תגובה
כתב הרמב"ם מי שאמר לו אביו לעבור על דברי תורה בין שאמר לו לעבור על מצות לא תעשה או לבטל מצות עשה אפילו של דבריהם, הרי זה לא ישמע לו שנאמר איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו כולכם חייבין בכבודי. (עד כאן לשונו) דהיינו יש דיון בגמ' (ב"מ לב ע"א), ולמעשה יוצא כך: לולא שהייתה התורה כותבת לי "איש אמו ואביו וכו' ואת שבתותיי" הייתי אומר שהואיל והוקש כבוד אב ואם לכבוד המקום (ובגמ' מוכיח זאת מפסוקים) מותר לעבור על כבוד המקום כדי לקיים מצות עשה של כיבוד אב ואם, כתבה לי התורה איש אמו ואביו תיראו [ועם כל זה:] את שבתותיי תשמורו, דהיינו אע"פ שיש מצוה חמורה של כיבוד אב ואם (ובירושלמי הלשון "מצוה חמורה שבחמורות"), תקיים אותה תוך שמירה על כבוד המקום, ולכן אמר לו אביו לחלל שבת לא ישמע לו, שנא' את שבתותיי תשמורו וכו'.
