שאלה בנושא "איזון" כמויות חלב.
יש לי שאלה של מתחילות....
הקטנים (בני 10 שבועות) התחילו בימים האחרונים לעשות לנו קצת נחת ולישון בלילה 6 שעות ברצף (טפו טפו שרק ימשיכו ככה!!!!
). ז"א שהם בעצם "מדלגים" על ארוחה אחת במהלך הלילה.
אבל- למרות השמחה הגדולה, אני כרגע לא באמת יכולה להינות מההתקדמות כי אני נשארת ערה/ שמה לעצמי שעון להתעורר כעבור 3 שעות, כדי לשאוב כמובן ולא "לאבד" את החלב שמצטבר בגוף עבור ההאכלה הזו (בחלב השאוב אני משתמשת למחרת כדי לעשות להם השלמות כי אין לי מספיק עדיין).
אחותי אומרת שאין צורך לעשות זאת כי ברגע שמדלגים על ארוחה אחת ויש יותר ביקוש בארוחות אחרות הגוף למעשה "מתאזן" ומייצר יותר חלב עבור הארוחות האחרות (שזה בדיוק מה שאני רוצה שיקרה...) אבל משום מה קשה לי להאמין בזה וקשה לי להאמין שהגוף שלי יהיה כ"כ חכם... ולכן אני עדיין קמה לשאוב ובעצם לא מצליחה ליהנות מהנס הזה של הימים האחרונים.
זה נשמע לי הגיוני מה שהיא אומרת, מה גם שברור לי שלישון 6 ששעות ברצף ייעשה גם מאוד טוב לתפוקת החלב שלי, אבל עדיין- מרגיש לי כאילו אני "מוותרת" על 100CC שאני יכולה לשאוב לטובת משהו שלא ברור לי אם יקרה בכלל. וקשה לי לוותר מבלי שאהיה בטוחה שהחלב הזה "יחזור" אלי (ואליהם) איכשהוא. להזכירכן, אני ממש לא שופעת חלב ונלחמת על כל טיפה של חלב אם שאני מצליחה לתת להם.
אז מה אתן אומרות מנסיונכן? האם כשהילדים "דילגו" על ארוחות מצאתן עצמכן עם יותר חלב לארוחות הבאות או שהחלב פשוט פחת ו "התמסמס" עם הזמן?
מה כדאי? להמשיך לשאוב? להפסיק וללכת לישון? (נחשו מה אני מעדיפה...)
תודה!
יש לי שאלה של מתחילות....
הקטנים (בני 10 שבועות) התחילו בימים האחרונים לעשות לנו קצת נחת ולישון בלילה 6 שעות ברצף (טפו טפו שרק ימשיכו ככה!!!!
אבל- למרות השמחה הגדולה, אני כרגע לא באמת יכולה להינות מההתקדמות כי אני נשארת ערה/ שמה לעצמי שעון להתעורר כעבור 3 שעות, כדי לשאוב כמובן ולא "לאבד" את החלב שמצטבר בגוף עבור ההאכלה הזו (בחלב השאוב אני משתמשת למחרת כדי לעשות להם השלמות כי אין לי מספיק עדיין).
אחותי אומרת שאין צורך לעשות זאת כי ברגע שמדלגים על ארוחה אחת ויש יותר ביקוש בארוחות אחרות הגוף למעשה "מתאזן" ומייצר יותר חלב עבור הארוחות האחרות (שזה בדיוק מה שאני רוצה שיקרה...) אבל משום מה קשה לי להאמין בזה וקשה לי להאמין שהגוף שלי יהיה כ"כ חכם... ולכן אני עדיין קמה לשאוב ובעצם לא מצליחה ליהנות מהנס הזה של הימים האחרונים.
זה נשמע לי הגיוני מה שהיא אומרת, מה גם שברור לי שלישון 6 ששעות ברצף ייעשה גם מאוד טוב לתפוקת החלב שלי, אבל עדיין- מרגיש לי כאילו אני "מוותרת" על 100CC שאני יכולה לשאוב לטובת משהו שלא ברור לי אם יקרה בכלל. וקשה לי לוותר מבלי שאהיה בטוחה שהחלב הזה "יחזור" אלי (ואליהם) איכשהוא. להזכירכן, אני ממש לא שופעת חלב ונלחמת על כל טיפה של חלב אם שאני מצליחה לתת להם.
אז מה אתן אומרות מנסיונכן? האם כשהילדים "דילגו" על ארוחות מצאתן עצמכן עם יותר חלב לארוחות הבאות או שהחלב פשוט פחת ו "התמסמס" עם הזמן?
מה כדאי? להמשיך לשאוב? להפסיק וללכת לישון? (נחשו מה אני מעדיפה...)
תודה!
