שאלות, שאלות...

מצב
הנושא נעול.

nitsansh

New member
שאלות, שאלות...

שאלות, שאלות...
עיינתי כרגע באתר "חדשות הרכבת", ובעקבות זאת התעוררו מספר שאלות... הרכבת לנתב"ג: כתוב שבתחנה שתיבנה בנתב"ג לא תהיה אפשרות חיוג, כלומר העברת קטר מצד אחד של הרכבת לצד שני... אם כך, איזה סוגי רכבות יוכלו לנסוע בקו הזה? האם רק הקרונועים? תדירות הנסיעה המתוכננת היא 2 רכבות בשעה... זה נראה לי מעט מדי... הרכבות שיסעו לנתב"ג יגיעו מהצפון (נהריה או חיפה). איך יסעו הנוסעים שרוצים לנסוע דרומה? האם הם יצטרכו לנסוע לת"א כדי להחליף לרכבת לדרום? תחנת אשדוד: אף פעם לא הבנתי את ההגיון במיקום של התחנה. לדעתי התחנה של אשדוד צריכה להיות בכניסה הצפונית, סמוך לצומת בני דרום (הידוע בשם צומת אשדוד). מיקום כזה יאפשר גישה נוחה לתושבי האזור הרבה יותר מהתחנה בכניסה הדרומית, ומעבר מהרכבת לאוטובוסים הרבים שעוברים בצומת. לדוגמה מגדרה, שנמצאת בטווח של 10 ק"מ מתחנות אשדוד או יבנה, אין אפשרות להגיע לאף אחת מ-2 התחנות בזמן סביר. האוטובוס מגדרה לאשדוד נוסע דרך בני עייש וגן יבנה ולוקח לו לפחות 20 דקות להגיע לצומת עד הלום. מקרית מלאכי יותר נוח לנסוע לתחנת קרית-גת מאשר לאשדוד, כלומר לנסוע דרומה כדי לנסוע צפונה. כך גם לכל הישובים שסמוכים לכביש 40, שיכולים לנסוע לקרית גת או רחובות (שאותה הם צריכים לחצות כי התחנה בצד הצפוני), אבל לא לאשדוד, וליבנה רק לעתים נדירות. לכל האנשים האלה לא כדאי להגיע לרכבת באשדוד אם אין להם רכב פרטי. לתחנה בצומת אשדוד הם כן יוכלו להגיע, אם כי במחירים של המוניות והאוטובוסים של מטרופולין (אם הם ישארו נמוכים כמו עכשו, דבר שיש לי ספק גדול לגביו) זה יעלה להם יותר לנסוע ברכבת לת"א. קראתי באתר שיש "תכנית כללית" להוסיף תחנה צפונית באשדוד. האם יש תוכנית יותר קונקרטית? בהזדמנות זאת, רציתי להציע להוסיף דף לאתר שיסכם את תוכניות הפיתוח של הרכבת לטווחים השונים - קצר (פרויקטים שנמצאים בשלבי ביצוע), בינוני (מיועדים לביצוע בשנים הקרובות) וארוך (פרויקטים בעדיפות נמוכה שעוד לא "נכנסו לתור"). וכמו כן, גם דף שיסכם את ההסטוריה של הרכבת בישראל. מתי נבנו הקוים השונים, מתי נפתחו או נסגרו קוים, וכו´. ואם יש, מפות שיראו את קוי הרכבת שהיו פעילים בנקודות שונות בהסטוריה. למשל: מפה מתחילת המאה שעברה, מפה בעת קום המדינה (מה שקיבלנו מהבריטים...), מפה מסביבות שנות ה-80, לפני שהתחילה תנופת הפיתוח, מפה של הקוים הקיימים והנמצאים בבניה, ומפה של מה שיהיה עוד 20 שנה אם יהיו תקציבים לביצוע כל הפרויקטים המתוכננים.
 
הרכבת לנתב"ג ותוספות ל-´חדשות הרכבת

שאלות, שאלות...
עיינתי כרגע באתר "חדשות הרכבת", ובעקבות זאת התעוררו מספר שאלות... הרכבת לנתב"ג: כתוב שבתחנה שתיבנה בנתב"ג לא תהיה אפשרות חיוג, כלומר העברת קטר מצד אחד של הרכבת לצד שני... אם כך, איזה סוגי רכבות יוכלו לנסוע בקו הזה? האם רק הקרונועים? תדירות הנסיעה המתוכננת היא 2 רכבות בשעה... זה נראה לי מעט מדי... הרכבות שיסעו לנתב"ג יגיעו מהצפון (נהריה או חיפה). איך יסעו הנוסעים שרוצים לנסוע דרומה? האם הם יצטרכו לנסוע לת"א כדי להחליף לרכבת לדרום? תחנת אשדוד: אף פעם לא הבנתי את ההגיון במיקום של התחנה. לדעתי התחנה של אשדוד צריכה להיות בכניסה הצפונית, סמוך לצומת בני דרום (הידוע בשם צומת אשדוד). מיקום כזה יאפשר גישה נוחה לתושבי האזור הרבה יותר מהתחנה בכניסה הדרומית, ומעבר מהרכבת לאוטובוסים הרבים שעוברים בצומת. לדוגמה מגדרה, שנמצאת בטווח של 10 ק"מ מתחנות אשדוד או יבנה, אין אפשרות להגיע לאף אחת מ-2 התחנות בזמן סביר. האוטובוס מגדרה לאשדוד נוסע דרך בני עייש וגן יבנה ולוקח לו לפחות 20 דקות להגיע לצומת עד הלום. מקרית מלאכי יותר נוח לנסוע לתחנת קרית-גת מאשר לאשדוד, כלומר לנסוע דרומה כדי לנסוע צפונה. כך גם לכל הישובים שסמוכים לכביש 40, שיכולים לנסוע לקרית גת או רחובות (שאותה הם צריכים לחצות כי התחנה בצד הצפוני), אבל לא לאשדוד, וליבנה רק לעתים נדירות. לכל האנשים האלה לא כדאי להגיע לרכבת באשדוד אם אין להם רכב פרטי. לתחנה בצומת אשדוד הם כן יוכלו להגיע, אם כי במחירים של המוניות והאוטובוסים של מטרופולין (אם הם ישארו נמוכים כמו עכשו, דבר שיש לי ספק גדול לגביו) זה יעלה להם יותר לנסוע ברכבת לת"א. קראתי באתר שיש "תכנית כללית" להוסיף תחנה צפונית באשדוד. האם יש תוכנית יותר קונקרטית? בהזדמנות זאת, רציתי להציע להוסיף דף לאתר שיסכם את תוכניות הפיתוח של הרכבת לטווחים השונים - קצר (פרויקטים שנמצאים בשלבי ביצוע), בינוני (מיועדים לביצוע בשנים הקרובות) וארוך (פרויקטים בעדיפות נמוכה שעוד לא "נכנסו לתור"). וכמו כן, גם דף שיסכם את ההסטוריה של הרכבת בישראל. מתי נבנו הקוים השונים, מתי נפתחו או נסגרו קוים, וכו´. ואם יש, מפות שיראו את קוי הרכבת שהיו פעילים בנקודות שונות בהסטוריה. למשל: מפה מתחילת המאה שעברה, מפה בעת קום המדינה (מה שקיבלנו מהבריטים...), מפה מסביבות שנות ה-80, לפני שהתחילה תנופת הפיתוח, מפה של הקוים הקיימים והנמצאים בבניה, ומפה של מה שיהיה עוד 20 שנה אם יהיו תקציבים לביצוע כל הפרויקטים המתוכננים.
הרכבת לנתב"ג ותוספות ל-´חדשות הרכבת
כיום, רוב רכבות הנוסעים בארץ יכולות לבצע את החיוג (הפיכת כיוון הנסיעה) על מסילה בודדת, ללא שלוחות. בקרונועים יש תאי נהג בכל קצה, והרכבות הספרדיות ודו-קומתיות מכילות תאי נהג בקרון האחרון השולט מרחוק על הקטר, ובכך מאפשר לו להסיע את הרכבת במצב ´דחיפה´. העיקרון מכונה בעברית ´מו-דו´ (קיצור של ´מושך-דוחף´, באנדלית - Push-Pull), וזה גם הכינוי של הקרונות הספרדיים. גם קרונות ישנים נוסעים לעיתי כשיש קטר בשני קצוות הרכבת (כיום, רק בפרברית חיפה), דבר שמבטל את הצורך בחיוג של ממש. אני מסכים ששתי רכבות בשעה לנתב"ג זה לא הרבה, אבל בתור התחלה זה בכלל לא מעט, ולי נראה שאני אסתדר עם זה. מכיוון שהמסילה מנתב"ג היא לכיוון תל-אביב, הרי שלא תהיינה רכבות ישירות לשם מכיוון הדרום, ויהיה צורך בהחלפה בתל-אביב (אני לא חושב שרכבת ישראל תפעיל רכבות שיעצרו בתל-אביב ויתחייגו שם לכיוון נתב"ג, אבל זה לא בלתי אפשרי אני מניח). אני לא מכיר טוב את אשדוד (לא הייתי בתחנה שם אף פעם...), אז חוץ מהשתתפות בצער אין לי הרבה מה לומר בנושא. לגבי ´חדשות הרכבת´ - מרבית הרעיונות שמועלים בפורום רעיונות שכבר עלו אצל איתי בירגר (עורך ומקים האתר) בראש או ע"י הצעות מחברים, אבל כיום אין לט (וגם לי) מספיק זמן פנוי לממש אותם. מי שרוצה ללמוד את תולדות הרכבת בארץ עד שנות השמונים מוזמן להתחיל בספרים המצוינים (אבל המאוד ישנים) The Railways of Palestine and Israelו- The Hedjaz Railway, אותם ניתן עדיין להשיג ע"י רכישה ממר פול קוטרל, מנהל ארכיון מוזיאון הרכבת וגם מי שכתב את הספר הראשון. כתובת הדואר האלקטרוני שלו היא [email protected] לגבי תוכניות לעתיד - קודם כל זה דבר מאוד נזיל, שמשתנה כמעטעל בסיס יומי. דבר שני, אני חושב שזה האינטרס של רכבת ישראל ושל משרד התחבורה לדאוג לפרסום פרטים בנושא. מכיוון שהם לא עושים זאת בצורה מסודרת, קשה לנו לעשות זאת בעצמנו, ואנו מעדיפים להתרכז בתוכניות ממשיות יותר ופחות בחלומות בהקיץ ולטווח רחוק.
 

nitsansh

New member
זה באמת אינטרס של הרכבת לפרסם...

הרכבת לנתב"ג ותוספות ל-´חדשות הרכבת
כיום, רוב רכבות הנוסעים בארץ יכולות לבצע את החיוג (הפיכת כיוון הנסיעה) על מסילה בודדת, ללא שלוחות. בקרונועים יש תאי נהג בכל קצה, והרכבות הספרדיות ודו-קומתיות מכילות תאי נהג בקרון האחרון השולט מרחוק על הקטר, ובכך מאפשר לו להסיע את הרכבת במצב ´דחיפה´. העיקרון מכונה בעברית ´מו-דו´ (קיצור של ´מושך-דוחף´, באנדלית - Push-Pull), וזה גם הכינוי של הקרונות הספרדיים. גם קרונות ישנים נוסעים לעיתי כשיש קטר בשני קצוות הרכבת (כיום, רק בפרברית חיפה), דבר שמבטל את הצורך בחיוג של ממש. אני מסכים ששתי רכבות בשעה לנתב"ג זה לא הרבה, אבל בתור התחלה זה בכלל לא מעט, ולי נראה שאני אסתדר עם זה. מכיוון שהמסילה מנתב"ג היא לכיוון תל-אביב, הרי שלא תהיינה רכבות ישירות לשם מכיוון הדרום, ויהיה צורך בהחלפה בתל-אביב (אני לא חושב שרכבת ישראל תפעיל רכבות שיעצרו בתל-אביב ויתחייגו שם לכיוון נתב"ג, אבל זה לא בלתי אפשרי אני מניח). אני לא מכיר טוב את אשדוד (לא הייתי בתחנה שם אף פעם...), אז חוץ מהשתתפות בצער אין לי הרבה מה לומר בנושא. לגבי ´חדשות הרכבת´ - מרבית הרעיונות שמועלים בפורום רעיונות שכבר עלו אצל איתי בירגר (עורך ומקים האתר) בראש או ע"י הצעות מחברים, אבל כיום אין לט (וגם לי) מספיק זמן פנוי לממש אותם. מי שרוצה ללמוד את תולדות הרכבת בארץ עד שנות השמונים מוזמן להתחיל בספרים המצוינים (אבל המאוד ישנים) The Railways of Palestine and Israelו- The Hedjaz Railway, אותם ניתן עדיין להשיג ע"י רכישה ממר פול קוטרל, מנהל ארכיון מוזיאון הרכבת וגם מי שכתב את הספר הראשון. כתובת הדואר האלקטרוני שלו היא [email protected] לגבי תוכניות לעתיד - קודם כל זה דבר מאוד נזיל, שמשתנה כמעטעל בסיס יומי. דבר שני, אני חושב שזה האינטרס של רכבת ישראל ושל משרד התחבורה לדאוג לפרסום פרטים בנושא. מכיוון שהם לא עושים זאת בצורה מסודרת, קשה לנו לעשות זאת בעצמנו, ואנו מעדיפים להתרכז בתוכניות ממשיות יותר ופחות בחלומות בהקיץ ולטווח רחוק.
זה באמת אינטרס של הרכבת לפרסם...
את תוכניות הפיתוח, אבל לפעמים צריך קצת ללחוץ על ארגונים כדי שידאגו לאינטרסים שלהם... האם לא ניתן למשל לבקש מידע על תוכניות עתידיות מדובר הרכבת? ובקשר לשלוחה לנתב"ג... הפתרון המתבקש הוא צומת משולש, עם פניה מנתב"ג לכוון לוד, או לחילופין המשך של המסילה לנתב"ג וחיבורה ללוד (או לקו לוד-ראש-העין) מזרחית לנתב"ג. כפי שהבנתי, מתוכנן המשך של הקו למודיעין, ומשם לירושלים, אבל זה לא פותר את הצורך בחיבור לבאר-שבע ורחובות. אפרופו... האם קיימים צמתי רכבת מרובעים? כלומר דמויי מחלף? זה למקרה שהקו נתב"ג-מודיעין יחצה את קו לוד-ראש העין, עם אפשרויות פניה לכל הצדדים. לא זכור לי שנתקלתי פעם בדבר כזה...
 

luckydude

Member
חוצה רה"ע-לוד

זה באמת אינטרס של הרכבת לפרסם...
את תוכניות הפיתוח, אבל לפעמים צריך קצת ללחוץ על ארגונים כדי שידאגו לאינטרסים שלהם... האם לא ניתן למשל לבקש מידע על תוכניות עתידיות מדובר הרכבת? ובקשר לשלוחה לנתב"ג... הפתרון המתבקש הוא צומת משולש, עם פניה מנתב"ג לכוון לוד, או לחילופין המשך של המסילה לנתב"ג וחיבורה ללוד (או לקו לוד-ראש-העין) מזרחית לנתב"ג. כפי שהבנתי, מתוכנן המשך של הקו למודיעין, ומשם לירושלים, אבל זה לא פותר את הצורך בחיבור לבאר-שבע ורחובות. אפרופו... האם קיימים צמתי רכבת מרובעים? כלומר דמויי מחלף? זה למקרה שהקו נתב"ג-מודיעין יחצה את קו לוד-ראש העין, עם אפשרויות פניה לכל הצדדים. לא זכור לי שנתקלתי פעם בדבר כזה...
חוצה רה"ע-לוד
לדעתי יהיה זה די שטותי אם המסילה נתב"ג-מודיעין תחצה את מסילת רה"ע-לוד בלי שום אפשרות להסתעפות אחת לשניה. לפי דעתי הפתרון הטוב ביותר יהיה אם יבנו צומת רכבות זה מצפון לצומת אל-על כך שיוכלו לבנות בצומת הרכבות תחנה שתשרת גם את התעשיה האוירית וגם את אירפורט-סיטי - שני מוקדי תעשייה\מסחר גדולים. מיכיוון שיעברו שם גם רכבות לכיוון צפון-דרום וגם מזרח-מערב, תחנה בצומת זו תהיה שימושית מאוד לדעתי.
 

nitsansh

New member
זה הגיוני שהקו יעבור שם...

חוצה רה"ע-לוד
לדעתי יהיה זה די שטותי אם המסילה נתב"ג-מודיעין תחצה את מסילת רה"ע-לוד בלי שום אפשרות להסתעפות אחת לשניה. לפי דעתי הפתרון הטוב ביותר יהיה אם יבנו צומת רכבות זה מצפון לצומת אל-על כך שיוכלו לבנות בצומת הרכבות תחנה שתשרת גם את התעשיה האוירית וגם את אירפורט-סיטי - שני מוקדי תעשייה\מסחר גדולים. מיכיוון שיעברו שם גם רכבות לכיוון צפון-דרום וגם מזרח-מערב, תחנה בצומת זו תהיה שימושית מאוד לדעתי.
זה הגיוני שהקו יעבור שם...
ושתהיה פניה מנתב"ג לכפר-סבא צפונה ולוד דרומה... אני לא יודע איפה אמור לעבור הקו למודיעין... הכוון הכללי שלו הוא דרום-מזרח... סביר להניח שיהיה פחות או יותר מקביל לכביש 443...
 
סיבוב מסילת רכבת

זה הגיוני שהקו יעבור שם...
ושתהיה פניה מנתב"ג לכפר-סבא צפונה ולוד דרומה... אני לא יודע איפה אמור לעבור הקו למודיעין... הכוון הכללי שלו הוא דרום-מזרח... סביר להניח שיהיה פחות או יותר מקביל לכביש 443...
סיבוב מסילת רכבת
ישנם ארצות שבהן ישנה איזה ריצפה מיסתובבת כאשר הקטר עולה עליה אז מסובבים אותה שהקטר יחזור בחזרה ישנם כאלה ריצפות במוסכי רכבת ב-חוץ לארץ לפי דעתי אם היו חושבים נכון פה בארץ היו צריכים לעשות גם כזה דבר שיהיה קל יותר לקטר לחזור בחזרה על אותה המסילה
 
סובבנים וחיוגים

סיבוב מסילת רכבת
ישנם ארצות שבהן ישנה איזה ריצפה מיסתובבת כאשר הקטר עולה עליה אז מסובבים אותה שהקטר יחזור בחזרה ישנם כאלה ריצפות במוסכי רכבת ב-חוץ לארץ לפי דעתי אם היו חושבים נכון פה בארץ היו צריכים לעשות גם כזה דבר שיהיה קל יותר לקטר לחזור בחזרה על אותה המסילה
סובבנים וחיוגים
-המתקן ש-´ניסים´ תיאר נקרא בעברית ´סובבן´ ובאנגלית Turntable (לא פטיפון...). מטרתו היא להפוך את הכיוון בו מונח קטר (ולעיתים קרון) על המסילה. כיום, התועלת בכך היא יחסית מועטה, מפני שמרבית הקטרים בנויים כך שיכולות הנסיעה שלהם לכל כיוון זהות, בניגוד לרוב מקטרי הקיטור שנסעו יותר טוב בכיוון ´קדימה´ (היו גם קטרי דיזל, בעיקר באמריקות, שהיה להם תא נהג רק בצד אחד של הגוף). כמובן שגם כיום יש צורך בהפיכת הכיוון בו מונחות הרכבות על המסילה, זאת על מנת לאזן את השחיקה והבלאי במכלולים כמו החוגונים (העגלות) ומה שקשור בהם. מכיוון שסובבן הוא מתקן יקר לבנייה ותחזוקה, שניתן לסובב עליו בכל פעם רק יחידה או שתיים, נוטים לעשות את זה כיום ע"י בניית משולשי מסילה. יש היום בארץ משולשים בחיפה ובלוד, בונים בראש העין. בעבר היו בעוד מקומות. תפקיד נוסף שהיה לסובבנים היה לשמש כמווסתי כניסה למוסכים גדולים של קטרים. מכיוון שבניית מסילות עם מפלגים (ההתפצלויות של המסילה) לכל אחד ממפרצי המוסך היתה תופסת המון שטח, נהגו לבנות בחו"ל מוסכים גדולים בצורת מבנה מעגלי, שבמרכזו הסובבן. כיום עושים את זה ע"י מסילה שנעה לצדדים, וכך מבנה המוסך נשאר מלבני ופשוט (יש מתקן כזה בסדנאות הקישון, שנבנו בשנות ה-30). כמובן שברוב הרכבות של רכבת ישראל כיום, אין צורך בשום שינוי במסילה כדי שהרכבת תשנה את כיוון נסיעתה. באלו שכן, החיוג (שינוי הכיוון) נעשה ע"י נסיעת הקטר על מסילה מקבילה לזו שעליה הרכבת נמצאת עד לקצהה השני של הרכבת, שם הוא מתחבר מחדש. המעבר בין המסילות נעשה כמובן באמצעות מפלגים. כיום אין בארץ סובבנים, אבל בעבר היו, בין היתר, בחיפה, ירושלים, צמח ויפו.
 

nitsansh

New member
יש משולש ליד אשדוד

סובבנים וחיוגים
-המתקן ש-´ניסים´ תיאר נקרא בעברית ´סובבן´ ובאנגלית Turntable (לא פטיפון...). מטרתו היא להפוך את הכיוון בו מונח קטר (ולעיתים קרון) על המסילה. כיום, התועלת בכך היא יחסית מועטה, מפני שמרבית הקטרים בנויים כך שיכולות הנסיעה שלהם לכל כיוון זהות, בניגוד לרוב מקטרי הקיטור שנסעו יותר טוב בכיוון ´קדימה´ (היו גם קטרי דיזל, בעיקר באמריקות, שהיה להם תא נהג רק בצד אחד של הגוף). כמובן שגם כיום יש צורך בהפיכת הכיוון בו מונחות הרכבות על המסילה, זאת על מנת לאזן את השחיקה והבלאי במכלולים כמו החוגונים (העגלות) ומה שקשור בהם. מכיוון שסובבן הוא מתקן יקר לבנייה ותחזוקה, שניתן לסובב עליו בכל פעם רק יחידה או שתיים, נוטים לעשות את זה כיום ע"י בניית משולשי מסילה. יש היום בארץ משולשים בחיפה ובלוד, בונים בראש העין. בעבר היו בעוד מקומות. תפקיד נוסף שהיה לסובבנים היה לשמש כמווסתי כניסה למוסכים גדולים של קטרים. מכיוון שבניית מסילות עם מפלגים (ההתפצלויות של המסילה) לכל אחד ממפרצי המוסך היתה תופסת המון שטח, נהגו לבנות בחו"ל מוסכים גדולים בצורת מבנה מעגלי, שבמרכזו הסובבן. כיום עושים את זה ע"י מסילה שנעה לצדדים, וכך מבנה המוסך נשאר מלבני ופשוט (יש מתקן כזה בסדנאות הקישון, שנבנו בשנות ה-30). כמובן שברוב הרכבות של רכבת ישראל כיום, אין צורך בשום שינוי במסילה כדי שהרכבת תשנה את כיוון נסיעתה. באלו שכן, החיוג (שינוי הכיוון) נעשה ע"י נסיעת הקטר על מסילה מקבילה לזו שעליה הרכבת נמצאת עד לקצהה השני של הרכבת, שם הוא מתחבר מחדש. המעבר בין המסילות נעשה כמובן באמצעות מפלגים. כיום אין בארץ סובבנים, אבל בעבר היו, בין היתר, בחיפה, ירושלים, צמח ויפו.
יש משולש ליד אשדוד
מהשלוחה לנמל ואזור התעשיה יש פניה צפונה ודרומה. ומה עם המשולש ליד תחנת האוניברסיטה?
 

feedback

New member
ומשולש חדש נולד באיזור צומת קסם....

יש משולש ליד אשדוד
מהשלוחה לנמל ואזור התעשיה יש פניה צפונה ודרומה. ומה עם המשולש ליד תחנת האוניברסיטה?
ומשולש חדש נולד באיזור צומת קסם....
 
צמתי רכבת

זה באמת אינטרס של הרכבת לפרסם...
את תוכניות הפיתוח, אבל לפעמים צריך קצת ללחוץ על ארגונים כדי שידאגו לאינטרסים שלהם... האם לא ניתן למשל לבקש מידע על תוכניות עתידיות מדובר הרכבת? ובקשר לשלוחה לנתב"ג... הפתרון המתבקש הוא צומת משולש, עם פניה מנתב"ג לכוון לוד, או לחילופין המשך של המסילה לנתב"ג וחיבורה ללוד (או לקו לוד-ראש-העין) מזרחית לנתב"ג. כפי שהבנתי, מתוכנן המשך של הקו למודיעין, ומשם לירושלים, אבל זה לא פותר את הצורך בחיבור לבאר-שבע ורחובות. אפרופו... האם קיימים צמתי רכבת מרובעים? כלומר דמויי מחלף? זה למקרה שהקו נתב"ג-מודיעין יחצה את קו לוד-ראש העין, עם אפשרויות פניה לכל הצדדים. לא זכור לי שנתקלתי פעם בדבר כזה...
צמתי רכבת
בעולם היו מקרים רבים של מסילות שחוצות אחת את השנייה (בד"כ מסילות של שתי חברות שונות), ולפעמים היה גם חיבור ביניהם, אבל לא תמיד כל החיבורים האפשריים (ארבעה במקרה של מסילות בודדות) נבנו. קראתי פעם באיזה מגזין על חשמליות סדרת התכתבויות בנושא ´צומת מושלם´, כלומר הצטלבות אנכית של שני קווים דו-מסילתיים, כשמכל מסילה ניתן לפנות ימינה ושמאלה (כלומר שמונה חיבורים, ועוד חיבורים בין הזוגות), ומסתבר שהיו בעבר לא מעט כאלו בעולם, אבל אני לא חושב שהיו הרבה ברכבות קו-ראשי. לגבי פיתוח עתידי - הכתובת ההגיונית היא דובר הרכבת, אבל אני בכלל לא בטוח שיצליח לעזור לכם.
 

nitsansh

New member
כמובן שאפשר 2 צמתים

צמתי רכבת
בעולם היו מקרים רבים של מסילות שחוצות אחת את השנייה (בד"כ מסילות של שתי חברות שונות), ולפעמים היה גם חיבור ביניהם, אבל לא תמיד כל החיבורים האפשריים (ארבעה במקרה של מסילות בודדות) נבנו. קראתי פעם באיזה מגזין על חשמליות סדרת התכתבויות בנושא ´צומת מושלם´, כלומר הצטלבות אנכית של שני קווים דו-מסילתיים, כשמכל מסילה ניתן לפנות ימינה ושמאלה (כלומר שמונה חיבורים, ועוד חיבורים בין הזוגות), ומסתבר שהיו בעבר לא מעט כאלו בעולם, אבל אני לא חושב שהיו הרבה ברכבות קו-ראשי. לגבי פיתוח עתידי - הכתובת ההגיונית היא דובר הרכבת, אבל אני בכלל לא בטוח שיצליח לעזור לכם.
כמובן שאפשר 2 צמתים
כלומר, צומת אחד בין הקו לנתב"ג לקו ראש-העין-לוד, ובמקום אחר צומת עם הקו למודיעין. אם נניח שהצומת הראשון יהיה צפוני יותר, אז רכבת מנתב"ג למודיעין תפנה ימינה ואח"כ שמאלה. 2 צמתים משולשים דרושים אם רוצים שיהיו גם רכבות ישירות מנתב"ג ללוד ולראש-העין וממודיעין (בהנחה שבהמשך יהיה קו לי-ם) ללוד ולראש-העין. זה לא דרוש אם בונים תחנה בין 2 הצמתים, ואז הנוסעים בקו נתב"ג-מודיעין יכולים להחליף שם לרכבת בקו לוד-ראש-העין. נראה לי שזה יהיה הפתרון לפחות בשלב הראשון. צמתים כפי שאני מתאר יאפשרו נסיעה ישירה מנתב"ג ללוד ומשם לבאר-שבע או אשדוד. בהחלט הגיוני שרכבות מהדרום לת"א יסעו בקו החדש דרך נתב"ג במקום בקו הקיים דרך כפר חבד. איפה אתם חושבים שיהיו יותר נוסעים??? אני לא רואה סיבה שיהיו רכבות ממודיעין לראש-העין וכפר-סבא, אם יש אפשרות להחליף שם רכבת (בהנחה שיהיו רכבות בתדירות סבירה ובתיאום זמנים). וגם הנוסעים ממודיעין לדרום יוכלו להחליף שם רכבת, וגם הנוסעים מנתב"ג לכפר-סבא יוכלו להחליף רכבת. שאלה מעניינת היא אם כאשר יהיה קו בין לוד וראש העין, יהיו רכבות שיסעו מהדרום לכפר-סבא ולא לתל-אביב, או רכבות פרבריות שיעברו בקו לוד-רה"ע-הרצליה במקום בת"א. זה יאפשר לנוסעים לב"ב, פ"ת, רה"ע, והתחנות שיהיו בין רה"ע ולוד-צפון (שם זמני לתחנה בצומת הנ"ל) לנסוע ישר בלי להחליף רכבת בת"א או לוד, ויוריד במידה מסוימת מהעומס בציר האילון.
 

nitsansh

New member
ויש עוד אפשרות

כמובן שאפשר 2 צמתים
כלומר, צומת אחד בין הקו לנתב"ג לקו ראש-העין-לוד, ובמקום אחר צומת עם הקו למודיעין. אם נניח שהצומת הראשון יהיה צפוני יותר, אז רכבת מנתב"ג למודיעין תפנה ימינה ואח"כ שמאלה. 2 צמתים משולשים דרושים אם רוצים שיהיו גם רכבות ישירות מנתב"ג ללוד ולראש-העין וממודיעין (בהנחה שבהמשך יהיה קו לי-ם) ללוד ולראש-העין. זה לא דרוש אם בונים תחנה בין 2 הצמתים, ואז הנוסעים בקו נתב"ג-מודיעין יכולים להחליף שם לרכבת בקו לוד-ראש-העין. נראה לי שזה יהיה הפתרון לפחות בשלב הראשון. צמתים כפי שאני מתאר יאפשרו נסיעה ישירה מנתב"ג ללוד ומשם לבאר-שבע או אשדוד. בהחלט הגיוני שרכבות מהדרום לת"א יסעו בקו החדש דרך נתב"ג במקום בקו הקיים דרך כפר חבד. איפה אתם חושבים שיהיו יותר נוסעים??? אני לא רואה סיבה שיהיו רכבות ממודיעין לראש-העין וכפר-סבא, אם יש אפשרות להחליף שם רכבת (בהנחה שיהיו רכבות בתדירות סבירה ובתיאום זמנים). וגם הנוסעים ממודיעין לדרום יוכלו להחליף שם רכבת, וגם הנוסעים מנתב"ג לכפר-סבא יוכלו להחליף רכבת. שאלה מעניינת היא אם כאשר יהיה קו בין לוד וראש העין, יהיו רכבות שיסעו מהדרום לכפר-סבא ולא לתל-אביב, או רכבות פרבריות שיעברו בקו לוד-רה"ע-הרצליה במקום בת"א. זה יאפשר לנוסעים לב"ב, פ"ת, רה"ע, והתחנות שיהיו בין רה"ע ולוד-צפון (שם זמני לתחנה בצומת הנ"ל) לנסוע ישר בלי להחליף רכבת בת"א או לוד, ויוריד במידה מסוימת מהעומס בציר האילון.
ויש עוד אפשרות
שהמסילה למודיעין תתפצל מהקו לוד - באר-שבע ביציאה מרמלה ותעבור משם ישר מזרחה למודיעין. זה יותר קצר בכמה ק"מ מאשר מסילה מצפון ללוד, אבל המסילה תצטרך לחצות את כביש מס´ 1. במקרה כזה כל ההחלפות יהיו בלוד. נוסעים שיגיעו ממודיעין יוכלו להחליף לבאר-שבע, אשדוד או כפר-סבא, ולהפך. נוסעים מנתב"ג לרה"ע וכ"ס יחליפו בלוד. לא יהיה הכרח בתחנה נוספת מצפון ללוד, אלא אם תהיה לה הצדקה בלי קשר לצורך בהחלפת רכבות. נראה לי שתהיה, כי היא תוכל לשרת ישובים מצפון ללוד כמו שוהם.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה