שאלות למבוגרים עם ADHD

ריטה ב

New member
שאלות למבוגרים עם ADHD

שאלות למי שאובחן בגיל מבוגר: איך הגעתם לזה שיתכן ויש לכם ADHD? מה נתן לכם אבחון? כיצד אתם מטפלים ב ADHD שלכם? מה הייתם ממליצים לעשות לבן אדם בן 40 שכמעט בטוח שהוא סובל מ ADHD? אגב, אבא לילד ADHD.
 

05 מיכל

New member
שלום ריטה

האפשרות שיש לי ADD הועלתה בייעוץ לגבי הילד. הועלתה האפשרות שלילד יש הפרעת קשב וריכוז, והיועץ שאיתו שוחחנו התחיל להעלות את השאלה אם כדאי להפנות לאבחון. אני, שהייתי אז מורה, התפרצתי לדבריו ונשאתי נאום חוצב להבות על כמה חשוב לאבחן בזמן, ןמה עובר על תלמיד שאיננו מאובחן בזמן. חשבתי שאני מדברת כמורה, אבל ליועץ נדלקה נורה אדומה. הוא חשב שהדברים באים ממש מבפנים (והוא גם כבר הכיר אותי קצת בשלב הזה, כך שהיו לו עוד כמה נקודות אחיזה.) בקיצור, כשסיימתי לנאום הוא הסביר לי שהיום ידוע שהפרעות קשב וריכוז לא תמיד עוברות בסוף גיל ההתבגרות, ושאל אם אני רוצה שהוא יברר לי היכן מטפלים במבוגרים. אני חושבת שהחיים התחילו מחדש באותו רגע. זה פתר לי מעין אי-בהירות לגבי עצמי, שליוותה אותי כל החיים. בחודשים שבאו אח"כ ביררתי לעצמי בהדרגה מה ממה שאני וממי שאני נובע מן הADD , ומה נובע מלגדול עם ADD בלי להיות מודעת לזה ולי שהסביבה מודעת לזה. התבהרו לי כל כך הרבה דברים, שהייתי זקוקה לאישור שזה לא בלון ריק, שזה הסבר ממשי. לשם כך הלכתי לאבחון. כדי לקבל את החותמת להבנה החדשה שלי את עצמי. והאבחון נתן לי עוד משהו: הוא שם דגש על נקודות חולשה עיקריות שלי, מה שעזר לי אח"כ למשל לבחור מקצוע מתאים יותר. (נקודת חולשה מרכזית אצלי היא פיצול קשב, וזה הסביר למה כל כך קשה לי כמורה.)
 

05 מיכל

New member
המשך

היום אני עוסקת במקצוע אחר, שכדי לבחור אותו נעזרתי בייעוץ מקצועי בבחירת מקצוע. לייעוץ הזה פניתי עם תוצאות האבחון ביד, וכאמור - זה מאוד הועיל. חוץ מזה אני מקבלת ריטלין. וחוץ מזה, המודעות לנקודות החולשה עוזרת לעקוף אותן כשניתן, ולקבל את עצמי ביתר השלמה גם כשאינני מוצאת מעקפים. לגבי אדם בן 40 שחושד שיש לו ADHD, השאלה היא אם זה מטריד אותו. אם זה מטריד אותו באיזושהי צורה - אני ממליצה על אבחון. ובכל מקרה, הוא בוודאי ימצא עניין בפורום השכן "תמיכה למבוגרים AD(H)D" בהצלחה!
 

ריטה ב

New member
תודה, מיכל! ומשהו שמעניין אותי

בזמן האחרון אני חושבת הרבה על כך, היכן עובר הגבול הדק בין ADHD ללא ADHD? האם יתכן ADHD "סמוי"? ז"א, למשל, לבן אדם לא היו ואין בעיות לימודיות והתנהגותיות, אין לא בעיות מיוחדות במקצוע, במשפחה וכו'. אבל הוא בעצמו מרגיש שמשהו לא בסדר. אני, למשל. לא הייתי ילדה שקטה, אבל לא היפרית. אימפולסיבית - כן. אפילו בגיל מבוגר יותר עשיתי דברים מזעזעים. למשל, בגיל 19 קפצתי מהמרפסת בקומה ראשונה, כשקבעתי עם החבר'ה ורציתי לצאת, והתברר שהוריי יצאו ולקחו במקרה את המפתחות שלי. לא סבלנית מי יודע מה כלפי הקרובים. אוהבת הליכה ונהיגה מהירה. תמיד ממהרת ולא מספיקה. בבית ספר אמנם הייתי תלמידה מצטיינת, אבל זוכרת היטב התנתקויות. גם היום בעבודה בזמן ישיבות והרצאות אני לעתים תופסת את עצמי חושבת על דברים אחרים. ויש עוד. האם יכול להיות שיש לי ADHD?
 

05 מיכל

New member
ייתכן שכן וייתכן שלא.

לפני כמה ימים הייתה כאן הפניה לרשימה מעניינת על שילוב ADD ומחוננות. הייתה שם טבלה של מאפיינים שהראתה שחלק מהמאפיינים הם משותפים, ולכן יש קושי באבחון של ילדים שהם גם וגם. נדמה לי שגם חוסר סבלנות הופיע ברשימת התכונות המשותפות. לפי תיאורך, את כנראה מוכשרת מאוד אם היית תלמידה מצטיינת למרות ההתנתקויות. אז ייתכן שהמאפיינים שאת מציינת נובעים ממשהו כזה - וייתכן שיש גם בעיית קשב וריכוז. בעיני הפרמטר החשוב הוא ההרגשה שלך שמשהו לא בסדר. זו הרגשה שלא בריא לחיות איתה, לדעתי, וכדאי מאוד לברר את מקורה ו"לעשות סדר". הייתי פונה לייעוץ אצל מישהו שמבין בADD , אבל בהחלט מבין בעוד דברים, כדי לבדוק מה בדיוק הבעיה. בהצלחה!
 

zivadina

New member
איך הגעתי לאבחון שלי?

האמת היא, שלא היו לי בעיות לימודיות, אבל היו לי בעיות ביחסי אנוש, ובעיקר הפריע לי שבעבודה אני מתקשה לעשות מספר פעולות ביחד וגם טועה כשאני עובדת עם קופה, למרות שאין לי בעיות חשבוניות. האבחון עזר לי לתייג את עצמי ולא לחשוב את עצמי ל"עוף מוזר". מן הקריאה, הבנתי שבעיית הקשב שלי היא לא ADHD רגיל, אלא מיקוד יתר. כאשר לקחתי ריטלין, הוא לא עזר לי להפסיק את הטעויות בקופות, וכך הפסקתי להשתמש בו. (הרי ריטלין ממקד קשב, ואצלי הוא עלול להיות ממוקד מדי). אני חושבת שעיקר התועלת שלי מן האבחון היא המודעות הגבוהה להפרעה והפתיחות לכל מיני אמצעים שיעזרו לי להתגבר עליה, ובעיקר - לסלוח לעצמי על כל מיני התנהגויות וטעויות שנראות ממש מפגרות ביחס ל"אנשים רגילים". למשל: איזו מן פקידה זאת, שמתבלבלת בטלפון כאשר מגיעה אליה שיחה בקו השני? איזו מן קופאית זאת שעושה כל כך הרבה טעויות בקופה בלי לקות חשבונית? למה ההתלהבות וההתלהמות האלו שבאות משומקום וגורמות לבני שיחי לחשוב שאני צועקת עליהם? למה הפטפטנות הבלתי נגמרת הזאת? למה קשה לי להקשיב לאנשים היקרים לי? למה חוסר האונים הזה כאשר אני צריכה לפעול תחת לחץ? כלומר, אצלי עיקר התועלת הוא קבלה עצמית ושיקום הדימוי העצמי.
 

ריטה ב

New member
../images/Emo51.gif זיוה!

אז אשלה גם אליך: אם אני "לא שלמה" עם עצמי, עושה במציאות דברים שלא הייתי רוצה לעשות ולא יודעת מה, למה ואיך לעזור לעצמי (וגם לקרוביי שלדעתי לא קל להם איתי), למי לפנות?
 

zivadina

New member
למי לפנות?

שלום ריטה יקירתי. לא שוכחת לך את הזמן הנעים שעברנו ביחד בסדנה ובנסיעה... את יכולה להחליט אם חשוב לך לעבור אבחון של הפרעת קשב ורכוז כדי לתייג את עצמך, או לעבור טיפול אצל פסיכולוג שיעזור לך לקבל את עצמך, או ללכת לאיזושהי סדנת התנהגות, או למאמן אישי, או....סתם לקבל את עצמך בלי תוויות. האפשרות האחרונה היא הכי קשה, ולכן פונים בדרך כלל לאנשי מקצוע, כדי שיעזרו לנו לקבל את עצמנו, ודרך זה להשתנות.
 

Hieronymus

New member
מצטער על השאלה

פשוט לא מצליח למצוא כאן תשובה: 1. האם ניתן לאבחן בקופ"ח או שעושים את האבחון במרפאות חוץ? 2. האם מישהו יכול לתת לי שם של רופא בקופ"ח מכבי שמטפל באבחון המבוגרים? תודה
 

zivadina

New member
איפה מאבחנים?

ברוך הבא אלינו, Hieronymus. למה אתה מצטער על השאלה? הרי הפורום קיים כדי לתת תשובות ולשתף בנסיוננו באבחון וטיפול בהפרעת קשב ורכוז. ובכן, אבחון הפרעת קשב מקצועי נעשה אצל נוירולוגים או פסיכיאטרים שמתמחים באבחון ההפרעה הזאת, ובדרך כלל הם עובדים במכונים מיוחדים לאבחון הפרעת קשב ורכוז. כדי לקבל את השתתפות מכבי באבחון, אתה צריך להיות בעל ביטוח משלים, ולברר ב"מכבי" עם אילו מכונים הם עובדים. אחרי האבחון, תוכל לקבל החזרים כמו על "ייעוץ רופא מומחה". היות שכתבת שגילך 100 , לא יודעת אם לספר לך שמתחת לגיל 18 ניתן לעבור אבחון במרפאת הקשב של מכבי בהרצליה. מצרפת לך רשימה חלקית של מכוני אבחון.
 

Hieronymus

New member
תודה

כל הזמן חשדתי, ועכשיו כשאני רואה את הילדה שלי - הגיע הזמן ללכת להיבדק.
 
זוית אישית

דווקא כאן הייתי מעדיפה להופיע לא באדום. אבל לא תלוי בי. יש לי שני ילדים שאין שום קשר ביניהם לADHD. אבל אצלי - כילדה - ההיפריות היתה בשמיים. אמא שלי היתה משתגעת. הייתי גם חוצפנית איומה וגם לוקחת סיכונים. המזל שהייתי מחוננת ותלמידה טובה ולקויות הלמידה לא היו נוראות, אז יכולתי להסתדר. עד היום הלחץ מול בלגן בבית מכניס אותי לחוסר אונים, וכשאני מתחילה עם כלים אני תוך שניה עוברת לחדר אחר, ממשיכה בקורי העכביש ובקיצור מאבדת את הידיים והרגליים. הפטפטנות - נתקלתם בה כבר, לא?, וחישובים כספיים מינימליים זה אסון. כסף זה לא התחום שלי. אבל למדתי להרוויח מהאסוציאטיביות שלי בטירוף, וליהנות מזה שאני מוכשרת בכל כך הרבה דברים, רק שכששואלים מה תחום העיסוק שלי אני מוותרת בלהגיד את רוב הדברים כי זה נשמע שחצני, כי אני עושה כל כך הרבה דברים. וסדר היום שלי כל כך מגוון, וכל כך מעניין לי שזה טירוף. עד לפני 10 שנים רק רציתי להגיע לפנסיה, כי מתתי משעמום,עד שהבנתי שמותר לי להיות גם מרצה וגם מדריכה וגם מטפלת וגם מנחת הורים וגם מטפלת בגישות שונות, וגם לעבוד עם מורות וגם עם מטפלים, ובגישות שונות ובקיצור, אחת לשבוע עד שבועיים סדר היום שלי חוזר על עצמו, ואני מאושרת, ורק הילדים שלי אומרים לפעמים - אמא תרגעי. ואגב, למדתי גם לא להתפרץ, אני לא כועסת. אני משתמשת במנטרות עם עצמי ומצליחה להיות רגועה מאד, גם בזכות חלקים טיפוליים אבל גם חלקים רוחניים שמאד עזרו לי להירגע. המון קבלה עצמית. זהו, סתם, רציתי גם לנאום על עצמי, ולספר איך למדתי לקבל בהנאה את הקופצנות המטורפת שלי. לכן יש לי גם כל כך הרבה חיבה לפורום שלכם.
 

zivadina

New member
להפוך לימון ללימונדה

יעל, מישהי כתבה משהו כזה על עבודה מבוזרת כמו הפרעת הקשב. ממש מזכיר אותך...
 

פרחיה2

New member
כשד. היה בן 6 קיבלתי

מהמורה שלו לכינור את הספר שנקרא היום בעברית "מריטת עצבים". הספר היה באנגלית, וחשבתי שלא אוכל לקרא אותו אבל לילי הכריחה אותי ממש. התחלתי ממהתחלה ערב אחד, קראתי את הסיפור שמופיע בהקדמה על האיש שצריך להגיש מסמך במקום עבודתו ולא מצליח להשלים אותו ואפילו לא יכול להתחיל. תוך כמה דקות התחילו הדמעות לרדת. אחרי שגמרתי את הסיפור, היה על הריצפה ים של דמעות כמו שקרה לעליסה מארץ הפלאות. באותו רגע לא המשכתי לקרא אלא התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה :" אמא, אני קוראת עכשיו ספר... וכל מה שעבר עלי ועלייך בגללי בילדותי... זה לא אשמתך." כשקראתי את שאר הספר אבחנתי בוודאות את עצמי את אבי, את דודי, את בני {כמובן} את חמי את גיסי ורק לאחרונה הגענו למסקנה שגם לבעלי לא חסר... בלי עין הרע...
 
למעלה