שבריר שניה

רו נה

New member
שבריר שניה

הבת שלי עברה אתמול בלילה תאונת דרכים, יצאה בנס, כמעט ללא פגיעה. התקשרתי אליה והיא לא ענתה, ואין מצב שהיא לא עונה בפלאפון. חצי שעה אחר כך כשראשי מלא תסריטי אימה היא בטלפון - "אמא, הכל בסדר, אני בחדר מיון הייתה לי תאונה קטנה", מאז שנולדה, פרח נדיר, נושאת בליבי את החרדה הזו, ימים שעברתי איתה כשהיתה תינוקת, תקופות של כאב, גוש שעדיין שם, מסרב להעלם. עטפתי עצמי בחומת המעשיות. לא נותנת מקום לחרדה. שבריר שניה - נס גדול היה פה.
 
../images/Emo57.gifאויש

והעיקר שהיא בסדר
 

just yael

New member
רו נה...../images/Emo24.gif

תאונה קטנה... ברכת הגומל על שלא קרה יותר מזה, ושיצאה מזה בשן ועין. מבינה את הגוש ההוא, רק שחררי אותו, תני לחומת המעשיות שלך להבקע מעט , ולו רק כדי לשחרר... שהתאונה הזו תהיה נגד עין הרע...אמן
 

s h o o s h a

New member
תשתחררי מהמועקה

תרשי ל'גוש' הזה ששם לצאת ממך, להיעלם תרשי לעצמך לקרוס מעט. זה לא מעיד על חוסר יציבות ועמידות. זה מעיד על אנושיות עצומה. וממה שהספקתי לקרוא אותך, יש לך ממנה המון. אז רק תני לה להשתחרר. שלך בהערכה שושה
 

רו נה

New member
על מועקה שיחרור ומה שביניהם

קרסתי, צללתי בלי בלוני חמצן, גם שם הייתי בתוך החור השחור הזה של הדכאון הקליני...רק מה? כשיצאתי החוצה אל האור מצאתי שהדברים השתנו, אני השתניתי,כבר חלק מאותה שמחת חיים גדולה שהיתה פעם - נעלם, מודה, החלק שנשאר כאן גם הוא מהווה שמץ נחמה בימים קשים... ליפול? לא לבלום בירידה? וואלה, שנתיים הייתי שם ולא אחזור לזה בחיים. אמרתי בחיים? פחחחחח...מי רוצה לחיות כשהוא שם? שושק'ה, המילים שלך עושות לי טוב ושיר בלב
 

blonda3

New member
שבריר שנייה../images/Emo73.gif../images/Emo57.gif../images/Emo62.gif

לי כמעט קרתה תאונה..... פחדתי לספר... כי בחיים לא קרה לי דבר כזה....
אז לא אתמול... לפני אתמול ערב חג בלילה חזרתי ממסיבת השבועות של הפורום השכן נסיעה של משהו כשעה..... לא ידעתי שאני עייפה לא הרגשתי כך בכל אופן כמעט ליד הבית, מרחק של 5 דקות נרדמתי לשניה במסלול שלי והתעוררתי!!! ובעודי מנסה להבין מה קרה לי.... נרדמתי שוב.... אבל הפעם... ....התעוררתי.... כשאני בסטיה למסלול הנגדי כשאני רואה ממול...מרחוק....(למזלי!!!!!) שני אורות.... של הרכב שבא ממולי.... סובבתי מיד את ההגה וחזרתי למסלול שלי..... מהבהלה כנראה שכבר לא נרדמתי... עד הבית.... חברה שסיפרתי לה אמרה לי שאולי בגלל שסגרתי חלונות היה חסר לי חמצןונרדמתי. למחרת אמרתי את ברכת הגומל את ברכת הכהנים וקראתי גם פרק מספר תהילים.
מישהו שומר עליי מלמעלה בכל זאת.
רונה-מקווה שנרגעתן שתיכן ושהכל בסדר עם הבת.
 
למעלה