדר.
 

ו שתי

New member
שני דברים:

ושניהם, כמובן, מנהמת ליבי. הראשון, לא לצפות לעזרה מהמשפחה. לדעת לבקש? כן. לדעת לשמוע לא? גם כן. לדעת להחזיר יחס בהתאם? בהחלט. השני: לשמוח. לשמוח שיש לך הורים קרובים, ולשמוח שההורים שלא עוזרים הם אילו שגרים רחוק. לדוגמה. חמותי שתחיה גרה בב"ש ואנחנו בת"א. לפני הלידה תמיד היינו הפיליפינים שלה, ברמות בלתי נתפסות. אני באה מבית שמובן מאליו שעוןזרים ונעזרים- אצל נ' בבית זה לא ככה. יצא שעיקר העזרה היא מאיתנו ועל כל דבר קטן שהיא עוזרת לנו היא מתחשבנת ברמות שלא יאמנו. וכמובן ששמעתי מאז אין=ספור פעמים, על כל דבר שסירבתי לעשות (נגיד כמו לנסוע עם ילדה בת שבוע וחצי ותפרים אחרי הלידה כנ"ל לב"ש לכל השבת) שהיא כ"כ עוזרת ואני כפוית טובה. עכשיו- גם כשהיא מתחננת לעזור אני לא מוכנה לקבל. כנ"ל לגבי לבוא לקראתה. זה לא בקטע של לחנך אותה לעזור בלי להתחשבן או כדי לקבל עזרה, אלא בקטע של לתאם ציפיות. כשהקשר רחוק סימטרית, הציפיה ההדדית קרובה יותר.
 

limooor

New member
חמתי אישה מדהימה ../images/Emo9.gif

היא שומרת על בר כל הזמן ואין לה בעיה עם זה ההפך רק שנביא אותו אני לא יודעת מה יהיה שיוולד לי התינוק הזה ב"ה (בר נכד ראשון ויחיד) או שיהיו עוד נכדים לבנתיים אנחנו נהנים מאחלה סבתא וסבא
 
דווקא אני מסכימה איתך לחלוטין

אני חושבת שההורים של שני הצדדים צריכים לעזור כמיטב יכולת ולהרתם לטובת ילדיהם ונכדיהם. אחרת למה יש הורים אם לא כדי להיות ולבלות עם הנכד שלהם? יש יותר כיף מזה? סליחה, לקרוא עיתון? גועל נפש..אני בטוחה שאת ובעלך לא קוראים עיתון.. שתדעי לך שאנחנו מסוכסכים עם ההורים של בעלי בדיוק מהסיבה הזו. הם העדיפו לטייל, לבלות וכו' על פני עזרה בטיפול בנכדה שלהם. ועוד בזמן שביקשנו מהם.. בקיצור, אני כמוך מצפה לעזרה מההורים מפני שאין לנו אחרים!
 

MASHY BOSTON

New member
אחרת למה יש הורים ???../images/Emo60.gif

יש יותר כיף מזה ??? אני לא חושבת שיש למישהו זכות להחליט להורייו (או לחמיו) מה לעשות עם זמנם הפנוי. מי שהחליט להביא את הילד לעולם ומי שצריך לגדלו, זה ההורים שלו. לא הסבים. אם הסבים רוצים לעזור. יופי טופי. צריך לשמוח על כל עזרה. אבל אם הם רוצים לנצל את זמנם הפנוי (אם יצאו לפנסיה אחרי שעבדו 30 שנה) לדברים אחרים, אז זו זכותם. וחבל לקחת ללב ולהתעצבן ולהסתכסך איתם בגלל דבר כזה. זו דעתי. נ.ב. הסבים של תמרי הם במרחק של 14 שעות טיסה מאתנו. כך שלנו אין את הבעיה הזו. אם אנחנו רוצים או לא ואם הם רוצים או לא - עזרה לא נקבל מהם.
 

city

New member
../images/Emo45.gifמסכימה איתך לחלוטין...

מילים זה לא הצד החזק שלי ואילו את ניסחת יפה בדיוק את מה שחשבתי.
 
הסבים צריכים לשלב בין הפנאי למחויבו

שלהם כלפי הילדים שלהם. מה את לא תעזרי לילדים שלך בעתיד? את תשבי לקרוא עיתון? אני אתייצב לצד משפחתי בכל זמן ואתפנה לבילויים לאחר מעשה ולא במקום..
 

MASHY BOSTON

New member
צריכים הם לא ! ../images/Emo60.gif

אם הם רוצים ונהנים מזה אז כמובן שצריך להודות על כך, אבל הם לא צריכים וחייבים שום דבר. הסבים את שלהם עשו כשהם גידלו את הילדים שלהם. מסכימה מאד עם מה שאביטלתל רשמה למטה. ומה שאני אעשה או לא אעשה עם הנכדים שלי זה ממש לא משנה. כל אחד בוחר לעשות עם הזמן שלו מה שהוא רוצה.
 
אין ברירה צריך סבלנות

אצלי החמה גרה ממש קרוב (שתי דקות ברגל) והיא עוזרת מתי שרק אפשר אבל גם אומרת לפעמים לא וזה בעיני בסדר גמור. יש להם חיים, נכדים זה לא ילדים. המון פעמים היא אומרת ועושה דברים שלו נראים לי אבל זה מה יש. זה המחיר של בייבי סיטר חינם וסבתא אוהבת. הבן שלי חולה עליה, רק הלילה הוא ישן שם ומאוד נהנה. אמא שלי רחוקה ולא יכולה הרבה לעזור במיוחד לאחרונה שאבא שלי חולה. אני חושבת שצריך לזכור שסבים זה דבר נפלא וכל עוד יש כאלו צריך לעודד את הקשר בינם לבין הילדים, סבתא אוהבת עדיפה בעיני על כל מטפלת.
 
תודה על העידוד!

הגישה שלי קצת שונה מאלה שטוענים שלסבתאסבא יש את החיים שלהם ומה שהם נותנים אז להגיד תודה ולא לצפות לשום דבר. הסיבה היא שההורים שלי מאוד מסורים לנכדים (חוץ מבן יש להם עוד שניים מתוקים של אחותי) והם עוזרים המון (לוקחים מהגן, מקלחים, מטיילים, שרים ...) כי הם מתים על הנכדים! גם הצד השני נראה כאילו הם מאוד אוהבים ומתגעגעים לבן וחשבתי שהם ישמחו מאוד, זה הרי רק פעם בחודש!!!!! אני כן מצפה מהם לעזור קצת, לא הרבה ! אבל אני אכן לומדת להעריך את ההורים שלי יותר ופחות אותם. נכון, אני לא אהפוך את זה למריבה, אבל נראה לי שלא אתאמץ לבוא אליהם כ"כ הרבה "כי אנחנו נורא מתגעגעים לבן" כמו שהם תמיד אומרים, ודרך אגב כשבא להם הם קופצים מתי שנוח להם, כדי לבקר את בן. תודה על העידוד!
 
למעלה