שאלה שעלתה על דעתי (יש קשר לפסח)

[Marinette]

שאלה שעלתה על דעתי (יש קשר לפסח)

האם הארבעה שנכנסו לפרדס מקבילים לארבעת הבנים בהגדה? ניתן לומר ש: רבי עקיבא = החכם "האחר" = הרשע והשניים האחרים - האם ניתן להקבילם לתם ולזה שאינו יודע לשאול? אם כן, כיצד? והאם זה מכוון? (נוסח ההגדה הושלם ו"התייצב" כנראה אחרי חתימת הגמרא, אבל האם לא ייתכן גם שהדברים התפתחו במקביל?)

 

[Immanuel Goldstein]

מקפיץ

 

[1984אא]

ראשית כל

עד כמה שידוע לי, רוב ההגדה(מלבד פיוטים אלו או אחרים) כבר נתגבשה בימי התנאים. ראיתי פעם מדרש תנאים מוקדם, שבו מוצגת ההגדה. ישנם כמה הבדלים בין ההגדה שלנו לאותו מדרש, ומעניין מאוד לעמוד עליהם. ייתכן שאלו פשוט ההבדלים בין הגרסה הארץ- ישראלית, לבבלית המאוחרת. אני לא רואה הקבלה ביניהם. מדרש ה"ארבעה בנים" שכה התקבל בציבור משום מה(מן הסתם, מכיוון שנכנס להגדה) הוא סה"כ מדרש חביב כעוד מדרשי חז"ל מהז'אנר הנ"ל, שנועדו לענות על תמיהות מסויימות בפסוקים. בתורה ישנם 4 פסוקים בקשר לסיפור יציאת מצריים, כשכל אחד מנוסח בצורה אחרת. חז"ל עמדו על ההבדל, ודרשו כאילו התורה מצווה אותך בכמה סגנונות, כאלו שיתאימו לכל סוגי הילדים שיכולים לשאול אותך. אינני רואה כיצד זה מתקשר לאיזוטריקה המיסטית של הפרדס. כל עניין הפרדס הוא בלתי מובן למדי, וקשה למצוא פשט למשמעות ה"פרדס" הנ"ל(אפשר לעיין בהסבר של "הגהות מיימוניות" בשם הערוך במשנה תורה, בפרק ד' של הלכות יסודי התורה כמדומני). כל ענייני הפרדס, הם חלק מספרות מיסטית אמוראית, הנקראת בשם "ספרות ההיכלות" שמשם לא שרדו קטעים רבים. לכן, אני אישית, לא חושב שיש פה איזשהי הקבלה או עניין מכוון כלשהו. מה גם שהמס' ארבע נפוץ ביותר, ואפילו אנטי- מיסטיקן כרמב"ם היה חייב להודות בזה(מו"נ, חלק ב': סוף פרק ט', ופרק י').

 

[סוריאל]

לא ממש. בעצם, ממש לא.

קבוצות של ארבעה אנשים או ארבע תכונות נפוצות למדי בספרות התנאית, ולמעשה עוד הרבה לפני כן (במקרא: על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה, שלוש הנה לא תשבענה וארבע לא אמרו הון, ועוד ועוד. ראה גם בפרק ה' של מסכת אבות). 'ארבעה בנים' ו'ארבעה שנכנסו לפרדס' מנצלים את הדגם המספרי הזה ואין ביניהן קשר עמוק יותר. מדרשים מקבילים למדרש שבהגדה על ד' בנים נמצאים במדרשי התנאים לשמות (מכילתא דר' ישמעאל ומכילתא דר' שמעון בן-יוחאי), ואני ממליץ לך לעיין במהדורת דניאל גולדשמידט של ההגדה של פסח שם הוא מביא את המקורות השונים ומציע הסבר להתפתחות המדרש בצורתו הנוכחית. ובעניין חתימתך: מאיפה הבאת את הנוסח המוזר הזה? אם כבר ספר יצירה, מוטב היה להדר אחר נוסח מתוקן - או לפחות פחות משובש. זה הנוסח שנבחר ע"י המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון עברית: "שני עליזים ?ו?שני לועזים ושני נועצים ושני עליצים. והן קורקבנין ושתי ידים ושתי רגלים. עשאן כמן מריבה ערכן כמן מלחמה זה לעומת זה. שלשה אחד אחד לבדו עומד. שבעה שלשה חלוקין על שלשה ואחד חוק מכריע בנתיים. שנים-עשר עומדין במלחמה שלשה אויבים ושלשה אוהבים שלשה מחיים ושלשה ממיתים ואל מלך נאמן מושל בכולן." (פרק ו' משנה ג', סעיף 48 במהדורת גרינוולד [A preliminary critical edition of Sefer Yezira, בתוך Israel Oriental Studies 1]).