טוב, חשבתי על זה שוב...
ונראה לי שצריך להתייחס לזה כך:
אם ניקח מטען כלשהו, חיובי או שלילי, נקרב אותו לשפה החיצונית של הקליפה - ונבדוק איזה כוח ירגיש:
מן המטען של הכדור הוא ירגיש כוח שנגרם עקב מטען של 3Q, דחיה או משיכה לפי סימנו.
מן המטען של הקליפה הוא ירגיש כוח שנגרם עקב מטען של Q-, כנ"ל.
מחברים את שניהם ומתקבל השקול שיפעל על אותו מטען.
עכשיו, נניח שאנחנו מתייחסים לאלקטרון שנמצא בקליפה החיצונית (היא טעונה במטען שלילי לכן יש בה עודף אלקטרונים חופשיים).
עליו יפעלו כוחות שקולים של מטען הכדור ומטען הקליפה כאילו המטענים במרכז - והתוצאה תהיה שעל כל אלקטרון בקליפה החיצונית יפעל שקול הנגרם עקב מטען של 2Q - כוח משיכה כיוון שסכום המטענים חיובי.
לכן האלקטרונים יתרכזו בשפה הפנימית שהיא בקוטר R2.
זה לא מסתדר עם מה שהיא אמרה, כי אז בין R2 ל - R3 (וגם ברדיוס גדול מ - R3) יהיה שדה שנוצר ע"י המטען המשוקלל ששיעורו 2Q, אבל נראה לי שזה נכון. מצד שני, גם אם נניח שאני טועה והאלקטרונים מתרכזים בקליפה החיצונית, עדיין השדה בין R2 ל - R3 יהיה שונה מאפס: המטען של הקליפה לא יצור שדה בחלק הפנימי, וזה של הכדור כן יצור שדה כאילו הוא במרכזו. מעניין, אולי תברר איתה את הנקודה הזו.