שבתשתיות - סיור בקו אשקלון-ב"ש

[easylivin]

תודה בועז! תודה על התמונות ועל הסיפורים. במיוחד על

שבתשתיות - סיור בקו אשקלון-ב"ש
סופ"ש נעים וחג אורים שמח, ששת קוראיי הנאמנים.
לאחר תקופת היעדרות ממושכת, שוב אנו בקו אשקלון-ב"ש. פתיחתה הקרבה של תחנת נתיבות ב-15 בפברואר 2015 היא סיבה מספקת לקיום סיור. גם "התוואי הנעלם" שבין תחנת נתיבות לאשל הנשיא נעדר זה זמן רב מהמדור השבועי. המסקנה המתבקשת: חייבים סיור ודחוף!
אליי לסיור הצטרפה כנופיית תשתיות חביבה שכללה את ד"ר התחכמות עמית, אלי, משה, מיכאל ויעל. הסיור התקיים כמתוכנן וכלל ביקור בתחנת נתיבות וסיור ברכבי שטח בתוואי "הנעלם". תמונת הפתיחה של השרשור מגיעה אלינו באדיבות "רכבת ישראל" וחברת צילומי האוויר "אלבטרוס". הצילום מתאריך שבעה בנובמבר, והוא אחד מתוך סדרת צילומי אוויר של קו אשקלון-ב"ש. את קולקציית הסתיו המלאה אני מקווה להעלות בפרק אחר של "שבתשתיות".

.

תודה בועז! תודה על התמונות ועל הסיפורים. במיוחד על
הסיפור החשוב אודות התערבות השר הממונה וראש העיר אופקים בנעשה. לדעתי, כדאי להזכיר ולהגדיש את הסיפור הזה לכל המזלזלים בחשיבות תפקידו ובתכונות אישיותו של שר התחבורה. צל כבד מאוד ירחף מעל כל פרוייקטי התחבורה בארץ, אם מחליפו של ישראל כץ יהיה שונה ממנו בפן הזה... מה לעשות, זאת המציאות והיא לא תשתנה בקרוב.

 

[בועז ל]

יפה ונכון כתבת, אריק.

תודה בועז! תודה על התמונות ועל הסיפורים. במיוחד על
הסיפור החשוב אודות התערבות השר הממונה וראש העיר אופקים בנעשה. לדעתי, כדאי להזכיר ולהגדיש את הסיפור הזה לכל המזלזלים בחשיבות תפקידו ובתכונות אישיותו של שר התחבורה. צל כבד מאוד ירחף מעל כל פרוייקטי התחבורה בארץ, אם מחליפו של ישראל כץ יהיה שונה ממנו בפן הזה... מה לעשות, זאת המציאות והיא לא תשתנה בקרוב.

יפה ונכון כתבת, אריק.

 

[amit1270]

תודה רבה בועז

שבתשתיות - סיור בקו אשקלון-ב"ש
סופ"ש נעים וחג אורים שמח, ששת קוראיי הנאמנים.
לאחר תקופת היעדרות ממושכת, שוב אנו בקו אשקלון-ב"ש. פתיחתה הקרבה של תחנת נתיבות ב-15 בפברואר 2015 היא סיבה מספקת לקיום סיור. גם "התוואי הנעלם" שבין תחנת נתיבות לאשל הנשיא נעדר זה זמן רב מהמדור השבועי. המסקנה המתבקשת: חייבים סיור ודחוף!
אליי לסיור הצטרפה כנופיית תשתיות חביבה שכללה את ד"ר התחכמות עמית, אלי, משה, מיכאל ויעל. הסיור התקיים כמתוכנן וכלל ביקור בתחנת נתיבות וסיור ברכבי שטח בתוואי "הנעלם". תמונת הפתיחה של השרשור מגיעה אלינו באדיבות "רכבת ישראל" וחברת צילומי האוויר "אלבטרוס". הצילום מתאריך שבעה בנובמבר, והוא אחד מתוך סדרת צילומי אוויר של קו אשקלון-ב"ש. את קולקציית הסתיו המלאה אני מקווה להעלות בפרק אחר של "שבתשתיות".

.

תודה רבה בועז
על הסיור המרתק. הצלחת בניגוד לכל הסיכויים להרים סיור מופתי וההדרכה של יואב שהעשיר אותנו בהסבריו ומיכאל שגילה לנו אינספור פינות נסתרות לאורך המסלול וזוויות צילום מעולות.

אין לי הרבה מה להוסיף לתמונות, אולי קצת צילומי נוף וטבע ופה ושם זווית אחרת (אשתדל להעלות במהלך הסופ"ש). ואגב - לא פחות מהסיור התשתיתי, חוויית הטיול בחבל ארץ הנהדר הזה בעונה הירוקה הזאת, וביחוד כשחזית הגשם עוקבת אחרינו אבל לא מצליחה להדביק אותנו, היתה מהנה ביותר. גם הארוחה בסוף הסיור הייתה בסדר.

קבל בינתיים דוגמית נוף עם עץ פוטוגני במיוחד.

 

[amit1270]

אגב, שמתי לב עכשיו לפרט מעניין

תודה רבה בועז
על הסיור המרתק. הצלחת בניגוד לכל הסיכויים להרים סיור מופתי וההדרכה של יואב שהעשיר אותנו בהסבריו ומיכאל שגילה לנו אינספור פינות נסתרות לאורך המסלול וזוויות צילום מעולות.

אין לי הרבה מה להוסיף לתמונות, אולי קצת צילומי נוף וטבע ופה ושם זווית אחרת (אשתדל להעלות במהלך הסופ"ש). ואגב - לא פחות מהסיור התשתיתי, חוויית הטיול בחבל ארץ הנהדר הזה בעונה הירוקה הזאת, וביחוד כשחזית הגשם עוקבת אחרינו אבל לא מצליחה להדביק אותנו, היתה מהנה ביותר. גם הארוחה בסוף הסיור הייתה בסדר.

קבל בינתיים דוגמית נוף עם עץ פוטוגני במיוחד.

אגב, שמתי לב עכשיו לפרט מעניין
אני לא לגמרי בטוח, אבל נדמה לי שתחנת נתיבות היא התחנה היחידה שעובר מתחתיה נחל.

 

[עמוד השדרה]

מתחת לתחנת ת"א מרכז עובר נחל

אגב, שמתי לב עכשיו לפרט מעניין
אני לא לגמרי בטוח, אבל נדמה לי שתחנת נתיבות היא התחנה היחידה שעובר מתחתיה נחל.

מתחת לתחנת ת"א מרכז עובר נחל

 

[amit1270]

אתה מתכוון לאיילון? הוא לא בדיוק חוצה את התחנה

מתחת לתחנת ת"א מרכז עובר נחל

אתה מתכוון לאיילון? הוא לא בדיוק חוצה את התחנה

 

[בועז ל]

הסיטו אותו, זוכר?

אגב, שמתי לב עכשיו לפרט מעניין
אני לא לגמרי בטוח, אבל נדמה לי שתחנת נתיבות היא התחנה היחידה שעובר מתחתיה נחל.

הסיטו אותו, זוכר?

 

[amit1270]

זכורני...

הסיטו אותו, זוכר?

זכורני...
אולי לא דייקתי בניסוח. הנחל לא עובר מתחת למבנה התחנה (כפי שהיה לפני שהוסט) אלא רק מתחת לרציפים. זה עדיין חלק מהתחנה ויכול להיות מעניין לחכות שם לרכבת בזמן שיש בנחל זרימה חזקה.

 

[ניצן חזר הבייתה]

אני לא אוהב את המבנה של תחנת נתיבות, מזרח תיכוני מידי

שבתשתיות - סיור בקו אשקלון-ב"ש
סופ"ש נעים וחג אורים שמח, ששת קוראיי הנאמנים.
לאחר תקופת היעדרות ממושכת, שוב אנו בקו אשקלון-ב"ש. פתיחתה הקרבה של תחנת נתיבות ב-15 בפברואר 2015 היא סיבה מספקת לקיום סיור. גם "התוואי הנעלם" שבין תחנת נתיבות לאשל הנשיא נעדר זה זמן רב מהמדור השבועי. המסקנה המתבקשת: חייבים סיור ודחוף!
אליי לסיור הצטרפה כנופיית תשתיות חביבה שכללה את ד"ר התחכמות עמית, אלי, משה, מיכאל ויעל. הסיור התקיים כמתוכנן וכלל ביקור בתחנת נתיבות וסיור ברכבי שטח בתוואי "הנעלם". תמונת הפתיחה של השרשור מגיעה אלינו באדיבות "רכבת ישראל" וחברת צילומי האוויר "אלבטרוס". הצילום מתאריך שבעה בנובמבר, והוא אחד מתוך סדרת צילומי אוויר של קו אשקלון-ב"ש. את קולקציית הסתיו המלאה אני מקווה להעלות בפרק אחר של "שבתשתיות".

.

אני לא אוהב את המבנה של תחנת נתיבות, מזרח תיכוני מידי
הייתי מעדיף עיצוב יותר אירופאי ופחות מזרח תיכוני\ערבי\עותומני שניכר בגג הקשתי של המבנה.
עדיף ישראל אירופאית יותר ופחות מזרח תיכונית.

 

[easylivin]

כוונת "המשורר" הייתה הפוכה לגמרי ממה שאתה מתאר...

אני לא אוהב את המבנה של תחנת נתיבות, מזרח תיכוני מידי
הייתי מעדיף עיצוב יותר אירופאי ופחות מזרח תיכוני\ערבי\עותומני שניכר בגג הקשתי של המבנה.
עדיף ישראל אירופאית יותר ופחות מזרח תיכונית.

כוונת "המשורר" הייתה הפוכה לגמרי ממה שאתה מתאר...
זה מה שאמר האדריכל בנוגע לעיצוב התחנה:
"התחנה בנתיבות מתאפיינת בעיצוב קלאסי הקושר אותה בעקיפין לתחנות הרכבת האירופיות שהוקמו בעקבות המהפכה התעשייתית. "העיצוב הוא לא חדשני עם פלטיניום וזכוכית, אלא יותר מחובר להיסטוריה של תולדות תחנות הרכבת".
http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3088195,00.html

 

[ניצן חזר הבייתה]

מעניין למה הוא התכוון, (לא מחזיק מXנט כמשהו רציני.

כוונת "המשורר" הייתה הפוכה לגמרי ממה שאתה מתאר...
זה מה שאמר האדריכל בנוגע לעיצוב התחנה:
"התחנה בנתיבות מתאפיינת בעיצוב קלאסי הקושר אותה בעקיפין לתחנות הרכבת האירופיות שהוקמו בעקבות המהפכה התעשייתית. "העיצוב הוא לא חדשני עם פלטיניום וזכוכית, אלא יותר מחובר להיסטוריה של תולדות תחנות הרכבת".
http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3088195,00.html

מעניין למה הוא התכוון, (לא מחזיק מXנט כמשהו רציני.
בכל מקרה במבט מלמעלה העיצוב נראה נורא מזרח תיכוני ובשום דבר לא מזכיר את אירופה.
עדיף כבר תחנה פשוטה כמו רכבת מלחה.

 

[easylivin]

הוא התכוון לתקרות הפלדה והזכוכית שנפוצו בסוף המאה ה-19.

מעניין למה הוא התכוון, (לא מחזיק מXנט כמשהו רציני.
בכל מקרה במבט מלמעלה העיצוב נראה נורא מזרח תיכוני ובשום דבר לא מזכיר את אירופה.
עדיף כבר תחנה פשוטה כמו רכבת מלחה.

הוא התכוון לתקרות הפלדה והזכוכית שנפוצו בסוף המאה ה-19.
כמעט כל תחנה שנבנתה בתקופה הויקטוריאנית או מעט לאחריה, כוללת או כללה תקרה כזאת מעל לרציפים, שהפכה למבנה סטנדרטי בערך כמו חלון של קופת כרטיסים. אין בזה שום השפעה מזרחית whatsoever, אלא השפעה של אדריכלות תעשייתית מאותה התקופה. אפשר להתווכח עד כמה המימוש בנתיבות היה מוצלח או לא, אבל בעיניי ההשראה הייתה ברורה מהרגע הראשון שבו ראיתי את ההדמיה, עוד לפני שקראתי את ההסבר "הרשמי" ב-xnet.
אשאיר דוגמה לתחנה עם תקרה כזאת, שאני מכיר באופן אישי מימי ילדותי. כמובן שיש עוד עשרות, אם לא מאות דוגמאות כאלו מכל רחבי העולם.

 

[בועז ל]

דווקא העיצוב הרווח הזה הוא פחות לטעמי ויש בו תחושה

הוא התכוון לתקרות הפלדה והזכוכית שנפוצו בסוף המאה ה-19.
כמעט כל תחנה שנבנתה בתקופה הויקטוריאנית או מעט לאחריה, כוללת או כללה תקרה כזאת מעל לרציפים, שהפכה למבנה סטנדרטי בערך כמו חלון של קופת כרטיסים. אין בזה שום השפעה מזרחית whatsoever, אלא השפעה של אדריכלות תעשייתית מאותה התקופה. אפשר להתווכח עד כמה המימוש בנתיבות היה מוצלח או לא, אבל בעיניי ההשראה הייתה ברורה מהרגע הראשון שבו ראיתי את ההדמיה, עוד לפני שקראתי את ההסבר "הרשמי" ב-xnet.
אשאיר דוגמה לתחנה עם תקרה כזאת, שאני מכיר באופן אישי מימי ילדותי. כמובן שיש עוד עשרות, אם לא מאות דוגמאות כאלו מכל רחבי העולם.

דווקא העיצוב הרווח הזה הוא פחות לטעמי ויש בו תחושה
של איזו סככה גדולה ולאו דווקא מבנה אדריכלי. עם תחנת רמלה, שמעוצבת בקריצה גדולה לסגנון אדריכלות מוסלמי, אין לי שום בעיה.

 

[easylivin]

שני הסגנונות שונים לחלוטין, ואין לי בעיה עם אף אחד מהם

דווקא העיצוב הרווח הזה הוא פחות לטעמי ויש בו תחושה
של איזו סככה גדולה ולאו דווקא מבנה אדריכלי. עם תחנת רמלה, שמעוצבת בקריצה גדולה לסגנון אדריכלות מוסלמי, אין לי שום בעיה.

שני הסגנונות שונים לחלוטין, ואין לי בעיה עם אף אחד מהם

בעיניי זה יפה שמדי פעם מנסים להקים תחנות בהשראה קלאסית, ולא הכל נבנה בסגנון האחיד המכונה "היי-טק".

ואגב, אם מישהו בטעות חושב שקשתות מקורן במזרח, זאת טעות. האדריכלות המוסלמית "ירשה" את הקשתות מהאימפריה הרומית, הרומאים היו הראשונים שבנו קשתות גדולות וכיפות, והמציאו את השיטות המתאימות לכך. אירופה בתקופת הרנסאנס ולאחריה שאבה את הדימויים הניאו-קלאסיים מרומא, לא מהמזרח.

 

[Ccyclist]

מדובר באלמנטים מאד אירופאים, בחיבור מזרח תיכוני מוזר.

שני הסגנונות שונים לחלוטין, ואין לי בעיה עם אף אחד מהם

בעיניי זה יפה שמדי פעם מנסים להקים תחנות בהשראה קלאסית, ולא הכל נבנה בסגנון האחיד המכונה "היי-טק".

ואגב, אם מישהו בטעות חושב שקשתות מקורן במזרח, זאת טעות. האדריכלות המוסלמית "ירשה" את הקשתות מהאימפריה הרומית, הרומאים היו הראשונים שבנו קשתות גדולות וכיפות, והמציאו את השיטות המתאימות לכך. אירופה בתקופת הרנסאנס ולאחריה שאבה את הדימויים הניאו-קלאסיים מרומא, לא מהמזרח.

מדובר באלמנטים מאד אירופאים, בחיבור מזרח תיכוני מוזר.
&nbsp
באירופה הקלאסית (1840 - 1920) הסככה שימשה למחסה לרציפים הן בתחנות טרמינל והן בתחנות מעבר עיקריות. בת"א האוניברסיטה יש קריצה ישראלית לכך. בנתיבות הסככה הוזזה ממקומה הנכון מעל הרציפים לאולם נפרד וזה אולי מה שלא "נכון" בו.
&nbsp
כמו כן - השימוש בקרמיקה בעלת השתקפות כדי ליצור מראה של לבנים (חומר מט שאינו משקף) ביזארי בעיניי. החיקוי לצבעוניות של הלבנים האירופאיות מושלם עד כדי כך שצבען לא אחיד - כמו המקור, ויש שתי שורות לבנים חומות-כהות שאופייניות במקור, אז איך לצבעוניות המושלמת מוצמדת רפלקטיביות מוטעית לחלוטין לא ברור לי.
&nbsp
לגבי קשתות - הקשת החדה, הגותית, הגיעה לאירופה מהמזרח התיכון אחרי מסעי הצלב. כל הקתדרלות הגבוהות והמוארות באירופה שהתאפשרו הודות לקשת הגותית הן בעצם "השפעה איסלאמית" מסויימת. גם ארכיטקטורת התחייה הגותית במאה ה19 (ריאקציה לנאו-קלאסיסיזם של סוף המאה ה18) שואלת אלמנטים "איסלאמיים" כמו שימוש לסירוגין בלבנים ואבנים ליצור קשתות בעלות שני צבעים. הקשת הרומאית היתה חצי עיגול ללא התפתחות.

 

[amit1270]

והאלמנטים ה"איסלאמים" הם... ביזנטיים במקור

מדובר באלמנטים מאד אירופאים, בחיבור מזרח תיכוני מוזר.
&nbsp
באירופה הקלאסית (1840 - 1920) הסככה שימשה למחסה לרציפים הן בתחנות טרמינל והן בתחנות מעבר עיקריות. בת"א האוניברסיטה יש קריצה ישראלית לכך. בנתיבות הסככה הוזזה ממקומה הנכון מעל הרציפים לאולם נפרד וזה אולי מה שלא "נכון" בו.
&nbsp
כמו כן - השימוש בקרמיקה בעלת השתקפות כדי ליצור מראה של לבנים (חומר מט שאינו משקף) ביזארי בעיניי. החיקוי לצבעוניות של הלבנים האירופאיות מושלם עד כדי כך שצבען לא אחיד - כמו המקור, ויש שתי שורות לבנים חומות-כהות שאופייניות במקור, אז איך לצבעוניות המושלמת מוצמדת רפלקטיביות מוטעית לחלוטין לא ברור לי.
&nbsp
לגבי קשתות - הקשת החדה, הגותית, הגיעה לאירופה מהמזרח התיכון אחרי מסעי הצלב. כל הקתדרלות הגבוהות והמוארות באירופה שהתאפשרו הודות לקשת הגותית הן בעצם "השפעה איסלאמית" מסויימת. גם ארכיטקטורת התחייה הגותית במאה ה19 (ריאקציה לנאו-קלאסיסיזם של סוף המאה ה18) שואלת אלמנטים "איסלאמיים" כמו שימוש לסירוגין בלבנים ואבנים ליצור קשתות בעלות שני צבעים. הקשת הרומאית היתה חצי עיגול ללא התפתחות.

והאלמנטים ה"איסלאמים" הם... ביזנטיים במקור

 

[luckydude]

יכול להיות שהתקרה הגבוהה היתה נחוצה

הוא התכוון לתקרות הפלדה והזכוכית שנפוצו בסוף המאה ה-19.
כמעט כל תחנה שנבנתה בתקופה הויקטוריאנית או מעט לאחריה, כוללת או כללה תקרה כזאת מעל לרציפים, שהפכה למבנה סטנדרטי בערך כמו חלון של קופת כרטיסים. אין בזה שום השפעה מזרחית whatsoever, אלא השפעה של אדריכלות תעשייתית מאותה התקופה. אפשר להתווכח עד כמה המימוש בנתיבות היה מוצלח או לא, אבל בעיניי ההשראה הייתה ברורה מהרגע הראשון שבו ראיתי את ההדמיה, עוד לפני שקראתי את ההסבר "הרשמי" ב-xnet.
אשאיר דוגמה לתחנה עם תקרה כזאת, שאני מכיר באופן אישי מימי ילדותי. כמובן שיש עוד עשרות, אם לא מאות דוגמאות כאלו מכל רחבי העולם.

יכול להיות שהתקרה הגבוהה היתה נחוצה
בגלל קטרי הקיטור והעשן שהם פלטו.

 

[easylivin]

ברור, אבל בכל אופן לקירוי הרציפים אפשר היה להסתפק

יכול להיות שהתקרה הגבוהה היתה נחוצה
בגלל קטרי הקיטור והעשן שהם פלטו.

ברור, אבל בכל אופן לקירוי הרציפים אפשר היה להסתפק
בסככות הרבה יותר צנועות. לא ידוע לי של מי היה הרעיון המקורי לבנות סככת ענק שתהיה יותר מרשימה ואופנתית ברוח התקופה מאשר שימושית, אבל מאז כולם "העתיקו" וזה נמשך ונפוץ בכל העולם עד לשנות ה-20 בערך.

 

[ניצן חזר הבייתה]

כמובן תודה על השרשור, מחכים לפברואר. מה שבטוח התחנה תפתח לפנ

שבתשתיות - סיור בקו אשקלון-ב"ש
סופ"ש נעים וחג אורים שמח, ששת קוראיי הנאמנים.
לאחר תקופת היעדרות ממושכת, שוב אנו בקו אשקלון-ב"ש. פתיחתה הקרבה של תחנת נתיבות ב-15 בפברואר 2015 היא סיבה מספקת לקיום סיור. גם "התוואי הנעלם" שבין תחנת נתיבות לאשל הנשיא נעדר זה זמן רב מהמדור השבועי. המסקנה המתבקשת: חייבים סיור ודחוף!
אליי לסיור הצטרפה כנופיית תשתיות חביבה שכללה את ד"ר התחכמות עמית, אלי, משה, מיכאל ויעל. הסיור התקיים כמתוכנן וכלל ביקור בתחנת נתיבות וסיור ברכבי שטח בתוואי "הנעלם". תמונת הפתיחה של השרשור מגיעה אלינו באדיבות "רכבת ישראל" וחברת צילומי האוויר "אלבטרוס". הצילום מתאריך שבעה בנובמבר, והוא אחד מתוך סדרת צילומי אוויר של קו אשקלון-ב"ש. את קולקציית הסתיו המלאה אני מקווה להעלות בפרק אחר של "שבתשתיות".

.

כמובן תודה על השרשור, מחכים לפברואר. מה שבטוח התחנה תפתח לפנ

 

[scooby5]

תודה רבה על סקירה מעניינת כתמיד...שאלה

שבתשתיות - סיור בקו אשקלון-ב"ש
סופ"ש נעים וחג אורים שמח, ששת קוראיי הנאמנים.
לאחר תקופת היעדרות ממושכת, שוב אנו בקו אשקלון-ב"ש. פתיחתה הקרבה של תחנת נתיבות ב-15 בפברואר 2015 היא סיבה מספקת לקיום סיור. גם "התוואי הנעלם" שבין תחנת נתיבות לאשל הנשיא נעדר זה זמן רב מהמדור השבועי. המסקנה המתבקשת: חייבים סיור ודחוף!
אליי לסיור הצטרפה כנופיית תשתיות חביבה שכללה את ד"ר התחכמות עמית, אלי, משה, מיכאל ויעל. הסיור התקיים כמתוכנן וכלל ביקור בתחנת נתיבות וסיור ברכבי שטח בתוואי "הנעלם". תמונת הפתיחה של השרשור מגיעה אלינו באדיבות "רכבת ישראל" וחברת צילומי האוויר "אלבטרוס". הצילום מתאריך שבעה בנובמבר, והוא אחד מתוך סדרת צילומי אוויר של קו אשקלון-ב"ש. את קולקציית הסתיו המלאה אני מקווה להעלות בפרק אחר של "שבתשתיות".

.

תודה רבה על סקירה מעניינת כתמיד...שאלה
למה 4 רציפים בנתיבות ?