שאלה לצלמים

שאלה לצלמים ../images/Emo2.gif

ראיתי פה המון צילומים שהבנתי מהם שהצלם פשוט מסתובב כל היום עם מצלמה זמינה, ופשוט שולף כשיש משהו שמצדיק את זה לדעתו. איך זה אצלכם? אתם עושים "ימי צילום" מיוחדים? מסתובבים כל היום עם מצלמה? ואיך זה שאתם לא מתביישים לשלוף אותה כל הזמן? לא מביכה אתכם הפוזה של "צלם"? ואיך הגעתם לזה, שהחלטתם "אני צלם" והתחלתם להסתובב עם מצלמות? אשמח אם תגיבו - ותעשו את זה בשיא הכנות - כי זה באמת מענין אותי. יום טוב!
 

subotaj

New member
כל התשובות שייכים ר-ק לי ולכן אין

להסיק מסכנות שהתשובות משקפות את הכלל: א. אצלי זה ככה; זה בא בתקופות היו ימים שהמצלמה היתה עלי רב היום והיתי לוקח אותה איתי לעבודה, היו תקפות שלא נגעתי בה בכלל ושכחתי שהיא קיימת ויש תקופות ביניים שבא לי לצלם אני לוקח אותה איתי. ב. כן בהחלט אני עושה ימי צילום מיוחדים. נגיד בשבת כשיש לי זמן פנוי או לפעמים מתחשק לי צילומי לילה. אפילו יש לי חבר שכל פעם מדגמן לי ומדרבן אותי לצלם.
ג. ראה תשובה א'. ד. מתבישים, אני ביישן מטבעי ולכן בהמון סיטואציות אני מתבייש לצלם במיוחד אנשים ברחוב/ בים. לפעמים אני פשוט צריך לגשת ולבקש אישור לצילום וגם אז אני מתבייש ומוותר. ה. לא מביכה אותי הפוזה של הצלם בכלל, בנוסף למצלמה אני משתדל להסתובב עם חצובה כאשר "בא לי לצלם". לפעמים אנשים מביטים אלי בהבעת WTF? ולי זה ממש לא מזיז. ו.קשה לי להגיד שאני צלם, אני סתם חובבן ואיך הגעתי לזה? מאז שאני זוכר את עצמי תמיד אהבתי להסתכל בתמונות אלבום אפילו עשיתי חוג צילום בכיתה ב'
ברצינות נכנסתי לזה כשגיליתי את הפורום הזה. עשיתי את זה בשיא הכנות, יום טוב, סרגיי.
 

itayuri

New member
אני בערך אותו הדבר

לצערי אין לי כמעט זמן לימי צילום מיוחדים כשאני לא בח"ול , המצלמה תמיד עלי בד"כ למרות שהפסקתי לצאת איתה כשאני יוצא לפאבים עם חברים כי נמאס שכולם שואלים אם אני מחכה שיהיה פיגוע כדי לצלם אותו מתבייש כבר לא לפעמים קצת נבוך משום מה בחו"ל יש לי הרבה פחות בעיה. וזה לא עניין הפוזה של "צלם" סתם ליפעמים לא נעים לצלם אנשים. למרות שכבר יצא לי לשכב על הריצפה על הגב כשאנשים סביב לא ממש מבינים מה נסגר איתי. אגב כל היום עם מצלמה , זה לא מספיק רק לקחת אותה איתך צריך גם לחפש לצלם כי הרבה פעמים הצילום לא קופץ לי ישר לעיניים. לא זוכר שממש החלטתי שני צלם תמיד אהבתי והפתח להתקדמות היה פשוט כשיכלתי לשים את היד על ציוד סביר. טוב זה בערך הכל איתי
 
בשיא הכנות

1. יש ימים שאני יוצא מהבית במטרה לצלם, אז אני לוקח איתי את המצלמה, ונוסע בלי לדעת לאן לאן לאן, כי אני מאמין שבכל מקום, תמיד אמצא משהו. יש ימים שהמצלמה פשוט נמצאת איתי גם אם אני לא מצלם, וזה לא משנה אם אני במכללה, או בפאב, או במשחק כדורגל, וזה כמו שאומרים- ליתר בטחון, ויש ימים שאני ברוגז איתה ואנחנו אפילו לא נוגעים אחד בשני. 2. לא. לא מתבייש, להפך. יש פעמים שאני רוצה לצלם אנשים, וכשהם רואים אותי מכוון אליהם, הם מחייכים או מתחילים לעשות פוזות (ראה תמונה מצורפת), אז אני מבקש מהם שיחזרו לאיך שהם היו קודם, במצב שרציתי לצלם. לא תמיד זה מצליח (ראה שוב תמונה מצורפת). 3. אני לא צלם, אני סתם איש עם מצלמה, וזה תמיד היה תחביב. שיהיה לך יום סבבה.
 
אממממ.... אצלי זה ככה:

אני סוחבת את המצלמה שלי לכל מקום אפשרי... החל מבית הספר ועד לטיול בסופר. אין לדעת מתי יהיה לך פריים טוב. חוץ מזה כבר היו מקרים מצערים בהם לא לקחתי את המצלמה איתי ובדיוק אז ראיתי פריימים מדהימים :( לפעמים אני מסנג'רת חברות טובות ש'ידגמנו' לי... בעיקר יוציאו לאור את הרעיונות המשוגעים שמסתובבים לי בראש. זה בעייתי מבחינת לשלוף כל הזמן. אני אישית מאוד מתביישת לשלוף מצלמה ברגע שאני רואה סיטואציה מעניינת ולצלם. אני מפספסת הרבה תמונות ככה... פשוט אין לי אומץ. פעם אחת כן היה לי אומץ לצלם ליד אנשים וכמעט שסקלו אותי באבנים אז... בשבילי צילום זה משהו מאוד חשוב. זה דיי מחמיא לי כשאנשים פונים אליי בבקשה לצלם משהו. זה יכול גם לעלות על העצבים אבל זה ממש כיף לי :) אז פוזת הצלם לא מפריעה לי בכלל. יש לי בעיות זיכרון דיי קשות ואני תמיד סחבתי את מצלמת הפילמים הקטנה לטיולים בנסיון לתעד זכרונות אבל זה תמיד התפקשש. אחרי ביקור בפורום החלטתי שאני רוצה להתקדם ממצלמת פילים קלוקלית למשהו חזק ורציני יותר וקניתי ליום ההולדת שלי את המצלמה שלי אהובתי :) התחלתי לצלם דברים שנראים לי יפים רק כדי לתעד, כדי שאני לא אשכח ולאט לאט זה הפך לאהבה חזקה אצלי וצילום של יותר מסתם דברים לתיעוד.
 

bnayal

New member
לבית ספר? אני לא מסוגל להוציא

את המצלמה מהתיק שלה בימים שהיא כן מגיעה לבית ספר במקרה. מפחד על המצלמה וכל מה שאני מצליח לצלם זה פנים עם ידיים עליהן
.
 

masterboy

New member
כנ"ל

אבל אני מניח שזה קשור לילדים. דווקא החברים הקרובים שלי די עושים בלגן ואני לא יכול לסמוך עליהם. הם בצחוק יכולים לתת לה מכה בלי להבין שזה ציוד רגיש.
 
גם לי היה את הפחד הזה...

אבל היא בטוחה והיא תמיד עליי וכשאנשים רואים אותי איתה אני מקבלת קצת יחצנות... :)
 

bnayal

New member
אני מקבל "תביא לצלם".

לא כיף להיסחב עם התיק שלה (Canon 350D) כל היום, זה בלוקר
.
 
אוייי.....

שלא נדע מצרות. גם אני מקבלת הרבה 'תביאי לצלם'. אבל אני לא סומכת על כולם עם המצלמה שלי... מה גם ששלי רגישה במיוחד :) ושלי שוקלת קילו בלי כל השמטקס... גם לא כיף גדול...
 

masterboy

New member
כן זה נכון

אבל את היחצנות אני מנסה להשיג בדרכים אחרות. לדוגמה אחרי שאני מצלם מישהי והיא רוצה את התמונות אני לא אביא לה בסוף היום או בצהריים או משהו אלא אני נותן לה בתחילת היום ככה שזה יספיק לעבור אצל כל החברים והחברות שלה ולהסתובב כל הפסקה בכל השכבה. עד עכשיו אנשים אומרים לי "אה ראינו שצילמת את לינוי" וצילמתי אותה בכלל במרץ שנה שעברה.
 
זה לא מה שקרה לי :(

מישהו ראה אותי עם מצלמה בבית הספר והוא ביקש ממני לצלם אותו ואת חברה שלו בתמונות מבויימות... אז צילמתי והוא מיהר להדפיס ולניילן את זה יפה. אבלללל כשהוא הראה את התמונות לאנשים וכולם שאלו אותו מי צילם אותם הוא לא ציין אותי בכלל :| מה שדיי מעצבן אבל אני לא יכולה לעשות כלום עם זה.
 

masterboy

New member
אני

אני לא מסתובב איתה כל הזמן. לפעמים אולי אני מפסיד פריימים אבל אני בדעה שעל כל פריים שאני ארגיש שפיספסתי אני אוכל לצלם עוד שלושה טובים ממנו. אני לא מתבייש להוציא אותה כל הזמן. כמעט תמיד זה מושך מבטים, במיוחד אם נמצאים לבד, במיוחד אם יודעים מה עושים ובמיוחד עם ציוד שנראה יותר מהממוצע. זה לא שאני אוהב את המבטים האלו אבל האמת שזה לא ממש אכפת לי. כל מי שמכיר אותי יודע שאני מצלם ודווקא אם אני פוגש מישהו מהשכבה שלי בזמן שאני עושה איזה פוזה מוזרה באמצע פארק בשביל לתפוס איזה תמונה מיוחדת הם מתלהבים מזה. אבל אני מניח שתשומת לב מוגזמת יכולה לעצבן קצת ולהסיח את הדעת מהצילום עצמו. בינתיים אני רק עם עדשה בינונית אבל אני מניח שאם אני אסתובב לדוגמה עם 70-300+פלאש חיצוני זה ימשוך פי כמה וכמה תשומת לב. לצלם במקומות שהגיוני שיצלמו בהם כמו לדוגמה בהקפות בשמיני עצרת בכלל לא הייתה לי בעיה או על איזה חוף נחמד בקנדה שסביבי היו מלא דייגי סרטנים שמאוד הופתעו מזה שנשכבתי על איזה סלע אדום שם בשביל לתפוס זווית מיוחדת על הים אבל לי זה לא היה ממש אכפת ממש לא מטריד אותי הקטע הזה ואני לא ממש חושב על זה. אבל אני מניח שצילומי רחוב אמיתיים יהיה לי טיפה יותר מוזר.
 

תת מוגע

New member
נאמ נאמ..

יש לי בעקרון שתי מצלמות, אחת דיגטלית קומפקטית למדי שאותה אני באמת לוקחת לכל מקום. אני לא אוכל להיות בשקט אם לא אקח אותה, זאת אומרת, תמיד יכול לצוץ רגע שמחייב צילום ואני אצטער על זה שלא הייתה אצלי מצלמה. השנייה רפלקס, שאותה יותר קשה לסחוב בגלל הכובד והגודל. ככה שהיא לא באה לכל מקום, כמו בית ספר. אבל יש ימים שאני לוקחת אותה איתי, זאת תחושה אחרת לגמרי מאשר לצלם עם דיגיטלית. יש לי ימי צילום, שבהם אני מצלמת עם הרפלקס. אבל אני מקווה שיהיו בקרוב יותר, ובכלל, אני שואפת להסתובב כל יום עם הרפלקס וזהו. בהתחלה התביישתי, וגם עכשיו יש רגעים מבישים שאני מעדיפה לחכות שלא יהיה הרבה אנשים. פורטרטים של אנשים זרים אני עוד לא מצלמת. אבל בדרך כלל כשיש לי את המצלמה הגדולה יותר בהתחלה זה קצת מביש, אבל בהמשך אני בכלל לא מתייחסת לכל זה. מ. אני לא צלמתP: אני מצלמת. נדמה לי שאני מצלמת רק כדי להגיע פעם אחת לתמונה טובה באמת. סתם, בכלל, אני אוהבת את העניין הזה וכל זה:] שנה שעברה למדתי צילום בבית ספר, וזה עניין אותי מאוד. כל הפילמים, והמעבדה וכל מה שקשור בזה.מ. גם לך.
 

K Fragile

New member
אני הכי גרועה

אני לא הולכת עם המצלמה שלי לשום מקום אלא אם כן אני קובעת לעצמי יום מסויים שבו אני הולכת בד"כ עם עוד מישהו לצלם במקום מסויים. אני מפספסת כל כך הרבה ואני חייבת לעשות עם זה משהו, אולי אם היו לי יותר אנשים ללכת לצלם איתם זה היה מדרבן אותי יותר לצאת לצלם. למרות שלבית ספר אני לא אתקרב עם המצלמה, מפחדת עליה.
 

ran refael

New member
אצלי זה הפוך

מחזיק מצלמה ביד רק כשאני יודע מה אני הולך לצלם, את מי באיזה מקום ואיך אני אצלם אותו. נדירות הפעמים שתתפוס אותי עם מצלמה ביד באמצע הרחוב
 

dark spy

New member
תורי ../images/Emo13.gif

א. אני לא מסתובב עם המצלמה כל הזמן, היא לא בדיוק קומפקטית אז.. אני לוקח אותה רק לטיולים מעניינים ודברים כאלה (לא לבי"ס בד"כ) ב. לא. כשאני יוצא לטיול אני לוקח את המצלמה, אבל המטרה היא לא הצילום, מדי פעם אני עושה כמה שעות ב"סטודיו" (המיטה שלי עם רקע ותאורה מאולתרים)... ג. לא... אחרי שנה של סחיבת אלונקות בים וברחובות חיפה עם בוץ על הפנים ועלים בכל מקום, אתה מתרגל שאנשים מסתכלים עליך מוזר
מצד שני לא נעים לי לצלם אנשים ברחוב סתם ככה, אם זה מה שהתכוונת
ד. אמממממ... כמו כולם הייתה לי ביסודי את המצלמת פילם הקומפקטית שיצאתי איתה לטיולים, נהניתי מזה אז קניתי 20D (טוב... אולי קיצרתי קצת את התהליך
) ועכשיו אם תסלח לי אני אפרוש למיטה
ליל"ט
 
למעלה