היי "חוצנית" ../images/Emo153.gif
איריס, הרשי לי להציג עוד אחת שחושבת בדיוק כמוך ואין לה בעייה עם זה. להפך, היא מתענגת על הלבד שלה. חוץ ממני אני מכירה עוד אנשים המעדיפים לגור לבד. הם בד"כ סוליסטיים באופיים, יצירתיים או מתעסקים באמנות וחשובה להם הפינה הפרטית שלהם והשקט להיות עם מחשבותיהם. בהקשר הזה שוב אציע אתר בנושא: www.quirkyalone.net. אני גם כותבת טור בנושא הזה עבור אחד האתרים (אולי ויינט). אם וכאשר זה יתפרסם אשמח להודיע על כך בפורום. אמת. נתקלתי בכמה גברים,(יותר מנשים) שלא ממש הבינו את ההעדפה הזו שלי אבל היו גם די משועשעים ומסוקרנים. היה כבר מישהו שהציע לי (כנראה כבדיחה) לנהל קשר עם גבר נשוי בגלל שסידורי השינה איתו מתאימים לזה
סיפור: הכרתי מישהו באתר הכרות לפני כשנתיים, גרוש עם 2 ילדים. הפגישה ארכה 7 שעות והיתה בינינו כימיה מיידית. היתה לי תחושה שהוא ה"אחד". (למרות שאני לא יודעת עדיין איך אני מרגישה לגבי הקונספט הזה). כשהוא סיפר לי שהוא רוצה פרק ב' בחיים ושהוא מאמין במגורים משותפים, ויותר מזה, זה הכרחי עבורו, התאכזבתי מעט. הבנתי שלא "נועדנו". זה היה לו חשוב מדי. למחרת כשהתקשר, ביקש שלא אעלם לו. אבל ידעתי שזה בדיוק מה שאני הולכת לעשות. נשברתי אחרי שבוע בדיוק. הוא שמח לשמוע אותי אבל הודה שיש לו בעיה עם צורת החשיבה שלי לגבי נושא המגורים המשותפים. הוא אמר שהוא נוסע לחו"ל וביקש ליצור איתי קשר שיחזור, אולי "משהו ישתנה". ביקשתי ממנו שלא יתקשר ובכך סיימתי קשר יפה שרק החל כי נתוני הפתיחה שיחקו נגדנו. חבל, כי הוא היחיד שריגש אותי בתקופת הבליינדייטים שלי, תקופה מקסימה אגב שדי נהניתי ממנה. סיפור אחר, יש לי הרבה כאלה
אנשים אומרים לי שכשאתאהב באמת דעותיי ישתנו. אני לא נוטה להסכים אם כי מוכנה להיות פתוחה בנושא. נראה לי שבמידת הצורך, הפשרה הכי טובה לאנשים כמונו היא חדרי שינה נפרדים. אומרים שאנשים מושכים אליהם את הדומים להם אם הם משדרים את המסר בצורה נכונה, אז אולי צריך להפעיל כוחות על הקוסמוס...... בכל מקרה, בהצלחה עם הבחירות וההחלטות שלך. את לגמרי לא לבד בעניין.