שאלה בקשר לחיסונים

שאלה בקשר לחיסונים

הגעתי לפה מתוך הנחה שיש פה הורים שלא מחסנים את הילדים (צדקתי?). או שמחסנים חלקית/דוחים את החיסונים. הבן שלי (בן שלושה חודשים) קיבל בינתיים מנה אחת של חיסון נגד צהבת בי, ומנה אחת של המחומשת. מאז קראנו קצת חומר והתחלנו לחקור את הנושא, ואנחנו מתלבטים אם להמשיך עם החיסונים. ברור לי שאף אחד כאן לא יכול לתת לי את התשובה, אבל אני תוהה איך מתמודדים עם הסביבה כשמחליטים לא לחסן. ברור לי שזה כרוך במסכת לחצים מתמשכת מכל הכיוונים (טיפת חלב, רופאי ילדים, וסתם אנשים שיש להם מה להגיד). השבוע כבר קיבלנו רמז איך זה הולך להיות.. רופאת הילדים ששמעה שאנחנו מתלבטים אם לחסן או לדחות (לדחות! לא אמרנו לוותר) התחילה מייד עם ההפחדות. לעבור ככה חיים שלמים עם הילד, נראה לי תיק מאד רציני. כי ההפחדות מחלחלות ומלחיצות, בעיקר אם לא בטוחים במאה אחוז בהחלטה... (יש לי ניסיון עם הפחדות מתקופת ההריון. זה היה נורא). ובקיצור - איך מתמודדים? מה עושים כשצריך לגשת לרופא או למיון (חו"ח ושלא נצטרך) ופנקס החיסונים ריק? אשמח לשמוע מבעלי ניסיון. תודה רבה!!!
 

cookiesan

New member
אנחנו דחינו את החיסונים וחיסנו רק בחלק

לפני הלידה המיילדת (ילדתי בלידת בית) נתנה לנו הסבר על כל החיסונים שנותנים בבית חולים, למשל ויטמין K שאפשר לקבל בטיפות, במקום חיסון כואב לשריר, וחיסון נגד צהבת מסוג B שזו מחלת מין בעצם (מועברת דרך נוזלי גוף או אם האם נגועה) החיסון שנותנים בלידה מספיק ל10 או 15 שנה, ולא ברור אם חיסון שמקבלים אח"כ יעיל באותה מידה (וזה בעצם כבר הגיל בו חיסון נגד מחלה שמועברתכך, או שנפוצה בארצות אחרות שאולי ירצה לטייל בהן נהיה רלוונטי). לכן לצהבת החלטנו לחסן רק בגיל ההתבגרות. אבל כאן הכל הפסיק להיות ברור, ככל שחקרתי והתעמקתי בנושא יותר, התבלבלתי יותר, אפילו היה כאן בפורום אירוח בנושא שנתן המון מידע, הבעיה היא שהמידע תמיד מתקבל מאנשים עם אג''נדה ברורה בעד או נגד, ואת ההחלטה הסופית אנחנו צריכים לעשות. וזה מלחיץ אין ספק, וכך אחרי שחקרתי והתבלבלתי, בגיל חצי שנה התחלנו בחיסון המחומש, כי הסביבה מאוד הפחידה והלחיצה אותי וכמה שזה נשמע מטופש וחלש, באמת פשוט נשברתי, ואמרתי לעצמי שאם הרוב עברים את זה בשלום וכל מיני כאלה...יהיה בסדר, ואני עדיין לא ממש שלמה עם ההחלטה, וכשאני עוצרת לחשוב על זה, אני מרגישה שבויה של מערכת מאוד מגמתית שלא נותנת גישה לכל המידע. לחצבת חיסנתי בלב שלם, כי חברה שלנו נדבקה בטיסה, וחלתה בצורה מאוד קשה, והיה חשש שגם אנחנו נדבקנו ממנה לפני שהמחלה התפרצה ומאוד חששתי. בנוסף או בניגוד לכל זה, אני רוצה לספר לך, שרופא הילדים שלנו, שהוא איש מקסים ואחראי וסבלני עד מאוד, לא מזדרז "לדחוף" אנטיביוטיקות, ומציע המון דרכים אלטרנטיביות לטפל בבעיות (חלב אם לדלקת עיניים, בצל לאף סתום ודלקת אזניים) מאוד מאמין בחיסונים מסוימים(פרבנר, מחומש ו- MMR) אע"פ שעל אחרים הוא אומר שזה פשוט לחסוך מחלה לא נעימה(אבעבועות) אבל לא הכרח, גם זה בשבילי לא היווה גורם משכנע סופי וברור, אלא רק עוד חומר למחשבה. מתנצלת על האורך ואם רק בלבלתי אותך יותר, תעשי חיפוש לאירוח שהיה כאן בנושא החיסונים, ואולי תלכי ליעוץ בטיפה מן הטבע ברעננה, למרות שהבנתי שהם נותנים יעוץ די כללי וזהה לכל ההורים, זה עולה 500 ש"ח וכדאי לבוא מוכנים עם הרבה שאלות ודברים שאת רוצה להבהיר. בהצלחה ורק בריאות.
 
300 זה לתוכנית חיסונים לא לייעוץ

כלומר אם את יודעת מה את רוצה לתת, והיא בונה תוכנית חיסונים. פגישה של חצי שעה. ייעוץ מלא למי שמתלבט מה לתת זו פגישה של שעה שעולה 550
 
אוי אני מקווה שקבעתי לדבר הנכון ../images/Emo4.gif

אני לא יודעת אם אני יודעת
 
זה בסדר גמור

אנחנו לא ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים, קראנו קצת וככה אבל ממש לא שחינו בחומר והיינו מאד מבולבלים, היינו שם שעה... עשינו תוכנית חיסונים אמנם אבל היא לוותה במיליון הסברים, פירוט ועזרה ממשית. ושילמנו 300 כך שנראה לי שזה בסדר גמור (אגב, כשקבענו אמרנו שאנחנו לא יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים... וזה מה שנקבע מצידם)
 
כן זה גם מה שאנחנו אמרנו

הוא שאל אם אנחנו רוצים לחסן לפי משרד הבריאות, אמרתי שזה כבר לא יקרה כי היא בת 5 חודשים, ואז הוא קבע לי תור.
 
כן, קראתי את זה

ומייד חשבתי על נושא החיסונים. מדיניות ההפחדה מאד מאד מעצבנת, ומצד שני, מאד קשה לעמוד בלחץ (במיוחד כשהטיעון הוא "את מסכנת את הילד שלך"). בדיוק בגלל זה נכנסתי לפה כדי להתייעץ ולשמוע מחוויותיהם של הורים אחרים...
 

Nia11

New member
אני חושבת שציינת את הדבר המרכזי

בעיניי העניין הוא באמת כמה את שלמה עם ההחלטה (בין אם היא לחסן חלקי, לדחות או לא לחסן). ברגע שאת שלמה עם עצמך, הסביבה לא תעניין אותך יותר, וגם אם כן, זה יהפוך להרבה יותר מינורי. למה אני צריכה לתת דין וחשבון לרופא? ודרך אגב - עד כה לא נדרשתי להראות פנקס חיסונים בשום מקום (לא שזה היה עוזר כי אין לי, אבל זו לא הנקודה). לשמחתי הרבה אין חוק במדינה שדורש לחסן, ולכן גם אין חובת דיווח. חלק מהעניין הוא גם וותק. אני משערת שבהריון הבא יהיה הרבה יותר קשה להפחיד אותך, ואותו דבר לגבי חיסונים, ככל שתדעי יותר ותהיי בטוחה בעצמך, כך יקל עלייך להתמודד עם תגובות הסובבים.
 
זאת בדיוק הבעיה..

מדובר בנושא כל כך מורכב - אין שום סיכוי בעולם שאצליח לקרוא את כל החומר שנכתב על הנושא, כך שבכל מקרה ההחלטה שלנו נסמכת על מידע חלקי (משני הכיוונים). לכן, איך אהיה שלמה עם ההחלטה? מה גם שיש סיכונים לכאן ולכאן, ואי אפשר לדעת באיזה צד של הסטטיסטיקה ניפול. ובגלל חוסר הוודאות הזה, קשה לנו להתמודד עם ההפחדות.
 

Nia11

New member
מסכימה איתך שהנושא מורכב ומבלבל

ובסופו של דבר ההחלטה היא עניין של תחושה. שימי יד על הלב, וחושי מה נכון עבורכם. בהצלחה!
 

rnati

New member
תחליטי משהו שתוכלי להיות שלמה איתו

למה את צריכה לדעת לפני באיזה צד תיפלו? אני למשל החלטתי לדחות לבן שלי את כל החיסונים. חיסון ראשון קיבל בגיל שנה בערך וזה היה צהבת B בגיל שנה וחודש הגענו למיון בגלל שעלת (ונשארנו שם שבועיים). כמובן ששאלו אותנו על החיסון ואמרנו שלא קיבל כלום. חלק מהרופאים אמרו שישר כשהוא מבריא שנתחיל לחסן, חלק אמרו שממילא החיסון של השעלת נחשב קשה ולא יעיל. האם הייתי נוהגת אחרת אם הייתי יודעת שיחלה בשעלת? לא. אני עדיין חושבת שההחלטה לא לתת לו דברים קשים כאלו לפני גיל שנה (לפחות) היא החלטה נכונה. לחיסון של הצהבת B, ש"אין לו תופעות לוואי" הוא הגיב בשיעולים נוראיים וזה היה עוד לפני השעלת. כמובן שהרופאים והאחיות טוענים שאין קשר אבל לדעתי, משהו שמתחיל 4 שעות אחרי חיסון לא יכול להיות לחלוטין לא קשור (כמו התקררות אחרי בריכה/ים ביום קר).
 
חיסונים

אנחנו דחינו את החיסונים וגם אותם עשינו חלקית- התייעצתי עם רופאת ילדים שהיא הומואופטית והיא עשתה תוכנית חיסונים . איך מתמודדים עם הסביבה ? זה התחיל מהבית חולים שנראה לי שכבר התרגלו לזה שיש סרבני חיסונים ( הפטיטיס B ) ודרך טיפת חלב- שנפלתי על אחות נאורה יחסית שלא מעיזה להגיד כלום. את פנקס החיסונים מעולם לא התבקשתי להציג, והאמת שאפילו לא דברתי עם רופא הילדים על כך -כך שעקפתי עוד התנגדויות . הבעיה העיקרית זה הסבתות שלחצו ולוחצות - אבל מתרגלים... בהצלחה!!
 
בלת"ק - על התנגדויות מהסביבה.

כבר מזמן אני מסתובבת עם הרגשה מאוד חזקה לגבי התנגדויות מהסביבה. וסליחה על הרוחניקיות בשנקל. ההרגשה שלי היא שכל ההתנגדות מהסביבה היא משהו שאנחנו מזמינים. כשאנחנו לא לגמרי שלמים עם החלטה - אז זו הדרך שלנו להיות שלמים יותר - לזמן ויכוחים. אח"כ אנחנו אומרים לעצמנו שזה נורא מתיש וקשה שצריך להילחם עם כל העולם, אבל בעצם יש לנו צורך במלחמות האלה. אני לא חיסנתי עד היום (עשרה חודשים) ולא עשיתי ברית מילה. לא הייתי צריכה להתמודד עד היום עם שום תגובה רצינית לגבי שניהם. רופאת הילדים (שהיא אחושלוקי קונוונציונלית) שאלה אם חיסנתי ואמרתי שלא. היא לא הגיבה בכלל! הייתי בשוק. [לגבי ברזל ושאר הויטמינים פשוט שיקרתי לה שאני נותנת אבל לגבי חיסונים לא בא לי לשקר, זה חשוב מדיי] ולא עלינו, היינו במיון עם האפרוח בגיל חמישה חודשים. שאלו אם חיסנתי, פשוט אמרתי שלא. בנושא אחר, התחתנו בחתונה רפורמית. אף לא אורח אחד לא אמר על זה כלום, לא המשפחה - זה התקבל בצורה הכי טבעית. שמעתי שיש עדיין זוגות שנתקלים בבעיות עם המשפחה לגבי חתונה רפורמית, אבל אני לא נתקלתי בשום בעיה. לעומת זאת - אני מספרת לכל מי שרק מוכן לשמוע שהלידה הבאה שלי תהיה בבית, ומוכנה להתווכח עם כל זר ברחוב ש"מזתומרת, זה הרבה יותר בטוח מבית חולים". למה? כנראה שעמוק בפנים אני עוד לא בטוחה בעצמי בהחלטה שלי. אז זה השנקל שלי לגבי התמודדות עם הסביבה. דבר אחרון, פרקטי לגמרי. הלכתי לייעוץ אצל ד"ר פרנקל. היא לא חידשה לי כמעט כלום. אבל זה נתן לי המון ביטחון בהחלטות שלי. אני יודעת, שאם ישאלו אותי, אני יכולה לומר שאני פועלת על סמך הנחייה של רופאה קונוונציונלית שהלכתי אליה לייעוץ. זה חיזק לי מאוד את העמדה מול שאר העולם ושווה כל שקל מה-550 ששילמתי. בהצלחה!
 
את צודקת

וזה ממש לא "רוחניקי" בעיני, גם אנחנו לא מלנו את הילד ובנושא הזה אני כל כך שלמה ובטוחה, ולכן אין לי שום בעיה עם זה או חששות. אבל נושא החיסונים הרבה יותר מורכב ויש המון אינפורמציה בנושא - ברובה מוטה לכיוון הרצוי בהתאם למקור המידע - וברור לי שאין לי סיכוי לדעת הכל ולקבל החלטה שאהיה שלמה איתה במאה אחוז. ומכאן הקושי בהתמודדות עם הלחצים מהסביבה.
 
זה ממש נכון מה שאת אומרת

אני כל פעם מופתעת מכמה שאני לא שומעת התנגדויות ללידת בית, אפילו לא מהרופאים שיצא לי ללכת אליהם (ואני הגעתי 3 שבועות אחרי הלידה למיון נשים בגלל חום, וגם שם לא שמעתי שום התנגדויות!)
 

cookiesan

New member
את צודקת לגמרי

וזו לא רוחניות בשנקל בכלל. ולגבי הלידה בבית (לא יודעת אם את בהריון עכשיו או שזה תכנון עתידי), עבורי זה היה הדבר הכי נכון, והמתנה הכי גדולה של החיים למרות שהיו לי מים מקוניאלים והלידה הסתיימה בבי"ח, השעות בהן הייתי בבית היו קסומות, חזקות, מעצימות, מלאות אהבה ושלווה ואולי אפילו מיסטיות באיזה מקום, אני ממש מרגישה שלא רק ילדתי, אלא גם נולדתי בעצמי בצורה מסוימת (למרות שבטח אפשר להגיד את זה על כל לידה, גם לא בבית). ואפילו שהלידה הסתיימה בבי"ח ועכשיו כולם שאולים אותי אם אני לא מתחרטת ולא החכמתי, ומתפלאים לשמוע שגם את הלידה הבאה אני מתכננת ללדת בבית. מאחלת לך לידה מרגשת ושלווה, בריאה ומעצימה, שתתחיל וגם תסתיים בבית, מתישזה לא יהיה שיהיה בשעה טובה
 
זאת שאלה יותר כללית מזה ../images/Emo13.gif

כל החלטה שתקבלי בתור אמא, תצטרכי להתמודד עם הסביבה. גם אם תלכי בדיוק לפי הקונצנזוס, תצטרכי להתמודד עם שאלות של אנשים כמוני (בשביל מה צריך צהבת B לתינוק? הוא הולך לסוע למזרח??). אם את בטוחה בעצמך ולמדת את הנושא, גם תדעי לא לענות לסביבה, או שפשוט תחליטי לא לענות. אני מתמודדת עם העניין בנושא לידת בית, חיסונים, חיתולי בד, שיטת הקשב... והיד עוד נטויה. מתחסנים עד הזמן... ובקשר לפנקס החיסונים הריק- זה ממש לא רלוונטי כשצריך חו"ח לגשת לבי"ח או לרופא, הם חייבים לטפל בך בכל מקרה.
 
לא צריך לספר לכל העולם ואשתו

לא ממש סיפרתי לאף אחד סביבי איזה חיסונים בדיוק נתתי, איזה חיסונים אתן ואיזה לא. גם לרופא הילדים לא חייבים לדווח. במיון ילדים בכלל לא מבקשים פנקס חיסונים. לגבי האחות בטפ"ח- שלנו דוגלת בגישה של לא להבריח הורים מטיפת חלב, לכן היא נמנעת מנזיפות והפחדות של לא מחסנים ומחסנים חלקית (למרות שהיא עצמה מחזיקה בדעות קונבנציונליות לחלוטין בנושא), ואין לי שום בעיה איתה. אם היתה מהאחיות המפחידות והנוזפות, לא הייתי הולכת לשם. ממליצה על התיעצות ב"טיפה מן הטבע" עם ד"ר פרנקל, שבהחלט לא פוסלת את החיסונים לגמרי (גישה בעייתית בעיני בערך כמו מי שתומך בהם ללא הסתייגויות), וממנה תוכלי לקבל מידע מעט יותר מאוזן ולבנות לכם תכנית חיסונים אישית. בעיני חשוב מאד לקבל את ההחלטה בנושא החיסונים על סמך מידע מלא ומאוזן ככל האפשר (ולא משנה אם ההחלטה היא לחסן הכל או כלום או כל קומבינה באמצע) כדי שתהיו שלמים עם ההחלטה ועם ההשלכות האפשריות שלה. אני אגב חיסנתי חלקית. ושלמה עם זה
 
למעלה