שבע נשמות...

טשטושה

New member
שבע נשמות...

זוג עיניה החתוליות שוב בוהות מבעד הסורג המתכתי והקר... רואה/לא רואה חווה/לא חווה ספק אם היא כאן שושנה.. שהיתה פעמים שושנה שהיתה גם ורד היתה גם שושן גם שושי גם שוש גם אילנה גם ורדינה... לב אחד לכל כך הרבה נשמות... רק אלו שחיו כה קרוב במחיצתה של אותה אחת יכלו עם הזמן לדעת ולהבחין מי מביניהן היתה בה מי מהן שלטה בה מי מהן דחפה אותה קדימה.. שושנה שהיתה המוכרת מכולן, היתה מופלאה - ספק אישה ספק נערה מאושרת - מחייכת אישה כריזמטית וסוחפת זו שעל פיה תמיד נפל דבר... קול סמכותי היה לה ושירתה קסומה היתה ורד - היתה הביישנית הנכלמת - הנעקצת השותקת ורק מדי פעם - אמרה מילה שקטה - קטנה לא שמעו אותה אך היא היתה שם בשעות שלפתע שושנה נתפסה בכלכלתה... ברגעים בהן משהו ראה שאינה לבדה. שושן - היה הגבר שבחבורה אגרסיבי, אלים - נטול כל מחסום טאקט והכרה לא שמר מקום למילה חמה או חלילה כל תחושה נעימה וטובה.. היה הורס/שובר/מנפץ ומנתץ את כל שנקרא בדרכו פחד היה משליט בסביבה וכולם תמיד חיכו שיעלם שיבלע כן רק ורדינה ידעה לגעת בו ולקח זמן עד שהיא "נולדה"... שושי - היתה השמנמונת זו שלעסה ובלסה מכל מה שראתה.. ללא הבדל טעם ריח או מראה אחר כך היתה מקיאה חשה ברע - ומתערבלת מתכרבלת בבושתה... שוש היתה שכלתנית - גאון מחשבים זו ש-שושנה מאוד אהבה רוב שעות היום היו יחד רק בלילות לא ניתן היה להבחין מי מהן נמצאת שם אילנה- אילנה היתה חזקה בלהסביר למי שלא הבין - מי שלא הסכים היתה משכנעת בלא לאות כמו היתה יוצאת למלחמה שאין לה דבר מאשר נצחון מוחץ גורף ובלתי נמנע ורדינה - הממממ אוי ורדינה איך זו הקטנה לכל זה נקלעה נשמת מלאך מופלא היתה לה עדינה - בעלת מגע הקסם רכה ומושלמת אלא שבחבורה שכזו היתה יוצאת רק בעיתות מצוקה כשממש היו זקוקים לה... לפעמים, הייתי רואה אותה זועקת - מוטרפת הניחו לי כולכם לכו מכאן לא יכולה עוד להתמודד עם הויכוחים שלכם בתוכי קורעים ממני חתיכה אחר חתיכה תולשת שערות ראשה היתה זועקת ממררת בבכי וארשת פניה מתחלפת בכל פעם שאישיות אחרת היתה בה מתפרצת ושולטת אישה יפה - חטובה מפורזת, מפוצלת, קרועה לחתיכות היתה בוכה - זועקת - מתביישת - מסבירה - חרש נוגעת - שוברת - מנתצת ומתפזרת בכל פעם מחדש... בודדות השעות בהן יכולתי לגעת בנימי הגזע הראשי שבה לדעת שהגזע שבה צץ בה ונמצא שם אולי היתה מבריקה מדי מוצלחת מדי מוכשרת מדי טובה מדי מעולם לא אדע מה לה להתפזר כך לאבד את אוסף האני שבה לכל כך הרבה דמויות... חרש היתה בוכה מזילה דמעות מזוג עיניים מדהימות מגוף רך - צעיר בשנים שטרם נגעו בו הזמן ועול השנים... ידעה שאינה יכולה לאסוף את הדמויות השולטות בה כקוביות משחק ולאוספן למגדל חייה כאחת... שנים אחר כך כשכבר לא עסקתי במקצוע מרפה הנפש הזה היתה עולה בעייני רוחי דמותה השברירית והיפה צער עלה בי על שחוללו בה החיים עד שגמלה בי החלטתי לבקר אותה ולראות אנה הביאוה השנים פגשתיה נחה - מנוחה מוחלטת אסופה ומרוכזת - מכונסת באחד שהיה מוטל מצבה ורגבים מעליה ושמות ללא סוף כתובים מזכירים... המקום היחיד בו היתה אחת באחת בנחת... טש
 
דרור

בכל אחד מאיתנו קיימות מספר נשמות. אני הפסקתי כבר לספור ולתת שמות... דרור הוא אחד מהם. דרור אוהב לאכול תפוזים. דרור הוא ילד מפגר. בן 22 אבל נשאר בן 5. כשחבר שלי ראה את דרור... היית צריכה לראות את המבט בעיניים שלו. הוא באמת פחד! הוא לא הבין מאיפה זה בא. מכיר אותי כל כך הרבה שנים... באמצאות הפורום, והכתיבה, אני מתחבר לירונים שאבדו עם השנים. ששכחתי מהם. שכחתי אותם, איפשהו בצבא. טוב לקבל את כולם בחזרה. אני מקווה, שאוכל להיות אחד, גם לפני מותי. תודה על המבט המחודש בעניין.
הוא.
 

רינת4

New member
בכל אחד

מאיתנו יש כמה נשמות: זה שחושב על עצמו וזה שעל הבריות. זה שפתוח בפני כולם, וזה שבוש ונכלם. זה שכועס, וזה שסולח. זה שנשאר, וזה שבורח. אך יש אנשים כה קרועים מבפנים שאינם יודעים את מי להחצין ואת מי להפנים. אך לכל אדם יש נפש אחת ואם תסתכלו בעיניים תוכלו לראות אותה, להרגיש אותה, ואז תדעו מי היא באמת. ============================== נפש האדם כל כך פגיעה ושבירה. קשה מאוד לתקן נפש פגועה, במיוחד אחרי שהיא "יולדת" כדברייך הרבה נשמות,הרבה חומות, כדי להגן על עצמה מפגיעות נוספות. בסופו של דבר,הרי התוצאה היא הרבה יותר גרועה ממה שהיה בהתחלה. לכן רצוי לשים לב לאנשים, למה שהם מרגישים, כדי למנוע מבעדם להגיע למצב כזה. תודה טשטושה שגרמת לי לחשוב בכיוונים כאלה.
 

black crow

New member
מעולה

למרות שכתבת על פיצול אישיות, כאילו כתבת על כל אחד ואחד מאיתנו. קולע ועצוב...שחרחורת.
 

טשטושה

New member
תודה לכל אחד ואחת על התגובות...

מן הסתם, זה מותיר בכולנו מקום למחשבות.... תודה טש
 
למעלה