שאלה על עצבים ואולי קצת יותר.
קרה לכן שבאמצע ריב מרוב עצבים הבחור אומר דברים שלא נעים לשמוע ואחר כך, אחרי שנרגע, אומר שהוא כמובן לא התכוון לזה וכו'? אנחנו רבים על שטויות לעיתים קרובות יחסית, ואח"כ מסדירים את הכל וממשיכים רגיל והכל בסדר. כבר יצא לו כמה פעמים לזרוק כל מיני דברים מרוב עצבים שהוא כמובן לא מתכוון אליהם, והצלחתי להבליג. אבל היום הוא אמר שאולי עדיף שנפרד, ממש הציע לחתוך (וזה בחיים לא קרה, לא במפורש) ובפעם הראשונה אמר שלא יודע אם הוא רוצה להיות איתי. אני קצת בהלם ולא יודעת איך להגיב לדברים כאלה. הוא אמנם אמר את זה כשהיה עצבני ממש, אבל אלה מילים באמת קשות, וזה כנראה מסתובב לו בראש. איך מגיבים לזה? אני לא יודעת אם אצליח להבליג על זה, אני בספק שזה נכון להבליג על דברים כאלה... אשמח לעצות. תודה
קרה לכן שבאמצע ריב מרוב עצבים הבחור אומר דברים שלא נעים לשמוע ואחר כך, אחרי שנרגע, אומר שהוא כמובן לא התכוון לזה וכו'? אנחנו רבים על שטויות לעיתים קרובות יחסית, ואח"כ מסדירים את הכל וממשיכים רגיל והכל בסדר. כבר יצא לו כמה פעמים לזרוק כל מיני דברים מרוב עצבים שהוא כמובן לא מתכוון אליהם, והצלחתי להבליג. אבל היום הוא אמר שאולי עדיף שנפרד, ממש הציע לחתוך (וזה בחיים לא קרה, לא במפורש) ובפעם הראשונה אמר שלא יודע אם הוא רוצה להיות איתי. אני קצת בהלם ולא יודעת איך להגיב לדברים כאלה. הוא אמנם אמר את זה כשהיה עצבני ממש, אבל אלה מילים באמת קשות, וזה כנראה מסתובב לו בראש. איך מגיבים לזה? אני לא יודעת אם אצליח להבליג על זה, אני בספק שזה נכון להבליג על דברים כאלה... אשמח לעצות. תודה
