שאלה חשובה!

[Sweet like hell]

שאלה חשובה!

שלום לכולם. אני ילדה מאומצת. רק יום או יומיים אחרי שנולדתי אומצתי. המשפחה בחיים לא הסתירה זאת ממני, ולהיפך גם הסבירו לי על אימוץ וכו' נולדתי בברזיל, ואבא שלי אפילו טרח להראות לי את הבית חולים שנולדתי בו כשהיינו בביקור בברזיל. אני עוד לא בת 18 אבל בגיל 18 אני רוצה לחפש את ההורים הביולוגים שלי. אבא שלי אפילו התנדב לעזור אם אני אבקש ממנו..... העיניין הוא שקראתי איפהשהו שילדים שאומצו בחו"ל אז להורים יש את התיק אימוץ + פרטי ההורים הביולוגים וסיבות הנטישה. וזה גורם לי לסיבוך, איך זה הגיוני עם הרי אבא שלי אמר לי שאין לו מושג מי הם ההורים הביולוגים שלי ומדוע הם מסרו אותי לאימוץ. רציתי לדעת האם זה נכון?

 

[דיאנה*]

שלום מתוקה../images/Emo140.gif

נשמע שההורים שלך אכן מספרים לך את האמת. העובדה שאביך ביקר איתך בברזיל וטרח להראות לך את בית החולים שבו נולדת מעידה על כך. באימוצי חו"ל לרוב ההורים מקבלים את כל המידע שקיים לגבי הילד. צריך לזכור שלא תמיד קיים מידע על ההורים הביולוגים. ישנם ילדים שננטשים בבתי החולים, כשהאם הביולוגית עוזבת מבלי להשאיר כל דרך לעלות על עקבותיה ועוד מקרים דומים. במקרה כזה, לא יהיה שום מידע על ההורים הביולוגים ועל נסיבות החיים שלהם שהביאו אותם לבחור באימוץ. אגב, גם בארץ במקרה דומה, תיק האימוץ לא יכיל כל מידע על ההורים הביולוגים. ממה שאת כותבת אביך נשמע גם אמין מאוד וגם תומך מאוד.

 

[Sweet like hell]

../images/Emo12.gif

העיניין הוא שגם תעודת אימוץ לא ראיתי. מחר אני ידבר עם אבא שלי על זה ואבקש ממנו את התעודת אימוץ שלי. העיניין הזה כל כך מלחיץ אותי ומדכא אותי. תודה רבה על התמיכה(= ועוד שאלה אם אפשר... אם לאבא שלי באמת אין שום מידע על הורי הביולוגים ואני מעונינת לחפש אותם בברזיל למי פונים? מה עושים?

 

[דיאנה*]

חיפוש

אני משערת שהתשובה לשאלה שלך תלויה במידע שכן ישנו בידי אביך. במקרה של חוסר מוחלט במידע, ניתן לפנות לעורך הדין הברזילאי שסייע באימוץ שלך ולבדוק אם ברשותו יש מעט יותר מידע. ניתן לנסות לפנות לבית החולים ולברר אם יש להם איזה רישום מן לגבי הלידה שלך. לפני כמה זמן כתב כאן בחור בשם ravenwolf על "מסע שורשים" שלו בברזיל. הוא לא עלה על עקבותיה של אמו הביולוגית, ובכל זאת חזר בתחושה שסגר מעגל. מחר, בשעה סבירה יותר, אנסה לחפש לך קישורים. בינתיים את יכולה לחפש אותו בחיפוש המתקדם (במעלה הדף במצד שמאל). מה שנראה לי הכי חשוב, כרגע, זה לבדוק מה היום מלחיץ ומדכא אותך. מוכנה לספר לנו על זה? להשתמע ולילה טוב.

 

[Sweet like hell]

אמ....

אני יחפש עכשיו ויקרא מה הוא כתב. ומה שמלחיץ אותי ומדכא אותי זה כל העיניין של האימוץ... כל פעם זה מלחיץ אותי יותר, הלא נודע הזה, החלל הריק הזה כל מיני מחשבות בראש שלי למה ההורים הביולוגים החליטו לעזוב אותי יום אחרי שנולדתי. זה מדכא אותי לדעת שהאישה שילדה אותי לא רצתה אותי. מן דחייה כזאת מהאנשים שהיו אמורים להיות הכי קרובים אלי... זה די מדכא)= גם אח שלי מאומץ (מהורים אחרים) והוא כבר בן 20 אך הוא בחיים לא התעניין בלחפש אחר ההורים הביולוגים שלו. לילה טוב ושוב תודה רבה על התמיכה(=

 

[ברוריהה]

אני אתן לך תשובה שנתתי בעבר

גם אני כעסתי על הביולוגית שלי. כעסתי על זה שהיא ויתרה עלי. אבל מאוחר יותר (בערך בגיל 30) הבנתי שהיא לא ויתרה עלי. היא לא מכירה אותי והיא לא יודעת מי אני. היא ויתרה על תינוק, מין יצור ערטילאי כזה, כללי לחלוטין, תינוק. זה לא שהיא לא רצתה אותך, היא לא רצתה תינוק.

 

[English]

ואני אחדד את דברי ברוריהה

חמודה, לא עליך הביולוגית ויתרה אלא על גידול תינוק. ואין לעובדה הזאת קשר לכמה את יפה או כמה את שקטה או כמה את מוכשרת. שום דבר שעשית או שלא עשית לא תרם להחלטה. אץ פשוט היית התינוקת הלא נכונה בזמן הלא נכון עבורה. ומצד שני, היית התינוקת הכי נכונה בזמן הכי נכון להוריך. ממש מרגישים דרך ההודעות שלך את הקשר הטוב בינך לבין אביך. אני לא יודעת אם אי פעם תקבלי תשובה לשאלה הגדולה למה. אני מקווה שיימצאו לך תשובות שיספקו אותך. ואגב, בהרבה משפחות אחד הילדים כלל לא מתעניין בפתיחת התיק והשני כן. מקווה שיימצאו לך תשובות שיספקו אותך.

 

[Sweet like hell]

בהחלט מבינה...

אני בהחלט מבינה שלא בגלל מי שאני כיום נטשו אותי. אלא כי מי שילדה אותי כנראה לא יכלה או לא רצתה לגדל תינוק שבקרה הזה יצאתי אני. פשוט השאלות האלו עולות הרבה במוחי. איך אני אמורה לחיות את חיי עם אני אפילו לא יודעת מאיפה באתי ומה הם השורשים שלי?!?!(זאת שאלה קשה שאני צריכה לחפש עליה תשובה) גם כל העינין הזה של הנטישה זה נושא מאוד רגיש בשבילי, יש לי פחד נוראי מנטישות. גם מהורי הביולוגים וגם האמא המאמצת שלי נפטרה לפני 10 שנים כעליתי לארץ. (ועוד אנשים שהיו קרובים אלי, חברים שעזבו ולא שמרנו על קשר וכדומה) זה עושה לי כמו חומה נגד אנשים, לא רוצה שיתקרבו אלי כדי שבסוף אני כבר לא יפגע מנטישה, שוב. שאלתי היום את אבא שלי בקשר לתעודת אימוץ. הוא אמר שאין כזאת, שלא כתוב שאומתי כי החוק בברזיל שונה. הוא גם אמר לי שהוא לא היה צריך לשלם לעובדת סוציאלית שטיפלה בנושא כי זה מטעם המדינה או משהו בסגנון. הרגשתי שעכשיו הסיכוים למצוא את הרי הביולוגים קלושים יותר. בכל מקרה ביקשתי ממנו שיברר לי את שם העובדת סוציאלית שטיפלה באימוץ שלי ועם משהו אני פשוט יכולה לבדוק בבית חולים שנולדתי בו, הרי כמה לידות יכולות להיות באותו תאריך ובאותה שעה ובאותו בית חולים?!?! אני חייבת לסגור מעגל. תודה לכולכם על העידוד והנסיון לתת לי להרגיש יותר טוב. זה באמת עזר

 

[דיאנה*]

מתוקונת../images/Emo24.gif

את חווית אבדן נוראי של אמך ועקירה מארץ הולדתך ומאוד מובן הצורך שלך להגן על עצמך מפני נטישות נוספות. יש הרי גבול לכאב שהלב יכול לשאת... בצד כל הכאב, נשמע שיש לך לב מאוד חם ואוהב. לב שייפגע מאוד אם לאורך זמן תיבנה מסביבו חומה. אם הכניסה לכאן עוזרת - המשיכי להיכנס ולדבר איתנו. זו התחלה חשובה של הורדה זהירה של החומות. חפשי לך בעולם שמחוץ לרשת מישהו שניתן לדבר איתו על הכל - על הכאב ועל הפחד ועל החיים. עכשיו סיימתי להקשיב שוב לראיון של שלומית אצל יאיר לפיד. המסר העיקרי שלה הוא שחרדות הנטישה הן חלק מחייו של ילד מאומץ - אך ניתן גם לטפל ולצאת מזה. חפשי מישהו שיעזור לך לטפל בכאב הזה. את שואלת "איך אני אמורה לחיות את חיי עם אני אפילו לא יודעת מאיפה באתי ומה הם השורשים שלי?!?!" נכון, יש סיכוי שלא תכירי את האישה שהביאה אותך לעולם, בדיוק כפי שהיא לא הכירה אותך. את ראית את המקום שבו נולדת. את תוכלי לבקר שם שנית ולהכיר את הסביבה, את נסיבות החיים שמביאות צעירות לבחור לילדן באופציה של אימוץ. אלו גם שורשים. יש לך שורשים נוספים בדמויות של הוריך שחלמו עליך ויצאו מגדרם כדי להיות לך להורים - אלו גם שורשים. נשמע שיש לך אבא שמוכן ללכת איתך באש ובמים וללוות אותך במסע החיפוש שלך - כדי שלא תהיי שם לבד. - אלו לא רק שורשים - זהו גם גזע שאפשר להישען עליו. ובעיקר - יש לך אותך עם הלב החם שלך. עם לב כזה אפשר לכבוש את העולם

 

[Sweet like hell]

../images/Emo24.gif

המילים שלך מאוד מחזקות אותי, מעודדות ותומכות.

להוריד חומות, תמיד הורדתי, ובסוף נפגעתי שוב ושוב מהרבה אנשים. גם מהמשפחה וגם מהחברים אז אחרי כל פגיעה החלטתי שאני לא נפתחת יותר כלפי אנשים. אבל בסוף אני נישברת וניפתחת, תמיד אני מוצאת מישהו שאני פשוט מרגישה נוח לידו כל כך לספר לו על הכול. יום נעים לך ולכל אנשי הפורום הנחמדים

 

[דיאנה*]

רק תזכרי

שיש לך שליטה על הכפתור שמוריד ומעלה את החומות. הורידי והעלי אותן לפי הצורך. כשאת מוצאת מישהו שלידו את מרגישה נוח - הורידי ובקרבת כאלו שגורמים לך חשש - לחצי על הכפתור והרימי אותן. זכרי שאת בעלת השליטה על הכפתור הזה... לילה טוב וחמים

 

[ברוריהה]

עוד תובנה שהגעתי אליה עם השנים

אחרי שפתחתי את תיק האימוץ. הבנתי שה"שורשים" שתמיד חשבתי עליהם, הם ממש לא השורשים שלי. השורשים שלי הם השורשים של המשפחה שלי. אם הייתי גדלה עם המשפחה שבה נולדתי, לשורשים שלהם היתה משמעות עבורי, אבל אז גם הייתי אדם שונה לחלוטין ! מה שעיצב אותי והביא אותי להיות מי שאני היום, הם המשפחה שלי, ההסטוריה שלהם, השורשים שלהם, אורחות החיים שלהם, שכולם הם בעצם גם שלי.

 

[משתפרת]

שורשים

לפני כשנה וחצי בני הכין עבודת שורשים. באופן טבעי למדי כתב עלינו- הוריו, ועל משפחות המקור שלנו. הוא מרגיש חלק בלתי נפרד מהמשפחה. הוא ציין שנולד בגוואטמלה וכתב את שם העיר. שאלתי אותו אם הוא רוצה לכתוב על המשפחה שנולד אליה והוא ענה בשלילה. בהמשך העבודה היה פרק על תסריט שאפשר לכתוב בקשר למשפחה. חשבתי שיכתוב על המלחמות שלחמו סבו וסבתו מאחד הצדדים כדי לבנות את המדינה הזאת, או על איך ניצלו סבו וסבתו מהצד השני במלחמת העולם. הוא בחר לכתוב על לידתו, על הצורך שלו במשפחה, על הצורך שלנו בילד, על האיחוד שלנו. טלנובלה של ממש. ראיית המשפחה שלנו כשורשים שלו מסתדרת עם הדימוי שלי את האימוץ. כמי שנולדה וגדלה במשפחה חקלאית במושב האימוץ דומה בעיני להרכבה: בוחרים כנה בריאה וחסונה ומרכיבים עליה נצר (או עין) משובח. מההרכבה הזאת צומח עץ מעולה עם פרי מובחר, שמתפתח מהגזע החסון וניזון מהשורשים הבריאים שבאדמה. עץ שהוא יחידה אחת ובלתי ניתנת להפרדה, יחידה מצויינת.

 

[sibi]

אהבתי את הדימוי החקלאי!

 

[משתפרת]

ברוכה הבאה מתוקה

נפמע לי שיש לך אחלה אבא: תומך, מבין ואמין. אם היולדת נכנסה לבית החולים בשם בדוי, או בלי לתת פרטים- אין לאביך כל מידע עליה ועל הסיבות למסירה. מה שכן- בית משפט היה צריך לתת צו אימוץ שהופך אותו לאבא שלך. עם הצו הזה הוציאו תעודת לידה בה הוא מוכרז כהורה שלך, ודרכון עבורך- כדי שיוכל לנסוע מברזיל ארצה ביחד איתך. יתכן ויש מעט יותר פרטים ברישומים בבית המשפט בו ניתן צו האימוץ. אולי ברישומים של משרד הפנים (או איך שקוראים לזה שם, המקום בו מתבצעים רישומי האוכלוסיה). כשהיית בברזיל בוודאי ראית באיזו מצוקה חיים חלק מהאנשים שם. יש הרבה הריונות לא מתוכננים. חלק מהילדים חיים בעליבות. חלקם ננטשים אפילו ברחובות. אחרים- בבית חולים או בבית הילדים, ואלה תינוקות שקיבלו מהיולדת שלהם סיכוי והזדמנות לחיים. כהורים אנחנו יודעים מהי עצמת הרגשות ואיזה קשר יש בינינו לבין הילדים. וזה קורה גם עם ילדים שנולדו לנו וגם עם ילדים שאימצנו (ואני יודעת, יש לי כזו וכזה). אני יכולה רק לנסות לנחש את גודל המצוקה והיאוש שגרמו לאישה/נערה להתנתק מתינוק שילדה. מי שילדה אותך לא הכירה אותך, היא הכירה את החיים של עצמה. בנסיבות חייה- לא היתה מסוגלת להיות אמא לתינוק כלשהו. לא אמא עבורך, לא אמא לכל תינוק שהיה נולד לה. היא גילתה מידה של איכפתיות ואחריות בכך שדאגה שתגיעי לבית חולים ותימסרי לאימוץ. היא מסרה את התינוקת שילדה בצורה שנתנה סיכוי לחיים, לא נטשה אותך באכזריות ברחובות (ובדיוק מסופר כאן בפורום סיפורה של Red Sunset). מקווה שתמצאי תשובות לשאלותיך.