שאלה מאקרו-כלכלית-איך ריבית נמוכה מגדילה M1?

lernery

New member
זאת בדיוק הנקודה שלי

כדי להניח ש-M1 גדל מוכרחים להניח שהבנק מגדיל את האשראי שלו, כלומר מגדיל את מאזניו.

יש שתי אפשרויות של הבנק להגדיל את מאזניו.
אחת, אם יחס הלימות ההון שלו או יחס הרזרבה קטנים מהמקסימום המותר לו,
אז באמת הוא יכול לדחוף את היחס הנ"ל למקסימום.

שתיים, אם יחס הרזרבה הוא במקסימום, הבנק עדיין יכול ללוות כסף ישירות מהבנק המרכזי. הכסף שהוא לווה הוא M0, והוא יכול לבנות על גביו M1 בהתאם ליחס הרזרבה,
ולהלוות אותו.
כך שלמעשה יחס הרזרבה לא מגביל כלל את הבנק במתן אשראי, אלא רק יחס הלימות ההון או רצון הלקוחות (או רצון הבנק בנטילת סיכונים).

האם אתה מסכים לכל ההנחות האלה? כי תיכף תגיע השאלה...
 

lernery

New member
ולגבי "פקדון בודד"

בודאי שאין צורך מבחינת הבנק לבדוק עמידה ביחסים בשביל כל פקדון שנכנס או יוצא,
וברור שעושים את זה בסוף היום לכל הפקדונות יחד.
והניתוח של 'פקדון בודד' הוא רק מודל לעשרות אלפי אנשים שעושים את אותה פעולה, נטו,
ובכך משפיעים על היחסים הפיננסיים של הבנק.
ברור שהפקיד לא עושה את זה.
מצד שני - ברור שמדיניות הפקיד מושפעת מהשיקולים האלה, והסיבה שהפקיד מנסה לשכנע אותך 'לסגור את הכסף' בתוכנית פיקדון
היא בדיוק היחסים הפיננסיים של הבנק, והניסיון למנף אותך לטובת תרומה קטנה למאמץ המלחמתי של הבנק.
 
לא

"כדי להניח ש-M1 גדל מוכרחים להניח שהבנק מגדיל את האשראי שלו, כלומר מגדיל את מאזניו." = לא נכון, מספיק שהפקדונות ירצו להיות יותר נזילים ויחזיקו יותר בעו"ד.


"אחת, אם יחס הלימות ההון שלו או יחס הרזרבה קטנים מהמקסימום המותר לו,
אז באמת הוא יכול לדחוף את היחס הנ"ל למקסימום." = לא מדויק, בנק יכול לתת אשראי בהתאם לתיאבון הסיכון שלו בכפוף לנכסי הסיכון הפנויים שעומדים לרשותו, בהנתן שהוא עומד במודל הנזילות שקבע לעצמו.


"שתיים, אם יחס הרזרבה הוא במקסימום, הבנק עדיין יכול ללוות כסף ישירות מהבנק המרכזי. הכסף שהוא לווה הוא M0, והוא יכול לבנות על גביו M1 בהתאם ליחס הרזרבה,
ולהלוות אותו." = זה לא קורה שבנקים לווים מבנק ישראל, תסתכל במאזנים, לא רק שלא לווים, אלא מפקידים אצלו סכומי עתק, מה שהדובר של בנק ישראל קרא בזמנו באופן שקרי "עיקור השקלים המוזרמים למערכת". אבל כיום יש המון נזילות במערכת, ואם בנק X נותן אשראי אטרקטיבי אני לא רואה סיבה שלא יצליח לממן את עצמו מפקדונות.


כך שלמעשה יחס הרזרבה לא מגביל כלל את הבנק במתן אשראי, אלא רק יחס הלימות ההון או רצון הלקוחות (או רצון הבנק בנטילת סיכונים). = נוטה להסכים, נזילות אינה הבעיה בבנקים כיום בכל העולם המערבי.

חתיכת חיזור צריך לבצע עליך עד שתואיל בטובך לחשוף את שאלת המאה!
 

lernery

New member
אין סתירה אם הבסיס לא ברור, אתה מבין?

הסיבה שאני מנסה להשתמש בשאלות קצרות היא כדי למנוע הודעות ארוכות (כמו זאת שלך עכשיו) שמקשות בשבילי על הדיון.
אני אומר שוב - כאשר M1 גדל אז זה אומר, בהגדרה, שכמות התחייבויות הבנק הרשומה תחת הכותרת "עו"ש" גדלה, לזה אתה מסכים?
(נראה לי שקשה לא להסכים, כי M1 זה מזומן פיזי+עו"ש, ואנחנו מדברים על מצב שבו כמות המזומן הפיזי אצל הציבור לא גדלה)
 

lernery

New member
אוקי, אם כמות ההתחייבויות גדלה אז גם כמות

הנכסים גדלה במקביל, כלומר הדרך של בנק להדפיס עוד כסף היא להלוות כסף לאדם X (תוספת לצד הנכסים) ואז במקביל לרשום לו יתרת עו"ש - לאדם X (תוספת לצד ההתחייבויות),
מסכים גם כן?
כלומר, כדי ליצור עוד כסף ובמידה שאין שינוי בבסיס הכסף של הבנק, הבנק מוכרח להלוות אותו, מסכים?
לזה התכוונתי כשאמרתי שאם בנק רוצה להגדיל את M1 הוא צריך להגדיל את כמות האשראי שהוא מספק.
כי לא הבנתי את ההערה שרשמת בקשר לזה.
 
הסבר

עשית פה קפיצה לוגית לא נכונה. זה שיתרת עו"ש גדלה לאו דווקא אומר שזה נובע מאשראי חדש. יתכן שזה נגרם מפרעונות של פיקדונות ארוכים והשארה שלהם בעו"ש.

" הדרך של בנק להדפיס עוד כסף היא להלוות כסף לאדם X (תוספת לצד הנכסים) ואז במקביל לרשום לו יתרת עו"ש - לאדם X (תוספת לצד ההתחייבויות),
מסכים גם כן? " = מסכים. כדי להגדיל מאזן צריך להלוות. (כדי להגדיל מאזן! לא כדי להגדיל M1, יש הבדל!)

אני מבין שעוד לא הגענו לשאלה הנכספת... אולי במקום להשוות הנחות בסיס ואח"כ לחפש סתירה פשוט תשאל ואנסה לענות?
 

lernery

New member
השאלה היא השאלה המקורית

לגבי הקשר בין ריבית ו-M1.
בוא ניצמד להסבר שהבאת. אמרתי לגביו שמקרה כזה יגרום להגדלת הרזרבות הנדרשות בבנק, ולכן ימנע מהבנק לתת עוד אשראי. כנגד זה אמרת שיחס הרזרבה לא רלוונטי כי הבנקים לא מתקרבים אליו. אוקי, קיבלתי.
עכשיו, יחס הלימות ההון לא מושפע מהצורה שבה התחייבויות הבנק רשומות - עובר ושב או פק"מ, התחייבות זאת התחייבות והיא לא נמצאת במשוואה של הלימות ההון.
אם אני מקבל את ההסבר שלך, אתה בעצם אומר שהעליה ב-M1 בגלל הורדת ריבית תלויה בכך שהבנקים מוגבלים דווקא על ידי יחס הלימות ההון ולא על ידי יחס הרזרבה.
כי אם המצב הוא אחר (ברור שהיום הוא כזה, אבל השאלה שלי רחבה יותר) אז המנגנוון צריך להיות שונה. אתה מסכים?
 

lernery

New member
אני אכתוב לך גם את השאלה הסופית

M1 עלתה בשנים האחרונות פי 3 בערך.
חלק מהעליה קשורה להדפסת שקלים כנגד דולרים שנקנו - מקובל.
אבל שאר העליה קשורה לעליה באשראי שנלקח על ידי הציבור, בעיקר למשכנתאות, בסכומים של מאות מיליארדי שקלים. כלומר, העליה היא בסכומים האלה.

ובשם אלוהים, אני לא מבין את הקשר בין אחד לשני. אם יש ריבית נמוכה והציבור רוצה מאוד ללוות כסף, עדיין הלימות ההון נשארת אותו הדבר. עדיין הבנק מלווה עד קצת יכולתו גם ככה.
מאיפה יש לבנקים עוד כסף להלוות לציבור, אם הלימות ההון מגבילה אותם?
(אם יחס הרזרבה היה המגביל, הייתי מבין איך זה עובד פחות או יותר)
זה הדבר שמטריד אותי.
 

lernery

New member
תודה

בהתייחס להודעה השניה שלך בשרשור, אני התכוונתי להשפעה שבה אומרים שירידת ריבית גוררת עלייה בביקוש לאשראי.
השאלה היא, זה נחמד מאוד שיש עלייה בביקוש לאשראי, אבל בדרך כלל הבנק מלווה עד קצה גבול יכולתו הפיננסית, בין אם הגבול ליכולתו נקבע על ידי הלימות הון כמו היום,
או על ידי יחס רזרבה - כמו שהיה אולי פעם, לא יודע - ואם הוא מלווה עד קצה גבול יכולתו, איך העליה בביקוש לאשראי משנה את כמות האשראי שהוא יכול לתת?
אני מנסה לצייר פה תמונה מלאה כך שבסופו של דבר אבין מאיפה לאיפה הכסף זז ואיך כמות ההון גדלה.

אז אני אנסח עוד שתי שאלות להמשך:
1. אתה אומר שהגדילו את ההון וכך יכלו להגדיל את המאזן (=האשראי), אתה יכול לצייר את התמונה המלאה? מאיפה הגדלת ההון באה? איך גויס הכסף, מניות, אג"חים?
2. האם בעבר (נניח, בין שנות ה- 50' לשנות ה-80') מה שהגביל את הבנקים היה דווקא יחס הרזרבה, והאם המנגנון של הגדלת אשראי כתוצאה מהקטנת ריבית היה שונה אז?
 

lernery

New member
בעצם תתעלם מהשאלות בהודעה הקודמת

כי הסתכלתי עכשיו על פרק י"ג, ואני רואה שם שבסיס ההון גדל מ-126 מילארד שקל בסוף 2010 ל-130 מיליארד שקל בסוף 2011.
הגידול במשכנתאות הרבה יותר גדול, ואני לא מבין איך זה מסביר את זה.

עוד נקודה נוספת, המנגנונים האחרים שהצעת לא עוזרים להסביר מנין מגיע הכסף הנוסף למתן משכנתאות. ואני אסביר.
אם לבנק יש התחייבות בצורת פיקדון לשנה של 100 שקל, וההתחייבות הזאת הופכת לעו"ש בצורה של 100 שקל, אולי באמת M1 גדל.
יחס הרזרבה קטן, כמו שאמרנו, אך הנחנו שהוא לא רלוונטי.
אין שום השפעה על הלימות ההון.
אז אולי כמות הכסף גדלה מבחינה טכנית, אבל זה לא עוזר לנו להגדיל את כמות המשכנתאות או כמות האשראי.
האשראי הרי נמצא בסעיף הנכסים, ותזוזה מפקדון לעו"ש לא אמורה להשפיע עליו.

אז נחזור לבסיס - איך אתה מסביר את העליה המטאורית באשראי למשכנתאות אם אין עלייה מתאימה בבסיס ההון בבנקים? (למיטב זכרוני מדובר על עלייה של מאות מיליארדים במשך מספר שנים)
 
לינק והסבר

http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/Data/DocLib/20130630/גרפים כל הבנקים.pdf

תסתכל על העמוד לפני האחרון, זה די עונה על השאלות שלך.
בנוסף ממה שאני יודע בתור הדיוט (בקרוב אצטרך ממש להכנס לזה), זה שכללי בזל נוחים יחסית למשכנתאות, זה נחשב אשראי בסיכון נמוך מאחר ויש לו פיזור גדול, ולכן הקצאת ההון בגינו נמוכה בהשוואה לאשראי מסחרי למשל, אבל כאמור מעבר לכותרת אני (עדיין) לא נכנסתי לזה מספיק כדי לתת הסבר מפורט.

אני לא מבין מדוע הדברים לא מתחברים לך. באופן כללי כסף זה לא בעיה, בטח לא בשיטה האינפלציונית הנוכחית. אם יש לבנק ביזנס טוב באשראי, הוא ידאג לגייס פיקדונות ולשמור על נזילות (לא בעייתי כאמור) ויהיו מן הסתם מי שירצו להשתתף איתו בביזנס הזה (באמצעות הגדלת ההון).

בניגוד לאיך שבד"כ מסבירים את נושא הבנקאות (שהגידול בכמות הכסף נובע מפיקדונות חדשים, שמאפשרים לתת אשראי וכך מתגלגל הגלגל), המציאות כפי שאני מבין אותה היא שכמות הכסף (=חוב) תלויה בעיקר ברצון של לווים איכותיים (=לא מזבלה) ללוות. כל עוד לבנקים יש מונופול ואין איזה משבר אמון (=משבר נזילות) אזי המגבלה האפקטיבית תהיה בצד האשראי, למצוא לווים איכותיים שצריכים כסף.
 
האמת שלא הבנתי את ההודעה הזאת

כתבת קצת all over the place וקשה לי להבין מה השורה התחתונה.

כדי לעשות קצת סדר, נתתי לך 3 סיבות מדוע ריבית נמוכה תגדיל M1:

1. ע"י גידול כללי במאזן בעקבות עליה בביקוש לאשראי. (ביקוש למח"מ שלילי פרופר, גידול כללי של ההתחייבויות בבנק)
2. ע"י קיצור מח"מ של פקדונות קיימים. (ביקוש לקיצור מח"מ של פקדונות קיימים, הסטה של הרכב ההתחייבויות בבנק)

שני הנ"ל "נגזרות ראשונות" של M1 כפונקציה של ריבית נמוכה. (כמובן זה לא מתמטיקה, רק ניסיון לתת אינטואיציה ולסדר את הראש)

השפעות צולבות, "נגזרות שניות", נתתי כדוגמא סיבתיות בין ריבית נמוכה למשבר כלכלי ולכן נגזרת שניה של M1 מול המשתנים "ריבית נמוכה" ו"משבר כלכלי":
3. ביקוש לקיצור מח"מ של מלווים בשוק (פקדונות הציבור, אשראי בנקאי). מעט חופף לשתי הנק' הראשונות ולעתים השפעה הפוכה.

עכשיו מה השאלה שוב בבקשה?
 

שיר ורד

New member
ראה דוגמא מהיום

מתארת את הירידה בפקדונות ועליית יתרות העו"ש (שמשפיעה גם על המזומן) בבנקים כתוצאה מירידת הריבית
 

lernery

New member
ההיפך הגמור הוא הנכון

כתבות מעיתונות כלכלית הן סיכון, כי אף כתב כלכלי לא מבין בכלכלה ממש.
רוצה לומר, לו יעמוד מול 3 פרופסורים שישאלו אותו שאלות, ככל הנראה יעמוד מולם כמו מטומטם.
בכל אופן לעניין עצמו - מול פקדון הבנק יכול ליצור יותר שקלים מאשר מול מזומן.
כלומר, אם ללקוח יש 10 שקלים במזומן אז יחס הרזרבה יהיה למשל 0.1 ואז הבנק יוכל לרשום 100 ש"ח במאזן (ולהלוות מתוכם 90 ש"ח).
לעומת זאת, אם ללקוח יש 10 שקלים בפקדון לחצי שנה, למשל, אז יחס הרזרבה יהיה למשל 0.05 ואז הבנק יוכל לרשום 200 ש"ח במאזן (ולהלוות מתוכם 190 ש"ח).
כלומר, במידה ומניחים שכמות הכסף במאזני הבנק מוגבלת על ידי יחס הרזרבה (מה שלא נכון למיטב הבנתי במציאות) אז כמות הכסף רק *תקטן* כתוצאה ממשיכת כספים מפקדונות ארוכי טווח.
 

אלוני.

New member
נראה לי שאתה נסחף

יש יותר מכתב כלכלי אחד בישראל עם ידע נרחב בכלכלה, חלקם מלווה בתארים מתאימים אבל זה פחות רלוונטי.
יש יותר מכתב אחד שדבריהם נידונים גם אצל פרופסורים לכלכלה וזו לא תמיד מחמאה לכתב... (בהקשר של כלכלה כדאי לך לעיין קצת בדברים שכתב/אמר פרופ׳ אריאל רובינשטיין).
ולגבי המזומן אכן לבנק יש העדפה ברורה לפקדונות בכל האמור בדיון הנ״ל.
 

lernery

New member
חוץ מגיא רולניק ומירב ארלוזורוב, מי עוד?

ומירב ארלוזורוב כמעט אף פעם לא כותבת על נושאי מאקרו (וזה דבר טוב, לא לכתוב על דברים שאתה לא מבין בהם מספיק...)
 
למעלה