שבוע הספר

[m i t a l y]

שבוע הספר ../images/Emo63.gif

שבוע הספר מתחיל. האם אתם קונים לכם? לילדיכם? ספרים? ואם כן, איזה? ובכלל, מה תרבות הקריאה אצלכם בבית?

 

[גלבועא]

שאלות כבדות משקל

גם זוגתי וגם אני אנשים שקוראים ספרים, שמקצוענו קשור בקריאת ספרים [מה שקוראים בחביבות - אינטלקטואלים] כמו כל סנדלר שני צאצאינו אינם קוראי ספרים נלהבים, אם כי הצאצא קורא הרבה ספרי מדע, ספרי מנגה, וכל מני ספרים הקשורים למסתורין שבטבע. הצאצאית החלה לקרוא מחדש לאחר שסיימה את התיכון. יש בה חיבה לספרות נשית [?] - בקיצ - לספרות רומנטית. בוודאי שקנינו להם ספרים כשהיו ילדים, גם הסבים והסבתות קנו להם.

 

[nanoosh]

אצלנו

בשבוע הספר אנו לוקחים אותם ומאפשרים לכל אחד מהם לקנות ספר אחד כרצונו, לפעמים אנחנו נסחפים לשניים (יש לנו שלושה ילדים). במשך השנה אנו מנויים על ספריה עירונית, אני קוראת המון, בעלי בכלל לא, והילדים אוהבים קומיקס, הארי פוטר (קוראים אותו 20 פעם עד שיוצא ספר חדש), פנטזיה. הקטן בגן חובה, מחליף ספרים בספריה, בערך פעם בשבוע מוצאת זמן לקרוא לו.

 

[אור חבצלות]

כן קונים. כלנו קוראים, ובדר כלל אני מביאה

מהספריה. הרי אני קרובה ל"צלחת" - ספרנית. ולמרות שכל ספר שאנחנו רוצים לקרוא או לעיין בו אני יכולה להביא. אנחנו גם קונים. כי יש ספרים שיש להם טעם וניחוח שונים, שרוצים שיהיו קרובים קרובים, זמינים לעיון בכל רגע שנחפוץ.

 

[אמא לבוגרים]

מקנאה בך.

קוראת המון והמה משתמנה בהתאם ללוח השנה. במהלך שנה בעיקר ספרות מקצועית ומידי פעם משהו לנפש. המשהו משתנה לפי מצבי רוח. בקיץ, זה הזמן שלי. לגבי הילדים, אז אצלי זה מתחלק. הבכורה תולעת אמיתית מכיתה א'. כל מה שיש בו כתב קראה

. הצעירים יותר (חיילים) קראו מעט יחסית בתקופת בית הספר ,רק מידי פעם איזה רב מכר ומתנות שקבלו. בצבא חל מהפך אמיתי. קוראים המון. בצבא ובסופי שבוע. היה לנו נוהג בבית. מתנות הקשורות לבית הספר (תעודות למיניהם ) היו אך ואר ספרים. ילדים קוראים לדעתי, בדרך כלל זאת דוגמה אישית של ההורים. ואור, מקנאה בך. אספר לך שחברתי הטובה ספרנית וכל ספר חדש המגיע אלינו לספרייה עובר קודם כל דרכי. כייף.

 

[m i t a l y]

באמת כיף גדול

ואת החלום, ללמוד ספרנות, אצטרך כנראה לדחות לעוד כמה שנים.

 

[pf26]

"כשאהיה גדולה תהיה לי חנות ספרים משומשים"

אבל כנראה רק בגלגול הבא.... הכי כיף בעולם זה להכנס לחנות ספרים (ועוד יותר משומשים) ולצלול בים הדפים והמילים. ב"חנות של איתמר" ביליתי יום שלם ופגשתי רבים מחברי הילדות שלי, חלקם באו איתי הביתה ועומדים על אחד המדפים, וכאשר אחת מבנותי ניגשת וקוראת בהם אני מרגישה שגם הספר מחייך, ממש כמוני. הבן קורא קצת פחות, ובעיקר "ספרי בנים". קיבל מאבא כמה ספרי ז'ול וורן והוא קורא אותם שוב ושוב. מזל שלפעמים צריך לכתב דוחות לכיתה, אז הוא נאלץ לקרא ספרים נוספים. אני מאמינה שבית בו ההורים קוראים, גם הילדים קוראים. ילדי רואים אותי קוראת הרבה וקוראים גם הם, "שלא יגמר".

 

[אור חבצלות]

ילדי התרגלו "לקרוא" מגיל 0 בערך. ז"א תמיד

לפני השינה שיר או ספור. לכל ילד ספור אחר, שונה. ועד היום הם אוהבי האות הכתובה - בספר גם ברשת.

 

[כל שנה בדצמבר]

אנחנו קוראים המון, כולנו, כבר רכשנו

8 ספרים בשבוע הספר - 2 לכל אחד ואני בטוחה שזה לא הסוף.