שאלה מאקרו-כלכלית-איך ריבית נמוכה מגדילה M1?

[lernery]

שאלה מאקרו-כלכלית-איך ריבית נמוכה מגדילה M1?

חשבתי וחשבתי על זה והגעתי למסקנה שאני לא מבין את זה מספיק טוב.
האם ריבית נמוכה יכולה להגדיל M1?
ואיך זה קורה בדיוק?
אני מבקש הסבר רציני, לא דקלום של הנלמד בקורסי מבוא למאקרו...
יש לי בעיות עם ההסברים שלהם, דברים לא מובנים.

 

[aeonf]

תזכיר לי

M1 זה כמות הכסף המזומן בשוק, לא?

 

[יעקב ו]

למיטב זכרוני

ריבית נמוכה מקטינה את המוטיבציה להשקיע את הכסף מכיוון שאין הפסד גדול בהחזקתו ללא תשואה.
מכאן שכאשר הריבית נמוכה יותר הציבור נוטה להחזיק יותר מזומן.

 

[lernery]

זה לא משנה את כמות המזומן

 

[קרלטון]

ריבית נמוכה

תגרום לציבור להתחרק מהפקדונות בבנקים, ולהחזיק יותר מזומן פיזי אצלו. לבנקים לא יהיה מה להכפיל (לפי יחס הרזרבה) וכך M1 יקטן. כמובן שישנם שיקולים נוספים לציבור (למשל, שמירה על הכסף בבנק לעומת בבלטה).

 

[Talsa1171]

כוונתך ב-M1 היא כמות הכסף או בסיס הכסף?

אם מדובר בכמות הכסף, אז היא תגדל בוודאות מאחר והציבור יעדיף למשוך את כספו מהפקדונות הבנקאיים ולהשקיע אותו בבורסה (לדוגמא) וכך כמות הכסף בשוק תגדל.

אם מדובר בבסיס הכסף, אזי הורדת ריבית בלבד לא תגרום לשינוי בו. קניה או מכירה של אג"חים שהם שינוי פיסקאלי, בניגוד לריבית שהיא החלטה מוניטרית, היא פעולה שתשנה את בסיס הכסף לחיוב או שלילה.

 

[lernery]

לא הבנתי את תשובתך

M1 זה M1. מזומן ועו"ש. אני מתכוון לכמות הכסף שהיא מזומן ועו"ש.
ולגבי מה שאתה אומר - דווקא ההיפך, לפקדון בנקאי יש יחס רזרבה נמוך יותר (כלומר רזרבה נדרשת נמוכה יותר) מאשר לפקדון עו"ש רגיל. הוצאת הכסף מפקדון בנקאי לפקדון עו"ש תקטין את כמות הכסף שהבנק יכול להלוות על בסיס הפקדונות שיש לו.

 

[Talsa1171]

אז זהו, שלא

אם הבנק יוציא כסף מהרזרבה שיש לו, ויעביר לציבור, אזי כמות הכסף בשוק תגדל. זה קורה לרוב במצב כמו שיש היום בכלכלות בעולם המערבי, שלבנק לא משתלם לשמור את הכסף אצלו בפקדונות (ולקבל את ריבית בנק ישראל) אלא להציע את הכסף הזה לציבור בתור הלוואה ולקבל על אותו הכסף בדיוק ריבית טובה יותר (פריים+).

 

[אטרקטיבי]

בדיוק כמו בכלכלות העולם המערבי...

http://research.stlouisfed.org/fred2/graph/?s[1][id]=EXCSRESNS

"ולקבל על אותו הכסף בדיוק ריבית טובה יותר (פריים+)" = ומה עם סיכון אשראי? תשובתך מעידה על חוסר הבנה עמוק של העולם.

 

[Talsa1171]

אני לא מדבר על סיכוני אשראי מהסיבה הפשוטה

והיא שאני מסביר את המצב בצורה תיאורטית.

לכן אבקש ממך בנימוס: אל נא תקפוץ למסקנות בדבר טיבה של ההבנה שלי, לפני שאתה תבין על מה אני בכלל מדבר.

 

[אטרקטיבי]

סליחה תיאורטיקן יקר...

 

[lernery]

אתה מערבב בין נכסים להתחייבויות ועוד

כשאתה אומר כסף ב'רזרבה' אתה מתכוון למזומן בכספות, כלומר סוג של נכס מנכסי הבנק (הנכסים הם הלוואות ומזומן).
כשאתה מדבר על 'הלוואה' של הבנק אתה מתכוון להתחייבויות. ההתחייבויות הן חשבונות העו"ש והפקדונות של הלקוחות. למה? כי הבנק חייב ללקוח את הסכום שרשום בעו"ש, או הסכום שרשום בפקדון.
בנקאות זה עסק מסובך להבנה!

 

[Talsa1171]

אני לא מערבב בין נכסים להתחייבות

ואין לכך כל קשר.

אדגים בקצרה את כוונתי כך שלא תהיה נתונה לפירושים: יש סכום כסף פיזי לבנק. נניח 100 ש"ח.

הבנק יכול להפקיד אותו בבנק ישראל (מצב עולם של ריבית פריים גבוהה יחסית) או להלוות אותו לציבור (מצב עולם של ריבית פריים נמוכה יחסית שגורמת לכך שיתווסף אל הריבית הזו הפלוס +)

הבנק מסתכל, על פי התיאוריה, איזו מהחלופות תבאנה לו את התשואה הסופית הגבוהה ביותר, ועל ידי כך מחליט מה לעשות עם אותם 100 שקלים.

מקווה שכעת הסברתי עצמי בצורה טובה יותר.

 

[lernery]

יש גם הסבר שמתקיים במציאות?

אף אחד לא מחזיק יותר מזומן פיזי אצלו. לא היום, לא בישראל. ובישראל הריבית אכן ירדה ו-M1 אכן עלה. אני יודע שנלקחו הלוואות רבות למשכנתאות. אבל הקשר הישיר בין השניים לא מובן לי עד הסוף.

 

[קרלטון]

אני באמת לא יודע כמה מחזיקים

לי יותר נוח להחזיק כיום נגיד 1,000-2,000 ש"ח במזומן וקצת במט"ח שנשאר מהנסיעה האחרונה, מאשר במצב בו הייתי מקבל עליהם ריבית משמעותית. קח עסקים עמקונאיים גדולים, כמו סופרמרקטים, אני מניח שהיו עושים מאמץ גדול יותר למזער מזומן פיזי בסביבה של ריבית גבוהה מאשר נמוכה, שלא לדבר על עסקים עם הון שחור שהמוטיבציה שלהם להלבין אותו ולהכניס אותו למערכת הבנקאית גבוהה יותר בסביבה כזאת.

בהמשך לתשובת אטרקטיבי, אני מסכים שעצם מתן אשראי יכול להעלות M1 - אם במצב שונה (של ריבית גבוהה) הבנק לא ניצל עד הסוף את יכולתו לתת אשראי.

 

[טשאפק 2]

עו"ש נחשב ל-M1, לא?

נראה לי שכמות המזומן מושפעת יותר מהרגלים וצרכים יומיומיים מאשר מאי-אלו שקלים שאפשר לקושש בריבית. לעומת זאת כמות הכסף הרובצת בעו"ש, במקום שתופקד בפיקדון, תלויה באופן חזק בריבית.

 

[קרלטון]

נכון, זה פקטור הפוך

כיוון שחובת הנזילות של הבנק לגבי פקדונות עו"ש גבוהה יותר מאשר לגבי פקדונות ארוכים, יותר כסף בעו"ש אמור להוביל להקטנת כמות הכסף.

 

[אטרקטיבי]

תשובה

ריבית נמוכה (כשלעצמה) מגדילה ביקוש לאשראי והאשראי בתורו יישב בעיקר בפיקדונות קצרים \ עו"ש.
בנוסף ריבית נמוכה מהעדפת הזמן של הרבה אנשים תגרום להם לקחת פחות סיכון ולהשאיר יותר נזיל.
בנוסף, ריבית נמוכה זה בד"כ (כמעט תמיד!) ריאקציה של בנק מרכזי למשבר כלכלי. כי, אם תחשוב על זה, כשיש משבר אתה בתור חוסך היית דווקא מעלה ריבית ולא מוריד, מאחר וסיכון האשראי גדל. הבנק המרכזי כאמור מוריד ריבית ומנסה לאנוס את השוק, אבל הבנקים והחוסכים משתדלים לעשות בכ"ז את הדבר ההגיוני והנכון, והוא לשבת על נזילות ולא להלוות בכוח (הסיפור של 5 השנים האחרונות), דהיינו גידול ב M1.

אני בטוח שיש עוד סיבות אם אפעיל את הראש מעבר...

 

[lernery]

אני רוצה הסבר יציב כמו בטון ולא נפנופי ידיים

נתייחס לטענה הראשונה שלך של הגדלת 'ביקוש לאשראי'. בסדר, עכשיו רוצים יותר אשראי. סבבה.
מאיפה לבנק יש יותר 'אשראי' לספק?
תאר צעד אחר צעד כיצד הדברים נעשים.
ואם תתאר את זה בצורה שאני חושב, תיתקל בעובדה שסותרת את התיאור הזה.

 

[אטרקטיבי]

תראה

אם יש לך איזה רעיון שנראה לך שסותר, למה להניח לי לגשש באפלה עד שאתקל בו במקרה במקום שתתאר אותו ואוכל לענות ספציפית עליו?

נראה לי שאינך מבין כיצד בנק פועל ומכאן הבעיה. האשראי שבנק נותן מוגבל ע"י ההון שלו (מה שנקרא "יחס הלימות ההון", והיום בעידן בזל 2 + בזל 3 הסתבך קצת הרבה). אבל כדי לפשט, לבנק יש הון מסוים, ולכן כמות מסויימת של "נכסי סיכון" (אשראי לסוגיו השונים) שהוא יכול להעמיד מבחינה רגולטורית.

אתה צריך להבין שהבנק מנהל את הנזילות שלו לא ברמה של אשראי או פיקדון בודד. אפרופו נזילות, מה שבזמנו נקרא יחס רזרבה לא קיים, ומרצה בכלכלה שמזכיר את המושג הזה צריך להתבייש בחוסר מקצועיות שלו.