שאלה מוזרה

inbale

New member
שאלה מוזרה ../images/Emo4.gif

אני נשואה בשנית בנישואים אזרחיים. בעלי מגדל בהמון אהבה את הילדים בני השבע וארבע והוא דמות אב מדהימה. האב הביולוגי ניתק קשר עם הילדים ומתראה עימם לעיתים רחוקות בלבד ואינו משלם מזונות (אני מקבלת מהביטוח לאומי סכום זעום). אני כרגע בהריון מתקדם מבעלי השני ומעונינת להשאיר צוואה (אנחנו חיים במדינה בלתי צפוייה בעליל לצערי) בצוואה אני מעונינת שבעלי הנוכחי יקבל משמורת על כל ילדיי - הנוכחיים וכמובן הילד שלו . האם נראה לכם אפשרי מצב כזה?
 
הי ענבל - ברוכה הבאה ../images/Emo39.gif

קודם כל, תבדקי (א) בפורום דיני משפחה וירושה, ו-(ב) אצל עורך דין שמתמחה בדברים האלה. זו הדרך היחידה להיות בטוחה. אבל לעניות דעתי הלא-קובעת, את לא יכולה לקבוע שבעלך יהיה אפוטרופוס על הילדים שאינם שלו גם אחרי מותך חו"ח. את יכולה לבקש את זה, אבל את לא יכולה לדרוש. אני יודעת שאני עשיתי בדיוק את הדבר הזה בצוואה שלי - בקשתי שהילדים הגדולים יישארו עם בעלי אם חו"ח יקרה לי משהו, גם כי לדעתי הוא אבא הרבה יותר טוב מהאקס וגם כדי לא לפרק את המשפחה יותר ממה שהיא כבר מתפרקת כשקורה אסון כזה. אבל אי אפשר למנוע מהאב הביולוגי את האפוטרופסות על ילדיו אלא בנסיבות מאד חריגות. כל זה, כאמור, למיטב ידיעתי. לגבי כסף את יכולה לעשות פחות או יותר מה שבא לך - כולל לקבוע שבעלך יהיה זה שינהל את הרכוש עבור הילדים, גם אלה שלך, כל עוד הם קטינים. בהצלחה - וברוכה הבאה.
 
ענבל, מניסיון אישי שלי

גם אני חשבתי כמוך ובצוואה שערכנו רציתי להעביר למשפחתי משמורת על הילדה במידה שיקרה לי משהו, ולא להשאירה בידי בעלי לשעבר אבל עורך הדין אמר שזה לא תקף חוקית. אין אפשרות לעשות את זה. הילד עובר מייד לרשות האופוטרופוס שלו שהוא האב הביולוגי. אין שום דרך להימלט מכך. תקווי שתחיי לפחות עד שהילדים יהיו בני 18, בוגרים על פי חוק... אני מקווה שתחיי עד מאה ועשרים ויותר ושלא נדע מצרות כאלה. בהצלחה, שחר
 
שתחיי עד 120 קודם כל !!!

מציעה לך שתתייעצי עם עו"ד לענייני משפחה - יש פורום כזה גם בתפוז. ובכל מקרה, תמיד אפשר לשנות צוואות עם השנים ולעדכן אותן ולרשום נספחים אני רק יודעת שבצוואה שלי - לא יודעת מה ארשום... רק אבקש שהבת תעבור להיות עם הורי או עם אחותי הגדולה... לצערי, אני לא סומכת לא על זה ולא על הקודם... שיגדלו אותה כמו שהייתי רוצה, ושידאגו לה כמו שמישהוא מהמשפחה ידאג לה - בשר מבשרה , דם מדמה... ושלא נדע.... חיים ארוכים וטובים ושמחים ל כ ו ל ם !!!
 

azaria

New member
מוזר לי לגבי הנוכחי.

על הנוכחי את לא סומכת שיגדל אותה כמו שהיית רוצה? ושידאג לה? (בכוונה לא ציטטתי את החלק של בשר מבשרה וכו) איך את חיה היום עם איש כזה? מה, התקנת מצלמות נסתרות בבית כדי לוודא שהוא מגדל ודואג כמו שצריך כאשר את לא נמצאת? איך את סומכת עליו למשך כמה שעות ואולי לפעמים אפילו כמה ימים? ומה עם הנזק המצטבר של הגידול הלא טוב שלו וחוסר הדאגה שלו לאורך כל השנים שאתם ביחד ועוד תהיו ביחד? בקיצור... לא מסתדר לי שבדברים מהותיים כאלה דרכו ואחריותו לא נראים לך - ומצד שני את איתו ורוצה להמשיך להיות איתו. כנראה שאני מפספס כאן משהו. אשמח אם תסבירי.
 

azaria

New member
קראתי שוב וראיתי שחור על גבי פורום!

"רק אבקש שהבת תעבור להיות עם הורי או עם אחותי הגדולה... לצערי, אני לא סומכת לא על זה ולא על הקודם... שיגדלו אותה כמו שהייתי רוצה, ושידאגו לה כמו שמישהוא מהמשפחה ידאג לה - בשר מבשרה , דם מדמה..." הקודם -ניחא. אבל מי הוא "לא על זה"? (לא בקנטרנות או בקטנוניות. באמת מנסה להבין "מה פה קורה פה?")
 

kisslali

New member
אני מבינה את שחף

והאמת היא שלמרות שבן זוגי טוען אחרת, ואומר שהוא ימשיך לגדל אותם (גיבור גדול הוא בן 19 והיא בת 15...) גם אני הייתי מעדיפה שהילדים שלי יגדלו עם משפחתי ולא עם בן זוגי. זה לא שיש משהו פגום בזוגיות שלנו אבל אני עדיין מרגישה שטובתם המוחלטת של ילדי תהיה לנגד עיני אימי ואולי גם אחותי. אני בטוחה גם שהרכוז שלי יחולק בלי חשבון בין ילדיו וילדי ברגע שתהיה לו האפשרות ושההחלטות תהיה בעלות משקל אחר אם וכאשר לא אהיה כאן ולכן אני גם חייבת להודות שעכשיו שהילד בן 19 אני הרבה יותר רגועה ויודעת שהוא ינהג בדיוק כמו שאני הייתי נוהגת וישים את טובת אחותו לפני טובתו למשל. איך אמרנו? חו"ח ושלא נדע, ללי
 
אני בהחלט סומכת על בן הזוג הנוכחי..

(מה לעשות, הוא מנהל הפורום, איך אני יכולה להגיד אחרת?) צחוק בצד, אני באמת בטוחה שאם חס וחלילה יקרה לי משהו, עזריה יידע לשמור ולגדל ולשים את טובת הילדים שלי, כל הילדים שלי, במקום הראשון. זה ששני הגדולים הם בני 19 ו-15 וסביר שלא יסכימו לסידור הזה בשלב הזה בחייהם זה סיפור אחר... והלואי, הלואי, הלואי שהייתי יכולה לחשוב שבן ה-19 ישים את טובת אחותו לפני טובתו שלו! אבל הוא באמת לא דוגמא, מכל מיני סיבות. אני בוחרת בשלב זה לחיות עד גיל מופלג.
 

azaria

New member
ואני בוחר להפליג איתך

אל עבר השקיעה, ומעבר לאופק.
 

azaria

New member
תודה שהנחתת.

זה היה מתבקש כמעט כמו התגובה הדביקה שלי. ידעתי שאני מרים לך להנחתה, אבל כדור-אף חופים תמיד מצא חן בעיני... אז תנחיתי כמה שבא לך חתולינה.
 
תודה על ההבנה... ../images/Emo24.gif

את יודעת ללי, זה מנחם אותי מאוד להיות פה ולדעת שאני לא היחידה בעולם שיש לה צרות כאלה ואחרות, אני שמחה להיות פה אתכם ולחלוק אתכם את מחשבותיי ובעיותיי איך אומרים "צרת רבים - נחמת הפרט" תודה
 
עזריה, אני לוקחת נשימה ארוכה

ונאנחת ארוכות, זה מסובך מאוד מאוד... תראה, אני סומכת עליו לגבי הדברים החומריים שיהיה עליה לקבל...לגבי משמעת, חינוך ולימודים... אבל מבחינה רגשית - אני לא סומכת עליו שיספק לה את מה שהיא צריכה מבחינת אהבה ותשומת לב... ואולי אני טועה... מי יודע, אולי אם יקרה לי משהוא מחר והוא יאלץ לחיות איתה איך שהיא ואיך שהוא,,, יהיה קשה בהתחלה לשניהם ואולי הם יפתיעו אותי בזה שלא תהיה להם ברירה והם יסתדרו בכל אופן... אני לא יודעת, או שהייתי אולי מתהפכת בקברי... או נחה בשקט... אבל האינטואיציה שלי אומרת שהייתי מעבירה אותה להורים שלי או לאחותי שיש לה ילדים בגילה... אני חיה עם אדם שיש לו השקפת עולם שונה משלי, ולמדתי לקבל אותו כמו שהוא הבטחתי לעצמי שלא משנה מה יקרה בסיבוב הזה... אני לא מתגרשת שוב, ולא עושה בלגן לילדינו הצעירים המשותפים - לפחות לא עד שיגדלו ויהיו חזקים... הייתי שם עזריה, וזה לא היה טוב.. ראיתי מה קורה בסיבוב שני ואין לי כוחות לסיבוב שלישי עם עוד יותר סיבוכים... (שוב אני נאנחת ארוכות... מקווה לטוב... אני יודעת שמה שכתבתי ירעים אותך ואת אישיותך הנהדרת - אבל אני כנראה מכריחה את עצמי לשחות במיץ של עצמי ואני יודעת שהמיץ הזה לא מריח טוב... :(
 

azaria

New member
לדעתי דווקא יש.

בכלל לא הרעמת את אישיותי (ותודה שבטעות קראת לה נהדרת). אני מאוד מבין את הגישה הזו של לאל התגרש בשנית כי כבר ראינו מה יצא מן הפעם הראשונה שהתגרשנו. אמנם אני אישית לא התגרשתי מעולם, וזו הזוגיות הראשונה שלי (ואני מקווה גם האחרונה) - אבל בכל זאת התחושה הזו מאוד טבעית ולכן מאוד קל להזדהות איתך. וכמו שכבר ניסיתי לתרגם פה מעל גבי הפורום מספר פעמים. תירגום של הלכי רוח ומחשבות ושיקולים מודעים ואולי גם תת מודעים... יש בפנייך בחירה בין זוגיות שבואי נקרא לה "לא מושלמת", לבין גירושין נוספים. זוגיות "לא מושלמת" זה בכלל לא קל וממש לא כיף, ולא קל למצוא שיקולים נגד הנצחת המצב הזה... ומאידך... גם גירושין אינם תענוג גדול ויש להם מחירים משלהם. לך ולילדים ולאחרים. וכמובן שיש גם דברים חיוביים בכל אחת משתי האפשרויות. בסופו של השיקלול הגעת לתוצאה סופית של החישוב המורכב והמסובך (שלא תמיד יודעים איך לחשב אותו ומה משפיע יותר ממה וכו...) והתוצאה שאת מגיעה אליה היא שעדיף להישאר בזוגיות. למרות שהיא "לא מושלמת". זה יותר משתלם/נעים/פחות כואב/מפחיד וכו מאשר להתגרש בשנית. לגיטימי בהחלט וגם מובן למדי. יש כאלה שיגיעו לאותה מסקנה ויש כאלה שיחליטו שעדיף להם להתגרש בשנית (וגם בשביעית לפעמים). אבל זה בגלל שהנסיבות שונות, והאנשים שונים, והנתונים שונים. אין בזה כדי לקבוע שההחלטה שלך אינה נכונה. היא בוודעות נכונה לך כי את הגעת אליה. ולא נראה שמשיקולים בלתי רלוונטיים או מתוך דחף בלתי הגיוני. בקיצור, החלטת להישאר בזוגיות הנוכחית שלך? יפה מאוד. כל הכבוד על ההחלטה! עכשיו מתחילה העבודה הקשה. אם את כבר "תקועה" שם, צריך לנסות לשפר דברים כמה שרק ניתן כדי למזער את הדברים "הלא מושלמים". וכאן יכול להיות שתצטרכי קצת חשיבה יצירתית ואולי סיוע חיצוני. כי סביר שאת ארסנל הרעיונות שלך כבר מיצית, לא? בכח מקרה, בהצלחה!
 
למעלה