שאלה מסובכת על מק"מים, בנקים וכסף מזומן

lernery

New member
אני מדבר על הגידור ולא על הגיבוי

את מה שאתה אומר אני מבין ויודע (לפחות לגבי מזומן, לגבי פק"מ לא ידעתי),
אבל זה לא הנושא שאני מתכוון אליו. נקרא לנושא שאליו התייחסת - רזרבה - "גיבוי".
השאלה שלי קצת יותר מורכבת.
בוא נעשה את זה שלב אחרי שלב כי נראה לי שאני לא מובן.
נניח שאני מפקיד כסף בפק"מ בבנק.
הבנק מתחייב לתת לי 5% ריבית כעבור שנה. עד כאן טוב ויפה.

מאיפה הוא מביא את הריבית?
אתה מסכים איתי שהבנק צריך לגדר את הפיקדון, קרי להצמיד נכסים להתחייבות?
כלומר, יש לו שתי אפשרויות:
א. להלוות את הכסף ללקוח פרטי בריבית של 5.5%, ולהרוויח 0.5% דמי תיווך.
ב. לקנות ניירות ערך שמניבים ריבית של 5.5%, ולהרוויח 0.5% דמי תיווך.
אתה מסכים איתי שזה מה שקורה בפיקדון בבנק?
 

קרלטון

New member
כמובן, אבל זה לא הכל

ראשית, הנקודה המרכזית היא, שהנכסים העיקריים של הבנק הם הלוואות שהוא נותן ולא ני"ע שהוא קונה מול הפקדונות.
המילה "גידור" לא כ"כ מתאימה פה וכנראה שזה מקור אי ההבנה.

שנית, העקרון בפעולה הבנקאית, ומה שמבדיל אותו מגופים פיננסים אחרים, הוא שההלוואות מספקות לו לא רק הכנסות ממימון, אלא אפשרות להכפיל את הכסף פי כמה וכמה. את זה הוא לא היה יכול לעשות אם פשוט היה מציב "איזשהו" נכס פיננסי מול הפקדון שמניב X אחוז יותר, כאילו היה קרן גידור.

איך זה? כי מול כל הלוואה שהוא נותן, הוא פותח פקדון למטרת ההלוואה, שגם הוא לא חייב להיות מגובה במזומן.
ומול הפקדון הזה, הוא נותן הלוואה נוספת. שגם מולה יש פקדון וכך הלאה וכך הלאה עד שיחס הרזרבה עוצר אותו.
את זה רק בנק מסחרי רשאי לעשות.

ואם גם את זה אתה יודע, אז מה השאלה?
 

ran297

New member
אם אני מבין נכון

אז הבעיה שלך זה עם מה שקורה ליחס הרזרבה של הבנק.
אז, קודם כל, היום העיניין הזה בכלל לא רלבטי, מכיון שהבנקים מחזיקים פקדונות אצל בנק ישראל בכמות גדולה הרבה יותר מהדרישה לרזרבות (המצב נוצר בעקבות הדפסות הכסף של בנק ישראל כשקנה אג"ח ממשלתי ודולרים).
דבר שני, גם בד"כ זה לא כל כך רלבנטי. אם הבנק צריך יותר רזרבות אז הוא פשוט מלווה אותם מבנק אחר, או מוכר ני"ע, או אפילו מבקש הלוואה מבנק ישראל. אם נוצר מצב שהריבית עולה מעל ליעד של בנק ישראל (בגלל שיש פחות מידי רזרבות להלוואה בריבית הנוכחית) אז בנק ישראל יכול להעלות את הרזרבות ע"י הנפקת פחות מק"מ או הלוואה ישירה לבנקים.
 

lernery

New member
אתה בכיוון

אם אתה אומר שיחס הרזרבה הוא לא מגבלה ממשית בגלל שיחס הלימות ההון - כיום - מגביל הרבה יותר,
זה עונה לי חלקית על השאלה.

השאלה היא כזאת: מה הבנק עושה כשאני מפקיד אצלו פק"מ? איך הוא מגדר את ההתחייבות?
 

קרלטון

New member
בנקאות זה לא ארביטראז'

זה בערך כמו שתשאל, איך הפיצוצייה מגדרת את התשלומים לספק השוקולדים? ומה קורה, אם הספק מעלה את המחיר? הבנק מלווה את הכסף, אם הלווה לא משלם, הבנק מפסיד... אין פה "גידור". מה הבנק עושה כאשר אתה מפקיד פק"מ, שום דבר מיוחד, לפני זה היתה לו התחייבות עם 0% עלות שנתית, עכשיו יש לו התחייבות עם 1% עלות שנתית. העלות עלתה, המרווח הבנקאי הצטמצם. אין פה מה "לגדר".

וכפי שהסברתי בפוסטים קודמים, פק"מ של שבוע ומעלה מאפשר לבנק להקטין את חובת הנזילות שלו, ובנוסף נותן לו שליטה טובה יותר על היתרות. כאשר כספך יושב בחשבון העו"ש, צ'ק אחד שנכנס בסוף היום יכול לרוקן לך את כל החשבון. אין לו על זה התראה מראש. כאשר הבנק יודע שהכסף ישאר אצלו עוד חודש, זה מוריד לו אי וודאות ומקל על עמידה בחובת הנזילות. כלומר - הפקדון הוא לא נטל בלבד על הבנק.
 

קרלטון

New member
ולא ברור מדוע דווקא הפק"מ מטריד אותך כל כך

סה"כ, כאשר הבנק מלווה כסף, כאשר הלווה פושט רגל הבנק עלול לאבד לא רק את ההכנסה מהריבית אלא גם את החזרי הקרן עצמם.
כאשר כספך "יושב" בחשבון העו"ש הוא מהווה בעיני הבנק התחייבות שיש לקיים אותה באותה מידה כמו פק"מ, רק בלי הריבית הקטנטנה שבאה בנוסף.
מדוע דווקא במקרה של פק"מ אתה שואל על גידור ההתחייבות ואילו במקרה בו הכסף בעו"ש נראה לך כאילו אין בכך צורך?
 

lernery

New member
כי אני מנסה להבין מה הבנקים עושים בשוק המק"מ

המחשבה שלי (אולי מוטעית) תמיד הייתה שבנקים קונים הרבה מק"מים.
זה קשור להבנה של המנגנון של תהליכים בשוק הכסף.
האם יש שיווי משקל בין ריבית בנק ישראל וריבית הבנקים.
לדוגמא, נניח שבנק ישראל מעלה את הריבית ל-20%
וכתוצאה מכך הבנק נאלץ להעלות גם את הריביות שלו ל-20%,
האם היצע הכסף מצטמצם או מצטמצם כתוצאה מכך שלאנשים יש נטיה להפקיד את כספם בפק"מ בבנק,
במקום להשקיע אותו בדירות או כל השקעה אחרת?
ושוב אני מזכיר לך שאם הבנק לא קונה מק"מים, אלא רק מבצע העברה בין חשבונות עו"ש (קונה ומוכר הדירה,
קונה ומוכר המניות), אז היצע הכסף הכללי לא מצטמצם.
אבל בעצם אם הפק"מ בריבית הגבוהה לא גורר אחריו הפקדת כסף בבנק ישראל,
גם אז היצע הכסף לא מצטמצם, נכון או לא?
כלומר, לנטיה של אנשים להפקיד את כספם בפק"מ או לקנות איתו דירות, אין כביכול כלל השפעה על היצע הכסף.
 

קרלטון

New member
תסתכל על המאזנים

תיק ניירות הערך שהבנק מחזיק הוא פחות מ-10% מסך הנכסים שלו.
בסביבות 15% מזומן.
בסביבות 70% הלוואות.
והשאר רכוש קבוע ושונות.

אם אנשים מעבירים כסף ממזומן בעו"ש לפק"מ, חובת הנזילות של הבנקים יורדת ואז כמות הכסף לא מצטמצמת אלא בתיאוריה אף גדלה.
תחשוב על זה ככה - ככל שהכסף יושב יותר "עמוק" אצל הבנקים, כך הם יכולים "לעבוד" אתו יותר. ככל שיש להם יד חופשית יותר, כך הם "מייצרים" יותר כסף.
כסף בעו"ש יכול להיעלם להם מחר בבוקר לטובת בנק אחר או לבלטה שלך. כסף סגור בפקדון יושב אצלהם "עמוק" יותר בבונקר.

המשך התגובה יותר מאוחר.
 
נדמה לי שחסר לך פרמטר מסוים במשוואה

זה אמנם נכון שכאשר אנשים מפקידים את כספם בפקמ או בעו'ש במקום לקנות איתו דירה או להשקיע בעסק
לא רק שהיצע הכסף לא משתנה, הוא באופן תיאורטי גדל, מפני שהבנק יכול להגדיל הלוואות, אבל
מה שיקבע האם יותר כסף יסתובב בחוץ או לא זה לא גודל הרזרבות, אלא הנכונות של הבנק לתת הלוואות והנכונות
של הציבור לקחת אותן. בנק ישראל יכול להחליט בנוגע לריבית שבה הוא מלווה כסף לבנקים, אבל הוא לא יכול
להחליט באיזו ריבית הם יהיו מוכנים להלוות אותו ללקוחות שלהם. לכן, ההשפעה בפועל של גידול
או קיטון בגודל הרזרבות תלויה בהההערכה של הבנק לגבי כמה הלוואות לתת ובאיזו ריבית,
כמו גם בציבור, שעושה את החשבון שלו לגבי כמה ללוות ובאיזו ריבית.

אני מנסה להגיד, שמבחינת ההשפעה הכלכלית, המושג 'היצע הכסף' לא מספיק, וצריך גם להתייחס ל 'velocity' של הכסף, כלומר לקצב התזוזה שלו, שהיא כאמור תלויה בעיקר בפרמטרים 'פסיכולוגיים', כלומר, במידת
הביטחון שיש לבנקים להלוות ולמידת הביטחון שיש לציבור ללוות.

אני מקווה שאני לא מפספס את הכיוון שלך.
 

lernery

New member
זה לא הכיוון

השאלה הייתה מאוד ממוקדת - ראה התגובה לקרלטון.

לגבי 'מהירות', אני לא מכיר במושג הזה.
אם הבנק לא מלווה כסף, אז יהיה פחות כסף M1.

יש איזו טעות ששמתי לב אליה גם באתר "האונה" שם היו דיונים לגבי הנושא לאחרונה.
הבנק לעולם אינו מלווה מזומנים. בנקים תמיד מלווים כסף בצורת זיכוי לעו"ש.

מה שאומר שאם המאזן נראה כך:
נכסים - מזומן: 100
התחייבויות - פיקדון של לקוח: 100

והבנק מלווה 100 ש"ח נוספים,
המאזן ייראה באופן מיידי כך:
נכסים - מזומן: 100
הלוואה ללקוח: 100
התחייבויות:
פיקדון של לקוח: 100
עו"ש של לווה: 100

הלוואה, באופן פשוט, לא קשורה בשום צורה למעבר מזומנים,
הלוואה של בנק היא אך ורק יצירת כסף,
ויצירת כסף היא הלוואה.
 

קרלטון

New member
לגבי הקשר בין הריבית להיצע הכסף

זה מזכיר את השאלה - כמה כלכלנים צריך כדי להחליף נורת חשמל? התשובה היא שמונה. אחד שיחליף את הנורה, ושבעה שיחזיקו את כל השאר קבוע.
אז ניתן לומר שעם המעבר לפק"מ הבנק יוכל לתת יותר הלוואות וכמות הכסף תגדל, אבל לא ברור לי איך ניתן לנתק את הדיון מההשלכות האחרות שתהיינה לרמת ריבית כזאת - פחות כדאיות ללקיחת הלוואות, ירידה בפעילות העסקית, עלייה באבטלה, מן הסתם אינפלציה גבוהה (ואלטרנטיבות השקעה בהתאם), או ירידת ריביות הפק"מ במקביל לעלייה בדרישה לפקדונות וכולי וכולי.

זה כבר מאקרו שאני מעדיף לא להיכנס אליו.
 

lernery

New member
אתה מתפזר

השאלה מאוד פשוטה - האם הפקדת כסף בפק"מ היא אחד מהמנגנונים שגורמים ירידה בהיצע הכסף במצב של העלאת ריבית,
כן או לא.
אני חשבתי בזמנו שהפקדה בפק"מ גורמת לקנייה זהה של מק"מ על ידי הבנק, אבל זה לא מסתדר עם האינטרס שלו,
כי אז הוא מצמצם את כמות הכסף שיש לו.
ואז אם ככה - התשובה לא, הגדלת נטיית הציבור להפקיד את הכסף בחיסכון פשוט בבנק איננה מצמצמת את היצע הכסף
(ובאופן פשטני גם מעלה).
 

קרלטון

New member


 

ran297

New member
מה שמשנה לבנק זה לא "כמות הכסף" שיש לו

כאמור בנק תמיד (נגיד, כמעט תמיד) יכול לללוות "כסף" (רזרבות בבנק ישראל ) או להשיג אותו בדרכים אחרות.
מה שמשנה עבור הבנק זה רק הריבית שבה הוא יכול ללוות בה את הכסף. כשבנק חושב לתת הלוואה הוא לא חושב "כמה כסף יש לי" - זה בכלל לא שיקול.
כל דבר שהבנק יעשה - יתן הלוואה, יקנה מק"מ, ישקיע בני"ע כלשהוא השיקול שלו (בנוסף לשיקולים ברורים אחרים כמו סיכון אשראי מח"מ וכו) הוא מה הריבית (השולית) שבה הוא יכול ללוות כסף.
כאשר הציבור מפקיד לפק"מ אז זה מצמצם את היצע הכסף - תלוי בהגדרה של היצע הכסף. אם מדובר רק בעו"ש ושטרות אז זה כן מקטין את היצע הכסף. אם מדובר גם בפקדונות לטווח קצר אז זה לא מקטין.
 

ran297

New member
יחס הרזרבה הוא לא מגבלה ממשית

לא רק עכשיו אלא בכלל, וזה לא קשור להלימות הון (למרות שהלימות הון היא גם מגבלה כמובן).
נניח שהבנקים קרובים ליחס הרזרבה. אז הם פחות מוכנים להלוות אחד לשני והריבית הבין בנקאית עולה. הם גם מוכרים ני"ע (נניח בעיקר ני"ע נושאי ריבית) , יוצרים לחץ מחיר כלפי מטה ומעלים את הריבית. עכשיו, לבנק ישראל יש שתי אופציות - אחת היא להחליט שאכן הריבית צריכה לעלות וגם להכריז באופן רישמי על עליית הריבית ולא לפעול בשוק. האפשרות השניה היא להחליט שהריבית צריכה להשאר על כנה וכן לפעול בשוק (או להלוות ישירות לבנקים) ובכך להגדיל את הרזרבות שיש לבנקים ולמעשה להסיר את המגבלה של יחס הרזרבה.
עכשיו, אם יחס הרזרבה לא היה שם מלכתחילה אז בנק ישראל עדיין היה יכול להעלות ריבית, למשל ע"י הצעת ריבית על הרזרבות של הבנקים אצלו.
 
למעלה