שבוע קשה מחכה לנו, שבוע של

שבוע קשה מחכה לנו, שבוע של

עצב כעס (ואולי גם שמחה) עצב על כל ששת המליונים שנרצחו (גם חלק ממשפחתי), על שום שעדיין חיים רוצחים שלא באו על עונשם, כעס על שלא הצלחנו להבין בזמן ולמנוע את זה, על שום שלא מזכירים את השואה מספיק, על שום שהאנטישמיות גואה, על שום שיש עדיין יהודים שעוזרים לגופים אנטישמיים, על שום שאנו לא מגיבים על מקרים דומים (ולא משנה מה קנה המידה), על שום שאנו לא יודעים לטפל בחסידי אומות עולם, על שום שיש בתוכינו שאומרים כי יום השואה הוא "חג של אשכנזים", שמחה? אולי על שום שיש לנו את הכח (אבל אולי לא את השכל) שלא יקרה לנו שואה שנית. אסור לשכח ואסור לסלוח.
 

deebeebee

New member
חוזרת מעצרת לזכר יהודי וורשה

עצרת במתכונת שונה מרוב העצרות ובהחלט שמחתי להיות שם. חבל רק שכמעט ולא הורגשה שם נוכחות דור שני ושלישי.
 
למעלה