שאלה בנושא אכילה ורזון-מוטרדת

[יענקלה מגבעתיים]

תרגום לתימנית: זה לא גדולים, זה...../images/Emo9.gif

 

[ariela המקורי]

זה אוצר../images/Emo6.gif

 

[יענקלה מגבעתיים]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[zs1957]

יענקלה ,זה יותר לגסטרו מאשר לפסיכיאטר

 

[בת גלימית]

לנו ניסתה לעזור הדיאטטיקנית בקופה...

להן יש רעיונות וניסיון טוב.

 

[ענתי44]

חוסר תיאבון ואלצהיימר

כמו שכבר כתבו קודמיי ישנה בעייה אופיינית לחולי דמנציה והיא קשיי בליעה, אבל לפי התאור שלך ניתן להבין שאמא שלך אוכלת חצי שניצר. כלומר אין בעיות בליעה. אחרת לא היתה מסוגלת לבלוע שניצל. מציעה לכם לבדוק עם הרופא האם בכל זאת מדובר בקושיי אכילה, במידה ולא ובמידה שבדיקות הדם לא יעלו על משהו, כמו חסרון ויטמינים, ממליצה לך להעשיר את התזונה של אמא שלך. אמא שלי עברה קשיי בליעה קיצוניים. אבל שמתי לב שגם בתקופות אכילה טובות, היא צריכה דרבון ועדוד באכילה. היא מסוגלת לשבת בשולחן עם המאכל הכי אהוב שלה ולשכוח שהיא אמורה לאכול, ואז אני פשוט מציעה לה מהאוכל והיא, לרוב אוכלת. בעקרון האכילה של קשישים ובעיקר חולי דמנציה נפגעת. הגוף שלהם גם זקוק לפחות מזון. אם אמא שלך מסוגלת לאכול מעט, אז תתנו לה יותר ארוחות. כל כמה שעות. אני גם ממליצה להעשיר את התזונה שלה. למשל בתוספי מזון כמו אינשור ( פחית של משקה מועשר בטמי וניל או שוקולד ) להכין לה דברים כמו פירות חתוכים או מרוסקים ( אני תקופה ארוכה האכלתי את אמא שלי בגרבר ) . אני ממליצה לכם לפנות לייעוץ דיאטיקנית מיוחדת בקופת חולים.אגב אם אמא שלך לא סכרתית אפשר גם גלידות או שוקולד רך כמו קינדר.

 

[יענקלה מגבעתיים]

ענתי כתבנו יחד

למרות שלא כתבנו דברים סותרים אני רוה לחזור על דעתי שכדאי לפנות בדחיפות לגסטרו ו/או פסיכוגריאטר. גפ רופא משפחה טוב יכול לייעץ. זה נראה לי דחוף לאור תיאור ההרזיה המהירה.

 

[ענתי44]

אני מצטרפת לדעתך

ולסיכום דברינו... בעיות אכילה נפוצות אצל קשישים ובעיקר חולי אלצהיימר. יש מספר גורמים לחוסר האכילה והעיקרים ביניהם : בעייה רפואית שגורמת לחוסר תיאבון וירידה במשקל, דיכאון בעקבות השינוי במצבו של האדם, מתן כדורים שתופעת הלוואי שלהם היא חוסר תיאבון ( למשל אצל אמא שלי ), שכחה מהו אוכל? כיצד לועסים או בכלל שלא אכלנו שזה חלק מאלצהיימר וקשיי בליעה שאף הם תופעה מוכרת לחולי אלצהיימר. דבר ראשון יש לפנות לייעוץ רפואי, כמו רופא משפחה שיערוך בדיקות דם ויפנה לפי התוצאות, ייעוץ פסיכוגריאטר וגסטרו וכן למומחה לקשיי אכילה. במידה והכל תקין, ניתן לקבל, לפי החלטה רפואית, תוספת ויטמינים או אפילו כדור לעידוד תיאבון. מומלץ לגשת עם כל הבדיקות ליועצת תזונה בקופת חולים לקבל הדרכה כיצד להעשיר את הכלכלה של יקירנו. צריך להצטייד בהמון סבלנות.

 

[יענקלה מגבעתיים]

הפעם מסכים לחלוטין

אצל אלפי בגדול אין עדיין בעיה ממשית של אכילה אבל כל מינידברים משונים מסביב. בעיקר באמצע האוכל היא שוכחת שהיא אוכלת, או פתאום מציע לי מהאוכל שלה בזמן שאני אוכל אותו דבר. הבוקר התקדמה צעד אחד ובאמצע שאכלה סנדביץ' שאלה אותי מה לעשות עם זה. אמרתי לה לאכול, והיא המשיכה לאכול.

 

[pisikusha]

תודה ענקית לכל המגיבים -בעקבות בדיקות דם

שנערכות דרך קבע אחת לכמה שבועות אמא של בן זוגי נוטלת ויטמין י, בי 12 וברזל ובמובן זה אנחנו עם היד על הדופק.יודעים מה חסר ומשלימים.מבחינת מזון אנחנו מנסים לתת: דייסות,רסק תפוחי עץ,בננות, אבוקדו,כבד,קציצות וכל מה שגם אסור לאכול.הבעיה הגדולה היא ההתעקשות שלה והסרוב.אנשור דווקא אוהבת ,היא לא איבדה את חוש הטעם ואוהבת דברים פיקנטיים -אבל הכל בכמויות קטנות להחריד.הבחנתי שדווקא כשהיא שותה מים היא משתעלת אחרי כמה לגימות,ובמוצקים אין תגובת שיעול.:הסרוב הוא הבעיה העיקרית .כשאני שם אז יש לי סבלנות ומעת לעת אני "דוחפת" לה על הדרך משהו לפה. היא חושבת שאני עובדת במוסד בו היא נמצאת (והיא בכלל בביתה) ,אז היום הגשתי לה רסק תפוחים מעוצב על צלחת יפה במיוחד והיא מתוך נימוס קיבלה ואכלה.אני מספרת לה סיפורים להסיח את דעתה תוך כדי האכלה וכד'.המטפלת שלה מדווחת : "היא אכלה יפה היום",ואין לי מושג אם זו אמת .אולי נוסף להעדר תיאבון גם מה שהיא כן אוכלת לא נספג.אדבר עם דיאטנית ,זהו דבר שטרם ניסיתי,כי החלטתי לתת מהכל בלי חשבון של מותר ואסור.אבל הפה קפוץ ומסרב בתוקף. אז שוב תודה לכם על תשומת הלב והנתינה הגדולה שלכם.היה נעים לחזור מביקור ארוך ומדכא(היא לא יודעת מי אנחנו בכלל)ולמצוא כל כך הרבה תגובות פיסיקושה

 

[יענקלה מגבעתיים]

את מטפלת יופי בדיוק כמו שאנחנו ממליצים

אבל האם יש לך סיבה לא להאמין למטפלת? לפי דעתי את צריכה להסביר ולהבהיר לה שאת מצפה לדיווח אמיתי ולא למריחות. אשר כמובן לסכם שבנוכחות אמא היא מעודדת ע"י דיווח חיובי אבל צריך להיות ביניכן סימן מוסכם לדעת אם זה אמיתי.

 

[pisikusha]

יכול להיות שאני חשדנית

אבל אני רואה כיצד היא אוכלת או ליתר דיוק כמעט ולא אוכלת כשאנחנו איתה אז מדוע שתאכל יותר כשהיא רק עם המטפלת.החשדנות היא כתוצאה ממספר פעמים שתפסתי אותה בשקרים קטנים.למשל כשאמא היתה באישפוז והיה צורך להאכיל אותה המטפלת אמרה שהיא שם בעוד משפחות של חולים אחרים בחדר דיווחו שהיא לא היתה והאחיות במחלקה האכילו.זה קרה מספר פעמים והערנו לה על כך.מאחר והיינו הרבה שעות בבית החולים אז סמכנו בעיקר על עצמנו.בגדול היא בסדר ועד כמה היא מורחת אותנו רק אלוהים יודע.אומרת שתצא ב 10 ביום החופש שלה ואנחנו מגיעים להחליף אותה ,מקדימים קצת ומגיעים ב- 9 ועשרים, והיא כבר איננה.זה מעצבן נורא.אבל אני נזהרת מלהוציא עליה עצבים כי המצב של האם ממילא מאוד מתסכל אותנו אז נזהרים שלא להשליך על המטפלתיותר מידי את תסכולנו.

 

[רון ו]

את בסדר גמור

נתחיל מכך שמטפלת לא מודאגת ואיכפתית כמוך לכן צריך להסביר לה בדיוק מה הדרישות בלי לפרוק תיסכול אבל בנחרצות. המטפלת הראשונה של אמא גם ניסתה למרוח מיד בהתחלה וטענה שאמא אכלה. היה לי קל מאוד למצוא שהאוכל במקרר נשאר בדיוק באותה כמות אז הבהרתי לה שאם אמא לא אכלה זאת לא אשמה שלה וחשוב לי לדעת זאת. חשוב להעיר ולהסביר לה מדי פעם מה היא אמורה לעשות, בצורה יפה ומנומקת.

 

[יענקלה מגבעתיים]

מטפלת מהיימנה

אם המטפלת של אשתי לא היתה מהיימנה בעיני, הייתי מתחיל לחשוב על אפשרות להחלפתה. לא הייתי מזדרז אבל אם יתווסף לזה משהו נוסף, לא יהיה טעם לדבר איתה, כי כבר דברת, אלא להתקשר ללשכת כ"א או למצוא לבד מטפלת אחרת.

 

[יענקלה מגבעתיים]

לא ראיתי תשובת רון

מאחר שהמטפלת הנוכחית והקודמת של אשתי, שתיהן מהיימנות מאד, אין לי נסיון אישי ולרון יש, לכן תנסי קודם לפעול כדבריו.

 

[שריוש2]

מסכימה עם יענקלה ועם רון

מהיימנות זו אחד הדברים החשובים במטפלת. תסבירי לה בנימוס, כדברי רון, את חשיבות אמירת האמת, ואת המוטל עליה לעשות, במדיוק עד שתבין. אני כמו יענקהלה הייתי בהחלט חושבת על החלפתה, אבל קודם כל לפני כן מדברת איתה ומבהירה את העניינים, ועוקבת איך הלאה. למשל לגבי שעת עזיבתה (ביום החופשי) הייתי מגיעה מוקדם יותר ורואה אם היא נמצאת או שכבר הלכה (מוקדם = שעה שעה וחצי קודם לא כמה דק') כמו שעשיתם, ורואה האם היא ממשיכה לשקר או לא. גם אם זה היום שקרים קטנים, מחר זה יכול להיות שקר גדול יותר.. וזה טוב מאוד שאת חשדנית. צריך לשים לב, ולהיות מודעים לכל דבר כי קרו (ועדיין קורים) דברים מעולם - מטפלות שמנצלות מצבים שונים לטובתן. אצלנו, לפי דעתי, לא היינו חשדינים כ"כ עם המטפלות הראשונה והשנייה (היינו יותר מדי טובי ורחבי לב) ומשם צצו הבעיות, עד שלבסוף העמדנו דברים על מקומם והחלפנו מטפלת (כי כבר לא נותרה שום ברירה).

 

[שריוש2]

מסכימה עם יענקהלה

מהיימנות זו אחד הדברים החשובים במטפלת. תסבירי לה בנימוס, כדברי רון, את חשיבות אמירת האמת, ואת המוטל עליה לעשות, במדיוק עד שתבין. אני כמו יענקהלה הייתי בהחלט חושבת על החלפתה, אבל קודם כל לפני כן מדברת איתה ומבהירה את העניינים, ועוקבת איך הלאה. למשל לגבי שעת עזיבתה (ביום החופשי) הייתי מגיעה מוקדם יותר ורואה אם היא נמצאת או שכבר הלכה (מוקדם = שעה שעה וחצי קודם לא כמה דק') כמו שעשיתם, ורואה האם היא ממשיכה לשקר או לא. גם אם זה היום שקרים קטנים, מחר זה יכול להיות שקר גדול יותר.. וזה טוב מאוד שאת חשדנית. צריך לשים לב, ולהיות מודעים לכל דבר כי קרו (ועדיין קורים) דברים מעולם - מטפלות שמנצלות מצבים שונים לטובתן. אצלנו, לפי דעתי, לא היינו חשדינים כ"כ עם המטפלות הראשונה והשנייה (היינו יותר מדי טובי ורחבי לב) ומשם צצו הבעיות, עד שלבסוף העמדנו דברים על מקומם והחלפנו מטפלת (כי כבר לא נותרה שום ברירה).

 

[יענקלה מגבעתיים]

שריוש כבר אמרתי לך שאת חמודה? (כן)

 

[בת גלימית]

את לא חשדנית...

את בסדר גמור, לדעתי, עם כל האמון והבטחה שלי במטפל, לדעתי טוב אוד, עושה את עבודתו נאמנה, ואפילו יותר, מיוזמתו, אני לא מפסיקה לבדוק, החל מהיום הראשון, עם ברחצה, באוכל בכל דבר, אפילו בהתחלה שהלכו לטייל, עשיתי עצמי מטיילת בטיילת עם הבת ורואה מרחוק מה קורה, לשמחתי לא הצלחתי למצוא שום דבר, היה לי חשד לגבי המקלחת,אז נכנסתי כמה פעמים למקלחת לראות מה קורה, כאילו להביא /לקחת משהו.. לא בצורה של בדיקה אלא כדרך אגב, ועם משהו לא מוצא חן בעיני אני אומרת את זה עם חיוך, בצורה נעימה ומקווה שלא אצטרך להגיד פעמיים, בנתיים עוד לא קרה לי, אומנם הניסיון קצר, עכשיו רק חודשיים, אבל צריך להיות עם היד על הדופק מהתחלה... ההערות לא צריכות להיות מלוות בתסכולים אלא בצורה קורקטית וענינית, גם עם מאוד כועסים. הכעס לא יביא שום דבר טוב.

 

[יענקלה מגבעתיים]

ניצה את יכולה להרשות לעצמך להיות רילקס

יש לו רקע גם אצל מירה. צריך להגיע רגע שבו בוטחים לגמרי במטפל/ת אלא אם בלי בדיקה מרגישים בהזנחה וכד'. ברגע שתסמכי עליו לגמרי, תשדרגי את איכות החיים שלך עצמך.