שאלה לחברי הפורום.

שאלה לחברי הפורום.

כמה פה בוגרי לימודי תסריטאות במוסד כזה או אחר? וכמה באמת עוסקים במקצוע הזה באופן המגדיר זאת כעבודה קבוע, או כעבודה בכלל, כלומר לא תחביב, לא הכנסה נוספת, אלה כמשהו להתפנס ממנו בפני עצמו? שאלות נוספות, אבל תאמת האם בראייה לאחור, היה כדאי ללמוד משהו אחר, עם ביטחון כלכלי, או שעדיין הייתם בוחרים בזה, ומה המלצתחם בנוגע למי שרוצה ללמוד מקצוע זה, כדאי או לא? אבל עם יד על הלב, ותאמת. תודה.
 
עם יד על הלב

זה יהיה ארוך בטח לא חושבת שאפשר להגיד על עצמי בוגרת לימודי תסריטאות כי עוד לא סיימתי. כן למדתי תסריטאות באוניברסיטת ת"א. האם אני עוסקת בזה? לא. אבל אני כן מאמינה שהסיבה היא כי לא ניסיתי לעבוד בזה ולא משום סיבה אחרת. לא חושבת שאפשר בארץ להתפרנס מתסריטאות בלבד, אפשר אולי מכתיבה בכלליות, מכתיבה למדיומים שונים, תסריטים, מחזות, סיפורים, עיתנואות, ביקורות, תחקיר ולימוד המקצוע. לא נראה לי שיש מישהו בארץ שמתפרנס אך ורק מכתיבת פיצ'רים למשל. לא נראה לי שזה אפשרי במדינה שלנו. אפשר אולי להתפרנס מכתיבה אבל לא מכתיבה תסריטאית בלבד. ביטחון כלכלי? במה כן יש ביטחון כלכלי? אני לא אוהבת את הדיבורים האלה כי בשביל מה זה טוב? את מכירה אנשים שנמצאים במקצוע של "ביטחון כלכלי" וזנחו איזה חלום שהיה להם או איזה כישרון שהיה להם והם מרוצים? זה נראה לי נוראי, רב האנשים שאני מכירה שעובדים בעבודות עבודות לא מאושרים, וזה נורא עצוב לראות. לא רואה את עצמי עובדת בעבודה משרדית עם ביטוח מנהלים, תנאים נהדרים ומשכורת בשמיים לאורך שנים. זה נראה לי נוראי. יש אנשים שזה טוב להם, אבל נראה לי שאותי זה יאכל מבפנים. אני כן מאמינה שאם מנסים אז מצליחים. אם קורעים את התחת ומנסים בכח להגשים את החלום הזה אז מגיעים אליו, או לפחות מגיעים למשהו קרוב אליו ומשהו באזור שלו. צריך לחשוב רחוק וצריך לחשוב גדול ולא להתפשר מראש על דברים. לנסות לפחות חייבים. האם כדאי ללמוד? בהחלט ובהחלט כן. קראתי היום איזה כתבה ב-YNET אני חושבת על האלבום החדש של איה כורם והיה בטוקבקים איזה אידיוט שאמר שיוצאי רימון לא באמת עושים מוזיקה, מוזיקה זה לא משהו שאפשר ללמוד, שמה שהם בעצם עושים זה משהו הרבה יותר רובוטי איכשהו, הם מיצרים להיטים ולא אמנות אמיתית. לא זוכרת בדיוק את הניסוח שלו אבל זאת היתה רוח הדברים. זה בולשיט. אפשר ואפשר וצריך ללמוד מוזיקה אם זה משהו שרוצים לעסוק בו או זה משהו שרוצים להשתכלל בו כמו שצריך ללמוד קולנוע או כתיבה או כל מקצוע אחר. נכון שיש דברים שפשוט יש אותם, כישרון זה משהו מולד ולא משהו נרכש אבל צריך לדעת מה לעשות עם הכישרון הזה, כישרון זה כן משהו שאפשר לשכלל אותו ואפשר לטפח אותו ואפשר לשפר אותו, והדרך לשפר אותו היא תוך כדי למידה. בנאדם לא יוצר בתוך ואקום, הוא יוצר לתוך משהו קיים, משהו שקיים הרבה מאוד שנים וצריך ללמוד אותו וצריך להבין איך הוא עובד ואת כל המעגלים שלו כדי שבאמת יהיה אפשר ליצור יצירה טובה ומעניינת. לימודי תסריטאות, או קולנוע בכלל, ישפרו מאוד את הכישרון שלך (במידה ויש כמובן). הם ישפרו את יכולת הצפייה שלך, יכולת הניתוח שלך ויכולת ההבנה שלך את המדיום ויעזרו לך ליצור יצירה יותר נכונה ויותר שלמה והרבה יותר מודעת. אני לא חושבת שאפשר ליצור יצירה מעניינת בלי באמת באמת להבין את המדיום שיוצרים אליו ולחקור אותו לעומק. ואני לחלוטין מחשיבה למידה אוטודידקטית כאן גם. אבל ללמוד חייבים.
 
אוקיי

כי לא הייתי בטוחה אם זה היה חיוך אמיתי או חיוך ציני שמטרתו היתה להגיד שאני עבד לממסד
 

gabrielr

New member
אחח.. אני מת על "רגעי אלכס" האלה

זה פשוט גורם לי לחייך, ה"כמעט ויכוחים" האלה... אלכס, הרבה זמן לא ראיתי אותך כאן.. לאן נעלמת?
 

אלכס1234

New member
עובד לומד קשה קשה.

מה איתך הכול טוב? המחשב שלי ז"ל ככה שאני מנסה לכתוב ממחשב של חברים... אתה בא למפגש?
 

gabrielr

New member
מה עשית עכשיו למחשב?

כשהמפגש יתקרב אני אדע מה בדיוק קורה איתי, קשה לי להצהיר על תוכניות שרחוקות ממני יותר מיומיים... ולעבוד וללמוד זה אחד השילובים, בהצלחה עם זה. אגב, רוצה לשתף את הפורום במה שחקרת לגבי עדשות? (אני זוכר שבפעם האחרונה דיברנו לא מעט על זה)
 
תודה רבה על התשובה המעמיקה. ואני

לא ישקר, זה אחד הדברים שהכי מעניינים אותי, כבר שנים רבות. והתשובה שלך מאוד תרמה לי, אבל החשש מזה שאני ישקיע את מרצי, את זמני וכו` בשביל משהו שהוא נא ונד, שהוא יכול להיות לא יציב, כשמנגד ניתן ללמוד משהו יותר יציב, אך משהו שאני לא הכי מתחבר אליו, זאת דילמה רצינית, והתשובה שלך קצת עזרה לי בקשר לזה, תודה.
 
אני לא חושבת שבאמת יש משהו עד כדי כך יציב

יכול להיות שיש מקצועות מסויימים שאפשר ללמוד שעובדים בצורה קצת יותר מסודרת ומאורגנת, אבל בסופו של דבר בכולם צריך לקרוע את התחת בשביל באמת להגיע למשהו. ואם אתה באמת אוהב את זה ובאמת נהנה מזה, גם אם לא תעסוק בזה בסופו של דבר אתה לא תרגיש שבזבזת זמן או משהו כזה כי זה יתרום לך כל כך הרבה. בכל מקרה ברגע שתיכנס לתוך המסגרת של הלימודים ותפגוש עוד ועוד אנשים שלומדים תרגיש לאט לאט אופציות נפתחות. חשוב לשמור כל הזמן על אוזן פתוחה לכל מה שקורה מסביב, לדעת לדחוף את עצמך כשצריך וכל הזמן להתעניין מה קורה. תמיד יש את הכמה אנשים עם קשרים בחוץ שיודעים מה קורה ואיפה מחפשים אנשים, צריך רק לדעת להקשיב להם וליצור איתם קשר. לא חושבת שמישהו פה בפורום יודע אבל בזמן הלימודים סירבתי להצעת עבודה בדוגמניות בגלל שעבדתי אצל עורך באותו זמן. נכון שהדוגמניות לא נשמע מרשים אבל ת'כלס כשאתה שם, גם אם אתה עושה את העבודה הכי הכי קטנה וחסרת משמעות והכי שחורה שיש אי אפשר לדעת את מי תפגוש בדרך ואת מי תרשים בדרך ואיזה קשרים תוכל ליצור שם ואיזה דברים תשמע כשאתה שם. וכשעבדתי אצל העורך, ת'כלס עשיתי את העבודה הכי שחורה שיש והכי משעממת שיש אבל על הדרך יצא לי דווקא לדבר אם איזה מפיק מאוד מעניין. ואם לא היתה עוברת עלי תקופה כל כך מוזרה באותו זמן אי אפשר לדעת מה הייתי יכולה לעשות עם הפוטנציאל הזה. בכל מקרה אם אתה באמת באמת רוצה את זה, זה בהחלט יותר מאפשרי.
 

gabrielr

New member
גם לי יש את ההתלבטויות האלה

ואני לא חושב שזה עובר, אני חושב שזה קורה, ואפילו אמור לקרות, אצל כל בנאדם שפוי שהולך לעסוק באומנות. לא סוד שקשה להרוויח מזה הרבה בארץ, אבל אני כן מאמין שאפשר להתקיים מזה. למשל היום אני לומד באוניברסיטה, וזה לא בדיוק ללכת ללונה-פארק, לא נהנים כל היום, ואני בכלל מוצא את עצמי הטיפוס "הריאלי" ופחות "החפרן" (וזה גורם לי להיזכר שהייתי לא רע בכלל במתמטיקה ומחשבים וכו', ושיכלתי ללמוד משהו שנחשב למרוויח אבל שהיה גורם לי להתחרפן בשלב מסויים). אז כמו שקלמטינה אמרה, יש אנשים שמתאים להם לשבת במשרד כל היום, אבל אני משער שרובינו כאן לא כאלה. בכל מקרה, זה יצא קצת עקום בשביל משהו מעודד, אבל אין לי תשובה חד משמעית בשבילך. ללמוד לתואר לא מבטיח עבודה בתחום, ואפשר לעבוד בתחום גם בלי תואר (תסתכל בפורום של "הפקה ועריכת וידאו", יש שם התפקדות החברים ורובם לא למדו את זה בצורה מסודרת בכלל ועובדים בתחום). הלימודים זה בשביל להרחיב את הידע ואת הניסיון. בסופו של דבר החיים נוטים להפתיע, דברים מסתרים אחרת מכפי שציפית (קוסמוס קטן שמייצג את הרעיון הזה הוא צה"ל לדעתי), ואין לדעת מאיפה תגיע ההזדמנות להצליח, או לחלופין, הכישלון. אז ספקות זה דבר בריא, אני לא מבין אנשים שעושים משהו מבלי לבדוק את עצמם ומבלי להסס לפעמים. חוץ מזה, בנימה אחרת לגמרי, יש כל כך הרבה אנשים עם תואר ראשון, וחלק מהם גם מובטלים. היום כמעט לכל אחד יש תואר ראשון, ובסוף עוסקים במשהו לא קשור. אז אולי לפחות כדאי ללמוד משהו כיפי, ולתת לחיים להוביל אותך הלאה... (הצלחתי להשחיל סיום אופטימי, הה?)
 
עוד כמה מחשבות

אני לא חושבת שהתחום הזה כזה לא בטוח כמו שגורמים לנו לחשוב. יש איזה גישה לחנך ילדים שלעסוק באמנות זה סיכון. יכול להיות שאותי לא גידלו ככה ובגלל זה אולי אני נשמעת נאיבית קצת. אבל אני כן חושבת שזה הרבה יותר קל להיכנס לתוך העולם הזה ממה שחושבים. מה שצריך להבין זה שמתחילים מהתחתית, בתחתית יוצרים קשרים ולאט לאט מטפסים למעלה וגם צריך להבין שאפשר להתברג לתעשייה בכל מיני דרכים שונות ולכל מיני תפקידים שונים. יכול להיות שלא תזכה לעשות את הפיצ'ר שחלמת עליו או הסדרה שחלמת עליה כל כך מהר אבל בהחלט יכול להיות שתעבוד על סט של סדרה אחרת, או באיזו רשמת טלוויזיה או לא יודעת איפה עוד. יש הרבה אופציות הבעיה היא שזה לא דברים שמפרסמים אותם בעיתון, זה דברים שעוברים מפה לאוזן, מקשרים שיוצרים ומלדעת לדחוף את עצמך ולהיות נודניק מדי פעם. מה שחשוב זה להתמיד ולא לוותר מהר רק בגלל שאתה לא מוצא את עבודת החלומות שלך כל כך מהר. אבל ראיתי את זה עוד באוניברסיטה, היו הרבה אנשים שתוך כדי הלימודים כבר משיגים עבודות בתעשיה, יכול להיות שזה עבודות שחורות ועבודות תחתית אבל זה חתיכת הישג בשביל סך הכל סטודנט. ות'כלס כה מתחילים וככה יוצרים קשרים ופוגשים אנשים, ולך תדע איזשהו יום תספר למישהו רעיון שיש לך ועוד יעזרו לך להפיק את זה. ואני עכשיו מתחייבת בפני הפורום, אני עובדת על פיצ'ר בימים אלה ואני מוכנה להתערב עם אנשים כאן שהדבר הזה הולך להיות מופק יום אחד.
 

Deosette

New member
חס ושלום!

את יודעת כמה אני שונאת להפיק... התכוונתי יותר לכיוון הבימוי.... את יודעת איך אני נוטה כל הזמן לדמיין ויזואלית את הסצנות שאת חודשבת עליהם
 

gabrielr

New member
בהצלחה!

זה המיוזיקל או הדרמה-מרובת-משתתפים? (או רעיון חדש...?)
 
האמת, זה שילוב של שניהם

ומפאת מקוריות (אני מקווה) וקונספט מגניב אני לא ארחיב עוד
 
למעלה