שאלה לחכמי המסילות והרכבות:

  • פותח הנושא dovk
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.

dovk

New member
שאלה לחכמי המסילות והרכבות:

שאלה לחכמי המסילות והרכבות:
אני בטח לא ממציא שומדבר, אבל בכל זאת: הרווחים בין הפסים, כך אני יודע, נועדו לאפשר להם שינויי אורך בעקבות שינויי טמפרטורה. אבל הם שגורמים לדפיקות שנשמעות ומורגשות בנסיעה. נראה לי שאם היו עושים את מפגש הפסים בחיתוך אלכסוני, לא היו רעשים ודפיקות. מה, לא?
 

david80

Active member
אולי לא יודעים לרתך נכון פסים בארץ?

שאלה לחכמי המסילות והרכבות:
אני בטח לא ממציא שומדבר, אבל בכל זאת: הרווחים בין הפסים, כך אני יודע, נועדו לאפשר להם שינויי אורך בעקבות שינויי טמפרטורה. אבל הם שגורמים לדפיקות שנשמעות ומורגשות בנסיעה. נראה לי שאם היו עושים את מפגש הפסים בחיתוך אלכסוני, לא היו רעשים ודפיקות. מה, לא?
אולי לא יודעים לרתך נכון פסים בארץ?
בדנמרק ובשבדיה אני לא שומע דפיקות כאלה!!! הודות לדפיקות האלה, פיתחתי נוסחה לחישוב מהיר של מהירות נסיעה ברכבת: עלו לרכבת, קחו סטופר, הפעילו אותו בדפיקה ה-0, עצרו אותו בדפיקה ה-7 (או ה-14 למדידה מדוייקת יותר), עכשיו לוקחים את המספר 450 (או 900 לפי הסוגריים הנ"ל), חלקו אותו במספר השניות שיצא בסטופר, ותקבלו את מהירות הנסיעה בקמ"ש. תהנו!
 
הגזמתם../images/Emo6.gif

אולי לא יודעים לרתך נכון פסים בארץ?
בדנמרק ובשבדיה אני לא שומע דפיקות כאלה!!! הודות לדפיקות האלה, פיתחתי נוסחה לחישוב מהיר של מהירות נסיעה ברכבת: עלו לרכבת, קחו סטופר, הפעילו אותו בדפיקה ה-0, עצרו אותו בדפיקה ה-7 (או ה-14 למדידה מדוייקת יותר), עכשיו לוקחים את המספר 450 (או 900 לפי הסוגריים הנ"ל), חלקו אותו במספר השניות שיצא בסטופר, ותקבלו את מהירות הנסיעה בקמ"ש. תהנו!
הגזמתם

בלי הדפיקות והנקישות הללו, במקצב המיוחד שלהם זו לא רכבת. היום כבר שומעים את זה הרבה פחות. זו ממש מוסיקה יפה, בליווי הצופר של הקטר, אבל גם קול הצופר השתנה. לנסוע ברכבת בלי הקולות המיוחדים לה זה בערך כמו לנסוע באוטובוס.
 
המקצב באנגליה - 4/4

הגזמתם

בלי הדפיקות והנקישות הללו, במקצב המיוחד שלהם זו לא רכבת. היום כבר שומעים את זה הרבה פחות. זו ממש מוסיקה יפה, בליווי הצופר של הקטר, אבל גם קול הצופר השתנה. לנסוע ברכבת בלי הקולות המיוחדים לה זה בערך כמו לנסוע באוטובוס.
המקצב באנגליה - 4/4
- לפני עידן ריתוך הפסים - כמו בפתיחה "אגמונט", והפרק הראשון של הסימפוניה ה-5 של בטהובן (ועוד)! בדקתי את זה פעם עם ווקמן ברכבת התחתית.
 

fireman

New member
חשבת על כך שבדנמרק

אולי לא יודעים לרתך נכון פסים בארץ?
בדנמרק ובשבדיה אני לא שומע דפיקות כאלה!!! הודות לדפיקות האלה, פיתחתי נוסחה לחישוב מהיר של מהירות נסיעה ברכבת: עלו לרכבת, קחו סטופר, הפעילו אותו בדפיקה ה-0, עצרו אותו בדפיקה ה-7 (או ה-14 למדידה מדוייקת יותר), עכשיו לוקחים את המספר 450 (או 900 לפי הסוגריים הנ"ל), חלקו אותו במספר השניות שיצא בסטופר, ותקבלו את מהירות הנסיעה בקמ"ש. תהנו!
חשבת על כך שבדנמרק
ובשבדיה (מדינות המאופיינות באקלים קר) אין צורך בחתכי התרחבות....
 

levikon

New member
דווקא ההפך!!!

חשבת על כך שבדנמרק
ובשבדיה (מדינות המאופיינות באקלים קר) אין צורך בחתכי התרחבות....
דווקא ההפך!!!
שם חובה שיהיו פתחי התרחבות מפני ששם ההבדלים בין חום לקור יכולים להגיע ל 60 מעלות והפסים מתרחבים או מתקבצים בסנטימטרים רבים.
 

fireman

New member
דוד, העליתי את שיטת החישוב

אולי לא יודעים לרתך נכון פסים בארץ?
בדנמרק ובשבדיה אני לא שומע דפיקות כאלה!!! הודות לדפיקות האלה, פיתחתי נוסחה לחישוב מהיר של מהירות נסיעה ברכבת: עלו לרכבת, קחו סטופר, הפעילו אותו בדפיקה ה-0, עצרו אותו בדפיקה ה-7 (או ה-14 למדידה מדוייקת יותר), עכשיו לוקחים את המספר 450 (או 900 לפי הסוגריים הנ"ל), חלקו אותו במספר השניות שיצא בסטופר, ותקבלו את מהירות הנסיעה בקמ"ש. תהנו!
דוד, העליתי את שיטת החישוב
מהירות שלך למאמרים....
 

שי חלצי

New member
דווקא הרעשים ברכבות באנגליה

שאלה לחכמי המסילות והרכבות:
אני בטח לא ממציא שומדבר, אבל בכל זאת: הרווחים בין הפסים, כך אני יודע, נועדו לאפשר להם שינויי אורך בעקבות שינויי טמפרטורה. אבל הם שגורמים לדפיקות שנשמעות ומורגשות בנסיעה. נראה לי שאם היו עושים את מפגש הפסים בחיתוך אלכסוני, לא היו רעשים ודפיקות. מה, לא?
דווקא הרעשים ברכבות באנגליה
(לפחות בקו פרברי אחד שבו נסעתי מספר פעמים) היו יותר מעצבנים מהרעשים שזכורים לי מרכבת ישראל שלנו...
 

dovk

New member
אפילו תגובה רצינית אחת לא קיבלתי...

שאלה לחכמי המסילות והרכבות:
אני בטח לא ממציא שומדבר, אבל בכל זאת: הרווחים בין הפסים, כך אני יודע, נועדו לאפשר להם שינויי אורך בעקבות שינויי טמפרטורה. אבל הם שגורמים לדפיקות שנשמעות ומורגשות בנסיעה. נראה לי שאם היו עושים את מפגש הפסים בחיתוך אלכסוני, לא היו רעשים ודפיקות. מה, לא?
אפילו תגובה רצינית אחת לא קיבלתי...
נכון, יש משהו בדפיקות הגלגלים על חיבורי הפסים שמקושר אצל כולנו לרכבת ולכל המשתמע מכך, אבל בכל זאת, שאלה טכנית שאני בטוח שהתייחסו אליה בעבר. אף אחד לא יודע? אבייתר? בני?
 

fireman

New member
אי אפשר ךבצע חיתוך אלכסוני

אפילו תגובה רצינית אחת לא קיבלתי...
נכון, יש משהו בדפיקות הגלגלים על חיבורי הפסים שמקושר אצל כולנו לרכבת ולכל המשתמע מכך, אבל בכל זאת, שאלה טכנית שאני בטוח שהתייחסו אליה בעבר. אף אחד לא יודע? אבייתר? בני?
אי אפשר ךבצע חיתוך אלכסוני
מאחר וחתך אלכסוני עליון ייגרע משמעותית מחוזק הפס בקצוות דבר שיביא לנזק רב בעיקר בקצוות ובסוף לשבירה של הקצוות ואז במקום הנקישות הקטנות תקבל בעיטות בתחת.
 
אני חושב

אי אפשר ךבצע חיתוך אלכסוני
מאחר וחתך אלכסוני עליון ייגרע משמעותית מחוזק הפס בקצוות דבר שיביא לנזק רב בעיקר בקצוות ובסוף לשבירה של הקצוות ואז במקום הנקישות הקטנות תקבל בעיטות בתחת.
אני חושב
שלא בכל מקום יש את אותם נקישות,הרי יש מכונה לריתוך פסים בארץ ולא פעם ראיתי אותה עובדת. ובדבר ההתרחבות,אני חושב שכשמרתחים את הפסים אז את ההתרחבות רואים בקצה הפס,נגיד היו מרתחים את קו ת"א-נהריה,אז בנהרייה ות"א היו רואים התרחבות (בקצה המסילה).
 

fireman

New member
ההתרחבות נפרסת לאורך

אני חושב
שלא בכל מקום יש את אותם נקישות,הרי יש מכונה לריתוך פסים בארץ ולא פעם ראיתי אותה עובדת. ובדבר ההתרחבות,אני חושב שכשמרתחים את הפסים אז את ההתרחבות רואים בקצה הפס,נגיד היו מרתחים את קו ת"א-נהריה,אז בנהרייה ות"א היו רואים התרחבות (בקצה המסילה).
ההתרחבות נפרסת לאורך
כל הפס ואינה מתבטאת רק בקצהו.... בגדול חומרים מוצקים משנים את מצב דחיסות החלקיקים שלהם בהתאם לשינויי הטמפרטורה..... כאשר קר החומר מתכווץ וכאשר חם הוא מתרחב....אם תרתך את כל הפסים אתה לא תגיע למצב של התארכות הפס בקצה המסילה אלא לתזוזה של כל המסילה בכל פעם בצורה אחרת....המסילה פשוט תזוז ממקומה.... המרווח התרחבות שקיים בין חיבור כל פס שהוא נניח כמה מילימטרים.... אם תצמיד את כל הפסים לאורך קו של 100 ק"מ אין זה אומר שהמסילה בקיץ תתארך בקצה ב2 מטר נניח במקום להתרחב ב2 מ"מ בכל קטע פס, המסילה פשוט תזוז מהמקום בגלל שינויי הטמפרטורה וזה דבר שצריך למנוע בכל מחיר.... שוב לגבי אירופה מה שכתב בהמשך השרשור אחד החברים לגבי העובדה ששם לא נשמעות הדפיקות היא משום שבאירופה האקלים הוא קר לרוב ואותן תופעות התרחבות והתכווצות חומר הן שכיחות לעומתנו שכאן מזג האויר משתנה בצורה קיצונית מקור לחום בעוד באירופה האקלים הוא לרוב קר.
 
חיבורים בין פסים

שאלה לחכמי המסילות והרכבות:
אני בטח לא ממציא שומדבר, אבל בכל זאת: הרווחים בין הפסים, כך אני יודע, נועדו לאפשר להם שינויי אורך בעקבות שינויי טמפרטורה. אבל הם שגורמים לדפיקות שנשמעות ומורגשות בנסיעה. נראה לי שאם היו עושים את מפגש הפסים בחיתוך אלכסוני, לא היו רעשים ודפיקות. מה, לא?
חיבורים בין פסים
נתחיל בכך שכיום, מרבית הקווים הראשיים של רכבת ישראל (הווה אומר, כמעט כל הקווים שאתה ואני נוסעים עליהם) כוללים כבר פסים מרותכים, בהם אין רווחים כאלו בין הפסים (למעט מדי כמה מאות מטרים, וגם אז זה טיפה שונה). הסיבה לקיום הרווחים שציינת היא נכונה. הסיבה שלא ניתן לעשות זאת באלכסון היא שפני הפס הפנימיים (בין הפסים במסילה) חייבים להיות אחידים, ללא בליטות, על מנת לאפשר לגלגלים לעבור. הפתרון לעניין הזה הוא פשוט - 'לתת' לפס להתפשט רק לכיוון אחד על ידי קיבוע חזק של כולו מלבד הקצה השני, בו הוא כן יכול להתפשט. כך ניתן ליצור מפגשים 'אלכסוניים' בין הפסים שבהם תהיינה בליטות רק 'כלפי חוץ' ביחס למסילה. דבר זה אכן נעשה לפחות בחלק מהקווים המהירים (Shinkansen)ביפן, ואני מניח שבעוד מקומות בעולם, אבל רק כאמצעי בטיחות למסילות עם פסים מרותכים ארוכים, וגם אז רק מדי כמה קילומטרים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה