שאלה בענין רכבת העמק

מצב
הנושא נעול.

shapira meir

New member
שאלה בענין רכבת העמק

שאלה בענין רכבת העמק
בבנין מספר 2 , ביתו של "יוסוף השמן בבטן יש לו בן" מנהל התחנה בצד אחד מופיע שלט עם שם התחנה
 
דוקא לא

מרוב שירשורים ארוכים
שאלות קטנות נעלמות. אז יש למישהו תשובה? או שאניח שמה שכתוב בצד אחד, כתוב גם בצד שני?
דוקא לא
שמתי לב לשאלתך, אך לא הבנתי אותה במקור. בסוף הבנתי ששאלתך האם גם בצד השני כתוב כמו בצד הראשון. איני יכול לענות לך, למרות שגם אני משוגע על התחנה הזאת, וכל נסיעה צפונה "חותך" לכפר-יהושע להתבשם ביופיה, ולבכות על חוסר ההתקדמות בשימור האתר המקסים הזה. בשלט כתובה שם התחנה בערבית "תל א-שמאם" (=תל המילונים). תשובה מוסמכת אולי תוכל לקבל מהמועצה לשימור אתרים, ע"י עמרי שלמון או רן חדוותי. הטלפונים שלהם מופיעים באתר של המועצה אשר כתובתו http://www.shimur.co.il עדיין ממתין בכליון-עיניים לסיפורך על "יוסוף השמן" !!!!
 

shapira meir

New member
תרגום השם

דוקא לא
שמתי לב לשאלתך, אך לא הבנתי אותה במקור. בסוף הבנתי ששאלתך האם גם בצד השני כתוב כמו בצד הראשון. איני יכול לענות לך, למרות שגם אני משוגע על התחנה הזאת, וכל נסיעה צפונה "חותך" לכפר-יהושע להתבשם ביופיה, ולבכות על חוסר ההתקדמות בשימור האתר המקסים הזה. בשלט כתובה שם התחנה בערבית "תל א-שמאם" (=תל המילונים). תשובה מוסמכת אולי תוכל לקבל מהמועצה לשימור אתרים, ע"י עמרי שלמון או רן חדוותי. הטלפונים שלהם מופיעים באתר של המועצה אשר כתובתו http://www.shimur.co.il עדיין ממתין בכליון-עיניים לסיפורך על "יוסוף השמן" !!!!
תרגום השם
נכון ששמאם הוא מילון, אבל אל תתרגם מילולית, מכיוון שגם סבתא שלי (הנכדה צוחקת עלי כיוון שאני מהדור שאומר "ספתא", אבל גם כשהייתי ילד בעפולה צחקו עלי כיוון שבאתי מיבניאל ולקח לי שנים להיפטר מהאות ב הדגושה ותמיד ביקשו שאומר את המשפט המפורסם שבו בוחנים את הגליליים (וכעת תראה שזו איננה אגדה אלא מציאות): " שבעים ושבעה זבובים הסתובבו מסביב לחלב הלבן" (בראש אני עדיין חושב ב-ב דגושה...), ובכן סבתא שלי נהגה לבצע מילונים קטנים ולהניחם על אדן החלון כדי לבשם את הבית. הפירוש הנכון של תל-אל-שמאם הוא: "התל שנותן ריחו", זו היתה כוונת השם.
 

ליילנד

New member
../images/Emo132.gifמה זה אמיתי

תרגום השם
נכון ששמאם הוא מילון, אבל אל תתרגם מילולית, מכיוון שגם סבתא שלי (הנכדה צוחקת עלי כיוון שאני מהדור שאומר "ספתא", אבל גם כשהייתי ילד בעפולה צחקו עלי כיוון שבאתי מיבניאל ולקח לי שנים להיפטר מהאות ב הדגושה ותמיד ביקשו שאומר את המשפט המפורסם שבו בוחנים את הגליליים (וכעת תראה שזו איננה אגדה אלא מציאות): " שבעים ושבעה זבובים הסתובבו מסביב לחלב הלבן" (בראש אני עדיין חושב ב-ב דגושה...), ובכן סבתא שלי נהגה לבצע מילונים קטנים ולהניחם על אדן החלון כדי לבשם את הבית. הפירוש הנכון של תל-אל-שמאם הוא: "התל שנותן ריחו", זו היתה כוונת השם.
מה זה אמיתי
הסיפור של אנשי יבנאל שאמרו זבּובּ במקום זבוב חשבתי שזו אגדה
חשבתי שזו עוד אחת מההמצאות של שייקה אופיר
 

ליילנד

New member
../images/Emo113.gifמי זה../images/Emo35.gif

שאלה בענין רכבת העמק
בבנין מספר 2 , ביתו של "יוסוף השמן בבטן יש לו בן" מנהל התחנה בצד אחד מופיע שלט עם שם התחנה
מי זה

"יוסוף השמן בבטן יש לו בן
" יש לי הרגשה שמסתתר כאן סיפור נחמד, אז ספר לנו. והנה השאלה שלך קפצה למעלה.
 

shapira meir

New member
סיפור או שניים, וקודם התמונות.....

מי זה

"יוסוף השמן בבטן יש לו בן
" יש לי הרגשה שמסתתר כאן סיפור נחמד, אז ספר לנו. והנה השאלה שלך קפצה למעלה.
סיפור או שניים, וקודם התמונות.....
כך נראה בנין 2 בתחנת תל-אל-שמאם אחרי השיפור עבור "יוסוף-אבו-בטן" שימו לב למרפסת שנסגרה והמבנה "החדש" הצמוד לבנין
 

shapira meir

New member
וכך גם אני מכיר את הבנין

סיפור או שניים, וקודם התמונות.....
כך נראה בנין 2 בתחנת תל-אל-שמאם אחרי השיפור עבור "יוסוף-אבו-בטן" שימו לב למרפסת שנסגרה והמבנה "החדש" הצמוד לבנין
וכך גם אני מכיר את הבנין
 

shapira meir

New member
והסיפור

וגם תרשים פעיל של התחנה
והסיפור
יוסוף השמן בבטן יש לו בן איך קוראים לבן? יוסוף השמן. מכירים את שיר הילדים הזה? ובכן, כל ילדי העמק הכירו את השיר שהומצא על ידי ילדי כפר יהושע על מנהל התחנה יוסוף-שו-אסמו שכונה "יוסוף-אבו-בטן" בזכות הכרס הענקית שהלכה לפניו. כאשר הקים מייסנר את התחנה, הוא כמובן בנה את הבניינים באופן שבו הוקמו בגרמניה, כאשר המדרגות לקומה השניה הן מחוץ לבנין, אבל בתחנה זו היתה בעיה שהצריכה פתרון קורי. מנהל התחנה יוסוף מוסלמי ואשתו כדרך הנשים המוסלמיות מחוייבת בציבור ברעלה על פניה. ומכיוון שהקומת הקרקע בבנין 2 היתה חדר המתנה לאורחי התחנה, לא יכלה האשה לצאת ולהיכנס מרועלת כל העת (אצל נשים ערביות באותם ימים, חלק מעבודות הבית נעשו בחוץ), ולכן לא נבנו המדרגות בחוץ אלא נפרץ פתח בין הרלסים בגג קומת הקרקע ונבנו מדרגות עץ (בימים אלו שני עולים מרוסיה משפצים ושיחזרו את המדרגות). כיוון שליוסוף היו הרבה בנות (ושמו יוסוף ולא אבו-יוסוף, כי הרי לא היו לו בנים) סגר גם מחצית מהמרפסת לטובת חדר נוסף ובנה מבנה צמוד לבנין לטובת חדר שירותים וכביסה ומטבח. הבעיה שהחבר'ה (בזמנו פניתי לאנשי הכפר ולרכבת ישראל ולשימור אתרים ואיש לא היה מוכן לשים יד לשימור התחנה למרות שהבניינים היו בסכנה מיידית של התמוטטות עקב סדקים בבנין 2 ופגיעת כלי חקלאי בבנין 3 , רק כשאנשי הכפר החלו ביוזמה, הצטרפו המוסדות) שהחלו בשיפוצים, הרסו את המבנה במרפסת והמבנה בחצר ובכך גרמו בעצם נזק היסטורי ופולקלוריסטי שאי אפשר להחזירו.
 
מגניב !

והסיפור
יוסוף השמן בבטן יש לו בן איך קוראים לבן? יוסוף השמן. מכירים את שיר הילדים הזה? ובכן, כל ילדי העמק הכירו את השיר שהומצא על ידי ילדי כפר יהושע על מנהל התחנה יוסוף-שו-אסמו שכונה "יוסוף-אבו-בטן" בזכות הכרס הענקית שהלכה לפניו. כאשר הקים מייסנר את התחנה, הוא כמובן בנה את הבניינים באופן שבו הוקמו בגרמניה, כאשר המדרגות לקומה השניה הן מחוץ לבנין, אבל בתחנה זו היתה בעיה שהצריכה פתרון קורי. מנהל התחנה יוסוף מוסלמי ואשתו כדרך הנשים המוסלמיות מחוייבת בציבור ברעלה על פניה. ומכיוון שהקומת הקרקע בבנין 2 היתה חדר המתנה לאורחי התחנה, לא יכלה האשה לצאת ולהיכנס מרועלת כל העת (אצל נשים ערביות באותם ימים, חלק מעבודות הבית נעשו בחוץ), ולכן לא נבנו המדרגות בחוץ אלא נפרץ פתח בין הרלסים בגג קומת הקרקע ונבנו מדרגות עץ (בימים אלו שני עולים מרוסיה משפצים ושיחזרו את המדרגות). כיוון שליוסוף היו הרבה בנות (ושמו יוסוף ולא אבו-יוסוף, כי הרי לא היו לו בנים) סגר גם מחצית מהמרפסת לטובת חדר נוסף ובנה מבנה צמוד לבנין לטובת חדר שירותים וכביסה ומטבח. הבעיה שהחבר'ה (בזמנו פניתי לאנשי הכפר ולרכבת ישראל ולשימור אתרים ואיש לא היה מוכן לשים יד לשימור התחנה למרות שהבניינים היו בסכנה מיידית של התמוטטות עקב סדקים בבנין 2 ופגיעת כלי חקלאי בבנין 3 , רק כשאנשי הכפר החלו ביוזמה, הצטרפו המוסדות) שהחלו בשיפוצים, הרסו את המבנה במרפסת והמבנה בחצר ובכך גרמו בעצם נזק היסטורי ופולקלוריסטי שאי אפשר להחזירו.
מגניב !
נחמד מאד. באיזה שנה מדובר ? יש לך תמונה של יוסוף הזה ? מה שמו המלא ? (אולי במילואים אפגוש את אחד מנכדיו, סביר להניח מבעד לכוונת טלסקופית....)
 

shapira meir

New member
יוסוף-אבו-בטן זהו הכינוי

מגניב !
נחמד מאד. באיזה שנה מדובר ? יש לך תמונה של יוסוף הזה ? מה שמו המלא ? (אולי במילואים אפגוש את אחד מנכדיו, סביר להניח מבעד לכוונת טלסקופית....)
יוסוף-אבו-בטן זהו הכינוי
הוא פתח את התחנה וממש הקים יישוב שלם במקום וניהל אותו עד 1934 שאז הביאו למקום את גורדון שבמאורעות 1936 נמלט לכפר יהושע. היה מפורסם כנגן באקורדיון אבל לא התפרסם בתכונות ניהוליות מי יודע מה, ולבסוף הסתלק אחרי שנתיים בתחנה. לא ידוע לי שמו ולא מצאתי תמונה שלו, אבל באותם ימים עדיין כשארית לימים קדומים יותר מה שהיה חשוב יותר היה הכינוי של האיש ולא שמו שבתעודות. למשל כילד כולם ידעו מי הוא "עבד" ורק שנים רבות אחר כך גיליתי ששמו עובד מיכאלי.
 

ה דרומי

New member
../images/Emo51.gifלך מאיר עלל הסיפורים היפים

יוסוף-אבו-בטן זהו הכינוי
הוא פתח את התחנה וממש הקים יישוב שלם במקום וניהל אותו עד 1934 שאז הביאו למקום את גורדון שבמאורעות 1936 נמלט לכפר יהושע. היה מפורסם כנגן באקורדיון אבל לא התפרסם בתכונות ניהוליות מי יודע מה, ולבסוף הסתלק אחרי שנתיים בתחנה. לא ידוע לי שמו ולא מצאתי תמונה שלו, אבל באותם ימים עדיין כשארית לימים קדומים יותר מה שהיה חשוב יותר היה הכינוי של האיש ולא שמו שבתעודות. למשל כילד כולם ידעו מי הוא "עבד" ורק שנים רבות אחר כך גיליתי ששמו עובד מיכאלי.
לך מאיר עלל הסיפורים היפים
ממך האם יש עוד סיפורים כאלו על התקופה ההיא?. ושוב
על תחנת כפר יהושע.
 

ליילנד

New member
../images/Emo51.gifסיפור יפה

והסיפור
יוסוף השמן בבטן יש לו בן איך קוראים לבן? יוסוף השמן. מכירים את שיר הילדים הזה? ובכן, כל ילדי העמק הכירו את השיר שהומצא על ידי ילדי כפר יהושע על מנהל התחנה יוסוף-שו-אסמו שכונה "יוסוף-אבו-בטן" בזכות הכרס הענקית שהלכה לפניו. כאשר הקים מייסנר את התחנה, הוא כמובן בנה את הבניינים באופן שבו הוקמו בגרמניה, כאשר המדרגות לקומה השניה הן מחוץ לבנין, אבל בתחנה זו היתה בעיה שהצריכה פתרון קורי. מנהל התחנה יוסוף מוסלמי ואשתו כדרך הנשים המוסלמיות מחוייבת בציבור ברעלה על פניה. ומכיוון שהקומת הקרקע בבנין 2 היתה חדר המתנה לאורחי התחנה, לא יכלה האשה לצאת ולהיכנס מרועלת כל העת (אצל נשים ערביות באותם ימים, חלק מעבודות הבית נעשו בחוץ), ולכן לא נבנו המדרגות בחוץ אלא נפרץ פתח בין הרלסים בגג קומת הקרקע ונבנו מדרגות עץ (בימים אלו שני עולים מרוסיה משפצים ושיחזרו את המדרגות). כיוון שליוסוף היו הרבה בנות (ושמו יוסוף ולא אבו-יוסוף, כי הרי לא היו לו בנים) סגר גם מחצית מהמרפסת לטובת חדר נוסף ובנה מבנה צמוד לבנין לטובת חדר שירותים וכביסה ומטבח. הבעיה שהחבר'ה (בזמנו פניתי לאנשי הכפר ולרכבת ישראל ולשימור אתרים ואיש לא היה מוכן לשים יד לשימור התחנה למרות שהבניינים היו בסכנה מיידית של התמוטטות עקב סדקים בבנין 2 ופגיעת כלי חקלאי בבנין 3 , רק כשאנשי הכפר החלו ביוזמה, הצטרפו המוסדות) שהחלו בשיפוצים, הרסו את המבנה במרפסת והמבנה בחצר ובכך גרמו בעצם נזק היסטורי ופולקלוריסטי שאי אפשר להחזירו.
סיפור יפה
אני ילידת העמק בעצמי אבל עזבתי בגיל צעיר.
 

shapira meir

New member
שנות הילדות הן הבסיס לחיים

סיפור יפה
אני ילידת העמק בעצמי אבל עזבתי בגיל צעיר.
שנות הילדות הן הבסיס לחיים
ילדותי עברה עד הצבא במסלול: טבעון-קרית-עמל-יבניאל-עפולה-טבריה-יזרעאל כך שבשבילי העמק הוא זכרון עמוק חיובי של מליוני תמונות: אוכלים דומים ממתיקים תה בדבלים מהאדמה תורנות כל יומיים עם אחי לנעול סנדלים (פעם לעניים לא היה ביטוח לאומי) להמתין ברחוב קקל פינת העמק לאוטו לחם (אמא רצתה חצי לחם, אבל ידעה שאם שני ילדים הולכים לקנות את הלחם החם ומדיף הריח, הם יגיעו הביתה רק עם חצי...) כל הכתה מתרחצת בבריכת המים בשטח החקלאי (בגד-ים? מה זה?) תירס קלוי על מדורה לגלות בבית שערים את דלתות האבן המסתובבות בקברים ותבליט הפרש המסתער עם החרב והמנורה (עד היום לא מגיעים לשם מטיילים) לשוטט ביערות עם רוגטקות לזהות פרחים של יום שישי לאסוף כסף ולצאת להתנדבויות בקיבוצים, כדי שיהיה כסף לטייל בארץ ברגל חודש וחצי בחופש הגדול, כל הכיתה ביחד, עם התנך ומגדיר צמחים. ועוד המון תמונות שהנוער היום כמעט ולא מכיר.
 
מזדהה איתך

שנות הילדות הן הבסיס לחיים
ילדותי עברה עד הצבא במסלול: טבעון-קרית-עמל-יבניאל-עפולה-טבריה-יזרעאל כך שבשבילי העמק הוא זכרון עמוק חיובי של מליוני תמונות: אוכלים דומים ממתיקים תה בדבלים מהאדמה תורנות כל יומיים עם אחי לנעול סנדלים (פעם לעניים לא היה ביטוח לאומי) להמתין ברחוב קקל פינת העמק לאוטו לחם (אמא רצתה חצי לחם, אבל ידעה שאם שני ילדים הולכים לקנות את הלחם החם ומדיף הריח, הם יגיעו הביתה רק עם חצי...) כל הכתה מתרחצת בבריכת המים בשטח החקלאי (בגד-ים? מה זה?) תירס קלוי על מדורה לגלות בבית שערים את דלתות האבן המסתובבות בקברים ותבליט הפרש המסתער עם החרב והמנורה (עד היום לא מגיעים לשם מטיילים) לשוטט ביערות עם רוגטקות לזהות פרחים של יום שישי לאסוף כסף ולצאת להתנדבויות בקיבוצים, כדי שיהיה כסף לטייל בארץ ברגל חודש וחצי בחופש הגדול, כל הכיתה ביחד, עם התנך ומגדיר צמחים. ועוד המון תמונות שהנוער היום כמעט ולא מכיר.
מזדהה איתך
אמנם אני צעיר ממך, רק בן 41, אך חלק נכבד מהסעיפים מוכרים גם לי, כמושבניק לשעבר מעמק-חפר. היום כעירוני, אב ל-3 אני רואה את ילדיי שלא מכירים משהו אחר חוץ ממחשב/טלויזיה/חוג X/חוג Y וזהו. משתדל להוציא אותם בשבתות לטיולים אבל עד שהם זזים... איפה הימים ההם ? בכל אופן, כיף לראות שיש עוד מישהו שמכיר ומוקיר את תחנת כפר יהושע, ועולה במוחי רעיון, שאולי תרים את הכפפה: אני מנסה כבר זמן מה לארגן טיולים לפורום (אני גם מדריך טיולים חובב) וכרגע על הפרק סיור שבני הספל הסכים להדריכו, לכשיתפנה, בנושא רכבת יפו ירושלים. מה דעתך לארגן סיור כזה בנושא רכבת העמק, כמובן באופן מפורט יותר מכל סיור לקהל רגיל (ללא אוריינטציה מסילתית, כמונו), וכמובן עם אפשרות להכנס למבנים הסגורים רוב השנה ולהכיר מקרוב כל קיר ואבן, כל זה מלווה בסיפורי רכבת העמק, שבמקצת מהם שיתפת אותנו, לשמחתי ולהנאתי הרבה. אני אוכל לסייע מבחינה לוגיסטית, בשמחה וברצון רב. (מיותר לציין כי הכל נעשה בהתנדבות)
 

ה דרומי

New member
נו מה צריך יותר מורי דרך יש יש

מזדהה איתך
אמנם אני צעיר ממך, רק בן 41, אך חלק נכבד מהסעיפים מוכרים גם לי, כמושבניק לשעבר מעמק-חפר. היום כעירוני, אב ל-3 אני רואה את ילדיי שלא מכירים משהו אחר חוץ ממחשב/טלויזיה/חוג X/חוג Y וזהו. משתדל להוציא אותם בשבתות לטיולים אבל עד שהם זזים... איפה הימים ההם ? בכל אופן, כיף לראות שיש עוד מישהו שמכיר ומוקיר את תחנת כפר יהושע, ועולה במוחי רעיון, שאולי תרים את הכפפה: אני מנסה כבר זמן מה לארגן טיולים לפורום (אני גם מדריך טיולים חובב) וכרגע על הפרק סיור שבני הספל הסכים להדריכו, לכשיתפנה, בנושא רכבת יפו ירושלים. מה דעתך לארגן סיור כזה בנושא רכבת העמק, כמובן באופן מפורט יותר מכל סיור לקהל רגיל (ללא אוריינטציה מסילתית, כמונו), וכמובן עם אפשרות להכנס למבנים הסגורים רוב השנה ולהכיר מקרוב כל קיר ואבן, כל זה מלווה בסיפורי רכבת העמק, שבמקצת מהם שיתפת אותנו, לשמחתי ולהנאתי הרבה. אני אוכל לסייע מבחינה לוגיסטית, בשמחה וברצון רב. (מיותר לציין כי הכל נעשה בהתנדבות)
נו מה צריך יותר מורי דרך יש יש
נהגי אוטובוס יש יש חובבי רכבות וכו יש יש אז נו צאו לדרך וקבלו את ברכתי\נו. שרק הפעם תהיו רצינים אמן ואמן
 

shapira meir

New member
וסיפור שלא תשמעו במקום אחר

והסיפור
יוסוף השמן בבטן יש לו בן איך קוראים לבן? יוסוף השמן. מכירים את שיר הילדים הזה? ובכן, כל ילדי העמק הכירו את השיר שהומצא על ידי ילדי כפר יהושע על מנהל התחנה יוסוף-שו-אסמו שכונה "יוסוף-אבו-בטן" בזכות הכרס הענקית שהלכה לפניו. כאשר הקים מייסנר את התחנה, הוא כמובן בנה את הבניינים באופן שבו הוקמו בגרמניה, כאשר המדרגות לקומה השניה הן מחוץ לבנין, אבל בתחנה זו היתה בעיה שהצריכה פתרון קורי. מנהל התחנה יוסוף מוסלמי ואשתו כדרך הנשים המוסלמיות מחוייבת בציבור ברעלה על פניה. ומכיוון שהקומת הקרקע בבנין 2 היתה חדר המתנה לאורחי התחנה, לא יכלה האשה לצאת ולהיכנס מרועלת כל העת (אצל נשים ערביות באותם ימים, חלק מעבודות הבית נעשו בחוץ), ולכן לא נבנו המדרגות בחוץ אלא נפרץ פתח בין הרלסים בגג קומת הקרקע ונבנו מדרגות עץ (בימים אלו שני עולים מרוסיה משפצים ושיחזרו את המדרגות). כיוון שליוסוף היו הרבה בנות (ושמו יוסוף ולא אבו-יוסוף, כי הרי לא היו לו בנים) סגר גם מחצית מהמרפסת לטובת חדר נוסף ובנה מבנה צמוד לבנין לטובת חדר שירותים וכביסה ומטבח. הבעיה שהחבר'ה (בזמנו פניתי לאנשי הכפר ולרכבת ישראל ולשימור אתרים ואיש לא היה מוכן לשים יד לשימור התחנה למרות שהבניינים היו בסכנה מיידית של התמוטטות עקב סדקים בבנין 2 ופגיעת כלי חקלאי בבנין 3 , רק כשאנשי הכפר החלו ביוזמה, הצטרפו המוסדות) שהחלו בשיפוצים, הרסו את המבנה במרפסת והמבנה בחצר ובכך גרמו בעצם נזק היסטורי ופולקלוריסטי שאי אפשר להחזירו.
וסיפור שלא תשמעו במקום אחר
את הסיפור הבא אני כותב מפיה של יעל בר, מלח הארץ (נפטרה) אחת הותיקות היתה יעל בר שבנה הטייס נהרג במלחמת ההתשה כמדומני. אשה בת קרוב למאה שנהגה כל בוקר לצעוד 6 ק"מ מהכפר דרך התחנה מזרחה וחזרה, בעלת ראש צלול וברור ואשה מיוחדת מאוד. אם רציתי לשמוע ממנה סיפורים, הייתי צריך להקדים ולהמתין לה ולצעוד איתה כי זה היה הזמן הפנוי היחידי שלה, והיא לא רצתה לשבת לספר סיפורים בטענה :"טרם הגיעה שעתי". אז הנה אחד הסיפורים שלה. בכל פעם שהגיעה הרכבת, היו הילדים רצים את "הקילומטר" וממתינים לרכבת בכדי מה שקראנו אז "לעמוד על המתרחש". והנה באחד הימים, נאמר כי הדודה מאמריקה מגיעה לביקור, מאורע בהחלט מסעיר ומרגש בחיי הכפר. כולם התלבשו בבגדי פאר (הגברים בחולצה לבנה ומכנסי חקי מכובסים, הנשים בחולצת רובשקה רוסית וחצאית קפלים, יחפות) ואפילו יוסוף החליף את אבנטו המצחין באחר מצחין פחות (אבנט= רצועת בד או צמר מלופפת סביב המותניים להחזיק במכנסיית שלא יפלו) ואץ החליף את הטורבאן בתרבוש, ויש על המרפסת עם הנרגילה כשהוא מפריח ענני עשן חגיגיים. הדודה הגיעה, רעש והמולה, ואחרי כל ה-מוצי/פוצי, שם כל אחד יד ועזרו לדודה. היום מטיילת נושאת את חפציה בצ'ימידאן ואת פריטיה האישיים בפאוטש, אז היה לגברת תיק יד לפריטים אישיים, תיק יד לכלי איפור, ומזוודות. לדודה היו 17 מזוודות ועוד 5 תיקי כובע. והנה תוך כדי הליכה על הקילומטר, עצרה רגע הדודה,ומצאה מיד שחסרה מזוודה. הציבו שומרים על הרכוש, ומיד אצו רצו לתחנה לבקש אחרי המזוודה החסרה, שם כבר מצאו את בנותיו של יוסוף-אבו-בטן מודדות את השמלות של הדודה. רק בהתערבות המוכתאר של הכפר, הסכים יוסוף להיכנס למשא-ומתן שהשאלה בו: בכמה כסף הוא מוכן לשחרר את המדוודה, פרט לפריטים שבנותיו בחרו ממנה.....
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה