שאלה על מעמד חקוי של אדם

מצב
הנושא נעול.
שאלה על מעמד חקוי של אדם

שאלה על מעמד חקוי של אדם
שמופנה לעבודה קהילתית במסגרת פרוייקט ויסקונסין. האם במקרה של מחלה, תאונה או כל פגיעה אחרת שקורית לאדם במסגרת העבודה הקהילית, שכידוע לפי הטענה של מנהלי הפרוייקט לא יוצרת יחסי עובד מעביד בין המשתתף בתוכנית לבין המקום בו הוא "מתנדב", יש אפשרות לתבוע את הביטוח של חברת אג'נס כמעסיק. או בניסוח אחר מי בעל הבית? את מי אפשר לתבוע אם בכלל.
 
מעמד חוקי כמובן

שאלה על מעמד חקוי של אדם
שמופנה לעבודה קהילתית במסגרת פרוייקט ויסקונסין. האם במקרה של מחלה, תאונה או כל פגיעה אחרת שקורית לאדם במסגרת העבודה הקהילית, שכידוע לפי הטענה של מנהלי הפרוייקט לא יוצרת יחסי עובד מעביד בין המשתתף בתוכנית לבין המקום בו הוא "מתנדב", יש אפשרות לתבוע את הביטוח של חברת אג'נס כמעסיק. או בניסוח אחר מי בעל הבית? את מי אפשר לתבוע אם בכלל.
מעמד חוקי כמובן
 

שיר ורד

New member
האם הוא מקבל שכר כלשהו

שאלה על מעמד חקוי של אדם
שמופנה לעבודה קהילתית במסגרת פרוייקט ויסקונסין. האם במקרה של מחלה, תאונה או כל פגיעה אחרת שקורית לאדם במסגרת העבודה הקהילית, שכידוע לפי הטענה של מנהלי הפרוייקט לא יוצרת יחסי עובד מעביד בין המשתתף בתוכנית לבין המקום בו הוא "מתנדב", יש אפשרות לתבוע את הביטוח של חברת אג'נס כמעסיק. או בניסוח אחר מי בעל הבית? את מי אפשר לתבוע אם בכלל.
האם הוא מקבל שכר כלשהו
או אפילו החזר הוצאות? אם כן, ממי.
 
כל הרעיון של תוכנית ויסקונסין

האם הוא מקבל שכר כלשהו
או אפילו החזר הוצאות? אם כן, ממי.
כל הרעיון של תוכנית ויסקונסין
היא שאדם מחויב בעבודה קהילתית שעבורה הוא לא מקבל שכר, אלא רק את קצבת הבטחת ההכנסה. יש כן זכאות להחזר נסיעות מחברת אג'נס שהיא לשכת התעסוקה הפרטית שאליה מועבר הטיפול באנשים הזכאים להבטחת הכנסה. נושא העבודה הקהילתית ללא התמורה עלה לדיון ציבורי בזמנו אך נטען שאין חובת תשלום כי אין יחסי עובד מעביד בין האדם לבין המקום בו הוא "מנודב" ועל כן נראה לי שהאחראי הוא חברת כח האדם שהיא אג'נס שהיא גם זו שמשלמת על הנסיעות ומעבירה את אישור ההשתתפות לביטוח לאומי, שעל פיו מתקבלת הקיצבה. השאלה היא בעצם מי האבא, ואולי אם יש תביעה על משהו שהתרחש בזמן העבודה הקהילתית או עקב העבודה הקהילתית היא אמורה להיות מופנית לביטוח לאומי בכלל כי החברה היא רק לשכת התעסוקה הפרטית שלה?
 

שיר ורד

New member
להערכתי הם נופלים בין הכסאות.

כל הרעיון של תוכנית ויסקונסין
היא שאדם מחויב בעבודה קהילתית שעבורה הוא לא מקבל שכר, אלא רק את קצבת הבטחת ההכנסה. יש כן זכאות להחזר נסיעות מחברת אג'נס שהיא לשכת התעסוקה הפרטית שאליה מועבר הטיפול באנשים הזכאים להבטחת הכנסה. נושא העבודה הקהילתית ללא התמורה עלה לדיון ציבורי בזמנו אך נטען שאין חובת תשלום כי אין יחסי עובד מעביד בין האדם לבין המקום בו הוא "מנודב" ועל כן נראה לי שהאחראי הוא חברת כח האדם שהיא אג'נס שהיא גם זו שמשלמת על הנסיעות ומעבירה את אישור ההשתתפות לביטוח לאומי, שעל פיו מתקבלת הקיצבה. השאלה היא בעצם מי האבא, ואולי אם יש תביעה על משהו שהתרחש בזמן העבודה הקהילתית או עקב העבודה הקהילתית היא אמורה להיות מופנית לביטוח לאומי בכלל כי החברה היא רק לשכת התעסוקה הפרטית שלה?
להערכתי הם נופלים בין הכסאות.
לא מצאתי את החוק שהתקבל בזמנו, כדי לאפשר את הפעלת התוכנית הנסויית. יתכן ששם נאמר משהו על אחריות. בעקבות ההסבר שלך, נראה לי שאפילו הביטוח הלאומי לא אמור לפצות אותם, כי חוק הביטוח הלאומי סעיף 75 מגדיר את המבוטחים בגין תאונות עבודה ולא מצאתי אפשרות לשבץ את מי שעוסקים בעבודה קהילתית באף אחד מהסעיפים. אם זה נכון, אזי רק במקרה שהעובד נפגע בגלל רשלנות של גוף כלשהו, הוא יוכלך לתבוע פיצוי מהגוף שהתרשל.
 
האם הפניה של אדם לעבודה קהילתית

להערכתי הם נופלים בין הכסאות.
לא מצאתי את החוק שהתקבל בזמנו, כדי לאפשר את הפעלת התוכנית הנסויית. יתכן ששם נאמר משהו על אחריות. בעקבות ההסבר שלך, נראה לי שאפילו הביטוח הלאומי לא אמור לפצות אותם, כי חוק הביטוח הלאומי סעיף 75 מגדיר את המבוטחים בגין תאונות עבודה ולא מצאתי אפשרות לשבץ את מי שעוסקים בעבודה קהילתית באף אחד מהסעיפים. אם זה נכון, אזי רק במקרה שהעובד נפגע בגלל רשלנות של גוף כלשהו, הוא יוכלך לתבוע פיצוי מהגוף שהתרשל.
האם הפניה של אדם לעבודה קהילתית
לא מתאימה, למשל עבודה פיזית לאדם שסובל מבעיות גב, אם כי לא מספיק חמורות לקצבת נכות של הביטוח הלאומי בטענה שהרופא התעסוקתי שלהם החליט שהוא מספיק בריא כדי לעבוד בסוג זה של עבודה, או לחילופין העמדה בלחצים נפשיים ומסגרת לוחצת מישהו שמוגדר כבעל הפרעת אישיות ונטיות אובדניות שמתקשה לעמוד בסוג כזה של לחץ, כאשר חוות הדעת הרפואיות היו זמינות ליועצי התעסוקה והיה סירוב להתחשב בו לצורך הקלה של העומס של "ההתנדבות" יכולה להיחשב רשלנות? אם כן על איזה סוג תביעה מדובר ואיך מתחילים?
 
מצאתי את החוק אבל לא מבינה כלום

האם הפניה של אדם לעבודה קהילתית
לא מתאימה, למשל עבודה פיזית לאדם שסובל מבעיות גב, אם כי לא מספיק חמורות לקצבת נכות של הביטוח הלאומי בטענה שהרופא התעסוקתי שלהם החליט שהוא מספיק בריא כדי לעבוד בסוג זה של עבודה, או לחילופין העמדה בלחצים נפשיים ומסגרת לוחצת מישהו שמוגדר כבעל הפרעת אישיות ונטיות אובדניות שמתקשה לעמוד בסוג כזה של לחץ, כאשר חוות הדעת הרפואיות היו זמינות ליועצי התעסוקה והיה סירוב להתחשב בו לצורך הקלה של העומס של "ההתנדבות" יכולה להיחשב רשלנות? אם כן על איזה סוג תביעה מדובר ואיך מתחילים?
מצאתי את החוק אבל לא מבינה כלום
נקרא בארץ תוכנית מהל"ב וכך מופיע ברשומות.
 

שיר ורד

New member
החוק לא מגדיר יחסי עובד מעביד

מצאתי את החוק אבל לא מבינה כלום
נקרא בארץ תוכנית מהל"ב וכך מופיע ברשומות.
החוק לא מגדיר יחסי עובד מעביד
בין המובטל לבין חברת ההשמה או הגוף בו מבוצע השירות הקהילתי. החוק גם לא מחיל על עובד בשירות הקהילתי את הזכויות של עובד במקרה של פגיעת עבודה, אני מקווה שאם מקרה כזה יגיע לדיון משפטי, יקבע בג"ץ שחל על העובד חוק נפגעי תאונות עבודה והמעסיק לעניין חוק זה, הוא מקום השירות הקהילתי. לעניין תשלום שכר בעקבות תאונה כזו, כנראה שהעובד יקבל את דמי האבטלה/הבטחת הכנסה המגיעים לו בעקבות הצגת אישורים רפואיים (ויתכן שידרש גם אישור של חברת ההשמה באמצעות הרופא התעסקותי שלה).
 

שיר ורד

New member
זה יכול להחשב כרשלנות

האם הפניה של אדם לעבודה קהילתית
לא מתאימה, למשל עבודה פיזית לאדם שסובל מבעיות גב, אם כי לא מספיק חמורות לקצבת נכות של הביטוח הלאומי בטענה שהרופא התעסוקתי שלהם החליט שהוא מספיק בריא כדי לעבוד בסוג זה של עבודה, או לחילופין העמדה בלחצים נפשיים ומסגרת לוחצת מישהו שמוגדר כבעל הפרעת אישיות ונטיות אובדניות שמתקשה לעמוד בסוג כזה של לחץ, כאשר חוות הדעת הרפואיות היו זמינות ליועצי התעסוקה והיה סירוב להתחשב בו לצורך הקלה של העומס של "ההתנדבות" יכולה להיחשב רשלנות? אם כן על איזה סוג תביעה מדובר ואיך מתחילים?
זה יכול להחשב כרשלנות
או כטעות סבירה בשיקול דעת של איש מקצוע. אני אפילו לא יודע איזה בית דין צריך לדון בתביעה כזו. מצד אחד, אין יחסי עובד מעביד בין הצדיים - ולכן זה לא שייך לבית הדין לעבודה. בנוסף, בסיס התביעה, הוא נזק שנגרם לעובד מכח תקנות שהן בכלל חלק מחוק ההסדרים/תקציב המדינה וגם כאן אין שיוך לבית הדין לעבודה. מנגד, הקשר בין העובד לחברת ההשמה נובע מזכויות המגיעות לעובד מכח חוק הביטוח הלאומי, שבית הדין המוסמך לדון בהם הוא בית הדין לעבודה. להערכתי , נדרש לתקן את התקנות בהקדם ולהסדיר את המעמד החוקי של העובד בעבודה קהילתית ואת היחסים בין כל הגופים המעורבים. אם הנושא חשוב לך עקרונית ולא רק בגלל מקרה קונקרטי, אז כדאי שתפני לחברי הכנסת בועדת העבודה והרוחה ותעלי את הנקודות המציקות לך (אולי רק אחרי הבחירות). שימי לב שהעובד בעבודה קהילתית מפסיד זכויות נוספות שמקבל כל עובד רגיל במשק, דמי הבראה, חופשה שנתית, פצויי פיטורים. חשוב גם שבמידה ויחוקק חוק פנסית חובה, גם עובד בעבודה קהילתית יהיה מבוטח במהלך עבודתו (החוק יקבע מי יצטרך לשלם את חלק המעביד בהפרשות לפנסיה).
 
אני מניחה שזה כבר צריך להיות

זה יכול להחשב כרשלנות
או כטעות סבירה בשיקול דעת של איש מקצוע. אני אפילו לא יודע איזה בית דין צריך לדון בתביעה כזו. מצד אחד, אין יחסי עובד מעביד בין הצדיים - ולכן זה לא שייך לבית הדין לעבודה. בנוסף, בסיס התביעה, הוא נזק שנגרם לעובד מכח תקנות שהן בכלל חלק מחוק ההסדרים/תקציב המדינה וגם כאן אין שיוך לבית הדין לעבודה. מנגד, הקשר בין העובד לחברת ההשמה נובע מזכויות המגיעות לעובד מכח חוק הביטוח הלאומי, שבית הדין המוסמך לדון בהם הוא בית הדין לעבודה. להערכתי , נדרש לתקן את התקנות בהקדם ולהסדיר את המעמד החוקי של העובד בעבודה קהילתית ואת היחסים בין כל הגופים המעורבים. אם הנושא חשוב לך עקרונית ולא רק בגלל מקרה קונקרטי, אז כדאי שתפני לחברי הכנסת בועדת העבודה והרוחה ותעלי את הנקודות המציקות לך (אולי רק אחרי הבחירות). שימי לב שהעובד בעבודה קהילתית מפסיד זכויות נוספות שמקבל כל עובד רגיל במשק, דמי הבראה, חופשה שנתית, פצויי פיטורים. חשוב גם שבמידה ויחוקק חוק פנסית חובה, גם עובד בעבודה קהילתית יהיה מבוטח במהלך עבודתו (החוק יקבע מי יצטרך לשלם את חלק המעביד בהפרשות לפנסיה).
אני מניחה שזה כבר צריך להיות
מוברר בתביעה עצמה וכך גם שאלת בית המשפט המתאים. מעבר לכך אני בהחלט אנסה לעודד פניה לבג"צ כדי להסדיר את מעמדם החוקי של משתתפי התוכנית כפי שהגדרת את המצב נכון לעכשיו נופלים בין הכיסאות. המון תודה על התשובות והעזרה ושבת שלום.
 
אם זה כך אז...

להערכתי הם נופלים בין הכסאות.
לא מצאתי את החוק שהתקבל בזמנו, כדי לאפשר את הפעלת התוכנית הנסויית. יתכן ששם נאמר משהו על אחריות. בעקבות ההסבר שלך, נראה לי שאפילו הביטוח הלאומי לא אמור לפצות אותם, כי חוק הביטוח הלאומי סעיף 75 מגדיר את המבוטחים בגין תאונות עבודה ולא מצאתי אפשרות לשבץ את מי שעוסקים בעבודה קהילתית באף אחד מהסעיפים. אם זה נכון, אזי רק במקרה שהעובד נפגע בגלל רשלנות של גוף כלשהו, הוא יוכלך לתבוע פיצוי מהגוף שהתרשל.
אם זה כך אז...
האם אדם יכול לסרב "להתנדב" בטענה שהוא אינו מבוטח, בלי שתשלל ממנו הקצבה? נראה לי קצת לא חוקי לשלוח אדם לחייב אדם לעבוד ללא ביטוח.
 

שיר ורד

New member
אם יש לו תקציב לעו"ד מהשורה הראשונה

אם זה כך אז...
האם אדם יכול לסרב "להתנדב" בטענה שהוא אינו מבוטח, בלי שתשלל ממנו הקצבה? נראה לי קצת לא חוקי לשלוח אדם לחייב אדם לעבוד ללא ביטוח.
אם יש לו תקציב לעו"ד מהשורה הראשונה
אז אולי הוא יצליח בכך. מי אמר שחייבם לבטח עובד? המדינה אומנם כללה במסגרת הביטוח הלאומי ביטוח של מרבית העובדים במשק. אבל, זה לא אומר שמי שרוצה לקבל קצבת קיום מהמדינה צריך לקבל ממנה גם ביטוח. המדינה עוד יכולה להתמק ולטעון שבמידה והוא יפגע כך שכושר העבודה שלו ירד, הוא כנראה ימשיך ויקבל הבטחת הכנסה. (תוך התעלמות מנזקים אחרים). דרך אגב, כבר שנים קיימת בעיה דומה שאין לה פתרון. אזרחים רבים מבוטחים בביטוח חיים/ביטח מנהלים/קרן פנסיה מקיפה. כמעט כל הביטוחים הללו, מחריגים תאונות/מקרי מוות שארעו במסגרת פעילות צבאית/מלחמתית. התגמולים שמשלמת המדינה לנכי צה"ל או משפחות שכולות, נמוכים בהרבה מסכומי הביטוח של רבים מאזרחי המדינה. הסדרי ביטוח שהציע צה"ל , רחוקים מלענות על הבעיה הנ"ל. על פי אותו שיקול, אזרח כזה רשאי יהיה לסרב לצאת למילואים, כי הוא איננו מבוטח. מה דעתך על כך?
 
לגבי מילואים...

אם יש לו תקציב לעו"ד מהשורה הראשונה
אז אולי הוא יצליח בכך. מי אמר שחייבם לבטח עובד? המדינה אומנם כללה במסגרת הביטוח הלאומי ביטוח של מרבית העובדים במשק. אבל, זה לא אומר שמי שרוצה לקבל קצבת קיום מהמדינה צריך לקבל ממנה גם ביטוח. המדינה עוד יכולה להתמק ולטעון שבמידה והוא יפגע כך שכושר העבודה שלו ירד, הוא כנראה ימשיך ויקבל הבטחת הכנסה. (תוך התעלמות מנזקים אחרים). דרך אגב, כבר שנים קיימת בעיה דומה שאין לה פתרון. אזרחים רבים מבוטחים בביטוח חיים/ביטח מנהלים/קרן פנסיה מקיפה. כמעט כל הביטוחים הללו, מחריגים תאונות/מקרי מוות שארעו במסגרת פעילות צבאית/מלחמתית. התגמולים שמשלמת המדינה לנכי צה"ל או משפחות שכולות, נמוכים בהרבה מסכומי הביטוח של רבים מאזרחי המדינה. הסדרי ביטוח שהציע צה"ל , רחוקים מלענות על הבעיה הנ"ל. על פי אותו שיקול, אזרח כזה רשאי יהיה לסרב לצאת למילואים, כי הוא איננו מבוטח. מה דעתך על כך?
לגבי מילואים...
ראה מקרה הטייסים מלפני מספר שנים.
 

שיר ורד

New member
המשכתי לבדוק

אם זה כך אז...
האם אדם יכול לסרב "להתנדב" בטענה שהוא אינו מבוטח, בלי שתשלל ממנו הקצבה? נראה לי קצת לא חוקי לשלוח אדם לחייב אדם לעבוד ללא ביטוח.
המשכתי לבדוק
יתכן ובכל זאת יחולו על "מתנדבים" אלו הזכויות של נפגעי עבודה, וזאת אם הם יוכרו כמתנדבים על פי סעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי. נוסח הסעיף קובע: (1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ-ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, "הפניה" - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור; הבעיה היא שבגלל שנכנסת כאן חברה מתווכת שאיננה גוף ציבורי יתכן שהסעיף בכל זאת לא חל על מתנדבים אלו. ישנם כללים נוספים להכרה כמתנדב (למשל מד"א מכבי אש, ארגוני עזרה רפואית אחרים) אך לא ניתן להכילם באופן כללי על כלל המקרים הרלבנטיים שבשאלה. בהמשך סעיף הזה למשל מכוסים (במפורש) מי שמבצעים עונש של עבודות שרות. נראה שהמחוקק שכח לכלול את ה"מתנדבים" החדשים בתכולת החוק. לכן, נראה לי שפניה לגורמים האחראים לנושא זה, ועדת העבודה והרווחה, שר הרווחה, או היועץ המשפי של הכנסת תביא לתיקון הנדרש בחוק ללא צורך לפמות לבג"ץ.
 
תודה על התשובה המבהירה

המשכתי לבדוק
יתכן ובכל זאת יחולו על "מתנדבים" אלו הזכויות של נפגעי עבודה, וזאת אם הם יוכרו כמתנדבים על פי סעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי. נוסח הסעיף קובע: (1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ-ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, "הפניה" - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור; הבעיה היא שבגלל שנכנסת כאן חברה מתווכת שאיננה גוף ציבורי יתכן שהסעיף בכל זאת לא חל על מתנדבים אלו. ישנם כללים נוספים להכרה כמתנדב (למשל מד"א מכבי אש, ארגוני עזרה רפואית אחרים) אך לא ניתן להכילם באופן כללי על כלל המקרים הרלבנטיים שבשאלה. בהמשך סעיף הזה למשל מכוסים (במפורש) מי שמבצעים עונש של עבודות שרות. נראה שהמחוקק שכח לכלול את ה"מתנדבים" החדשים בתכולת החוק. לכן, נראה לי שפניה לגורמים האחראים לנושא זה, ועדת העבודה והרווחה, שר הרווחה, או היועץ המשפי של הכנסת תביא לתיקון הנדרש בחוק ללא צורך לפמות לבג"ץ.
תודה על התשובה המבהירה
 
מסתבר שיש ארגון ביום מחויבות של

תודה על התשובה המבהירה
מסתבר שיש ארגון ביום מחויבות של
עו"ד ערן גולן שמטפל בנפגעי ויסקונסין והופניתי אליו לקבלת סיוע נוסף, אז אם יש מישהו נוסף שנמצא במצוקה עקב התוכנית הוא מוזמן לפנות לארגון, פרטים דרך המסר.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה