שאלה לגבי הפעלת תינוקות

shiroosh2005

New member
שאלה לגבי הפעלת תינוקות

יש לי תינוק בן חודשיים, ערני וחייכני. הוא מגיב לצעצועים, אבל אני לא מרגישה שאפשר להשאיר אותו לבד באוניברסיטה או בנדנדה ליותר מדי זמן לבד כי הוא די מהר קורא לי ויש לי הרגשה כאילו זה יותר מדי גירוי בשבילו, וגם שהוא רוצה לראות אותי (וגם אנשים בכלל, רק לא את הבובות). מתי מגיע השלב שהם מעסיקים את עצמם? לא שאני לא נהנית ממנו וצריך להנות ממנו כל זמן שהוא רוצה שאני אבדר אותו ../images/Emo13.gif , אבל אני לא רוצה שהוא יהיה תלוי בי לשעשוע ורציתי לשמוע מנסיונכן
 

POOH*

New member
לא ברור!

הקטן שלי בן שנה ותשע ועדיין צריך הרבה פעמים את אמא בטווח עין כדי לשחק. אז הוא כן מעסיק את עצמו חלק מהזמן אבל רק כשאני בטווח עין. וכנ"ל הגדולה. בגיל חודשיים שניהם עוד גרו על הידיים וישנו רוב היום במנשא. ולאט לאט ירדו יותר לרצפה ושיחקו יותר ויותר לבד, אבל כאמור רק כשאני בטווח עין. והא תלוי בך כדי לחיות הוא לא מסוגל לספק אתץ הצרכים שלו לבד ולכן מעדיף אותך על משחקים פלסטיים. ובכל מקרה טווח הריכוז בגיל חודשיים הוא כמה שניות כך שזה מאד הגיוני שהוא מאבד עניין אחרי פחות מדקה. POOH
 

polegra

New member
נראה לי עדיף מפני האופציה השנייה....

דור של יכול שעות להיות עם עצמו (בן חודשיים ושבועיים בבוקר קם ושעה וחצי מדבר עם המובייל ...בועט בו וחוזר לישון לשעה ורק אז קם לאכול במהלך היום חולה על האוניברסיטה אוהב בייחוד את בובת האריה משחק איתה ומדבר איתה ככה כבר חודש שלם לפעמים אני צריכה להזכיר לו שהנה...אני פה ואז מקבלת חיוכים ענקיים שאומרים לי אמא אני יודע שאת פה אבל אני רוצה לשחק...ואכן חוזר לשחק רק כשהוא רוצה שאני אשים אותו עם הרגליים שיוכל לבעוט למוסיקה או להפוך אותו על הבטן הוא מדבר איתי נראה לי שהייתי מעדיפה ילד שיקרא לי וירצה אותי כי זה יוצר בי רגשות אשם שאני לא הצלחתי להניק , אני יודעת שזה לא נכון אבל זו ההרגשה שלי.... אני מאמינה שאחזור לעבוד עוד שבוע הוא ירצה אותי יותר ואני בטוחה שהילד שלך כרגע צריך אותך ולכן קורא לך הוא בונה את הבטחון שלו את האמון באנשים ולכן כיף לו לראות שכשהוא קורא לך את שם זמינה ונגישה טלי
 

shiroosh2005

New member
אל תרגישי אשמה לגבי ההנקה

גם אני לא מניקה, רק שואבת, כי הוא די מהר הבין שהבקבוק יותר קל ואני לא התחברתי להנקה והיא הייתה קשה לי. יכול להיות שזה באמת יוצר קשר יותר הדוק עם הילד, אבל לא בגלל זה הילד שלך נהנה להעסיק את עצמו וזה נשמע שהוא ממש מפותח וחכם. לי גם היו תחושות קלות של פספוס כי הוא לא יונק וזה הופך אותו ל"פחות התינוק שלי", וזה היה בנוסף לזה שהמון בנות מסביבי הניקו בהנאה ובהצלחה מרובה שזה נותן איזו תחושת כישלון. אבל מהצד השני אני שמחה שזה ככה כי הוא יכול לקבל אוכל מעוד אנשים חוץ ממני, ונראה לי שזה הופך אותו לידידותי יותר לסביבה. ולגבי התעסוקה העצמית- כנראה שאני אצטרך לחכות קצת ולראות איך יתפתחו העניינים ומתישהו בטוח הוא לא ירצה אותי בסביבה אז אני אהנה מזה כל עוד זה נמשך../images/Emo13.gif
 

אמיתמי

New member
רגשות אשם לגבי הנקה...

כל כך מוכר, אבל לא ממש רלוונטי. גם אני לא הנקתי, ונועה קשורה אליי מאוד, אפילו יותר מדי... (אבא שלה מנסה להשכיב אותה כרגע במיטה במקומי וקריאות אמאל'ה עצובות נשמעות שם). קודם כל, את ההאכלה, את יכולה לעשות בידיים שלך, כשאת מתבוננת בו והוא בך, וזה בהחלט יוצר חיבור וקשר. וגם אם לא, יש תינוקת שהם כאלו, מעסיקים את עצמם וזה מוקדם לדעת אם זה אופי או שזה ישתנה. מאוד ממליצה על האכלה בידיים, כשהוא מחובק ואת דואגת שהמבט שלו יהיה קשור אליך.
 

אמיתמי

New member
נשמע לגמרי מתאים לגיל

הוא קטן ותלוי לגמרי בך. זה טבעי. לגבי גירוי יתר, מאוד מסכימה עם מה שאת אומרת. לפעמים הדברים המכניים האלו, מפציצים אותם ביותר מדי גירויים. ממליצה על ווליום נמוך ולא הרבה זמן. לשים מולו על השטיח שניים שלושה צעצועים ולא יותר.
 
למעלה