שאלה...

[מחכהלושיבוא1]

שאלה...

שלום בנות יקרות... אני כאן להתייעץ אתכן, אני נמצאת במקום עבודתי כבר 4 שנים, שנתיים עם אותה הבוסית...היא חושבת שאף אחד לא יודע את עצם היותה בטיפולי פוריות במהלך כל תקופת עבודתה, אבל כולנו יודעים....היא אישה לא פשוטה בלשון המעטה, היא לא משתפת אף אחד בנושא וזו בחירה שלה... אני בהריון שלא הגיע בקלות אחרי 5 שנים שבהם נאסר עלי להרות בעקבות מחלה, מעבר לזה שבכלל לא ידענו האם אני אוכל להכנס להריון או לא, במהלך ה-5 שנים הללו הכמיהה לילד הייתה ענקית, הרחמים העצמיים, הקנאה לנשים הרות... אני צריכה לספר לה על ההריון..אני ממש מפחדת...מפחדת לפגוע בה, מפחדת להכאיב לה.... לא יודעת איך לבשר לה על הבשורה הנהדרת שגם אצלי עברה דרך לא פשוטה קלה ומרובה בכאבי לב.... מה אתן אומרות? האם יש דרך עדינה, מבינה וחבקת לעשות זאת? ערב טוב....

 

[מסתערת]

פשוט לספר

אני בעד לספר. פשוט לספר. בלי התפתלויות וגינונים מיותרים או רחמים.... לומר לה שאת רוצה לדבר איתה על משהו ולספר לה. אם אתם ביחסים טובים, את בהחלט יכולה לשתף אותה בסיפור שלכם, אבל צריך להיות כי את רוצה לשתף אותה ולא כי את מרחמת עליה או רוצה לנחם אותה. אני תמיד שנאתי את אלו שהיו כל כך מתפתלים לפני שמספרים לי על הריון, זה היה יותר גרוע מלשמוע על ההריון כי הדיוק אחרי משפט אחד הייתי מבינה לאן השיחה תגיע ולא היתה לי סבלנות או חשק לשמוע את כל הסיפורים מסביב... אני חושבת שהכי מכבד את האדם שמולך זה לומר את הדברים כמי שהם. קצר. קולע. לעניין.

 

[רוצה תינוק 1]

יקירה

הבשורה הכי משמחת שקיבלתי מחברה שבהריון שיודעת שאנחנו בטיפולים הייתה קצרה ולעניין, עשתה בדיקה בשעה 12:00 בלילה היא והאיש שלה, בשעה 8:00 בבוקר קיבלתי טלפון ובו אני שומעת בלחש: "אני בהריון" ההודעה רגישה אותי כי הבנתי שהאיש לא רצה לספר לאף אחד ביינתיים ולה היה חשוב לספר לי ואפילו לשקר לאיש בשביל זה ושאני הראשונה לדעת אחרי בעלה. היא לחשה לי בהתרגשות, לא אמרה בקרוב אצלך ולא כלום. פשוט אמרה אני בהריון וזהו. גשי אליה, תאמרי שאת צריכה לספר לה משהו אישי, תגידי שאת בהריון, היא תגיד מזל טוב, את אל תגידי בקרוב אצלך וזהו... שיהיה לך בהצלחה ואחלה הריום שבעולם, שיסתתים בידיים מלאות הלוואי!

 

[מור י1]

לי היה מקרה דומה

אני ממתינה להריון, עוברת הפלות, מחכה ומחכה, פתאום עובדת אחת שלי מודיעה שהיא בהריון. כל-כך שמחתי בשבילה (גם היא חיכתה הרבה זמן ועברה טיפולים), חיבקתי אותה ואמרתי: בשעה טובה. היא הייתה מאד רגישה וכל התקופה (היום היא בחודש 8) ניסתה לא להתגרות בי, לא הכל סביב ההריון שלה, לא התנשאה מעליי ושום דבר שהרגשתי לא בנוח. פשוט ספרי והכל יהיה בסדר.