תשובה - לא רק לגבי צלילה חופשית
כפי שכתב zulufox יש תעלה המובילה מהלוע אל האוזן התיכונה. אחת הפונקציות של תעלה זו היא השוואת לחצים בין לחץ האויר באוזן התיכונה לבין לחץ האויר הסביבתי. השוואה זו נחוצה כדי למנוע מצב שבו הלחץ באוזן התיכונה יהיה נמוך בהרבה או גבוה בהרבה מהלחץ הסביבתי. מצב כזה עלול לגרום לקריעה של עור התוף.
 
התעלה הזו בנויה כך שאם לחץ האויר בסביבה עולה (למשל בהעמקה בצלילה או בנחיתת מטוס), ניתן לבצע השוואת לחצים על ידי פמפום. הפמפום בעצם מעלה את לחץ האויר בלוע, ומפעיל את שרירי התעלה, וכך נדחף אויר מהלוע אל האוזן התיכונה והלחץ הפנימי באוזן התיכונה משתווה ללחץ החיצוני המופעל על עור התוף.
 
התעלה בנויה כך שאם לחץ האויר בסביבה יורד (למשל בעליה מצלילה או בהמראת מטוס), היא משחררת חלק מהאויר הכלוא באוזן התיכונה אל הלוע והחוצה.
 
במצב רגיל אצל אדם ממוצע, התהליך הראשון (העמקה), דורש פעולה אקטיבית של פמפום כדי להפעיל את שרירי התעלה לפתיחתה, ולהעלאת לחץ האויר בלוע. לעומת זאת, התהליך השני (הרדדה) פועל מעצמו. הסיבה לכך היא מבנה התעלה והשרירים שמסביבה (כמו שסתום חצי חד כיווני שבכיוון אחד מאפשר זרימה בקלות ובכיוון שני מאפשר זרימה רק עם "עזרה" של השרירים). לכן במצב רגיל אצל אדם ממוצע, כשעולים, האוזן לא "מתנפחת" למרות שלא מפמפמים. התהליך קורה מעצמו.
 
הסיבה שכתבתי למעלה "במצב רגיל אצל אדם ממוצע" היא:
 
אדם ממוצע - אנשים שונים אחד מהשני ויש אנשים שאצלם התעלה מאד משוחררת יחסית והם לא צריכים לפמפם בצלילה. מספיק שהם בולעים רוק או משחקים טיפה עם הלסת, והפמפום מתבצע מאליו. יש אנשים שאצלם התעלה מאד הדוקה יחסית, ולהם קשה מאד לפמפם ולהשוות לחצים.
 
במצב רגיל - כאשר האדם מצונן ו/או יש לו גודש בריריות האף והאוזן (מצב לא רגיל) יכולות להיות בעיות גם בפמפום וגם בסתימה של התעלה לשחרור הלחץ בעת ההרדדה. במצבים כאלה עלול לקרות מצב הקרוי בלשון העם "אוזן הפוכה" ועלול להיגרם נזק לעור התוף בגלל שהלחץ הפנימי לא משתחרר מאליו בעת העליה בגלל הסתימה.