שאלה לבקיאים בהיסטוריה של האוטובוסי

[דרךארץ]

שאלה לבקיאים בהיסטוריה של האוטובוסי

שאלה לבקיאים בהיסטוריה של האוטובוסי
מה משמעות המספרים בני 3 או 4 ספרות עם האות "ת" לפני המספר, כפי שניתן לראות בלוחיות הרישוי של אוטובוסים משנות ה40 ו50? האם היה לליילנד בארץ דגם אוטובוס עם שלוש דלתות לכניסת נוסעים? האם יש כינוי או שם מיוחד למגווו האוטובוסים עם "אף", צורתם הכללית בשנות ה-40 וה-50 של חלק גדול מהדגמים. תודה

 

[הערב יענקלה לאן]

כפי שהוסבר לא פעם אחת פה בפורום

שאלה לבקיאים בהיסטוריה של האוטובוסי
מה משמעות המספרים בני 3 או 4 ספרות עם האות "ת" לפני המספר, כפי שניתן לראות בלוחיות הרישוי של אוטובוסים משנות ה40 ו50? האם היה לליילנד בארץ דגם אוטובוס עם שלוש דלתות לכניסת נוסעים? האם יש כינוי או שם מיוחד למגווו האוטובוסים עם "אף", צורתם הכללית בשנות ה-40 וה-50 של חלק גדול מהדגמים. תודה

כפי שהוסבר לא פעם אחת פה בפורום
הנה ההסבר. בין השנים 49' ל-58' (בעצם עד לקראת סוף 59') היו מספרי הרישוי של המכוניות (המספרים על הלוחיות מקדימה ומאחורה, מה שנקרא בעממיקו מספר הרכב) בנויים כך : היו 3 או 4 ספרות ומימין להם אות. האות אמרה מאיזה אזור המכונית בארץ. עד היום השריד לזה הוא במכוניות משטרה מ' (האות מ' ומספר בן מקסימום 5 ספרות) וכן במכוניות צבאיות צ'. ובכן היו האותיות הבאות מ - משטרה (נשאר עד היום) צ - צה"ל (נשאר עד היום) ת - תל-אביב כ - חיפה (מלשון כרמל) ים- ירושלים עיר קודשנו לנצח נצחים שים לב שלאוטובוסים ומוניות ועוד מספר סוגי כלי רכב הלוחית היתה ירוקה והספרות לבנות להבדיל משאר הרכבים שהלוחית היתה אדומה עם ספרות לבנות. מהמספר הירוק לאוטובוסים ומוניות נולד הביטוי "מספר ירוק" כמתאר את רשויון המונית. לפני הקמת המדינה היו לוחיות די דומות רק שנוספה גם האות האנגלית M לציון מנדט בריטי. הדבר שונה בין השנים 58' ל-59' שאז עברו ללוחית בלי אותיות (חוץ ממשטרה וצבא) ומספרים בני 5 ספרות. אגב, הלוחית היתה כתומה ולא צהובה כמו היום. הצהוב הונהג החל באמצע שנות ה-70. תוך שנים מעטות מאוד עברו ללוחיות בנות 6 ספרות ומסוף 79', יותר נכון תחילת שנת הדגם 1980 עברו ללוחיות בנות 7 ספרות, כששתי הספרות האחרונות אומרות את שנת הדגם. דבר שבוטל לקראת שנת 90' שאז נשאר 7 ספרות אך אין יותר ציון שנת הדגם במספר.

 

[דרךארץ]

ליילנד עם 3 דלתות?

כפי שהוסבר לא פעם אחת פה בפורום
הנה ההסבר. בין השנים 49' ל-58' (בעצם עד לקראת סוף 59') היו מספרי הרישוי של המכוניות (המספרים על הלוחיות מקדימה ומאחורה, מה שנקרא בעממיקו מספר הרכב) בנויים כך : היו 3 או 4 ספרות ומימין להם אות. האות אמרה מאיזה אזור המכונית בארץ. עד היום השריד לזה הוא במכוניות משטרה מ' (האות מ' ומספר בן מקסימום 5 ספרות) וכן במכוניות צבאיות צ'. ובכן היו האותיות הבאות מ - משטרה (נשאר עד היום) צ - צה"ל (נשאר עד היום) ת - תל-אביב כ - חיפה (מלשון כרמל) ים- ירושלים עיר קודשנו לנצח נצחים שים לב שלאוטובוסים ומוניות ועוד מספר סוגי כלי רכב הלוחית היתה ירוקה והספרות לבנות להבדיל משאר הרכבים שהלוחית היתה אדומה עם ספרות לבנות. מהמספר הירוק לאוטובוסים ומוניות נולד הביטוי "מספר ירוק" כמתאר את רשויון המונית. לפני הקמת המדינה היו לוחיות די דומות רק שנוספה גם האות האנגלית M לציון מנדט בריטי. הדבר שונה בין השנים 58' ל-59' שאז עברו ללוחית בלי אותיות (חוץ ממשטרה וצבא) ומספרים בני 5 ספרות. אגב, הלוחית היתה כתומה ולא צהובה כמו היום. הצהוב הונהג החל באמצע שנות ה-70. תוך שנים מעטות מאוד עברו ללוחיות בנות 6 ספרות ומסוף 79', יותר נכון תחילת שנת הדגם 1980 עברו ללוחיות בנות 7 ספרות, כששתי הספרות האחרונות אומרות את שנת הדגם. דבר שבוטל לקראת שנת 90' שאז נשאר 7 ספרות אך אין יותר ציון שנת הדגם במספר.

ליילנד עם 3 דלתות?
תודה רבה ל"הערב יענקלה לאן" על התשובה המפורטת והסבלנות... האם יש מי שיודע על דגם של ליילנד עם שלוש דלתות שהיה בשימוש "דן" לקראת סוף שנות ה-50?

 

[shimonev]

תודה על ההסבר../images/Emo22.gif

כפי שהוסבר לא פעם אחת פה בפורום
הנה ההסבר. בין השנים 49' ל-58' (בעצם עד לקראת סוף 59') היו מספרי הרישוי של המכוניות (המספרים על הלוחיות מקדימה ומאחורה, מה שנקרא בעממיקו מספר הרכב) בנויים כך : היו 3 או 4 ספרות ומימין להם אות. האות אמרה מאיזה אזור המכונית בארץ. עד היום השריד לזה הוא במכוניות משטרה מ' (האות מ' ומספר בן מקסימום 5 ספרות) וכן במכוניות צבאיות צ'. ובכן היו האותיות הבאות מ - משטרה (נשאר עד היום) צ - צה"ל (נשאר עד היום) ת - תל-אביב כ - חיפה (מלשון כרמל) ים- ירושלים עיר קודשנו לנצח נצחים שים לב שלאוטובוסים ומוניות ועוד מספר סוגי כלי רכב הלוחית היתה ירוקה והספרות לבנות להבדיל משאר הרכבים שהלוחית היתה אדומה עם ספרות לבנות. מהמספר הירוק לאוטובוסים ומוניות נולד הביטוי "מספר ירוק" כמתאר את רשויון המונית. לפני הקמת המדינה היו לוחיות די דומות רק שנוספה גם האות האנגלית M לציון מנדט בריטי. הדבר שונה בין השנים 58' ל-59' שאז עברו ללוחית בלי אותיות (חוץ ממשטרה וצבא) ומספרים בני 5 ספרות. אגב, הלוחית היתה כתומה ולא צהובה כמו היום. הצהוב הונהג החל באמצע שנות ה-70. תוך שנים מעטות מאוד עברו ללוחיות בנות 6 ספרות ומסוף 79', יותר נכון תחילת שנת הדגם 1980 עברו ללוחיות בנות 7 ספרות, כששתי הספרות האחרונות אומרות את שנת הדגם. דבר שבוטל לקראת שנת 90' שאז נשאר 7 ספרות אך אין יותר ציון שנת הדגם במספר.

תודה על ההסבר

 

[ה דרומי]

כרטיסנית כאילו . ../images/Emo35.gif

שאלה לבקיאים בהיסטוריה של האוטובוסי
מה משמעות המספרים בני 3 או 4 ספרות עם האות "ת" לפני המספר, כפי שניתן לראות בלוחיות הרישוי של אוטובוסים משנות ה40 ו50? האם היה לליילנד בארץ דגם אוטובוס עם שלוש דלתות לכניסת נוסעים? האם יש כינוי או שם מיוחד למגווו האוטובוסים עם "אף", צורתם הכללית בשנות ה-40 וה-50 של חלק גדול מהדגמים. תודה

כרטיסנית כאילו .

 

[אוהד11]

דן, אגד והמקשר הפעילו בשנות החמישים

כרטיסנית כאילו .

דן, אגד והמקשר הפעילו בשנות החמישים
השישים והשבעים כרטיסניות, הווה אומר אוטובוסים בני שלוש דלתות, כשבאחורית נכנסו ושילמו לכרטיסן. ראשיתם בדגם הצרפתי "שוסון" ואח"כ עבור לליילנד. הם פעלו במספר קווים. בשנות השבעים הן הוצאו מהשימוש באגד ורק בדן הן נשארו עד יולי-אוגוסט 1993. בדן עברו באוקטובר 1984 לכרטיסניות מדגם M.A.N

 

[אביתר777777777777777]

והשוסון האחרון בדן נסע עד 1972

דן, אגד והמקשר הפעילו בשנות החמישים
השישים והשבעים כרטיסניות, הווה אומר אוטובוסים בני שלוש דלתות, כשבאחורית נכנסו ושילמו לכרטיסן. ראשיתם בדגם הצרפתי "שוסון" ואח"כ עבור לליילנד. הם פעלו במספר קווים. בשנות השבעים הן הוצאו מהשימוש באגד ורק בדן הן נשארו עד יולי-אוגוסט 1993. בדן עברו באוקטובר 1984 לכרטיסניות מדגם M.A.N

והשוסון האחרון בדן נסע עד 1972
ואולי 1973. בקו 4 היו 4 מכונות כאלה מטיפוס "תלמה". אני זוכר נסיעה בשוסון בשלהי 1969 בקו 4 של דן. הוא כבר היה גמור ורעד כולו. בהמקשר יצאו השוסונים מהשרות בשלהי 1966 ובאגד עזב אחרון השוסונים את הכביש בשנת 1963. מעניין לציין כי בשנת 1967 הופעלו 2 שוסונים בירושלים בקו 6 מדגם "תלמה". היו אלה שני שוסונים תל-אביביים בעלי מספרי רישוי המתחיל בספרות 38. הם הובאו לירושלים בסוף 66 ממש ערב האיחוד ואגד לקחה במקומם 2 טייגרים ירושלמיים לשפלה. אחד מהם היה 66-007. הסיבה להעלאת השוסונים לירושלים היתה ללמד את אנשי "המקשר" לשעבר איך לתחזק אוטובוסים. מקור: שלמה גילה וצביקה וינשטוק, אגד י-ם.

 

[אביתר777777777777777]

כל השוסונים באגד החלו ב-38 או 88 בל

והשוסון האחרון בדן נסע עד 1972
ואולי 1973. בקו 4 היו 4 מכונות כאלה מטיפוס "תלמה". אני זוכר נסיעה בשוסון בשלהי 1969 בקו 4 של דן. הוא כבר היה גמור ורעד כולו. בהמקשר יצאו השוסונים מהשרות בשלהי 1966 ובאגד עזב אחרון השוסונים את הכביש בשנת 1963. מעניין לציין כי בשנת 1967 הופעלו 2 שוסונים בירושלים בקו 6 מדגם "תלמה". היו אלה שני שוסונים תל-אביביים בעלי מספרי רישוי המתחיל בספרות 38. הם הובאו לירושלים בסוף 66 ממש ערב האיחוד ואגד לקחה במקומם 2 טייגרים ירושלמיים לשפלה. אחד מהם היה 66-007. הסיבה להעלאת השוסונים לירושלים היתה ללמד את אנשי "המקשר" לשעבר איך לתחזק אוטובוסים. מקור: שלמה גילה וצביקה וינשטוק, אגד י-ם.

כל השוסונים באגד החלו ב-38 או 88 בל
בלבד. מעניין לציין ששוסון מס' 38-267 נרכש מחברת "אל-על". בסה"כ היו באגד 171 שוסונים במדוייק (רשימה מדוייקת ומפורטת במגה-ארכיון אביתר) כולל השוסונים של "המקשר" כמובן. מס' השוסונים ב-דן היה 60 במדוייק. לאגד ודן היו אם כן 231 שוסונים. 19 שוסונים אחרים היו שייכים לאל-על ולחברות פרטיות. בסה"כ כללה העיסקה עם הצרפתים 251 שוסונים. אם נחבר את המספרים נראה: 250. אז איך זה 251 ? יפה ! התשובה: שוסון ניסיוני עם פנסי ערפל שהובא ארצה לניסיון בשנת 1950 ועבר בניסיונות בין החברות השונות. תמונתו תפורסם בהמשך באדיבותו המרובה של חברי - ידידי: אמנון יוגב ז"ל. ליל מנוחה מעיר הבירה.

 

[אביתר777777777777777]

לפנים הם היו כ, י-ם ו-ת. (לפני 59')

כל השוסונים באגד החלו ב-38 או 88 בל
בלבד. מעניין לציין ששוסון מס' 38-267 נרכש מחברת "אל-על". בסה"כ היו באגד 171 שוסונים במדוייק (רשימה מדוייקת ומפורטת במגה-ארכיון אביתר) כולל השוסונים של "המקשר" כמובן. מס' השוסונים ב-דן היה 60 במדוייק. לאגד ודן היו אם כן 231 שוסונים. 19 שוסונים אחרים היו שייכים לאל-על ולחברות פרטיות. בסה"כ כללה העיסקה עם הצרפתים 251 שוסונים. אם נחבר את המספרים נראה: 250. אז איך זה 251 ? יפה ! התשובה: שוסון ניסיוני עם פנסי ערפל שהובא ארצה לניסיון בשנת 1950 ועבר בניסיונות בין החברות השונות. תמונתו תפורסם בהמשך באדיבותו המרובה של חברי - ידידי: אמנון יוגב ז"ל. ליל מנוחה מעיר הבירה.

לפנים הם היו כ, י-ם ו-ת. (לפני 59')
אבל... היו שוסונים שלא היו להם מעולם מספרים ישנים !! כך למשל היו השוסונים הבאים של "המקשר: 66-137 מודל 1959 66-138 מודל 1959 66-139 מודל 1959 66-140 מודל 1959 66-141 מודל 1960: השוסון האחרון בישראל !!! 5 אלה הגיעו ארצה אחרי החלפת שיטת המספרים. 66-138 היה השוסון האחרון לפעול. דווקא 66-141 הושבת כ- 5 שנים לאחר רכישתו, בשנת 1965 66-141 הגיע ל-"המקשר" ביום 06.01.1960 ובאותו יום צורף למצבת האוטובוסים של ליכטמן (ז"ל) כמובן. ליל מנוחה מירושלים של כפור וסופות גשם. אביה.

 

[ליילנד המקורית]

../images/Emo2.gifב-1972 עדיין היו שוסונים?

והשוסון האחרון בדן נסע עד 1972
ואולי 1973. בקו 4 היו 4 מכונות כאלה מטיפוס "תלמה". אני זוכר נסיעה בשוסון בשלהי 1969 בקו 4 של דן. הוא כבר היה גמור ורעד כולו. בהמקשר יצאו השוסונים מהשרות בשלהי 1966 ובאגד עזב אחרון השוסונים את הכביש בשנת 1963. מעניין לציין כי בשנת 1967 הופעלו 2 שוסונים בירושלים בקו 6 מדגם "תלמה". היו אלה שני שוסונים תל-אביביים בעלי מספרי רישוי המתחיל בספרות 38. הם הובאו לירושלים בסוף 66 ממש ערב האיחוד ואגד לקחה במקומם 2 טייגרים ירושלמיים לשפלה. אחד מהם היה 66-007. הסיבה להעלאת השוסונים לירושלים היתה ללמד את אנשי "המקשר" לשעבר איך לתחזק אוטובוסים. מקור: שלמה גילה וצביקה וינשטוק, אגד י-ם.

ב-1972 עדיין היו שוסונים?
ממש לא זכור לי כזה דבר.

 

[אביתר777777777777777]

אבל לי זכור היטב בקו 4 בת"א ב- 1972

ב-1972 עדיין היו שוסונים?
ממש לא זכור לי כזה דבר.

אבל לי זכור היטב בקו 4 בת"א ב- 1972

 

[ליילנד המקורית]

אתה בטוח? זה נשמע מוזר?

אבל לי זכור היטב בקו 4 בת"א ב- 1972

אתה בטוח? זה נשמע מוזר?
אבל הכל יכול להיות.

 

[אביתר777777777777777]

דן היה האחרון להשבית שוסונים:

אתה בטוח? זה נשמע מוזר?
אבל הכל יכול להיות.

דן היה האחרון להשבית שוסונים:
להערכתי, אחרוני השוסונים (ארבעה) הושבתו רק בתקופת מלחמת יום-הכיפורים. בשנת 1972 ראיתי את 36-261 בקו 4. זהו שוסון "תלמה" מובהק: שנת יצור: 1958.

 

[ליילנד המקורית]

יתכן מאוד, הייתי אז רחובותית

דן היה האחרון להשבית שוסונים:
להערכתי, אחרוני השוסונים (ארבעה) הושבתו רק בתקופת מלחמת יום-הכיפורים. בשנת 1972 ראיתי את 36-261 בקו 4. זהו שוסון "תלמה" מובהק: שנת יצור: 1958.

יתכן מאוד, הייתי אז רחובותית
ולא הגעתי כל כך הרבה לת"א, אבל ממש לא חשבתי שהשוסון עבד עד שנות השבעים.