שאלות לעצמי ואולי גם אליכן..

[צעיף לבן]

שאלות לעצמי ואולי גם אליכן..

חשבתי על משהו, יותר נכון חשבתי על האחת שאני לא מפסיקה לחשוב עליה וחשבתי, מה גורם לנו להתאהב? מה באדם השני כל כך מיוחד שהופך אותנו לכאלה מנותקים. מה זה ,המראה? האישיות? שילוב של שניהם יחד? ומה גורם לנו לחשוב שאנחנו לא יכולים לצאת מזה? הרי לא חסרים אנשים יפים עם אישיות כובשת.. מה זה הרגש הזה שאני לא מסוגלת להסביר אותו?

 

[מחפשת את האומץ]

זו האהבה נטולת החוקים וההסברים

הזכרתי לי שתי חתימות שראיתי כאן בתפוז פעם משהו על כך שללב יש הגיון שלא ניתן להבין באמצעות הגיון ולהגיון יש הגיון שלא ניתן להבין באמצעות הלב. בטוח הרסתי אבל זה הרעיון או איני יכולה לגרום לאדם שמולי לאהוב אותי אני רק יכולה להיות מישהי שניתן לאהוב השאר כבר תלוי בידי הצד שני מאיר לירז בשינוי קל

 

[מורן א]

../images/Emo9.gif "ללב יש הגיון שההגיון אינו מכיר"

ומהו הלב? יש יאמרו שריר. ומהי ההאהבה? יש יאמרו תופעה כימית המתרחשת במוח. ואם את שואלת אותי? זה מעבר לתופעה, שריר, או הגיון פשוט, רציונל של 1+1. זו התרגשות, זה ריח הפריחה, אילו קולות הבוקר המוקדמים, זאת השקיעה, טעמם המתוק של תותים, פרפרים צבעוניים וריח של ים. זה הכל ולא כלום ובעיקר מה שעושה לנו טוב גם באמצע השרב או תחת מתקפת טילים, זו אהבה שאת דרכה אל הלב איש לא יכול להסביר וכל אחד יממש אחרת.

 

[צעיף לבן]

זכרתי שהציטוט הוא ממך.

את צודקת, "אהבה שאת דרכה אל הלב איש לא יכול להסביר" הרי כל אחד אוהבת אחרת, וכל אחד מקבל אהבה בצורה אחרת. כיף שבאת

 

[loveless creature1]

לא רוצה להעליב אף אחד,אבל לרוב...

התאהבות ראשונית נובעת בעיקר ממראה חיצוני ואחר כך פנימיות והמשכות אישית לבנאדם שמפתחים אליו רגשות.... אלא אם כן אתה מכיר את הבנאדם אישית ואז מתחיל להתאהב בו,אז זה באמת ממבט של אישיות ולא ממבט של מראה. האישה שאני אוהבת איני מכירה אותה אישית אישית אבל היא באמת אישה יפה.

 

[turbulent]

נראה לי

שבכל מקרה זה שילוב בין השניים (מה יותר מה פחות זה כבר החלטה לאותו אדם)

 

[חייל דתי 21]

משפט חזק

 

[עיניים כחולות3]

הממממ....

אם זה היה פשוט כל כך, לא היה נכתב כל כך הרבה אודות האהבה. מה זו אהבה? מעולם לא הצלחתי להגדיר. כשהיא מתקשרת - ליבי מחסיר פעימה כשאני רואה אותה - אני שוכחת כל מה שרציתי לאמר כשאני מחבקת אותה וריח הבושם שלה חודר לעצמותי אני מקבלת פיק ברכיים. כשהיא אוחזת בידי - העולם מסביב לא קיים. האם זוהי אהבה?

 

[אוהבת לאהוב אותך היח]

צעיר לבן היקרה

קראתי את כל שכתבת בעמוד האחרון. כתיבתך תמיד נוגעת בי, תמיד נכנסת עמוק לנשמה...... גם כשטוב לך וגם כשרע לך. וכתגובה לכל שכתבת, אני יכולה לומר לך מניסיון אישי שהרגשתי כמוך כשהסתיימה הזוגיות הקודמת שלי........ גם אני הרגשתי שאני כל כך אוהבת, אך היא אוהבת בדרך אחרת.... הרגשתי שעולמי חרב עלי, ניסיתי בכל הכח (הלא רציונילי אך הריגשי) להמשיך הלאה גם כשידעתי שזה לא הקשר הנכון עבור שתיינו, אך האהבה החזקה היתה מעל הכל. הפרידה היתה קשה וכואבת ונדמה היה לי שלא ידעתי לפני כן, כאב מהו. אך האופטימיות הניצחית שלי החזירה אותי לחיים חדשים. התאהבתי שוב כפי שלא ידעתי שאפשר לאהוב. לפני כן עוד הספקתי להתגרש אחרי הרבה שנות נישואין וכיום אנחנו עוברות לחיות יחד. אז...... האופטימיות לבסוף מנצחת, כל מכשול אפילו הגדול ביותר שלא האמנו שנעבור. שימרי על אופטימיות והמשיכי להאמין ולכתוב שאת בסדר ואכן הדברים יהיו בסדר, כי מה שאנחנו מאמינים בו לבסוף גם קורה לנו.

 

[צעיף לבן]

תודה רבה לך