שאלה . אשפה של חיצים. אשפה זבל. מה הקשר? צ'י

Assiduous

New member
מדובר בהומונים

מתוך מילון ספיר:
הומונים:
1. מילה הזהה בכתיב ובאופן הגייתה למילה אחרת, אך שונה ממנה במובנה, לדוגמה: אוּלָם (חדר גדול) ואוּלָם (אבל), גיל (כרונולוגי) וגיל (שִׂמחה) וכד' (השווה: הומוגרף)

אשפה משמשת במובן של נרתיק לתחמושת או נרתיק לתחמושת:
מתוך המילון הנ"ל:
אשפה:
.[עח] נרתיק לתַחמושֶת: כדורי האקדח מאוחסנים באשפה
2. [תנ] נרתיק לחִצים: וְעֵילָם נשׂא אַשְפָּה (ישעיה כב, 6),הביא בכליותי בני אשפתו ( = חִצים) (איכה ג 13)

למיטב זכרוני, הומונימים, בשונה מפולסימיה (פוליסמים?), הם בעלי מקור אטימולוגי שונה. כל קשר בין שתי המילים הדומות הוא מקרי בלבד.
 
אין קשר, ובהרחבה:

אף שפה אינה חובבת הומונימים, זה מבלבל ומסרבל. אז איך בכל זאת יש מילה אחת לשני מושגים שונים?
אשפה לחיצים היא מונח צבאי שנשאל מאכדית išpatu, ממקור שומרי. בבל ואשור היו מעצמות צבאיות יותר מרשימות מישראל דאז, ולכן הושאלו מהן מונחי צבא רבים.
לצד אשפת החיצים מופיעות במקרא אשפות ואשפתות במובן של ערימת זבל (מאשפות ירים אביון). המקור בשורש שפ"ת (או שפ"ה) שמובנו להניח משהו על האש (לשפות קומקום). מילים קשורות אולי: משפתיים, תופת. האשפות הן ערימות האפר שנותרו במטבח ונשפכו החוצה עם שאר הפסולת.
הכפילות לא הפריעה לאבותינו, מכיוון שהאשפות התקיימו רק ברבים.
כאשר בלשון חכמים נגזרה האשפה ביחיד, אני משער שהמובן הצבאי כבר לא היה בשימוש נרחב, כך ששוב הכפילות לא הפריעה.
 

Assiduous

New member
בלשון חכמים נגזרה האשפה ביחיד?

1) עָ֭לָיו תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה לַ֖הַב חֲנִ֣ית (איוב לט, 23)
2) וְעֵילָם֙ נָשָׂ֣א אַשְׁפָּ֔ה בְּרֶ֥כֶב אָדָ֖ם (ישעיה כב, 6)
&nbsp
אולי לא הבנתי אותך.
 
אכן לא הבנת

כפי שציינתי, במקרא יש שני סוגי אשפות. "אשפות" במובן "זבל" מופיעה רק ברבים; "אשפה" במובן "כלי לחיצים" מופיעה גם ביחיד, כפי שהראית.
 
לא חושב

ההסבר שהבאתי לקוח מקליין (סליחה אם לא ציינתי) ובהחלט מקובל עליי. בתקבולת "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל; מֵאַשְׁפֹּת, יָרִים אֶבְיוֹן", אשפות = עפר, שמתאים יותר לערימת אפר ולאו דווקא ערימת זבל
 
מטרת התקבולת

לחדד ולהדגיש את הרעיון לא לבאר מילים ואכן לעפר ואשפות צד שווה ביחס לביזוי והיותן שפל המדרגה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
למעלה