שאלה בקשר לקרינה האלקרומגנטית שתהייה ברכבת

מצב
הנושא נעול.
שאלה בקשר לקרינה האלקרומגנטית שתהייה ברכבת

שאלה בקשר לקרינה האלקרומגנטית שתהייה ברכבת
אני קצת לא מבין בחשמל, אז אשמח לכמה הסברים.

ראיתי שהרכבת מתוכננת להיות עם קרינה א"מ של 4.8 מיליגאוס וכל הארגונים הירוקים מתלהמים כי 2 זה מספר יפה יותר...
בגלל חוסר הבנתי בתחום, אשמח להסבר מדוע 4.8 מיליגאוס זה נחשב מסוכן בעוד שהמגנט שעל המקרר אצלי במטבח פולט קרינה א"מ של 50 גאוס.

בנוסף, אותם "ירוקים" צועקים כל הזמן 25000 וולט. אשמח להסבר למפגרים מה זה אומר. האם זה משנה משהו, או שזה סתם מספר מאוד גדול שנוח להגזים איתו? ראיתי שבגרמניה יש בעיקר 15kV אבל בצרפת, דנמרק ואנגליה 25 בספרד ובאיטליה 30....

תודה מראש לעונים.
 

amit1270

New member
שדה מגנטי יורד עם המרחק בריבוע

שאלה בקשר לקרינה האלקרומגנטית שתהייה ברכבת
אני קצת לא מבין בחשמל, אז אשמח לכמה הסברים.

ראיתי שהרכבת מתוכננת להיות עם קרינה א"מ של 4.8 מיליגאוס וכל הארגונים הירוקים מתלהמים כי 2 זה מספר יפה יותר...
בגלל חוסר הבנתי בתחום, אשמח להסבר מדוע 4.8 מיליגאוס זה נחשב מסוכן בעוד שהמגנט שעל המקרר אצלי במטבח פולט קרינה א"מ של 50 גאוס.

בנוסף, אותם "ירוקים" צועקים כל הזמן 25000 וולט. אשמח להסבר למפגרים מה זה אומר. האם זה משנה משהו, או שזה סתם מספר מאוד גדול שנוח להגזים איתו? ראיתי שבגרמניה יש בעיקר 15kV אבל בצרפת, דנמרק ואנגליה 25 בספרד ובאיטליה 30....

תודה מראש לעונים.
שדה מגנטי יורד עם המרחק בריבוע
השדה של המגנט של המקרר, ברגע שמתרחקים ממנו סנטימטרים בודדים, יורד לרמות זניחות ביותר. ויש גם את העניין של התדירות (זרם חילופין, בניגוד למגנט של המקרר שהשדה שלו קבוע) - ככל שתדירות תנודות השדה גבוהה יותר, הרמה המותרת בגאוסים נמוכה יותר.

עם כל זאת (באנגלית אומרים Having said that), לא הוכחה כל סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לשדה ברמות של מיליגאוסים בודדים בתדירות של 50-60 הרץ. התקן היחיד שנתקלתי בו מדבר על רמה מותרת של עד 1,000 מיליגאוס בתדירות כזאת, וזה אומר שהתקן עבור הרכבת לקח מקדם ביטחון נדיב מאוד.
 

Ccyclist

Active member
עובדה שבאירופה זה עומד בכל התקינות.

שאלה בקשר לקרינה האלקרומגנטית שתהייה ברכבת
אני קצת לא מבין בחשמל, אז אשמח לכמה הסברים.

ראיתי שהרכבת מתוכננת להיות עם קרינה א"מ של 4.8 מיליגאוס וכל הארגונים הירוקים מתלהמים כי 2 זה מספר יפה יותר...
בגלל חוסר הבנתי בתחום, אשמח להסבר מדוע 4.8 מיליגאוס זה נחשב מסוכן בעוד שהמגנט שעל המקרר אצלי במטבח פולט קרינה א"מ של 50 גאוס.

בנוסף, אותם "ירוקים" צועקים כל הזמן 25000 וולט. אשמח להסבר למפגרים מה זה אומר. האם זה משנה משהו, או שזה סתם מספר מאוד גדול שנוח להגזים איתו? ראיתי שבגרמניה יש בעיקר 15kV אבל בצרפת, דנמרק ואנגליה 25 בספרד ובאיטליה 30....

תודה מראש לעונים.
עובדה שבאירופה זה עומד בכל התקינות.

הקמפיין של ה"ירוקים" מוזר ביותר, ולדעתי למי שעומדים מאחוריו יש מה להרוויח (אולי ב.ז.ן. ?) כי אולי אפשר להטעות את הפעילים הפשוטים שלא כל-כך מכירים את הרכבות בעולם, אך האנשים הטכניים כביכול שלהם מגלים רמות חדשות של הטעייה.

למשל - מתכננת העיר ה"מומחית" שהיתה מעורבת בבחירות לעיריית חיפה והציגה את כל ה"נזקים" למדה בשוויץ, מדינה בה 100% מהרכבות משתמשות בחישמולת עילית. מה גם שכל מהנדס או מומחה שרוצה יכול לעלות על מטוס לאירופה, להידבר עם חברת הרכבות המקומית, ולהיוכח במצב לאשורו במקום לשחרר ספקולציות.

כאשר רכבות החלו לנסוע על קיטור במאה ה19 היו מי שאיימו על נוסעים שאם יסעו במהירות המסחררת של 50 קמ"ש האוויר ישאף מריאותיהם והם יחנקו. טענות המתנגדים לחישמול הזויות באותה המידה ואף יותר כי מדובר בטכנולוגיה שנמצאת בשימוש בעולם 110 שנה וניתן לבדוק את השפעתה האמיתית במקום לספר עליה סיפורי בדים.

בשלב מסויים המתנגדים איימו לפנות לאפיפיור, על אף שבתחנת הרכבת הציבורית הקרובה למקום מושבו מותקנת חישמולת עילית.

בשירשור מיקומים (לפי גוגל) הצעתי להם בין השאר ללכת לבית המשפט הבינ"ל בהאג (גם שם יש חישמולת עילית בתחנת הרכבת) או למטה האו"ם בז'נבה (גם שם, מה לעשות).

במדינות רבות באירופה מספיק רק לחפש תחנת רכבת מרכזית בעיר ראשית כלשהי ובסטריטויו של גוגל יהיה אפשר להראות בקלות את החישמולת העילית. משום שהאיחוד האירופאי הוא במקורו גוף מסחר ותקינה פירוש הדבר הוא שהחישמולת עומדת בתקינה של האיחוד.

מתנגדי החישמול ניסו לטעון למשל שתיווצר "רצועת מוות של 200 מטר" (100 מטר מכל צד של המסילה), אך לא תתקשה למצא בנייני מגורים במרחק מטרים בודדים מהמסילה והחישמולת. המתנגדים ניסו גם לטעון ש"באירופה ישנן רצועות של 200 מטר בלב הערים בגלל מלחמת העולם השניה" - שזו שטות מוחלטת שניתן להוכיח אותה בכל שיטוט בגוגל.

כמו כן - ביעד ההגירה החם ביותר לישראלים באירופה - ברלין - ישנה מסילות בינעירוניות עם חישמולת עילית (נסעתי בה מאמסטרדאם וחזרתי בה לבריסל) כך שאותם איומים ב"הריגת העיר" אינם נכונים אפילו לאוכלוסייה ישראלית.
 
אשמח להסברים מפורטים

עובדה שבאירופה זה עומד בכל התקינות.

הקמפיין של ה"ירוקים" מוזר ביותר, ולדעתי למי שעומדים מאחוריו יש מה להרוויח (אולי ב.ז.ן. ?) כי אולי אפשר להטעות את הפעילים הפשוטים שלא כל-כך מכירים את הרכבות בעולם, אך האנשים הטכניים כביכול שלהם מגלים רמות חדשות של הטעייה.

למשל - מתכננת העיר ה"מומחית" שהיתה מעורבת בבחירות לעיריית חיפה והציגה את כל ה"נזקים" למדה בשוויץ, מדינה בה 100% מהרכבות משתמשות בחישמולת עילית. מה גם שכל מהנדס או מומחה שרוצה יכול לעלות על מטוס לאירופה, להידבר עם חברת הרכבות המקומית, ולהיוכח במצב לאשורו במקום לשחרר ספקולציות.

כאשר רכבות החלו לנסוע על קיטור במאה ה19 היו מי שאיימו על נוסעים שאם יסעו במהירות המסחררת של 50 קמ"ש האוויר ישאף מריאותיהם והם יחנקו. טענות המתנגדים לחישמול הזויות באותה המידה ואף יותר כי מדובר בטכנולוגיה שנמצאת בשימוש בעולם 110 שנה וניתן לבדוק את השפעתה האמיתית במקום לספר עליה סיפורי בדים.

בשלב מסויים המתנגדים איימו לפנות לאפיפיור, על אף שבתחנת הרכבת הציבורית הקרובה למקום מושבו מותקנת חישמולת עילית.

בשירשור מיקומים (לפי גוגל) הצעתי להם בין השאר ללכת לבית המשפט הבינ"ל בהאג (גם שם יש חישמולת עילית בתחנת הרכבת) או למטה האו"ם בז'נבה (גם שם, מה לעשות).

במדינות רבות באירופה מספיק רק לחפש תחנת רכבת מרכזית בעיר ראשית כלשהי ובסטריטויו של גוגל יהיה אפשר להראות בקלות את החישמולת העילית. משום שהאיחוד האירופאי הוא במקורו גוף מסחר ותקינה פירוש הדבר הוא שהחישמולת עומדת בתקינה של האיחוד.

מתנגדי החישמול ניסו לטעון למשל שתיווצר "רצועת מוות של 200 מטר" (100 מטר מכל צד של המסילה), אך לא תתקשה למצא בנייני מגורים במרחק מטרים בודדים מהמסילה והחישמולת. המתנגדים ניסו גם לטעון ש"באירופה ישנן רצועות של 200 מטר בלב הערים בגלל מלחמת העולם השניה" - שזו שטות מוחלטת שניתן להוכיח אותה בכל שיטוט בגוגל.

כמו כן - ביעד ההגירה החם ביותר לישראלים באירופה - ברלין - ישנה מסילות בינעירוניות עם חישמולת עילית (נסעתי בה מאמסטרדאם וחזרתי בה לבריסל) כך שאותם איומים ב"הריגת העיר" אינם נכונים אפילו לאוכלוסייה ישראלית.
אשמח להסברים מפורטים
ידוע לי כי דברי הארגונים הירוקים הם שטויות ללא בסיס שלא ברור מה האינטרס שלהם. עם זאת, הסיבה "כי בעולם זה עובד" אינה מספקת אותי. אני באמת רוצה להבין את משמעות המספרים.
האם ל-25 קילו-וולט יש משמעות כלשהי? מה זה בכלל אומר? למה יש מתח שונה בין מדינות שונות? בשוויץ למשל יש 15 קילו-וולט. מה זה משנה? האם היה נחסך יותר כסף לטווח הארוך אילו היו משתמשים ב-15 או 0.75? האם ההקמה מסובכת יותר?
גם לא לגמרי הבנתי את ההסבר של עמית. אם השדה יורד עם המרחק בריבוע, על איזה מרחק מדובר מהמסילה בו השדה הוא 4.8 מ"ג? עד הפס הצהוב שבתחנה? 10 מטרים מהכבלים?

אגב, כמה הערות ביניים.
1. נאמר לי ע"י נציג של מפלגת הירוקים כי הם לא מתנגדים לחשמול הרכבת, אלא שמחים להורדת השימוש בדלקים. כששאלתי אותו אז מי הם אותם "ארגונים ירוקים" הוא הפנה אותי לארגון "המטה לשחרור העיר התחתית" או משהו אחר שנשמע כמו ארגון טרור שמתמקד בלבד ברכבת ישראל ולא למשל בהזנחה רבת השנים של עיריית חיפה באיזור.
2. יצא לי לדבר אישית עם אותה מתמודדת לראשות עיריית חיפה והיה לי מובן מיד לפי דבריה בשיחתנו כי היא מתנגדת לחשמול מסיבות פוליטיות בלבד. משום שרוב תושבי חיפה מתנגדים לזה, זו בעצם תהייה ירייה לעצמך ברגל לא להתנגד גם כן. "עדיף להיות חכם ולא צודק".
 
למתח

אשמח להסברים מפורטים
ידוע לי כי דברי הארגונים הירוקים הם שטויות ללא בסיס שלא ברור מה האינטרס שלהם. עם זאת, הסיבה "כי בעולם זה עובד" אינה מספקת אותי. אני באמת רוצה להבין את משמעות המספרים.
האם ל-25 קילו-וולט יש משמעות כלשהי? מה זה בכלל אומר? למה יש מתח שונה בין מדינות שונות? בשוויץ למשל יש 15 קילו-וולט. מה זה משנה? האם היה נחסך יותר כסף לטווח הארוך אילו היו משתמשים ב-15 או 0.75? האם ההקמה מסובכת יותר?
גם לא לגמרי הבנתי את ההסבר של עמית. אם השדה יורד עם המרחק בריבוע, על איזה מרחק מדובר מהמסילה בו השדה הוא 4.8 מ"ג? עד הפס הצהוב שבתחנה? 10 מטרים מהכבלים?

אגב, כמה הערות ביניים.
1. נאמר לי ע"י נציג של מפלגת הירוקים כי הם לא מתנגדים לחשמול הרכבת, אלא שמחים להורדת השימוש בדלקים. כששאלתי אותו אז מי הם אותם "ארגונים ירוקים" הוא הפנה אותי לארגון "המטה לשחרור העיר התחתית" או משהו אחר שנשמע כמו ארגון טרור שמתמקד בלבד ברכבת ישראל ולא למשל בהזנחה רבת השנים של עיריית חיפה באיזור.
2. יצא לי לדבר אישית עם אותה מתמודדת לראשות עיריית חיפה והיה לי מובן מיד לפי דבריה בשיחתנו כי היא מתנגדת לחשמול מסיבות פוליטיות בלבד. משום שרוב תושבי חיפה מתנגדים לזה, זו בעצם תהייה ירייה לעצמך ברגל לא להתנגד גם כן. "עדיף להיות חכם ולא צודק".
למתח
אין משמעות עמוקה, בין אם זה 25kv ל15kv, זה משפיע בעיקר עבור מהנדסי המערכת+החשמל של הפרויקט, מבחינת האדם הפשוט זה לא קריטי.

אכן השדה יורד כמו המרחק בריבוע. באיזה מרחק הם מדדו? אין לי מושג ואין לי כוח לחפש בגוגל אם קיים תקן לנושא. באופן כללי התשובה תהיה צמוד למקור
 

amit1270

New member
עוצמת השדה תלויה בזרם

למתח
אין משמעות עמוקה, בין אם זה 25kv ל15kv, זה משפיע בעיקר עבור מהנדסי המערכת+החשמל של הפרויקט, מבחינת האדם הפשוט זה לא קריטי.

אכן השדה יורד כמו המרחק בריבוע. באיזה מרחק הם מדדו? אין לי מושג ואין לי כוח לחפש בגוגל אם קיים תקן לנושא. באופן כללי התשובה תהיה צמוד למקור
עוצמת השדה תלויה בזרם
כלומר בהספק (ששווה למתח כפול הזרם).
 

Rubim88

New member
אז ככה

אשמח להסברים מפורטים
ידוע לי כי דברי הארגונים הירוקים הם שטויות ללא בסיס שלא ברור מה האינטרס שלהם. עם זאת, הסיבה "כי בעולם זה עובד" אינה מספקת אותי. אני באמת רוצה להבין את משמעות המספרים.
האם ל-25 קילו-וולט יש משמעות כלשהי? מה זה בכלל אומר? למה יש מתח שונה בין מדינות שונות? בשוויץ למשל יש 15 קילו-וולט. מה זה משנה? האם היה נחסך יותר כסף לטווח הארוך אילו היו משתמשים ב-15 או 0.75? האם ההקמה מסובכת יותר?
גם לא לגמרי הבנתי את ההסבר של עמית. אם השדה יורד עם המרחק בריבוע, על איזה מרחק מדובר מהמסילה בו השדה הוא 4.8 מ"ג? עד הפס הצהוב שבתחנה? 10 מטרים מהכבלים?

אגב, כמה הערות ביניים.
1. נאמר לי ע"י נציג של מפלגת הירוקים כי הם לא מתנגדים לחשמול הרכבת, אלא שמחים להורדת השימוש בדלקים. כששאלתי אותו אז מי הם אותם "ארגונים ירוקים" הוא הפנה אותי לארגון "המטה לשחרור העיר התחתית" או משהו אחר שנשמע כמו ארגון טרור שמתמקד בלבד ברכבת ישראל ולא למשל בהזנחה רבת השנים של עיריית חיפה באיזור.
2. יצא לי לדבר אישית עם אותה מתמודדת לראשות עיריית חיפה והיה לי מובן מיד לפי דבריה בשיחתנו כי היא מתנגדת לחשמול מסיבות פוליטיות בלבד. משום שרוב תושבי חיפה מתנגדים לזה, זו בעצם תהייה ירייה לעצמך ברגל לא להתנגד גם כן. "עדיף להיות חכם ולא צודק".
אז ככה
15 קילו-וולט זה המתח שקיים בחשמול במדינות כמו שוויץ,גרמניה ועוד כמה, כמו שאצלך בבית בשקע יש מתח של 220 וולט, אז הרכבות שם מקבלות מהכבל העילי 15 אלף וולט.
למה המספר 15? סיבות היסטוריות-טכנולוגיות, כיום כשרוצים להקים מסילה חשמלית מאפס המתח יהיה 25 קילו-וולט(לכל מערכת יש את היתרונות והחסרונות שלה, בשקלול סופי 25kV עדיף כיום). הבדל נוסף הוא התדר, במדינות שבהן המתח הוא 15kV התדר הוא 16.7 הרץ, זה גם נובע מסיבות היסטוריות-טכנולוגיות, כיום רשתות 25kV משתמשות בתדר הרשת הארצית(50 הרץ) - אלו מערכות הזנה בזרם חילופים(AC), באיטליה לדוגמא ההזנה היא של 3 קילו-וולט אך זרם ישיר(DC).

כשבתיל מוליך עובר זרם חשמלי, נוצרים 2 סוגי שדות, שדה חשמלי ושדה מגנטי ושניהם קטנים עם המרחק בריבוע. לכן כשמדברים קרינה שגדולה מעל "סטנדרט" מסויים צריך גם להגיד באיזה מרחק זה קורה וכמובן גם אורך החשיפה חשוב. פירוט לגבי השיקולים השונים לקביעת הרף בפרוייקט החשמול אפשר לקרוא באתר הרכבת , הנה לדוגמא קו 10 מיליגאוס בחתכי מסילה שונים.
 
תודה רבה לכל העונים

אז ככה
15 קילו-וולט זה המתח שקיים בחשמול במדינות כמו שוויץ,גרמניה ועוד כמה, כמו שאצלך בבית בשקע יש מתח של 220 וולט, אז הרכבות שם מקבלות מהכבל העילי 15 אלף וולט.
למה המספר 15? סיבות היסטוריות-טכנולוגיות, כיום כשרוצים להקים מסילה חשמלית מאפס המתח יהיה 25 קילו-וולט(לכל מערכת יש את היתרונות והחסרונות שלה, בשקלול סופי 25kV עדיף כיום). הבדל נוסף הוא התדר, במדינות שבהן המתח הוא 15kV התדר הוא 16.7 הרץ, זה גם נובע מסיבות היסטוריות-טכנולוגיות, כיום רשתות 25kV משתמשות בתדר הרשת הארצית(50 הרץ) - אלו מערכות הזנה בזרם חילופים(AC), באיטליה לדוגמא ההזנה היא של 3 קילו-וולט אך זרם ישיר(DC).

כשבתיל מוליך עובר זרם חשמלי, נוצרים 2 סוגי שדות, שדה חשמלי ושדה מגנטי ושניהם קטנים עם המרחק בריבוע. לכן כשמדברים קרינה שגדולה מעל "סטנדרט" מסויים צריך גם להגיד באיזה מרחק זה קורה וכמובן גם אורך החשיפה חשוב. פירוט לגבי השיקולים השונים לקביעת הרף בפרוייקט החשמול אפשר לקרוא באתר הרכבת , הנה לדוגמא קו 10 מיליגאוס בחתכי מסילה שונים.
תודה רבה לכל העונים
 
מתח מערכות חשמול רכבתיות

אשמח להסברים מפורטים
ידוע לי כי דברי הארגונים הירוקים הם שטויות ללא בסיס שלא ברור מה האינטרס שלהם. עם זאת, הסיבה "כי בעולם זה עובד" אינה מספקת אותי. אני באמת רוצה להבין את משמעות המספרים.
האם ל-25 קילו-וולט יש משמעות כלשהי? מה זה בכלל אומר? למה יש מתח שונה בין מדינות שונות? בשוויץ למשל יש 15 קילו-וולט. מה זה משנה? האם היה נחסך יותר כסף לטווח הארוך אילו היו משתמשים ב-15 או 0.75? האם ההקמה מסובכת יותר?
גם לא לגמרי הבנתי את ההסבר של עמית. אם השדה יורד עם המרחק בריבוע, על איזה מרחק מדובר מהמסילה בו השדה הוא 4.8 מ"ג? עד הפס הצהוב שבתחנה? 10 מטרים מהכבלים?

אגב, כמה הערות ביניים.
1. נאמר לי ע"י נציג של מפלגת הירוקים כי הם לא מתנגדים לחשמול הרכבת, אלא שמחים להורדת השימוש בדלקים. כששאלתי אותו אז מי הם אותם "ארגונים ירוקים" הוא הפנה אותי לארגון "המטה לשחרור העיר התחתית" או משהו אחר שנשמע כמו ארגון טרור שמתמקד בלבד ברכבת ישראל ולא למשל בהזנחה רבת השנים של עיריית חיפה באיזור.
2. יצא לי לדבר אישית עם אותה מתמודדת לראשות עיריית חיפה והיה לי מובן מיד לפי דבריה בשיחתנו כי היא מתנגדת לחשמול מסיבות פוליטיות בלבד. משום שרוב תושבי חיפה מתנגדים לזה, זו בעצם תהייה ירייה לעצמך ברגל לא להתנגד גם כן. "עדיף להיות חכם ולא צודק".
מתח מערכות חשמול רכבתיות
כמו שכבר ענו, אין משמעות סביבתית משמעותית בין 15 אלף וולט ל-25 אלף וולט כמתח הזנה לרכבות.

הסיבה העיקרית לבחירת מתחים שונים היא שבמתח גבוה יש פחות עיבוד עוצמות לאורך כבלי ההזנה, ולכן נדרשות פחות תחנות השנאה. מערכות החשמול הראשונות של קווים ראשיים היו ברובן במתחים נמוכים יחסית, ובעיקר בזרם ישר, מפני שזה מה שהטכנולוגיה איפשרה אז. המרכז-אירופאיים היו חלוצים במערכות זרם-חילופין, ולכן בחרו 15 א"ו, לעומת זאת בצרפת הותקן הקו הראשון רק בשנות ה-50 ובבריטניה עוד יותר מאוחר, לכן בחרו כבר ב-25 א"ו.

גם נושא התדרים (בזרם חילופין) התפתח עם השנים, כשכאן השיקולים העיקריים היו תאימות לרשת האספקה הלאומית והיכולת הטכנית להמיר חשמל בתדר אחד לאחר. יש והיו בעולם מגוון מערכות חשמול רכבתיות,, אבל שתי העיקריות בזרם חילופין כיום הן השיטה הגרמנית והשיטה הצרפתית.

יש באינטרנט בכלל ובויקיפדיה בפרט די הרבה הסברים למי שמעוניין - למשל כאן.
 

Rubim88

New member
למעשה אין הבדל במרחקי תחנות ההשנאה

מתח מערכות חשמול רכבתיות
כמו שכבר ענו, אין משמעות סביבתית משמעותית בין 15 אלף וולט ל-25 אלף וולט כמתח הזנה לרכבות.

הסיבה העיקרית לבחירת מתחים שונים היא שבמתח גבוה יש פחות עיבוד עוצמות לאורך כבלי ההזנה, ולכן נדרשות פחות תחנות השנאה. מערכות החשמול הראשונות של קווים ראשיים היו ברובן במתחים נמוכים יחסית, ובעיקר בזרם ישר, מפני שזה מה שהטכנולוגיה איפשרה אז. המרכז-אירופאיים היו חלוצים במערכות זרם-חילופין, ולכן בחרו 15 א"ו, לעומת זאת בצרפת הותקן הקו הראשון רק בשנות ה-50 ובבריטניה עוד יותר מאוחר, לכן בחרו כבר ב-25 א"ו.

גם נושא התדרים (בזרם חילופין) התפתח עם השנים, כשכאן השיקולים העיקריים היו תאימות לרשת האספקה הלאומית והיכולת הטכנית להמיר חשמל בתדר אחד לאחר. יש והיו בעולם מגוון מערכות חשמול רכבתיות,, אבל שתי העיקריות בזרם חילופין כיום הן השיטה הגרמנית והשיטה הצרפתית.

יש באינטרנט בכלל ובויקיפדיה בפרט די הרבה הסברים למי שמעוניין - למשל כאן.
למעשה אין הבדל במרחקי תחנות ההשנאה
בין הזנה ב 25kV/50Hz להזנה ב15kV/16.7 Hz , אמנם המתח הגדול יותר מאפשר מרחקים גדולים יותר, אך זה מתקזז עם יתרונות אחרים של הזנת 15kV/16.7 Hz(אין צורך בניתוק פאזה בין תחנות משנה עקב הזנה מרשת יעודית והתדירות הנמוכה יותר משמעה עכבה נמוכה יותר) אם היה מדובר אך ורק בהבדל המתח(25 מול 15 קילו-וולט ב50 הרץ) אז היתרון היה קיים.
 

טשאפק 2

New member
יעד הגירה חם בעיקר בתקשורת

עובדה שבאירופה זה עומד בכל התקינות.

הקמפיין של ה"ירוקים" מוזר ביותר, ולדעתי למי שעומדים מאחוריו יש מה להרוויח (אולי ב.ז.ן. ?) כי אולי אפשר להטעות את הפעילים הפשוטים שלא כל-כך מכירים את הרכבות בעולם, אך האנשים הטכניים כביכול שלהם מגלים רמות חדשות של הטעייה.

למשל - מתכננת העיר ה"מומחית" שהיתה מעורבת בבחירות לעיריית חיפה והציגה את כל ה"נזקים" למדה בשוויץ, מדינה בה 100% מהרכבות משתמשות בחישמולת עילית. מה גם שכל מהנדס או מומחה שרוצה יכול לעלות על מטוס לאירופה, להידבר עם חברת הרכבות המקומית, ולהיוכח במצב לאשורו במקום לשחרר ספקולציות.

כאשר רכבות החלו לנסוע על קיטור במאה ה19 היו מי שאיימו על נוסעים שאם יסעו במהירות המסחררת של 50 קמ"ש האוויר ישאף מריאותיהם והם יחנקו. טענות המתנגדים לחישמול הזויות באותה המידה ואף יותר כי מדובר בטכנולוגיה שנמצאת בשימוש בעולם 110 שנה וניתן לבדוק את השפעתה האמיתית במקום לספר עליה סיפורי בדים.

בשלב מסויים המתנגדים איימו לפנות לאפיפיור, על אף שבתחנת הרכבת הציבורית הקרובה למקום מושבו מותקנת חישמולת עילית.

בשירשור מיקומים (לפי גוגל) הצעתי להם בין השאר ללכת לבית המשפט הבינ"ל בהאג (גם שם יש חישמולת עילית בתחנת הרכבת) או למטה האו"ם בז'נבה (גם שם, מה לעשות).

במדינות רבות באירופה מספיק רק לחפש תחנת רכבת מרכזית בעיר ראשית כלשהי ובסטריטויו של גוגל יהיה אפשר להראות בקלות את החישמולת העילית. משום שהאיחוד האירופאי הוא במקורו גוף מסחר ותקינה פירוש הדבר הוא שהחישמולת עומדת בתקינה של האיחוד.

מתנגדי החישמול ניסו לטעון למשל שתיווצר "רצועת מוות של 200 מטר" (100 מטר מכל צד של המסילה), אך לא תתקשה למצא בנייני מגורים במרחק מטרים בודדים מהמסילה והחישמולת. המתנגדים ניסו גם לטעון ש"באירופה ישנן רצועות של 200 מטר בלב הערים בגלל מלחמת העולם השניה" - שזו שטות מוחלטת שניתן להוכיח אותה בכל שיטוט בגוגל.

כמו כן - ביעד ההגירה החם ביותר לישראלים באירופה - ברלין - ישנה מסילות בינעירוניות עם חישמולת עילית (נסעתי בה מאמסטרדאם וחזרתי בה לבריסל) כך שאותם איומים ב"הריגת העיר" אינם נכונים אפילו לאוכלוסייה ישראלית.
יעד הגירה חם בעיקר בתקשורת
לפי התקשורת מתקבל הרושם כי ברלין שוקלת לשנות את שמה לבר-אילן בעקבות ההגירה העברית המאסיבית. המציאות כמובן שונה מאד, מכיוון שכדרכה התקשורת מדווחת על מה שקרוב ללבה ולמעגליה החברתיים.

כמות הישראלים שם אולי גדלה מאד ביחס לעבר - בין היתר מפני שהעיר חווה בום כלכלי לאחר שנים של השתרכות מאחור בהשוואה לערי מערב גרמניה - אבל היא עדיין נאמדת לכל היותר באלפים ספורים, זניחה ביחס לנותרים מאחור וגם ביחס ליעדי הגירה אחרים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה