שאלה - חניקה.

שאלה - חניקה.

ולא, אני לא רוצה הטפה, אני יודעת שזה לא בסדר, אני יודעת שזה לא סתם ויש סיבות שמניעות אותי לזה, ולחנוק את עצמי זה לא הפתרון - אני רק רוצה תשובה: האם יכול להיות שאדם יחנוק את עצמו בידיים (לא בעזרת חבל או כלי עזר אחר), ויגיע עד מצב של נזק מוחי או מוות בלי שידע להפסיק בעיתוי הנכון, באם הוא אינו מעוניין בגרימת נזק מוחי או מוות?
 

lior2583

New member
הממממממממ..........

אני לא יודעת,ניראה לי שאי אפשר כי יש רפלקסים,כמו שאי אפשר להפסיק לנשום אבל לא הייתי מציעה לקחת סיכון. אני חושבת שאת חייבת למצוא דרך אחרת פחות מסוכנת להתמודד עם כל הרגשות שלך ונכון,ביקשת בלי הטפה אבל אכפת לי מימך ואני לא רוצה שתעשי שטויות בבקשה תפסיקי עם כל זה..הלוואי שהייתי יכולה לכתוב משהו שיעזור. אני כאן בשבילך,אם את רוצה לדבר,ובנתיים בלי דברים כאילו,זה יכול לגרום נזק. זה בטוח גורם נזקים,ולא מגיע לך או לאף אחד אחר כאב.
 
זה לא עניין קבוע,

רק קצת, כדי להעביר תקופה קשה. אני.. לא יודעת. לא יודעת כלום יותר. נראה שאני חייבת שמשהו יהיה רע בחיים שלי, ואם אין דבר כזה אני יוצרת אותו. אחרת אני לא יודעת איך להתמודד.
 
מהר תיכנסי לפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני מראש אומר לך שלא מדובר בהטפה, לא מדובר בכלום, את לא מחוייבת לקרוא את המילים הבאות ואני מבטיח לרשום מעט וכמה שפחות בצורה שאת לא רוצה שירשמו לך.... אני חייב להגיד לך משהו אחד , את יודעת מה? אני עצבני!!! אני מסוגל עכשיו לשבור משהו על המחשב , אני אספר לך למה.... עכשיו כתבתי בערך דף שלם, הדגשתי אותו בשביל לקרוא אותו ולראות שאני מסביר את עצמי נכון,קראתי אותו, ומרוב עצבים שאני אפילו לא יודע איך להגיב לדבר כזה, או להתמודד עם דבר כזה נתתי מכה למקלדת והכל נמחק אז אני כותב לך מחדש וייקח את זה כסימן כלשהו, אני לא יטיף אני לא ארשום כלום אני רק מבקש ממך דבר אחד קטן, בבקשה ובכל לשון של בקשה, אם אכפת לך מהעולם ובאמת שלא בשביל עצמך, מבטיח לא לנסות לעזור לך אם לא תרצי, מבטיח לא לבקר ולשפוט, רק להתעצבן בשקט, מבטיח לסתום את הפה אבל בבקשה עם כל לשון של בקשה תכתבי כאן, כאילו את כותבת מכתב לעצמך, באמת שלא בקטע של להסביר יותר מידי או להבין יותר מידי פשוט לכתוב, מה גורם לך לחשוב לעשות דבר כזה ומה מעבר לזה גורם לך לעשות דבר כזה, ומה זה עושה לך שאת עושה דבר כזה, איזה מן תקופה ואיזה מן חרדה ואיזה מן לב שבור מביא אותך לנקודה הזאת ואיזה וחוסר אהבה עצמית טוטאלית גורם לך להגיע למקום שאת נמצאת בו??? אני מתחנן אלייך אל תשללי את הבקשה שלי, אני מבטיח לא לשפוט אותך אני מבטיח לא להטיח כלום, רק תעשי לי את הטובה הזאת, תכתבי כאן את הדברים האלה, תכריחי את עצמך אם את צריכה אבל תכתבי את הדברים האלה... פרט לזה אני לא יודע מה להגיד לך , אני מבקש ממך שלא תעשי שום דבר שתתחרטי עליו ואני מקווה מאוד שאת מטפלת בבעייה הזאת מעבר לניסיון להתמודד איתה מול עצמך, אני מקווה שאת מספרת על זה לעוד אנשים, אנשים לא של האינטרנט אלא אנשים שיכולים לעמוד מולך ולדבר איתך אני לא יודע, אני פשוט לא מבין , אני מקווה שברור לך דבר אחד, אם את רוצה לדבר על זה מעבר לפה, אם את רוצה את העזרה שלי רק תגידי מילה אחת, רק תגידי לי תומר ואני שם, תכתבי לי במסנג'ר אם את רוצה , תכתבי לי בפרטי, קחי את הטלפון שלי אם את רוצה אבל אני לא רוצה, לא מסוגל ולא מוכן לשמוע שקורה מה שקורה לך ככה סתם ואת לא נלחמת בשביל לפתור את זה ועוד נותנת לעצמך להמשיך ואף אחד לא עוצר את זה, טוב תראי אני שוב גולש למקומות שהבטחתי שאני לא אגלוש אני מתחנן אלייך, תראי, מולך, בן אדם מתחנן, אל תפני לי את הגב ובבקשה תתני לי לנסות לדבר איתך, לעזור לך, אם אני יבין את כל הבעייה יש סיכוי שאני יוכל להוזיז אותך קצת אל מקום של אור שתראי את כל מה שאת מחמיצה שם, אני לא יודע, אני פשוט מבקש ממך, תסבירי לי ותביני שזה לא חיים הדבר הזה שאת עושה. טוב, אני יתר מזה לא יוכל לעשות נשמה, זה תלוי אך ורק בך אם את מוכנה להסביר לי ואם רק בשביל שאני אבין ואני אבטיח לסתום את הפה אבל הכל, את כל האמת, תרשמי ה=כ=ל בשביל שגם אם תרצי או לא תרצי את העזרה שלי שאני אבין, בבקשה ממך. אני כאן, אני רציני שאני אומר את זה אם את רוצה לדבר על זה אם את צריכה עזרה אני כאן גם ב-3 לפנות בוקר, רק תשלחי לי הודעה לפרטי ואני אשלח לך מספר, בבקשה אל תתני לזה להמשיך ככה סתם, בבקשה.... שיהיה לך לילה טוב נשמה ושיהיה באמת טוב, ובטוח...... תומר.
 
לא רציתי שזה יגרר לזה.

לא גילה, באמת שלא. אין כאן קריאה נואשת לעזרה. עברתי את השלב. רק רציתי תשובה, ותודה שסיפקת אותה. ותומר: את האמת - אני לא מבינה למה אתה נזעק כל כך, למרות שזה מקסים. סך הכל חניקה - ולא ברמות המטורפות, רק כדי להקשות קצת על הנשימה, ולהירגע. אני מתמודדת עם הבעיה גם מול אנשים בשר ודם. ולמען האמת - אני לא נמצאת בכזה חור שחור. דיי טוב לי. אני צוחקת, נהנית, יוצאת - וזו לא העמדת פנים. פה ושם מתעורר כאב, וגיליתי שאין טעם לבחוש בו. לא בזמן שהוא מתעורר, לפחות, אלא בצורה שקולה לאחר זמן מה. ביקשת שאכתוב מכתב לעצמי. קצת מוזרה הבקשה לכתוב כאן מכתב לעצמי, מילא אם זה לא היה מפורסם ברשת, ובכל זאת: רוצה לבד, שוב את נכנסת לאותו מעגל סנטימנט. בוחשת, מחפשת את המשמעות העמוקה, את הפתרון הגאוני שיפתור את הכאב הגדול. בימים את חיה, ובלילות בם הרוח שורקת וקר במיטה - את בוכה. והבכי לא ברור לך, למרות שאת מסוגלת לחוש את הכאב פיזית, בחזה, אינך מסוגלת לקלוט מהו ומה תוכנו. ומתוך כמעט שעמום, יד ניגשת לצוואר, ואת שואבת הנאה מוזרה מקול הנשימה החלולה. אחרי המפץ הגדול שחל בחייך, הימים החלו להתערבב בלילות. ואת בוכה, כל הזמן. וכואב, הכאב אינו נסבל - מאיים לפוצץ את גופך מבפנים. ואז כמו כדי לפרוץ לו בקיעים, את חורצת לו פתחים בסכין. וכשאת מרגישה שהכל מתפרק - קושרת היד בחוט, עד שאין בה דם. הימים והלילות החלו להסתדר חזרה בזמניהם, רק כאב פה ושם, או חרדה נותרו שריד ממשי, מלבד האשמה והחרטה שמלוות אותך יום יום, אך במיוחד דוקרות מתוך עיני אנשים מסויימים. ואת כועסת, על עצמך. או לא יודעת מה לעשות עכשיו - כשאין דבר גדול להילחם מולו. אז את גוררת את עצמך חזרה, לאותם דפוסים ידועים. נפילה-חרטה-התגברות-ניצחון-אופריה-נפילה- -. הצלקות מעטרות חלקים בגופך, ואת פונה לחנק, שוב.
 
אם תסכימי לשמוע את שיש לי להגיד-

יצאתי עכשיו לסיבוב עם כמה חברים, עוד מעט אנחנו הולכים להשקת עסק חדש שחבר פותח וסתם העברנו קצת זמן בסבבה, לי בשבוע האחרון אין שום דבר חוץ מזמן עקב האבטלה הזמנית והמוזרה הזאת, אבל זה איך שהוא גם טוב כי אני חושב על דברים הרבה מעבר למקום שאי פעם חשבתי שאני יחשוב עליהם ואני אנסה בכל הכוח להגיב לך למכתב הזה שבעצם רציתי שתכתבי לעצמך ואם לא קשה מידי לבקש, שתקראי אותו שוב, תראי את המילים שאת כותבת, את מה שאת מרגישה... דבר ראשון מה שכתבת הביא גם לי צורך כתיבה ונולד לו עוד שיר שבסוף אני כבר יוכל להפיק דיסק שלם מכל התקופה הכבדה הזאת:) אבל הנה, מוקדש לך: מילים של אור את האור שלצידך תמיד את מכבה מעדיפה להיות לבד, עצובה וחשוכה נשכחת ברגעים של חיוך ואהבה אך בפנים את לא שוכחת את האמת המפחידה דמעה ותער אותך עכשיו עוטפים ואת צורחת לעצמך אך אין שם כלום בפנים מתענגת על דמעה שאותך רק מעודדת אך לחיות את החיים נותר משפט בתוך מחברת מילים של אור ואהבה אני רוצה לשלוח ואת בונה שוב את הקיר שמולו אני קודח אם רק תציצי מן החור ותראי את הירח ואת כל מה שאבד שנבל כבר מן הפרח תצאי לדרך חדשה וקחי חיוך אל המסע אל תשכבי מונחת, מתה מול רגעי החרדה את כל הטוב שבעולם אני מבטיח תגלי זה תלוי רק בך, יום אחד תראי... אז ככה, אין לי שמץ אפילו קטן של מושג איך מגיעים למצב כזה, אני יכול לספר לך אין ספור סיפורים על כאב, אין ספור דמעות, אני יכול לספר לך אין ספור דרכים שהתמודדו עם הכאב ולא יאומן עד כמה, אבל אני לא יכול למצוא שום דרך לפתור את הבעייה שאת חושבת משום מה שעושה איזה שהוא אפקט סימפטי משהו בגוף שלך. אני לא שופט אותך כי אין לי שום זכות בעולם ואני בטוח שיש משקעים שאולי אפילו את בעצמך לא מודעת אליהם שהביאו אותך למצב כזה אבל אני כן יכול להגיד לך דבר כזה שאולי שמעת מיליון פעם אבל אני אחדד אותו ואנסה להכניס אותו חזק יותר לעניים שלך- תקחי את עצמך בידיים ותעצרי את הדבר הזה לפני שהוא ייצא מכלל שליטה ויילך למקום רחוק שאליו אני בטוח שאת לא רוצה להגיע, לא הגיוני שבן אדם שעומד בפני כל כך הרבה מכשולים יהיה בסוף היחידי שיפיל את עצמו, היחידי שייפגע בעצמו, לא הגיוני שבן אדם עם שכל ואני רואה מהצורה שבה את כותבת שלא חסר לך, יגיע לבית, יסגור את האורות, יסתגר עם עצמו ויחנוק את עצמי, תבכי, תצרחי, תשברי דברים, אבל לפגוע בעצמך??? לא הגיוני ובטוח שלא יכול להימשך ואם כתבת כאן בפורום אני בטוח שאת גם רוצה דרך החוצה אחרת היית שומרת את זה לעצמך, אז תעמדי מול עצמך ותודי שיש לך בעייה רצינית וזה לא "לא ביג דיל" זה מאוד ביג דיל, זה מאוד רציני וזה מאוד בעייתי!!! אם את לא תתמודדי עם זה הגוף שלך והנפש שלך ימצאו דרך לגרום לך לרצות להתמודד עם זה ואם את חושבת שאת יודעת חרדה עכשיו, אין לך מושג לאן זה יילך עוד כמה שנים, עד למקום שממנו אולי אין דרך חזרה, כי אין יותר גרוע מלפגוע בעצמנו ועוד במודעות שכזאת.... אני מבין שכנראה משהו מאוד מסובך קיים שם וגומר אותך ואם את אומרת שרוב הזמן את שמחה וטוב לך למה לעזאזאל לפגוע בזה? אנחנו לא ננסה לתקן דברים שבורים ובטח שלא ננסה לפגוע בדברים טובים, אז מה גורם לך להגיע לנקודה הזאת? את חייבת להתמודד עם זה מעבר לאנשים בשר ודם, את צריכה לחשוף את עצמך ברמות שעוד לא הכרת, להכיר את כל הגוף שלך ואת כל הנפש שלך מא ועד ת ולמצוא פיתרון בשביל להפסיק את זה כי אין שום הבדל בינך לבין מישהי שמקיאה בשביל להרזות עד שהיא מקבלת דום לב ומתה, או בין מישהי שחותכת לעצמה את הידיים בכדי להרגיש שהיא חייה עד שיום אחד היא חותכת עמוק מידי ומתה או בין בן אדם שמשחק עם הרעיון של להתאבד ויום אחד הוא פשוט לוקח אקדח ועושה את זה!!! אין שום הבדל בכלל, זה הגבול הדק מאוד שלא חוצים בין החרדות לגהנום, בין הדברים שאסור לנו להיכנס אלהם בכלל, לא לבקר שם לא להסתכל לשם, כלום! תזרקי מהר מאוד את הגלולה המרה שעליה את חייה ותעברי גמילה מהטריפ שאת נמצאת בו כי אין מצב שאני מוכן לשמוע דבר כזה, שמישהו פוגע בעצמו ולא משנה כמה אני מבין את הכאב שלך וכמה אני מבין את השנאה ואת התסכול, בן אדם לא יכול לוותר, בן אדם יכול להישבר, יכול להגיע עד לטירוף רק בשביל שהוא יתעורר ויקום ויקים את עצמו, ואם לא לבד אז עם פסיכולוג ועם לא עם פסיכולוג עם משהו אחר אבל אין מצב שאת ממשיכה ככה, לא קצת ולא כלום... בבקשה ממך, תעצרי את הדבר הזה כאן ועכשיו ואם רק בשביל שיום אחד ואני מבטיח לך שהגורל הוא מצחיק, תיפגשי מישהי שנמצאת במצב הזה והרבה יותר גרוע ואת תוכלי להיות זאת שתגידי לה, אני הייתי שם ויש דרך החוצה ואת תצילי חיים, אבל קודם את חייבת להציל את של עצמך, ויש הרבה עבודה בפנייך ואני מוכן ללוות אותך בצעדים הראשונים כאן בכל מה שאני יכול אבל רק תגידי לי כאן ועכשיו שאת רוצה לשנות, שאת מתחילה מחדש, שאת לא ממשיכה ככה.... זהו אני סיימתי לבנתיים ואני מקווה שלא פגעתי בך אם כן אני מצטער זאת לא הייתה המטרה שלי בכלל, אני יודע שיש שם מישהי הגיונית וחכמה מאחורי כל הסיפור הזה ואני יודע שהיא מבינה למה אני מתכוון. אני מקווה שתחשבי על הדברים האלה ותחזירי תשובה, בנתיים, שיהיה המשך ערב טוב, ואני מקווה שבאמת יהיה טוב.... תומר.
 
דווקא הגיוני, הגיון קר להפליא.

אתה כותב כך: "לא הגיוני שבן אדם שעומד בפני כל כך הרבה מכשולים יהיה בסוף היחידי שיפיל את עצמו, היחידי שייפגע בעצמו, לא הגיוני שבן אדם עם שכל ואני רואה מהצורה שבה את כותבת שלא חסר לך, יגיע לבית, יסגור את האורות, יסתגר עם עצמו ויחנוק את עצמי, תבכי, תצרחי, תשברי דברים, אבל לפגוע בעצמך???" אתה יודע, זה מצחיק, עברתי המון. היום אני יכולה להגיד שעברתי המון בחיים שלי. ועברתי את זה. נופלת וממשיכה לרוץ. כלום לא עצר אותי. והתעייפתי. אתה יודע מה זה להתעייף? עייפות אמיתית, מעבר לשעות שינה, מעבר לשבוע מנוחה. אני עייפה מלהיות חזקה. כמה אפשר? כמה זמן אפשר להחזיק את עצמך בידיים? אני רוצה להיות חלשה, ותלותית, ונופלת. רק לפעמים. ואני לא כועסת על העולם. השידה לא עשתה לי שום דבר רע. גם לא השולחן, וגם על ההורים שלי אני לא כועסת יותר. אבל אני זו שפוגעת בעצמי, בלי שליטה כמעט, ולכן אני כועסת על עצמי, כועסת ולכן פוגעת. מצחיק כמעט המעגל הזה שמזין את עצמו. כתבת: "אין לך מושג לאן זה יילך עוד כמה שנים, עד למקום שממנו אולי אין דרך חזרה, כי אין יותר גרוע מלפגוע בעצמנו ועוד במודעות שכזאת.... " ואני לא מבינה מה רע במודעות. עדיף להיות מודע למה שאתה עושה לעצמך, לא? וגם: "ואם את אומרת שרוב הזמן את שמחה וטוב לך למה לעזאזאל לפגוע בזה?" זה העניין, רוב הזמן טוב לי, וכדי לא לפגוע בזה אני צריכה לשחרר קצת את הרע - רק פה ושם. או כמו שהבחנתי בהודעה הקודמת בין ימים ללילות - אני מכאיבה לעצמי, וכך משחררת את הכאב ומשאירה את הגבול ברור. כך אני מאפשרת לימים להיות שמחים. והשיר - השיר מקסים. אשמור לי למזכרת. תודה.
 
אז לא ממש הבנת את הדריפט שלי

אז בואי נתחיל בזה שלא הגיוני ש..... אני התכוונתי שזה לא הגיוני כמו שלא הגיוני שהחבר הכי טוב שלי עושה לי דווקא הוא את הקטע הכי מסריח בעולם, לא הגיוני שכל כך הרבה חרא בא ממקום שחשבתי שכל כך טוב אבל מה לעשות זה קורה.... נעבור לקטע של המודעות- הכוונה שאין מצב שבן אדם פוגע בעצמו בכזאת מודעות בצורה שלא נראה לי בכלל בכלל הגיוני שבן אדם שכל כך מודע לעצמו ומודע למה שהוא עושה, ומודע לנזקים שהוא עושה, ימשיך בדרך הזאת, את לא טיפשה, את לא מאותגרת שכלית בצורה כלשהי שאני יכול להגיד לך, אוקיי מאמי, את כנראה לא מבינה מה את עושה וצריך להסביר לך.... ואני מבין את תחושת העייפות והכאב יותר ממה שנראה לך ולמרות זאת יש לי אלף דרכים להתמודד עם זה לפני שאני אחשוב לפגוע בעצמי, אף אחד לא אמר שאנחנו חייבים להיות חזקים כל הזמן, אף אחד לא אמר שהכוח והרצון צריכים לעמוד על המשמר כל הזמן, להפך!! אני יודע כמה צריך לתת לעצמנו ללכת עם הרוח לפעמים ופשוט להישבר ולהרפות מכל הרדיפה מכל הטירוף, אני יודע כמה זה חשוב ואני יודע גם שמשהו עמוק אצלך מאוד מאוד מסובך אחרת לא היית עושה את הדבר הזה... מותר לך לכאוב ומותר לך לבכות ומותר לך פשוט להרפות, אבל להרפות ולא לקחת את הידיים שלך ולעשות דבר כזה לעצמך! הדבר האחרון שאת עושה זה להשאיר את הגבול ברור כי גם אם את לא רואה את זה עכשיו, את אוכלת טריפ מסויים שמעוויר אותך כי הכל אבל הכל אצלך בנוי על מגדל של קלפים, אם בן אדם עושה דבר כזה לעצמו שום דבר לא אמיתי, וכל מי שהוא בנוי על דבר שכל רוח קטנה יכולה להפיל!!! אני חושב שאת צריכה טיפול מיידי מעצמך לעצמך, אני חושב שאת צריכה ללכת ולמצוא את הדרך להפסיק את הדבר הזה כי יום אחד, שיהיה מאוד קשה והמחנק לא יעזור ולא יפיק את התוצאות שאת רוצה, את תחפשי משהו אחר וכנראה שגם תמצאי ומשם לא תהיה דרך חזרה, האויר לא יחזור ויהיה מאוחר מידי... מעבר לכל זה את לא יכולה לאפשר לימים להיות שמחים, את רק יכולה לאפשר לעצמך להיות שמחה, לאפשר לעצמך לזרום עם החיים, לאפשר לעצמך לאהוב את עצמך ולהיות באמת באמת אמיתית ומאושרת, יש לך את האופציה וכשנמאס לך ואת רוצה להישבר, תישברי, תבכי, תוציאי את זה באלף ואחת דרכים אבל בטוח לא כמו הדרך שבחרת בה עכשיו שאני לא מבין אפילו איפה גילית, איפה היא התחילה, תלכי אחורה עם הראש שלך, ממש אחורה ותנסי להבין מה בעצם התחיל את כל הדבר הזה, אין לך ברירה ואת יכולה לכתוב לי בצורה הכי חכמה שיש ואת יכולה להסתיר כמה שאת רוצה אבל האמת שם, מונחת מולי בידיוק כמו שהיא מונחת מולך והיא מכוערת רצח.... הגיע הזמן להפסיק לשיר לעצמך את אותו פזמון ולטפל בבעייה שמזמן הייתה צריכה להיפתר... טוב , זה בערך הכל למרות שאם זה היה תלוי בי זה היה נארך לעוד איזה אלף דפים פשוט אני לא יכול לשבת ולהילחם איתך כשאת נלחמת בי ובעצמך, את חייבת קודם כל להודות שקיימת כאן בעייה ורק מהרגע שתבחיני בה ותראי את הדברים כמו שהם, תוכלי משם להתמודד איתה ולפתור אותה ולהעלים אותה... את יודעת, אני כאן ואני אשמח להיות לך לעזרה בכל עת... את זה הבטחתי. ואני גם אקיים. שיהיה לילה טוב וכמה שיותר טוב. תומר
 
דייייי!!!!../images/Emo18.gif

בחייך, האם את באמת רוצה תשובה מושכלת על השאלה הזו? אם כן- אז לא. אדם לא יכול לחנוק את עצמו עם הידיים שלו כי הוא יתעלף ואז הידיים שלו ירפו מהצוואר והרפלקס של הנשימה יביא לכך שינשום שוב. כנראה הגוף שלנו חכם יותר מאתנו ויודע לשמור על עצמו אם אנו לא מפריעים לו. אבל האם זו התשובה שרצית? מה בעצם את רוצה, רוצה לבד? האם את רוצה שנדע שאת במצוקה? האם זו הדרך לבקש עזרה?
 
ותוספת חשובה ../images/Emo124.gif

אל תנסו את זה בבית! אולי אני טועה. אינני רופאה. אם זה באמת מעניין אתכם- עדיף לשאול את... רופא המשפחה! אל תנסו לחנוק את עצמכם בידיים כי גילה אמרה שאי אפשר! בבקשה!
 

BU BP

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif פשוט גנובה

ונניח וינסו... אם יצליחו הם לא יוכלו להגיד... אבל גילה אמרה שאי אפשר!
 
למעלה