שבת צהריים..... בלעדיו

Hadar design

New member
שבת צהריים..... בלעדיו

שבת חמישית בלעדיו...
חזרתי מבוקר שבת עם חברה, משהו שעשינו המון בשבתות אני והוא, והיום שוב בלעדיו...
אני עייפה מלילות ללא שינה, מהכאב הגדול שבלב, מנסה קצת לחייך ולא מצליחה.

חזרתי הביתה עכשיו, והבית ריק, כל הדרך כשנהגתי הביתה נזכרתי בפנים שלו בשבועיים האחרונים.
ונזכרתי במילים שלו שאמר לי, ונזכרתי בכאב שהוא סבל, ונזכרתי במבט שלו.
ושיחזרתי כל הדרך את הימים האלה שלא עוזבים אותי.

נכנסתי הביתה, ועליתי לחדר השינה שלנו, שמרגיש לי כרגע זר ומנוכר
והדמעות לא מפסיקות לרדת, עצובה, ואם מסתכלים עליי רואים את השפתיים שלי בחיוך הפוך, ממש חצי עיגול כלפיי מטה, עצב אמיתי.

אני מתגעגעת בכל גופי! יודעת שהוא לא יחזור
ועצב עוטף את כולי כל כך עכשיו.
שבת בלעדיו, והכאב קשה קשה קשה מנשוא.
 

דנה אז

New member


הדר יקרה,
מרגישים את כאבך דרך המסך, וליבי איתך.
מילים שנאמר לא ינחמו, לא יקלו את כאבך.

אני מעריכה את כוחך, שאת בוחרת לצאת לחברים, ולא להשאר לבד.
כל דבר שעושים בלעדיו בפעמים הראשונות יזכיר אותו. ואת פניו תראי בכל מקום.
לאט לאט מתרגלים, לעצב הזה שנמצא בתוכנו ולומדים לחיות איתו.
את חייבת לישון ולהתחזק, מניחה שהלילות כואבים ולא פשוטים, אם בימים אפשר לברוח מהמטלות ולחברת אנשים מהמחשבות.
תנסי רק לתקופה להעזר במשהו (טבעי אולי) כדי להרגע ולהרדם בלילות.
 

Hadar design

New member
תודה דנה...

דנה יקרה...
מהיכן את? אם תרצי ותוכלי כתבי לי במסר אישי, רוצה לשמוע את הסיפור שלך.
 
למעלה