שאלות שעלו לי ביום האחרון

tuty fruty

New member
שאלות שעלו לי ביום האחרון

בעקבות האירוע שקרה ברחובות אני לא מפסיקה לחשוב עליו האם יכולנו למנוע אותו?ועוד אירועים נוספים דומים? האם ניתן למגר את תופעות האלימות הקשות האלו? אם כן איך? איך אנשים חפים מפשע נקלעים לדברים כאלה? האם זה החינוך שקיבלנו? האם זה אשמת המורים? המשפחה? תשאלו שאלות ואם אתה יכולים גם תענו לי על השאלות ששאלתי
 

sweet life

New member
אממ זאת דעתי

הרבה פעמים זה לא חינוך, זאת המציאות שאנחנו חיים בה. את חייבת להסכים איתי שהמציאות שלנו היא לא פשוטה בכלל.. עוני, רעב, פיגועים והמציאות מולידה מצבים קשים של אלימות... כדי למגר את התופעה הממשלה חייבת לפתוח את העיינים ולהתחיל לעשות משהו כדי לשפר את רמת חיינו, כמובן שאנחנו צריכים להתחיל בקטן ולדבר על זה בבתי הספר..אולי פחות בתיכון כי זה כבר לא ישנה שם לאף אחד אלה להתחיל גם ביסודי להתחיל מגיל קטן להראות שמעשים כאלה הם רעים. לפני כמה זמן נירצחה בחורה מהשיכבה שלי בראשון, אולי לא יודעים אליה כי היא לא "זכתה" לכתבה גדולה ואף אחד לא יודע על המיקרה שלה שהוא עזוב..הוא פורסם בהרחה רק בעיתונים הרוסים...אבל היא הייתה ילדה מתוקה פעם-הייתי איתה ביסודי והמציאות גילגלה אותה למקום אחר, ההורים שלה היו בבית ספר פירסמו מכתב לתלמידים שאומר להקשיב להורים, להגיד להם שאתם אוהבים אותם ולשמור איתם על קשר...אני וחברה שלי תרגמנו אותו מרוסית ופשוט הייתה לנו צמרמורת המכתב היה כ"כ חזק...
 

lihi r

New member
שאלות קשות

מתי שקראתי את הכתבה בעיתון ואת מה שאמר הרוצח זה פשוט העביר בי צמרמורת. לאן הגענו אנחנו בני הנוער שאדם אם אפשר לקרוא לו בכלל אדם רוצח נערה בגילו והתשובה שלו ללמה הוא עשה את זה היא "סתם". לפי דעתי אפשר למנוע אירועים כאלה על ידי חינוך יותר טוב בבתי ספר כי אין מה לעשות לא כל ההורים מחנכים טוב אבל גם לא כל הילדים הם רוצחים והבתי ספר משפיעים רבות ואתם חייבים להודות שכיום הדבר העיקרי בבתי ספר זה לא חינוך אלא ציונים.
 
מעצבן אותי

שכאילו רק עד שזה מגיע לפתח הבית לאנשים איכפת. [אני מכלילה ומדברת על עצמי] כל פעם מחכים שיקרה משהו ואז כולם יגידו 'איך זה קרה 'והופס אחרי שבוע חוזרים לעיסוקים האישיים וחוזר חלילה. ונמאס לי מזה אין מה לעשות נגד זה. האשלייה הזו שהנה עוד פרסומות ועוד הרצאות הן אלו שיובילו להפסקת האלימות. זה מולד בחברה שלנו ואי אפשר לשנות את זה. אי אפשר לקחת מסה של אנשים ולשנות את קו המחשבה שלהם. אף אחד בעולם לא יכול לדעת מה הלך שם.
 

tuty fruty

New member
כל כך מסכימה איתך

תמיד היה לי כואב וקשה ופתאום עלו לי השאלות האלה רק בגלל שזה כל כך קרוב אליי פתאום הרגשתי אשמה שאנחנו כל כך אטומים נגיד היום שמעתי חדשות וכבר בקושי הזכירו את הנושא הזה כבר עברו לנושא אחר יותר אקוטאלי ויותר חשוב מבחינתם אבל אותה משפחה עדיין נשארה בלי בת ועדיין כואב להם הם עדיין לא עברו לנושא אחר יותר אקטואלי וסביר להניח שלא יעברו לנושא אחר לעולם... אני מניחה שבעוד שבוע הרבה מאיתנו כבר ישכחו מהמקרה הזה ולא ילמדו לקחים לעתיד כי ככה זה ברוב המקרים כבר קרו מקרי רצח בעולם ואני בספק אם ניסו למגר תופעות אלו כל כך חזק כמו למשל בטיפול בתאונות הדרכים שהיו צריכים כל כך הרבה הרוגים בשביל לנסות לטפל בעניין הזה וחבל.. אני כותבת הכל מסערת רגשות אז הכל נורא מבולגן אז סלחו לי
 
יש מה לעשות נגד זה

מה שקרה קשה לכולנו. אמנם אני גרה בעפולה הרחוקה, ורחובות ממש לא נמצאת ברדיוס הקרוב שלי.. וזה בכל זאת כואב. אבל אני לא חושבת שיש טעם בכאב הזה אם הוא מוביל לייאוש. אף פעם לא הסכמתי עם משפטים כמו "זה מולד בחברה שלנו ואי אפשר לשנות את זה".. אולי אי אפשר למגר (ושוב - אולי), אבל בוודאי שאפשר להקטין. ואיך? קודם כל, לפני שאני חושבת לשנות את "כולם", חשוב שלי יהיה אכפת, ואני אשפיע בסביבה הקרובה שלי. כשאני יודעת שיש לי השפעה על מישהו/מישהי שעלולים להדרדר למקומות לא רצויים.. אני חייבת להשתמש בהשפעה הזו. אפשר להשפיע במסגרת תנועות נוער, התנדבויות שונות וכו'. אלו אמנם אורות קטנים באפלה, אבל אסור לזלזל גם בכוחם של אורות קטנים..! ("כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן" זמן טוב להיזכר בשיר של חנוכה..
) אגב, לדעתי, אפשר להאשים את כל העולם - הממשלה הדפוקה, הבתי ספר הנחשלים, המורים הגרועים... את כולם!! אבל אני מאמינה שהכל מתחיל במשפחה. המשפחות בישראל לא נראות טוב במיוחד, אם זה מבחינת המבנה המשפחתי שנהרס, ואם זה מבחינת הכבוד (או העדר הכבוד) שבין הפרטים במשפחה. אין כבר כבוד לאף אחד! ילדים לא מכבדים את ההורים שלהם, הורים לא מכבדים (ובחדשות אפשר לראות שאפילו יותר מכך) את הילדים שלהם - והתא המשפחתי מתערער. אני מאמינה שהתא המשפחתי הוא הגרעין של החברה... מרגע שהוא מתערער, כל השאר היסטוריה...
 
למעלה