חובשי כיפה
הסקת מסקנות לגבי ההלכה מהתבוננות על אורח חייהם של חובשי כיפה, היא גישה מוטעית מאוד. יען כי רבים הם חובשי הכיפות העוברים על ההלכה - אם משום שיצרם גובר עליהם. והרי גם היודעים את המצוות - מועדים להיכשל. אם משום שהם בטוחים שהם מקיימים את ההלכה נכונה, ואינם יודעים שהם טועים. אם משום שהיצר גבר על הסביבה החברתית שלהם בכללותה, והסביבה פיתחה נורמות חברתיות, שמשבשות להם את היכולת להבין את ההלכה או את העצמאות לקיימה עפ"י הכרתם הפנימית האישית. בכל אופן, כאשר האשה מרגישה שאינה מסוגלת לעמוד בלידות ובגידול ילדים, היא יכולה לבדוק בייעוץ עם רב פוסק, אם הרגשתה מבטאת מצב שמסכן את בריאותה, ואז עליה לקבל אמצעי מניעה. יתכן שכאשר הסביבה החברתית מרובת ילדים, יותר קל לזוג לעמוד בגידול ילדים רבים ובלידתם, וכאשר הסביבה החברתית מצומצמת ילדים, הקושי על הזוג גדול יותר, ולכן יסתכנו בבריאותם בכמות קטנה יותר של ילדים. ברוב המקרים, כשאת רואה רק ילד אחד או שניים כתופעה חברתית, זה או בגלל שהזוג צעיר מאוד, או בגלל שהזוג עשה מה שבא לו, ולא התעניין מה מחייבת אותו ההלכה. שלא כתופעה חברתית - יש לזכור גם את אלו שבריאים פחות, ואת אלו שהקב"ה לא נותן להם בדרך הטבע ילדים... עוד דבר - כיוון שהדורות נחלשו בנפשות ובטבעים, האשה יולדת בדורנו לעיתים קרובות מאוד, ההנקה אינה משמשת כאמצעי מניעה בגלל שנחלשו הגופים. זה לא היה כך בעבר. בעבר היה הפרש של כ-3 שנים בין לידה ללידה. לכן מצוי מאוד שנשים מעידות שאינן יכולות ללדת בקצב כזה ולגדל המוני ילדים, מטעמי בריאות וכוחות נפש וגוף, ולכן מקבלות היתר לשימוש באמצעי מניעה, כדי להפסיק כ-3 שנים בין ילד לילד, במצב של אשה בריאה באופן סביר. מי שיש לה כוח ויכולה, צריכה לדעת שיש סיבה לחולשת הדורות ולריבוי הילדים, ושאסור לפי ההלכה למנוע את הילודה הרבה מטעמי נוחות.
