שאלות למרפאה בעיסוק

[אמאדובה]

שאלה לנאוה - מרפאה בעיסוק

שלום נאוה, לבני בן ה-4 יש קושי במוטוריקה עדינה (נדמה לי ששאלתי על זה פה בעבר). אנחנו מחכים לאבחון של מרפאה בעיסוק אבל זה בטח ייקח זמן. בינתיים רציתי לשאול - כשהוא מצייר בעיפרון הקו יוצא חלש ורועד. כשהוא משתמש בצבע הרבה יותר קל לו והקו יוצא קצת יותר "עם ביטחון". לפעמים כשאני מציעה לו להשתמש בעיפרון הוא מבקש צבע במקום. האם לאפשר לו זאת או לעודד דווקא שימוש בעיפרון כדי שיתאמן?

 

[ענת סימון]

שאלות לנאוה רמון מרפאה בעיסוק

 

[נאוה ר]

אמאדובה שלום!

המעגל הוא כזה - תוצר טוב גורם לרצות להתנסות. התנסות מביאה לניסיון. ניסיון משפר תוצר. המעגל ההפוך - אנחנו לחוצים ומכינים אותו לקראת... ואז דורשים שיצייר במשהו שלא טוב לו ואז הוא מתחיל לייצר התנגדויות וחוסר התנסות והתוצר הולך ויורד. ולכן יש לאפשר לו צבעים. לא להציע עיפרון. אם הוא יבקש עיפרון אפשר לתת. אבל לא ליזום. פעם בימים הטובים עפרונות היו של ילדי כתה א'.וילד שאף להגיע לכתה א' ולגעת בעיפרון. וילד שאף לא לכתוב בשגיאות כדי לכתוב בעט.... היום בגיל 4 אנחנו מכינים אותם לגן חובה (במקרה הטוב) ובגן חובה לכתה א'. ומשם המרוץ הוא עד לבגרויות...... ומהצד השני כשהם לא עומדים במרוץ אנחנו שואלים אם צריך לחזק אותם כדי שיהיו בני שנה פלוס מהגיל שלהם. הוא אוהב לצייר בצבעים זה הכי חשוב!!! תני לו את זה עוד יגיע זמנו של העיפרון אל תדאגי... שיהיה לכם שנה מצויירת וכיפית....

 

[אמאדובה]

תודה רבה!

זו היתה גם האינטואיציה שלי. גם בצבעים הוא לא מתלהב לצייר אז אני לא רוצה להוריד את מעט המוטיבציה שלו

למען האמת ההתלבטות עלתה כי אמא שלי קנתה לו חוברת של ציורי "נקודה לנקודה" (שצריך לחבר מספרים בקו לפי הסדר), והיא הציעה לו להשתמש בעיפרון. אני שוקלת להעלים את החוברת כי באמת נראה לי שהוא עוד לא בשל לצייר קוים כאלה.

 

[אפרתי פ]

בן שנתיים וחצי - ידיים בפה

שלום לנאוה רמון! מקווה שאני שואלת במקום הנכון... בני בן שנתיים וחמישה חודשים. עדיין מתעסק עם הפה שלו די הרבה. מכניס ידיים / אצבעות ולפעמים גם צעצועים. לאחורנה התחיל לאכול גם את השיער שלו (יש לו שיער ארוך). אף פעם לא רצה מוצץ, נראה לי שהוא משתמש בבקבוק המים שלו בתור מוצץ.... או בעצם נשכן - אני צריכה להחליף פטמה של הבקבוק לעתים תכופות כי הוא סתם מחזיק בפה, נושך וקורע אותה. אז יש לי כמה שאלות: האם להעיר לו? האם להסביר שהיד מלוכלכת ולכן עדיף שלא תהיה בפה? האם לבקש ממנו להוציא את בקבוק המים מהפה ולייעד אותו רק לשתייה? האם זה משהו שעובר בתורשה? כי כשאני הייתי קטנה מצצתי אצבע, ורק בגיל מאוחר נפטרתי מההרגל הזה (ואז החלפתי אותו בכסיסת ציפורניים

) האם יש פה בעיה שהיא מעבר למראה הלא אסתטי? והאם זה משהו שמצריך טיפול ובכלל ניתן לטפל בו? סליחה על מבול השאלות.... ותודה!

 

[נאוה ר]

אפרת שלום!

שתי שאלות בסיסיות - האם הוא בולע את מה שהוא לועס? האם ראית מתי הוא לועס חפצים ידיים?

 

[אפרתי פ]

תשובות

לא בולע, סתם לועס ומרטיב

אני חושבת שהוא לועס בעיקר מול הטלוויזיה (בהסח הדעת) וכשמשועמם.

 

[נאוה ר]

אפרת שלום!

מה פרוש משועמם? במה הוא מעסיק את עצמו? האם זקוק כל הזמן שמבוגר ישחק איתו? האם יש קושי להעסיק את עצמו בחוץ כמו בפנים?כמה שעות ביום רואה טלוויזיה?.

 

[אפרתי פ]

עוד תשובות (השאלות מתחילות להלחיץ אותי ../images/Emo4.gif)

אולי משועמם זו לא המלה, אלא באמת זה קורה יותר כשהוא רואה טלוויזיה. כשאני חושבת על זה עכשיו, זה קורה גם כשהוא "עצבני". לדוגמא, כשמבקשים ממנו משהו והוא לא רוצה, והוא מחכה לראות מה יקרה עכשיו... הוא מעסיק את עצמו די יפה אני חושבת. מאד אוהב להיות בחוץ ולעשות דברים (מבחינת מוטריקה גסה נראה לי שהוא מאד מפותח - רץ, קופץ, יורד מדרגות רגל-רגל, מטפס לבד על סולמות גבוהים וכו'). בבית אוהב לראות טלוויזיה, אבל אני משתדלת להציע לו דברים אחרים לעשות ולכבות אותה. כשיש טלווזיה דלוקה (על ערוץ הופ או לולי בלבד) לרוב הוא די מרותק אליה. כשאין - משחק בפזלים, קוביות, משחיל חרוזים על חוט, קורא ספרים, נוסע על הבימבה, "משעשע" את אחותו הקטנה ,התחיל קצת משחקי "נדמה לי" עם הבובות ואיתנו, ועוד. לפעמים מעסיק את עצמו גם כשיש טלוויזיה, ואז אני מכבה אותה (לא רוצה שזה יהיה ברקע). לסיכום עניין הטלוויזיה - רואה כחצי שעה בבוקר, וכשעתיים אחה"צ (לא רצוף, וכמעט אף פעם לא נשאר לבד מול הטלוויזיה). הוא לא זקוק כל הזמן שמבוגר ישחק איתו, אבל הוא נהנה אם כן (כשאפשר, כי הקטנה יונקת וזה כמובן לוקח "זמן אמא"). הוא מאד נהנה "להשתולל" עם אבא גם בבית, אוהב לעזור להכין אוכל ונהנה גם כשיושבים לשחק איתו בצעצועים (זה טבעי, לא?). תודה רבה על תשומת הלב, אני כבר מאד סקרנית לקרוא את התשובות שלך בנושא.

 

[נאוה ר]

אפרתי שלום וסליחה אם הלחצתי אותך../images/Emo3.gif

הסיבה לכל כך הרבה שאלות היא שהכנסת משהו לפה יכולה להצביע על כל כך הרבה דברים - חרדה, קושי בוויסות חושי, קושי בריכוז, חסך תזונתי ועוד סיבות שאני לא רוצה למנות אותן כדי לא להלחיץ יותר..... ממה שענית עולה שהוא יכול להתרכז מאוד יפה, שהוא יודע ונהנה לשחק עם מבוגרים, שהוא נהנה ועליז רוב הזמן. שלפעמים כשהוא חרד או כועס הוא מנסה לווסת את ההתנהגות שלו על ידי הכנסת משהו לפה. ושהטלוויזיה מרתקת אותו אבל לא נותנת לו מספיק גרייה מוטורית שלה הוא זקוק בגילו וכתחליף הוא מכניס ידיים לפה. ובאשר לשאלה הבסיסית מה לעשות? 1) כאשר הוא חרד או עצבני כדאי לתמלל לו את התחושות שלו. למשל "אתה מאוד רוצה לעשות X אבל אמא לא מרשה וזה מאוד מעציב אותך". אם תקלעי לרגשות שלו הוא יתחבר ואם לא הוא ימשיך בהתנהגות ואז תוכלי לנסות שוב. בגיל הזה כדאי תמיד גם להציע מה כן מותר לעשות. 2) לדעתי האישית יותר מחצי שעה טלוויזיה זה המון. הייתי אומרת 15 דק' עד 20 דק'. אני מנחשת שהוא רואה טלוויזיה כי זה עוזר לך לעשות משהו. (לנהל את הבית? להניק? לנשום?). כדאי לחשוב על אפשרויות אחרות. או לחשוב על זה כעל דבר זמני עד שתוכלי להתארגן טוב יותר. בהצלחה ומזל טוב על התינוקת החדשה.

 

[אפרתי פ]

נאוה, נראה לי שקלעת מאד בתשובות! ../images/Emo106.gif

תודה רבה על ההתייחסות המעמיקה והתשובה מאירת העיניים. גרמת לי לחשוב הרבה ולכן גם לקח לי זמן להגיב

אני בהחלט אנסה לתמלל לו את התחושות שלו, מקווה שזה יעזור. ונראה לי שאכן את צודקת לגבי חוסר הגרייה המוטורית כשהוא צופה בטלוויזיה. דרך אגב, האם את מתכוונת לרבע שעה צפייה ביום בלבד? ואת בטח מבינה גם בדברים כאלה אצל מבוגרים - מה עושים עם מבוגרים שמכניסים ידיים / שיער / סיגריות (

) לפה כשהם חרדים? אני מנחשת שדברים כמו טיפול פסיכולוגי, מדיטציה. או שיש איזו דרך "קלה" להיגמל מזה?

 

[נאוה ר]

אפרת שלום!

לגבי הטלוויזיה - התכוונתי לא ברציפות מעל רבע שעה. אידיאולוגית - למה ילד צריך טלוויזיה בגיל הזה? למה האמא חייבת את זה לפעמים אני מבינה, אבל הילד.... מבוגרים - כשמכניסים לפה דברים, בין אם זה מבוגרים ובין אם זה ילדים, צריך לדעת למה. מה ההכנסה לפה משרתת. כאשר הגורם הוא חרדה צריך לטפל בגורם לחרדה.

 

[עידית60]

מהו הגיל הממוצע שילד צריך לדעת צבעים

בנותיי תאומות בנות שנתיים וחצי, הן יודעות להבחין בצבעים השונים, יודעות לומר את כל סוגי הצבעים אך עדיין אינן יודעות לשייך את הצבע למילה, הגננת אומרת שהן מאחרות בנושא, אשמח לקבל חוו"ד נוספות. עידית

 

[נאוה ר]

עידית שלום!

הייתי מעדיפה שהקלינאית תקשורת תענה לך. לא משנה מה תשובתה הייתי פונה אל הגננת ושואלת מה הקושי. י לפעמים נטפלים למשהו קטן ולא חשוב כי מנסים להגיד שיש בעיה אבל לא יודעים איך להגיד את זה. בהצלחה נאוה

 

[revi37]

לימוד משחקי התפתחות

נאוה שלום, אני מקווה שזהו המקום הנכון לשאלה. אביה שלי בת שנה ו-3 ,ואני מנסה ללמד אותה להרכיב פזל מעץ של 5 פירות. אני מראה לה איך עושים זאת,וכמובן אומרת את שמו של הפרי,היא מנסה לשתף פעולה ואפילו אומרת את שמו של אחד הפירות.וזאת במשך בערך שבועיים. שאלתי היא האם במהלך היום מומלץ/לא מומלץ ללמד אותה עוד סוג של פזל או משחק אחר של התפתחות,או לתת לזה זמן עד שתלמד כל משחק(כדי לא "להעמיס",אולי?). תודה רבה

 

[נאוה ר]

רוי שלום!

בגיל הזה הייתי מסתפקת בפזל עיגולים. אז קשה לי לענות על שאלתך. את דורשת ממנה תפקוד של ילדה הרבה יותר גדולה שלא נדרש ממנה התפתחותית. הפזל הזה לא מומלץ בגיל הזה.

 

[revi37]

תודה רבה

ואת מתכוונת שעדיף בכלל לא לתת לה כרגע פזלים? ולא הבנתי למה זה לא מומלץ?אני לא לוחצת עליה או מכריחה אותה.

 

[נאוה ר]

רוי לתחושתי וכמובן יתכן ואני טועה

עצם החשיפה למשהו קשה מדי ושהוא הבסיס לתקשורת ביניכם, הוא מעביר מסר של לחץ. והיא תמשיך להשתתף בזה כי מהצד השני היא רוצה את חברתך. היא אוהבת אותך. חשוב לאתגר ילדים, אבל אם נותנים להם אתגר שאינו בתחום היכולת שלהם מפעילים עליהם לחץ, ללא כוונה תחילה. זהו נקודה למחשבה. תרצי תקחי. לא תרצי, לא תקחי.

 

[revi37]

ואוווו,נאוה מתוקה(אומנם באיחור אבל עדיף....)

עברה בי צמרמורת כשקראתי את מה שכתבת, ואת יודעת מה הגיונית, זה ממש נראה לי נכון. נתת לי חומר למחשבה. תודה רבה

ודרך אגב,באותו היום שאמרת לי ,הלכתי להחביא את הפזל.

 

[תלמ 300807]

נצל"ש-גם פזל צורות זה מוקדם מידי?

חייבים רק עיגולים? אם כן,אז מתי עוברים לצורות? תודה