שאלה למטפלות
רציתי לשאול מה לעשות עם הילד שלי, הוא במשפחתון כבר מלפני ראש השנה אבל עדיין לא נותן לי ללכת בבוקר. העברתי אותו כבר ממקום אחד, שלא היה נראה לי שיש יחס אישי. ההורים האחרים מרוצים, ובאמת כל הילדים נקלטו מהר,ומאושרים, חוץ משניים- שאחד עזב כי בכה כמה שבועות, ועוד אחד שבכה ממש חודש כל היום, אבל ההורים "אכלו את הלוקשים" של המטפלת, שהוא בקושי בוכה (זה נודע לי היום שכך היא אמרה להם). חשוב לציין שאחרי חודש הילד שבכה התחיל לחייך, והוא הרבה יותר רגוע. הבן שלי בן שנה וחצי, הוא לא מוכן לתת לי ללכת. לפני שהכנסנו אותו הוא היה איתי בבית- ילד שמח ומלא בטחון עצמי, שמאד מחפש חברה. לכן אני לא מבינה למה הוא בוכה בבוקר- אם זה מהפרידה, או שלא טוב לו. חשוב לציין שאני בודקת ושומעת (גם מההורים האחרים) שהוא לא בוכה הרבה אחרי שאני יוצאת. חוץ מזה, שהוא בוכה גם עליי כשבעלי יוצא, כך שזה אולי סתם מהפרידה. כשאני באה אחרי הצהריים הוא מבסוט. מאידך, אני לא רואה שהוא מחייך אליה חוכים ענקיים... יש 8 ילדים על שתי מטפלות. משפחתון פרטי. לפני כמה ימים הסתבר לי שהמטפלת הראשית, היתה צהרונית של בן של חברה שלי, כשהיה בן 4, והיתה קשוחה איתו (הוא באמת היפר, אבל ילד טוב). הם לא אהבו אותה, אבל אמרו שהיא מאד מאד משקיעה בהעשרה (מה שנכון, שמתי לב לזה), וממש נלחמה על זה מול הצהרוניות האחרות, שחייבים העשרה. ההשקעה בהעשרה היא סימן חיובי, שיש לה עקרונות וגם רצון לשבת עם ילדים ולתקשר איתם. כמו כן, שמתי טייפ של חצי שעה, ושמעתי שהיא נחמדה גם אחרי שאני עוזבת... עשתה לו תה, דיברה יפה אל האחרים (לא שמעתי שאליו אבל יכול להיות שהוא היה עליה), ושמעתי שלפעמים יש לו פרצי בכי של כמה שניות וזהו. מאידך, בפעם הראשונה שהוא ישן שם, שמעתי אותה מרדימה אותו כשהיא מחזיקה את המוצץ בפה והוא בוכה כי הוא לא רוצה אותו, אבל היא לא מוציאה ומתעקשת. בשלב הזה דפקתי בדלת, אז הן הפסיקו והיא יצאה החוצה ולקחה אותו על הידיים (הוא לא ראה אותי והלכתי). כמו כן, היא קוראת להורים אם הילד לא נרדם בזמן מנוחת הצהריים, שיבואו לקחת. הנה, שיתפתי אתכן, ובאמת- כל הכבוד על הסבלנות!! אשמח לשמוע את דעתכן.
רציתי לשאול מה לעשות עם הילד שלי, הוא במשפחתון כבר מלפני ראש השנה אבל עדיין לא נותן לי ללכת בבוקר. העברתי אותו כבר ממקום אחד, שלא היה נראה לי שיש יחס אישי. ההורים האחרים מרוצים, ובאמת כל הילדים נקלטו מהר,ומאושרים, חוץ משניים- שאחד עזב כי בכה כמה שבועות, ועוד אחד שבכה ממש חודש כל היום, אבל ההורים "אכלו את הלוקשים" של המטפלת, שהוא בקושי בוכה (זה נודע לי היום שכך היא אמרה להם). חשוב לציין שאחרי חודש הילד שבכה התחיל לחייך, והוא הרבה יותר רגוע. הבן שלי בן שנה וחצי, הוא לא מוכן לתת לי ללכת. לפני שהכנסנו אותו הוא היה איתי בבית- ילד שמח ומלא בטחון עצמי, שמאד מחפש חברה. לכן אני לא מבינה למה הוא בוכה בבוקר- אם זה מהפרידה, או שלא טוב לו. חשוב לציין שאני בודקת ושומעת (גם מההורים האחרים) שהוא לא בוכה הרבה אחרי שאני יוצאת. חוץ מזה, שהוא בוכה גם עליי כשבעלי יוצא, כך שזה אולי סתם מהפרידה. כשאני באה אחרי הצהריים הוא מבסוט. מאידך, אני לא רואה שהוא מחייך אליה חוכים ענקיים... יש 8 ילדים על שתי מטפלות. משפחתון פרטי. לפני כמה ימים הסתבר לי שהמטפלת הראשית, היתה צהרונית של בן של חברה שלי, כשהיה בן 4, והיתה קשוחה איתו (הוא באמת היפר, אבל ילד טוב). הם לא אהבו אותה, אבל אמרו שהיא מאד מאד משקיעה בהעשרה (מה שנכון, שמתי לב לזה), וממש נלחמה על זה מול הצהרוניות האחרות, שחייבים העשרה. ההשקעה בהעשרה היא סימן חיובי, שיש לה עקרונות וגם רצון לשבת עם ילדים ולתקשר איתם. כמו כן, שמתי טייפ של חצי שעה, ושמעתי שהיא נחמדה גם אחרי שאני עוזבת... עשתה לו תה, דיברה יפה אל האחרים (לא שמעתי שאליו אבל יכול להיות שהוא היה עליה), ושמעתי שלפעמים יש לו פרצי בכי של כמה שניות וזהו. מאידך, בפעם הראשונה שהוא ישן שם, שמעתי אותה מרדימה אותו כשהיא מחזיקה את המוצץ בפה והוא בוכה כי הוא לא רוצה אותו, אבל היא לא מוציאה ומתעקשת. בשלב הזה דפקתי בדלת, אז הן הפסיקו והיא יצאה החוצה ולקחה אותו על הידיים (הוא לא ראה אותי והלכתי). כמו כן, היא קוראת להורים אם הילד לא נרדם בזמן מנוחת הצהריים, שיבואו לקחת. הנה, שיתפתי אתכן, ובאמת- כל הכבוד על הסבלנות!! אשמח לשמוע את דעתכן.