הרגשתי צורך עז לענות לכם..
איני נוהגת לרשום כאן, בכל זאת.. מוטי, מאוד הזדהיתי עם דבריך בנוגע ל- הכל נרשם, הכל נכתב, הומצא,נעשה. כך גם אני האמנתי פעם, גם חיפשתי משמעות ואולי אלה לא המקומות הנכונים להסתכל בהם. נכון, אולי "הכל" הומצא, נעשה, נרשם. אז מה? אנשים ששואפים בהכרח לכבוד מאחרים אינם נוהגים כראוי, לתלות את אושרך באישורים של אחרים? אוי ואבוי לאיש כזה.. כולי מלאה רחמים עליו ומקווה שיביט במהרה פנימה ויבין כיצד ניתן למצוא אושר. אנשים ששואפים לדעת הרבה? רוב האנשים אינם ברמת השכליות וההבנה של סוקרטס שחיפש מידע בעצמו וחיפש ונבר ושאל את עצמו שאלות. מרבית האנשים רצים ומנסים להשיג ולאכול כמה שיותר מידע על העולם הזה, כי הרגשת הידע הזו נותנת להם הרגשת כוח ועליונות. אנשים מחפשים ידע בחוץ. סוקרטס חיפש בפנים. ונכון, ים זה כייף. חברים. סקס. וברור שזה נמאס. כי זה אושר רגעי, לא עמוק. למרות שגם החוויות הכי שוליות בחיינו יכולות גם להיות הכי עמוקות וממלאות ומאשירות ומעצימות ליותר משני רגעים בלבד. אני חושבת ומאמינה שהאושר בא מבפנים, לא מפעילויות שתעשה בחוץ, לא מאוסף תחביבים מכובד, לא מעוד דרך שתעזור לך להעביר את הזמן בעולמינו עם חיוך קל על הפנים. אתה לא רוצה ושואף לחיוך ענק על הפנים? חיוך שכזה חייב להגיע מהבטן. מהבפנים. חיוך שנשאר על הפנים ולא יורד. אז תביט פנימה, וזאת משימה לא פשוטה כלל. ואולי אפילו מאוד מדכאת וקשה בהתחלה. וצריך לרכוש כלים כיצד להתבונן נכון. כשתתבונן ותבחן את עצמיך לעומק תגלה דברים נפלאים, אחרי שתעבור על הרחמים העצמיים ששוררים בתוכנו, אחרי שתשלים איתם ותגיד להם שלום, ומה עוד יש חוץ ממכם ואם תתחיל להבין דברים שאתה עושה, על עצמיך, תבין יותר טוב אנשים, תבין קצת יותר טוב את העולם הזה, וכמה הוא הרמוני ושליו ומעלה חיוך. וכשתחוש השלמה עם עצמיך, לא תהנה עוד לעשות סקס חפוז וסטוץ, אלה תחפש סקס עמוק שישאיר לך חיוך ענק ותדע כיצד לבחור את חבירך האמיתיים בצורה טובה יותר, כאלה שישאירו לך חיוך ענק ותדע להנות יותר בשלווה מהרוח המלטפת בים, והיא תגרום לך חיוך ענק. ואל תחשוב שאם תמציא משהו שעדיין לא הומצא, תכתוב שיר מרגש שעוד לא נכתב שזה משנה למשהו. אז מה, אז מה אם הכל נעשה ! אלה הדברים השוליים. אלו הדברים הגלויים. אל תיתן להם להסיח את דעתך מהאושר האמיתי שמצוי בהישג ידך, האם לא היית רוצה לחיות באמת ולא סתם בשביל להעביר את הזמן...?
