אני. פעמיים
(בעצם שלוש, אבל פעם אחת בלידה מוקדמת). ילדתי בשבוע 38 פלוס 4 בת במשקל 2560 גרם. 7 שנים אח"כ אחיה נולד 2500 גרם. לתינוקות שנולדו במועד, באופן גס, 2500 גרם מוגדר כ-SGA, כלומר, קטן לגיל ההריון. כשאתה כותב שבוע 35 אתה מתכוון ל34 פלוס או ל-35 פלוס? בכל אופן, גם אם נניח שההריון ימשך עוד כשלושה שבועות (והרי יכול להמשך גם יותר) תגיעו בערך ל-2500 גרם, וזה בסדר. אצלי היה מדובר, ככל הנראה, באי ספיקת שליה מסויימת ועל כן הם גדלו מהר מאוד בחוץ (הכפילו את משקל הלידה בגיל חודשיים (היא) וחודשיים וחצי (הוא. הסיפור שלו מעט יותר מורכב)). האם לאורך כל ההריון העובר היה מעט קטן? אם זה התחיל בשליש שלישי יתכן שיש פגיעה (קלה, במקרה שלכם) בתפקוד השליה. עקבו אחר הגדילה (על מנת לוודא שלא נעצרה) וכן חשוב מאוד להקפיד על מעקב תנועות עובר. לאחר הלידה, חשוב להקפיד על הנקה לפי דרישה. תינוקות קטנים נוטים להיפוגליקמיה ("נפילות סוכר") ואז, לרוב, בית החולים רוצה אותם למעקב (ולא לביות מילא). הבעיה עם זה, שזה מקשה על הנקה לפי דרישה (ותינוקות כאלו הם חכמים ורוצים לינוק בתדירות גבוהה, כדי למנוע את נפילות הסוכר), לכן, חשוב שתדעו שיש אפשרות כזו ואל תתנו לצוות למנוע מכם האכלה לפי דרישה (הם אמורים למדוד רמת סוכר לפי ארוחה, X פעמים ביום, אז מטעמי נוחות שלהם מנסים לדחות את הארוחות לשעת הבדיקה. זה, כמובן, מביא את התינוק לנפילת סוכר ואז מתחיל לחץ של "אין לך חלב" או "תני תוספת". מכיוון שאצלי זה קרה בלידה שלישית, כבר הייתי יותר אסרטיבית והתעקשתי להניק "צפוף" יותר וכן במקום תוספת שאבתי ונתתי אחרי הנקה גם בבקבוק, למעו יראה הממסד כי הוא אכל. הצלחתי גם לשכנע רופאה לבדוק לפני ואחריהנקה (שעה אחרי) בלי תוספת וכך הוכחתי להם שאחרי ארוחה אין לו כל בעיה עם רמת הסוכר ושהוא ניזון מספיק, אבל זה לא היה קל לעמוד מולם (במיוחד לא בשתיים לפנות בוקר כשמגלים היפו והאחות יושבת לך על הראש "תני תוספת עכשיו, אחרת יהיה לו נזק מוחי" כשבעצם, האחות הביאה אותו להיפו הזה כי לא הסכימה שאניק רבע שעה קודם...). כמובן, שיש סיכוי שתדלגו על הבעיה הזו (עם הבת, 2560 גרם, לא הייתה בעיה כזו. היינו בביות מלא ואחרי 40 שעות מן הלידה כבר היינו בבית). בנוסף, עד הגעה לשלושה קילו, יש להעיר להאכלה, כלומר, אם חלפו שלוש שעות מהאכלה אחרונה והוא עדיין ישו, יש להעיר לאוכל, כי תינוקות קטנים לעיתים "מתעצלים" לקום לאכול. אחרי ק"ג כבר אין צורך בכך. (בפועל, אגב, מעולם לא הייתי צריכה להעיר לאוכל, הם התעוררו כל שעתיים וחצי במקרה המרווח). ועוד הערה: משקל, כמו כן נתון אחר, הוא בעל שונות גדולה בין עוברים (כמו אצל אנשים). מותר להיות קטן כמו שמותר להיות גדול. זה תקף במיוחד אם אתם אנשים לא מאוד גדולים. כל מה שכתבתי כאן הם אמצעי זהירות כדי לא להזניח, אבל רוב מוחלט של התינוקות הקטנים, גם אלו שחוו האטה בצמיחה תוך רמית הם בריאים לחלוטין. רובם, כאמור, משלימים את הפער מהר מאוד, וחלקם ישארו קטנים, אבל גם הם, ברובם המוחלט, בריאים לחלוטין. אז צריך קצת לשים לב, אבל לרוב, זה מסוג הדברים שפשוט מסתדרים מעצמם. והכי חשוב: דברים טובים באים באריזות קטנות. תהנה.