שאלה בענין חברה,
אני אשאל אתכם, בענין חברה שלא מפרגנת, בקיצור חברה כייפית לא חברת נפש אבל אחת כזאת שנחמד איתה. כרגע בתחילת הריון, לא עובדת, ומשום מה בכל שיחות הטל' היא מבעסת אותי, על כלמיני קטנות, למשל, שאני מספרת לה שעוד מעט אני אגור אצל חמתי, במקום תגובות, מעודדות, היא מבעסת אותי יותר, היא יודעת שהעבודה שלי עוברת צימצומים, ושאני משתפת אותה בדאגות שלי היא לא ממש מעודדת , היא עונה סטייל, וואו מה תעשי, לגבי הבית שבבניה, לא ממש מפרגנת, בקיצור בשיחה האחרונה, אמרתי לה שהיא ממש מדכאת, שנורא לא נעים לי לדבר איתה, אמרתי לה שגם לה היו חלומות לא טובים בהריון, ושהיא סיפרה לי היא קיבלה ממני המון פרגון, וניסתי לנתב אותה לחשוב מחשבות חיוביות, ככה שההתמודדות תהיה יותר קלה, גם אני עברתי הריונות, ואני יודעת כמה הדברים לא פשוטים, ואני חושבת, שחוסר הפרגון שלה, מאד מקשה עליי. אמרתי לה שגם בהריון הכל יכול לקרות בדיוק כמו שהעסק עם הבית שלי, לא ממש מתקדם לאחרונה, תמיד יכולים לקרות דברים שאנחנו לא צופים. אבל שאני חושבת על זה יש משהו בחוסר הפרגון שלה לא נעים . והאמת אני מצטערת שהעלתי את נושא ההריון, אני יודעת כמה נשים רגישות בתקופות כאלה, אבל זאת דוגמא לכמה אני למשל יודעת לתמוך ברגעים קשים, וכמה היא בניגוד אליי, פחות נותנת. ואני חושבת שקשר בנוי על מערכת יחסים הדדית, וברגע שצד אחד מרגיש לא נוח, זה משנה את כל התמונה. ברגע שהעלתי את הדברים , היא הרגישה לא נוח, היא אמרה שהיא חייבת להספיק לגמור כמה דברים והשיחה הסתיימה. בעקרון, אמרתי מה שחשבתי באותו רגע. השאלה איך ממשיכים. מצד אחד לא רוצה לנתק קשר, מצד שני לא ממש בא לי ליזום כרגע, ואני לא יודעת אם הקשר ידעך, ויגווע. מה אתן אומרות?
אני אשאל אתכם, בענין חברה שלא מפרגנת, בקיצור חברה כייפית לא חברת נפש אבל אחת כזאת שנחמד איתה. כרגע בתחילת הריון, לא עובדת, ומשום מה בכל שיחות הטל' היא מבעסת אותי, על כלמיני קטנות, למשל, שאני מספרת לה שעוד מעט אני אגור אצל חמתי, במקום תגובות, מעודדות, היא מבעסת אותי יותר, היא יודעת שהעבודה שלי עוברת צימצומים, ושאני משתפת אותה בדאגות שלי היא לא ממש מעודדת , היא עונה סטייל, וואו מה תעשי, לגבי הבית שבבניה, לא ממש מפרגנת, בקיצור בשיחה האחרונה, אמרתי לה שהיא ממש מדכאת, שנורא לא נעים לי לדבר איתה, אמרתי לה שגם לה היו חלומות לא טובים בהריון, ושהיא סיפרה לי היא קיבלה ממני המון פרגון, וניסתי לנתב אותה לחשוב מחשבות חיוביות, ככה שההתמודדות תהיה יותר קלה, גם אני עברתי הריונות, ואני יודעת כמה הדברים לא פשוטים, ואני חושבת, שחוסר הפרגון שלה, מאד מקשה עליי. אמרתי לה שגם בהריון הכל יכול לקרות בדיוק כמו שהעסק עם הבית שלי, לא ממש מתקדם לאחרונה, תמיד יכולים לקרות דברים שאנחנו לא צופים. אבל שאני חושבת על זה יש משהו בחוסר הפרגון שלה לא נעים . והאמת אני מצטערת שהעלתי את נושא ההריון, אני יודעת כמה נשים רגישות בתקופות כאלה, אבל זאת דוגמא לכמה אני למשל יודעת לתמוך ברגעים קשים, וכמה היא בניגוד אליי, פחות נותנת. ואני חושבת שקשר בנוי על מערכת יחסים הדדית, וברגע שצד אחד מרגיש לא נוח, זה משנה את כל התמונה. ברגע שהעלתי את הדברים , היא הרגישה לא נוח, היא אמרה שהיא חייבת להספיק לגמור כמה דברים והשיחה הסתיימה. בעקרון, אמרתי מה שחשבתי באותו רגע. השאלה איך ממשיכים. מצד אחד לא רוצה לנתק קשר, מצד שני לא ממש בא לי ליזום כרגע, ואני לא יודעת אם הקשר ידעך, ויגווע. מה אתן אומרות?
