בוא נראה
קודם כל, הסכמת שתהליך גיבוש העמדות אצלנו לא בהכרח קשור לאיך שהאחרים רואים אותנו, וזאת נקודה חשובה. עכשיו, אני מזמינה אותך לחשוב יחד אתי, איך באמת תופסים אותנו סטרייטים. אני חושבת ש- : 1. הסטרייטים בונים את התפיסה שלהם תוך השפעתם של: - המפורסמים (ותודה לכל הידוענים מחוץ לארון, שעזרו לבנייתה של דמות ההומו/הלסבית שנעים להזדהות אתה, בתודעה הציבורית); - האנשים שהם מכירים באופן אישי. אני מלמדת בשני מוסדות להשכלה גבוהה, אמנם מחוץ לתל אביב, אבל בטווח של פחות מ - 60 ק"מ ממנה, כלומר, לא בחורים נידחים ממש, ועבור אנשים רבים - עובדים וסטודנטים - שאני פוגשת, אני הלסבית הראשונה שהם מכירים אישית. מהתרשמותי, כשאתה אומר "הומואים" או "לסביות", הסטרייטים נזכירים בקורין אל אל, בגל אוחובסקי, בהומו שהם הכירו בעבודה הקודמת, ואם הם ממש פלצנים, אז במישל פוקו. לסטרייט סביר אין שמץ של מושג איך האגודה נקראת, בתקופה בה הייתי קצת פעילה באגודה, מאוד תסכלה אותי העובדה שכל סטרייט, כולל נאור ומעורה במתרחש בחברה, זקוק להסבר של שמונה שעות על מה העמותה הזאת עושה ומאיפה הקריצו אותה בכלל. 2. הסטרייטים אכן מקשרים בין הומואים ללסביות, והקישור הזה אינו סותר את המתרחש במציאות. אני חושבת שרק בשנים האחרונות, התחילה הקהילה הלסבית הצעירה לגבש הגדרה עצמית והווי עצמי. אני מניחה שתהליך ההפרדה הטבעי ימשיך ויעמיק עם השנים, כבר היום אני לא מצליחה לחשוב על לסבית משפיעה ומוכרת אחת, שחושבת שהומואים ולסביות הם אותה קהילה. אני מניחה שהלך הרוח הזה ייתן את אותותיו בעוד כמה שנים/עשרות שנים. 3. אני ממש, אבל ממש לא רואה (וברור שזה מבוסס על החוויה האישית שלי, אבל אין דרכים אחרות להוכיח) ולא מרגישה, שהחברה מחברת בין הלסביות לטרנסג´נדרס. לדעתי נסיון החיבור הזה הוא מאוד פוליטי ובא מתוך ה"קהילה".
mai
