שבירת מטול שקפים

[אורחים בפורום]

שבירת מטול שקפים

שבירת מטול שקפים
עובד שלי שבר מטול שקפים ששווה כמה אלפי ש"ח. עולות כמה שאלות: 1. האם ניתן לקזז את העלות ממשכורתו (האחרונה יש לציין ויש לציין כי אינה יכולה לכסות את עלות המטול במלואו)? 2. האם ניתן לתבוע אותו בבית דין לעבודה על הנזק? 3. האם ניתן לתבוע אותו בבית משפט? תודה לחביבים שיענו.

 

[יוסאריאן]

לא, כן וכן.

שבירת מטול שקפים
עובד שלי שבר מטול שקפים ששווה כמה אלפי ש"ח. עולות כמה שאלות: 1. האם ניתן לקזז את העלות ממשכורתו (האחרונה יש לציין ויש לציין כי אינה יכולה לכסות את עלות המטול במלואו)? 2. האם ניתן לתבוע אותו בבית דין לעבודה על הנזק? 3. האם ניתן לתבוע אותו בבית משפט? תודה לחביבים שיענו.

לא, כן וכן.
1. לא. אסור לקזז מהמשכורת. 2. ניתן לתבוע בבי"ד לעבודה, אם העילה היא חוזית. כלומר - בהנחה שלפי חוזה העבודה הוא היה צריך לנהוג עם המטול בדרך מסויימת, ובהנחה שטענתך היא שהוא לא נהג באותה דרך וככה נגרם הנזק - מדובר בטענה על הפרת חוזה עבודה, והסמכות לתבוע אותו על פי עילה כזו - היא של בית הדין לעבודה. 3. ניתן לתבוע בבימ"ש, אם העילה היא נזיקית. כלומר - אם הטענה היא שהנזק נגרם בגלל עוולה נזיקית, כגון רשלנות - אתה יכול לתבוע אותו בבימ"ש בתביעה נזיקית. אני חושב שזה לא פייר שאתה מודה רק לחביבים שיענו. אני גם עניתי. לא מגיעה לי אותה תודה רק בגלל שאני לא חביב?

 

[g r e e n e y e s 1]

עצם העובדה שענית

לא, כן וכן.
1. לא. אסור לקזז מהמשכורת. 2. ניתן לתבוע בבי"ד לעבודה, אם העילה היא חוזית. כלומר - בהנחה שלפי חוזה העבודה הוא היה צריך לנהוג עם המטול בדרך מסויימת, ובהנחה שטענתך היא שהוא לא נהג באותה דרך וככה נגרם הנזק - מדובר בטענה על הפרת חוזה עבודה, והסמכות לתבוע אותו על פי עילה כזו - היא של בית הדין לעבודה. 3. ניתן לתבוע בבימ"ש, אם העילה היא נזיקית. כלומר - אם הטענה היא שהנזק נגרם בגלל עוולה נזיקית, כגון רשלנות - אתה יכול לתבוע אותו בבימ"ש בתביעה נזיקית. אני חושב שזה לא פייר שאתה מודה רק לחביבים שיענו. אני גם עניתי. לא מגיעה לי אותה תודה רק בגלל שאני לא חביב?

עצם העובדה שענית
הופכת אותך לחביב (גם אם רק זמנית).

 

[יוסאריאן]

לא הגיוני.

עצם העובדה שענית
הופכת אותך לחביב (גם אם רק זמנית).

לא הגיוני.
כי אם כל מי שעונה הוא בגדר "חביב", אז אמיר לא היה צריך להשחית מילותיו לריק ולכתוב "לחביבים".

 

[g r e e n e y e s 1]

בטח שהגיוני

לא הגיוני.
כי אם כל מי שעונה הוא בגדר "חביב", אז אמיר לא היה צריך להשחית מילותיו לריק ולכתוב "לחביבים".

בטח שהגיוני
אולי יהיה יותר מעונה אחד? כבר היו דברים מעולם.

 

[יוסאריאן]

אבל אם כל מי שעונה הוא חביב...

בטח שהגיוני
אולי יהיה יותר מעונה אחד? כבר היו דברים מעולם.

אבל אם כל מי שעונה הוא חביב...
אז זו עדיין השחתת מילים לריק.

 

[יוסאריאן]

אבל אולי greeneyes1 צודקת...

אבל אם כל מי שעונה הוא חביב...
אז זו עדיין השחתת מילים לריק.

אבל אולי greeneyes1 צודקת...
כי לפי ר' עקיבא, כל האנשים חביבים. וזה גם מתקשר לפרשת השבוע שנקראה היום בבתי הכנסת (בראשית). כמו שמובא בדבריו במשנה, במסכת אבות, פרק ג' משנה י"ז: "הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם; חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר "כי בצלם אלוהים, עשה את האדם" (בראשית ט,ו). חביבין ישראל שנקראו בנים למקום; חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר "בנים אתם, לה' אלוהיכם" (דברים יד,א). חביבין ישראל, שניתן להם כלי שבו נברא העולם; חיבה יתרה נודעת להם שניתן להם כדי שבו נברא העולם, שנאמר "כי לקח טוב, נתתי לכם; תורתי, אל תעזובו" (משלי ד,ב). "

 

[meitalbr]

כשל לוגי...

אבל אולי greeneyes1 צודקת...
כי לפי ר' עקיבא, כל האנשים חביבים. וזה גם מתקשר לפרשת השבוע שנקראה היום בבתי הכנסת (בראשית). כמו שמובא בדבריו במשנה, במסכת אבות, פרק ג' משנה י"ז: "הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם; חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר "כי בצלם אלוהים, עשה את האדם" (בראשית ט,ו). חביבין ישראל שנקראו בנים למקום; חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר "בנים אתם, לה' אלוהיכם" (דברים יד,א). חביבין ישראל, שניתן להם כלי שבו נברא העולם; חיבה יתרה נודעת להם שניתן להם כדי שבו נברא העולם, שנאמר "כי לקח טוב, נתתי לכם; תורתי, אל תעזובו" (משלי ד,ב). "

כשל לוגי...
מ"כל מי שעונה חביב", אין ללמד "כל מי שחביב עונה"... (במיוחד אם "כל האנשים חביבים"... הוא כנראה הניח שלא "כל האנשים" יענו...). לכן "החביבים שיענו" - לא השחתת מלים לריק...

 

[יוסאריאן]

שום כשל לוגי.

כשל לוגי...
מ"כל מי שעונה חביב", אין ללמד "כל מי שחביב עונה"... (במיוחד אם "כל האנשים חביבים"... הוא כנראה הניח שלא "כל האנשים" יענו...). לכן "החביבים שיענו" - לא השחתת מלים לריק...

שום כשל לוגי.
ברור שלא צריך ללמוד שכל מי שחביב עונה. אבל אם כל מי שעונה חביב, אז מספיק שתהיה תודה למי שעונה. ממילא הוא חביב. לכן - כשהתודה היא לחביבים שיענו - אז זו כן השחתת מילים לריק.

 

[meitalbr]

הוא עונה לאותם חביבים שענו...

שום כשל לוגי.
ברור שלא צריך ללמוד שכל מי שחביב עונה. אבל אם כל מי שעונה חביב, אז מספיק שתהיה תודה למי שעונה. ממילא הוא חביב. לכן - כשהתודה היא לחביבים שיענו - אז זו כן השחתת מילים לריק.

הוא עונה לאותם חביבים שענו...
ולא לחביבים אחרים. התודה היא קודם על החביבות, ואח"כ על השירות.

 

[אורחים בפורום]

ואם אין חוזה עבודה בכתב?

לא, כן וכן.
1. לא. אסור לקזז מהמשכורת. 2. ניתן לתבוע בבי"ד לעבודה, אם העילה היא חוזית. כלומר - בהנחה שלפי חוזה העבודה הוא היה צריך לנהוג עם המטול בדרך מסויימת, ובהנחה שטענתך היא שהוא לא נהג באותה דרך וככה נגרם הנזק - מדובר בטענה על הפרת חוזה עבודה, והסמכות לתבוע אותו על פי עילה כזו - היא של בית הדין לעבודה. 3. ניתן לתבוע בבימ"ש, אם העילה היא נזיקית. כלומר - אם הטענה היא שהנזק נגרם בגלל עוולה נזיקית, כגון רשלנות - אתה יכול לתבוע אותו בבימ"ש בתביעה נזיקית. אני חושב שזה לא פייר שאתה מודה רק לחביבים שיענו. אני גם עניתי. לא מגיעה לי אותה תודה רק בגלל שאני לא חביב?

ואם אין חוזה עבודה בכתב?
למיטב זכרוני לא חתמנו על חוזה בכתב (ביום א' אחפש אם נחתם כזה) וגם אם חתמנו אני בספק אם התייחס לנקודה זו. אבל המטול היה רוב הזמן ליד העובד והוא שבר אותו מסיבה לא ברורה (לי לפחות). האם צריך ללכת לבית משפט רגיל? (האמת לא בא לי ללכת לבית משפט בכלל אבל בטח לא ליותר מאחד וגם ככה הוא כבר גרר אותי לבית דין לעבודה). ועל אפך ועל חמתך אתה חביב ולכן מגיעה לך תודה.

 

[יוסאריאן]

לא משנה חוזה בכתב או לא.

ואם אין חוזה עבודה בכתב?
למיטב זכרוני לא חתמנו על חוזה בכתב (ביום א' אחפש אם נחתם כזה) וגם אם חתמנו אני בספק אם התייחס לנקודה זו. אבל המטול היה רוב הזמן ליד העובד והוא שבר אותו מסיבה לא ברורה (לי לפחות). האם צריך ללכת לבית משפט רגיל? (האמת לא בא לי ללכת לבית משפט בכלל אבל בטח לא ליותר מאחד וגם ככה הוא כבר גרר אותי לבית דין לעבודה). ועל אפך ועל חמתך אתה חביב ולכן מגיעה לך תודה.

לא משנה חוזה בכתב או לא.
גם לא משנה אם הסכמתם במפורש או לא. כל חוזה עבודה דורש מהעובד להתנהג באופן סביר כדי לנסות למזער נזקים, גם אם זה לא הוסכם במפורש. אם הוא לא התנהג כך - הוא הפר את החוזה. אבל - אני לא חושב שזה דווקא בסדר לתבוע אותו. טעויות יכולות לקרות גם לעובדים. זה לא נורא להיות סלחני. אם הוא שבר את זה בכוונה - אז ממילא לא כדאי לך להמשיך להעסיקותו. אם זה בטעות - תנסה לוותר. אני לא יכול להיות חביב על חמתי, ובטח לא על אפי.

 

[אורחים בפורום]

סלחנות היא תכונה נעלה...

לא משנה חוזה בכתב או לא.
גם לא משנה אם הסכמתם במפורש או לא. כל חוזה עבודה דורש מהעובד להתנהג באופן סביר כדי לנסות למזער נזקים, גם אם זה לא הוסכם במפורש. אם הוא לא התנהג כך - הוא הפר את החוזה. אבל - אני לא חושב שזה דווקא בסדר לתבוע אותו. טעויות יכולות לקרות גם לעובדים. זה לא נורא להיות סלחני. אם הוא שבר את זה בכוונה - אז ממילא לא כדאי לך להמשיך להעסיקותו. אם זה בטעות - תנסה לוותר. אני לא יכול להיות חביב על חמתי, ובטח לא על אפי.

סלחנות היא תכונה נעלה...
אלא שהבחור (שאינו ממשיך לעבוד אצלנו ולא מסיבה זו) החליט לבדות תביעה אז למה להיות סלחן לגביו? וכמה שתתעקש עדיין תהיה חביב עלי

 

[גליה שמילוביץ עוד]

אני דווקא חושבת שאפשר לנכות נזק

ואם אין חוזה עבודה בכתב?
למיטב זכרוני לא חתמנו על חוזה בכתב (ביום א' אחפש אם נחתם כזה) וגם אם חתמנו אני בספק אם התייחס לנקודה זו. אבל המטול היה רוב הזמן ליד העובד והוא שבר אותו מסיבה לא ברורה (לי לפחות). האם צריך ללכת לבית משפט רגיל? (האמת לא בא לי ללכת לבית משפט בכלל אבל בטח לא ליותר מאחד וגם ככה הוא כבר גרר אותי לבית דין לעבודה). ועל אפך ועל חמתך אתה חביב ולכן מגיעה לך תודה.

אני דווקא חושבת שאפשר לנכות נזק
שנגרם לרכוש המעביד אבל רק אם אתה עומד בתנאים הבאים: 1. על החוב להיות מוכר כחוב של העובד כלפי המעביד. וגם 2. החוב קצוב וגם מוכח וגם אינו שנוי במחלוקת. וגם 3. העובד נתן הסכמתו בכתב כי החוב הוא שלו. וגם 4. אם העובד נתן הסכמתו בכתב לניכוי עדין החוק אוסר על ניכוי של יותר מרבע שכר העבודה לחודש. אם לא מתקיימים כל התנאים - לא ניתן לנכות. אין אבחנה בין נזק שהעובד גרם ברשלנות, לבין נזק שגרם בכוונה.

 

[אורחים בפורום]

תודה לעורכת הדין הנכבדה

אני דווקא חושבת שאפשר לנכות נזק
שנגרם לרכוש המעביד אבל רק אם אתה עומד בתנאים הבאים: 1. על החוב להיות מוכר כחוב של העובד כלפי המעביד. וגם 2. החוב קצוב וגם מוכח וגם אינו שנוי במחלוקת. וגם 3. העובד נתן הסכמתו בכתב כי החוב הוא שלו. וגם 4. אם העובד נתן הסכמתו בכתב לניכוי עדין החוק אוסר על ניכוי של יותר מרבע שכר העבודה לחודש. אם לא מתקיימים כל התנאים - לא ניתן לנכות. אין אבחנה בין נזק שהעובד גרם ברשלנות, לבין נזק שגרם בכוונה.

תודה לעורכת הדין הנכבדה
שלפחות לא התווכחה איתי על מידת חביבותה

. העניין הוא שהוא הודה ששבר (אך לא היה לי שכל להחתימו על כך) אבל הוא מכחש לכך עכשיו.

 

[גליה שמילוביץ עוד]

אני עדין יכולה להתווכח על עניין

תודה לעורכת הדין הנכבדה
שלפחות לא התווכחה איתי על מידת חביבותה

. העניין הוא שהוא הודה ששבר (אך לא היה לי שכל להחתימו על כך) אבל הוא מכחש לכך עכשיו.

אני עדין יכולה להתווכח על עניין
הנכבדה......

 

[יוסאריאן]

אז תתווכחי. בבקשה.

אני עדין יכולה להתווכח על עניין
הנכבדה......

אז תתווכחי. בבקשה.

 

[גליה שמילוביץ עוד]

יכולה זה לא בהכרח רוצה.

אז תתווכחי. בבקשה.

יכולה זה לא בהכרח רוצה.

 

[יוסאריאן]

נכון, אבל זה לא אומר שאת לא רוצה.

יכולה זה לא בהכרח רוצה.

נכון, אבל זה לא אומר שאת לא רוצה.

 

[אורחים בפורום]

אז לא נכבדה...

אני עדין יכולה להתווכח על עניין
הנכבדה......

אז לא נכבדה...
והאיש במלכוד אינו חביב. ובכל זאת

(...ואם יש למישהו להוסיף דבר מה אשמח)