מצרפת לך את ההמלצה של siv30
ספר מקסים שהעביר לי הרבה שיעורים משעממים! המלצה "אהבה, פרוזאק, סקרנות וספקות"/siv30 אהבה, פרוזאק, סקרנות וספקות – אצ'וריה לוסיה עם עובד, 272 עמ' "כשהשגרה נושכת והרצונות מסתתרים/ והטינה גועשת אך הרגשות עצורים האם את בוכה בשנתך, חושפת את חדלוני? . טעמו של היאוש ממלא את גרוני. למה דבר כל- כך טוב כבר לא יכול להמשיך?" חייהן של אנה, רוזה וכריסטינה גאנה, היו יכולים להראות אחרת אילו...מכלול הנסיבות היה לוקח אותן למקום אחר, הן היו מקבלות החלטות אחרות בחייהן, הדמויות המרכזיות בחייהן היו בעלות מאפיינים אחרים וכן האלה וכן הלאה. אבל, אצל מי האמיתה הזו לא נכונה? אנה, רוזה וכריסטינה הן שלוש אחיות במדריד של שנות ה-90. כל אחת מהן סיפור הצלחה בפני עצמה, כל אחת מהן סיפור כישלון בפני עצמו. אנה, עקרת בית למופת, האחות הבכורה, שמימשה את חלום הנובו רישי, בית מפואר, בעל חתיך ותינוק. אבל משהו משתבש בחייה של אנה והחלום מתנפץ. באפיזודות יחסית מעטות מהספר, מוצגת לקורא תמונת התפוררותה של המציאות עוטפת את אנה ואת ההצלחה שלה. רוזה, האחות האמצעית היא אמזונה בלונדינית בגובה 1.80. היא אשת עסקים מצליחה, ובגיל 30 יש לה בית, מכונית BMW, משרה בעמדה בכירה וכסף שלא נגמר. אבל גם בחייה המושלמים של רוזה משהו מתפורר. כריסטינה, מתוארת כנמפומנית טורפת גברים. בחייה כברמנית היא מנסה לתפוס את כל העולם ולמצות את תענוגותיו, החל מסקס, דרך מסיבות פרועות וכלה בסמים. היא לא תיתן אפילו לחיים לעצור אותה, שלא לדבר על המתים. רוב האפיזודות בספר עוסקות בחייה של כריסטינה. חייה נפרשים לקורא מבעד לעיניה תוך כדי תרגום בגוף הסרט. תרגום שלא תמיד עושה חסד עם דמותה אבל הוא כן ואמיתי. ההשלמות מובאות לקורא מבעד לעיניי אחיותיה. מה שכריסטינה לא יכולה לספר לקורא על עצמה, האחיות מספרות לו עליה. ההתעסקות בכריסטינה, האחות הצעירה, מוביל את הדמויות להתבוננות פנימית בחייהן תוך שאירועי העבר ודמויות מרכזיות ממנו, שבות לתחייה בעוצמה הרסנית חסרת תקדים. החיטוט מוביל אותן לחשוף גם את עצמן לפני הקורא ובסוף להתעסקות העצמית. מאפייני האחיות, שבתחילה נראה כאילו אין דבק הקושר בינהן, הולכים ומתבהרים לקורא בצלילות וככל שהן שוקעות לתוך המציאות כך היא הופכת אפורה יותר וכואבת יותר. הספר כתוב בשפה קולחת וקלילה. חדה כתער בתיאורי המציאות שלה. הוא מתחיל באופן מבדר ועם ההתקדמות הוא משנה הילוך, הופך איטי ולמרות שפה ושם עדין נשארת הציניות והאירוניות של הדוברות, זו ציניות כואבת המחלחלת ויוצרת תודעה ברורה של אצל הקורא. הספר לא חף מבעיות הנובעות מהקצנה של הסיטואציות בחיי הגיבורות ומדמויותיהן הסטריאוטיפיות. בשלב מסויים היה נדמה לי שכל הצרות האפשריות התרגשו על המשפחה הזו ולא אחת שאלתי את עצמי אם הדמויות יצאו מהשבלוניות שמאפיינת אותן. בנוסף, ההתעסקות של הדמויות בסקס (או העדרו) ובסמים (בין אם הם כדורי הרדמה ובין אם הם קוקאין) עד זרא, הופכים להיות הקו שמוביל את העלילה וממלא את הפערים שבה, כביכול ליצור אצל הקורא אתנחתא מכל הצרות והכאבים שקדמו להם (כמו בחיי הדמויות עצמן). לא פלא, שבשירשור סוף שבוע קראתי לספר "סקס, פרוזאק אהבה וספקות" כי אלה בעצם קטעי הקישור של העלילה. קטעי הקישור שכל כך בוטים עד כדי שהם לא משאירים מקום לעלילה האמיתית עצמה. ובכל זאת, קל להתחבר לספר, לתרבות האינסטנט שהוא מציג ולמסלול המהיר של החיים. גם אם הוא מוקצן עד אבסורדום, עדין הקורא יכול לבחור ולזהות את הפוסטמודרניזם ותחלואיו ולהישאר עם המסר המעודד של הספר.
