שאלה שלא כ"כ מטרידה אותי, אבל רוצה

שאלה שלא כ"כ מטרידה אותי, אבל רוצה

לשתף... לאחרונה הקטנטונת שלי (בת 3 וחודש) התחילה לקרוא לי ולאבא שלה בשמות הפרטיים שלנו, במקום "אבא" ו"אמא". האמת היא שזה די מצחיק אותנו כי היא גם קוראת לנו בשמות חיבה (פונה אליי ואומרת לי - חנצ'וק...) ברור לי שהיא פשוט מחקה אחרים ואנחנו גם לא ממש מתעקשים או מתקנים אותה. אני מכירה משפחות בהן הילדים קוראים להורים שלהם בשמותיהם הפרטיים מתוך אידיאולגיה שההורים הנחילו. אבל אצלנו זה בא מהקטנה, ללא שום עידוד מצידנו. מעניין אותי לדעת האם זה קורה גם אצל אחרים, והאם זה פשוט שלב שחולף.
 

אמאפלוס

New member
זה שלב, אני מתנגדת אליו בתוקף ופשוט

לא עונה לשמי. אלא לאמא. הרווחתי את הזכות הזאת ביושר.
 

danagal

New member
היתה לנו תקופה כזו עם גל לפני חודש

חודשיים. הוא בן שנתיים ושבעה חודשים. קרא לי דנה (אפילו מתוך שינה) ואח"כ גם לעמית בשמו. התבאסתי אבל לא הראיתי שזה מפריע לי. עניתי והתייחסתי ו... עבר לו. חזרנו להיות אבא ואמא ביום בהיר אחד.
 

liva

New member
גם אנחנו,

הקטנה בת 2.3, לפעמים קוראת בשמות פרטיים, זה לא מפריע לי, דווקא חמוד וזוכה לתגובה מחוייכת. בד"כ קוראת לנו אבא אמא.
 

יעלX3

New member
לפני שהיו לי ילדים זה היה נשמע לי

נורא ואיום. היתה תקופה שהבכור היה קורא לי ופונה אלי בשמי הפרטי. זה דוקא היה מאוד נחמד בעיני ומשעשע. זה עבר אחרי תקופה (לצערי?)
 
שמות

בני הבכור קורא לנו בשמותינו הפרטיים מאז שהיה תינוק ועד היום (כבר חייל). שאר הילדים קוראים לנו אמא אבא. לנו אישית לא משנה איך כל אחד מהם פונה אלינו.
 
גם אצלנו - אנחנו משפחה מורכבת.

הילדים הגדולים קוראים לי בשמי הפרטי (אני לא אמם הביולוגית) וזיו חושב/אומר שכאשר הוא יגדל להיות "אח גדול" הוא יוכל לקרוא לי בשמי הפרטי. כרגע אני לא מרחיבה אתו את הנושא, אבל יגיע שלב שאצטרך לדבר על זה או פשוט להניח לו לקרוא לי בשמי....לא החלטתי מה תהיה התגובה שלי.
 

ד פ נ א

New member
אצלנו זה היה כך עד לא מזמן

לאביה היא קראה " אבא מ", וגם לסבא ולסבתא היא קראה בשמות הפרטים, ועכשיו, פתאום זה השתנה והיא קוראת לכולם בשמות הפרטים, בלי התוספות. אולי היא שמעה ילדים בגן קוראים כך, והחליטה גם?
 
למעלה