אני רוצה לחדד משהו - ארוך
אני מקווה שאני לא עושה "over kill" ואולי אתן שתיכן קיבלתן את התשובות שאתן רוצות, אז אולי רק לטובת הסמויות שקוראות כאן. ייתכן שנוצר הרושם, מהדיון הזה, שאפשר להניק, או לשאוב, או לשלב, וזה לא משנה והכל הולך. אז עקרונית כמובן שהכל הולך, אבל מבחינת התוצאות, כלומר - היכולת הפיסית לייצר חלב, היכולת של הילדים לינוק אותו (גם אם לא כל פעם) והיכולת הפיסית והנפשית של האם לעמוד בעומס - יש הבדל תהומי בין הנקה לבין שאיבה לבין שילוב. כל מי שרוצה לשאוב ולא להניק, צריכה לדעת שצפויים לה קשיים רבים בדרך, וייתכן מאוד שזה יעלה במחיר ההנקה, ויגבה בדרך גם מחיר נפשי ("נכשלתי" "אני לא אמא מספיק טובה" וכו' וכו' וכו'). רבות מאיתנו נאלצות לשאוב בתחילת הדרך בגלל שלל בעיות: הילדים לא תופסים טוב, הם נולדים פגים ללא רפלקס יניקה, אישפוז ארוך לאחר הלידה, צוות בית חולים שמקלקל את ההנקה ע"י מתן תמ"ל והפחדת ההורים עם גרפים מאיימים ועוד. כל מי שעברה את זה תספר לכן כמה זה קשה ומסתכל וכמה נשמו לרווחה כשסוף סוף נפטרו מהמשאבה. כמה עובדות לסיום: 1. לשאוב זה ממש, אבל ממש, לא כיף. 2. תינוקות שמקבלים מגיל אפס גם בקבוק וגם ציצי, בשיעור גבוה סובלים מבעיות בתפיסה עד כדי סירוב לינוק - מהבקבוק יוצא הרבה יותר בקלות... 3. ייצור החלב בשאיבה נמוך משמעותית מייצור החלב בהנקה, אצל רוב הנשים. 4. הנקת תאומים היא דבר שאמנם אינו טריוויאלי, אבל הוא בהחלט ניתן ללמידה. ולראיה - יש נשים רבות שעושות את זה, חלקן בהחלט לא תיכננו ולא חשבו שיצליחו, או שזה בכלל אפשרי... מי שבכל זאת רוצה מראש לתכנן לשאוב ולא להניק, מומלץ ש"תצטייד" ביועצת הנקה טובה, שתלמד אותה איך לעשות את זה, כדי להגיע לייצור חלב טוב ולממשק שאיבות והאכלות אפקטיבי. ולסיכום, ולמרות שאני מיסיונרית של הנקה (מישהו עוד לא שם לב?) אני רוצה להזכיר לכולכן שתינוקות גדלים גם על תמ"ל, ומי שאינה יכולה/רוצה להניק יכולה להיות אמא נפלאה בשלל דרכים אחרות. הנקה זה חשוב אבל לא צריך להיהרג על זה.