ערב ביזארי לחלוטין../images/Emo12.gif
ברבע לשבע התקשרו הזוג הראשון ואמרו שהם לא יכולים לבוא כי הבחור מהצהריים סובל מקלקול קיבה והוא מעדיף להישאר צמוד לבית - מוכר לי לחלוטין העניין. או.קיי אמרנו לעצמנו - אז נהיה ארבע כמו שתכננו מלכתחילה. שבע וחצי עובר, וגם שמונה ואין זוג שני. התקשרנו אליהם לנייד - הם לא שם. התקשרנו לבית, עכשיו ממש דואגים - הם שם! "חשבנו שמחר בערב" הם אומרים לנו ואנחנו לא יודעים אם לצחוק או לדלג על זה ולקפוץ כבר על האוכל! בחיי שזה מוזר, לא ככה? מערב שהיה אמור להיות עמוס באורחים קיבלנו ערב שקט, כולו לעצמנו. כמו שמתחשק לי. ובכל זאת, אכלתי המון, חלק בתחושה שלא ברור לי למה אני לא שובעת כבר. אני בהחלט מאוכזבת. ואיך זה ששנייה אחרי שכתבתי את המילים האלה אני מרגישה את השובע?! לא מבינה מה קורה פה. טוב עזבו - אלו הגיגים של עייפות, שבת שלום וליל מנוחה,