ציקימינגו 22
New member
שאלה . אשפה של חיצים. אשפה זבל. מה הקשר? צ'י
שאלה . אשפה של חיצים. אשפה זבל. מה הקשר? צ'י
- פותח הנושא ציקימינגו 22
- פורסם בתאריך
מדובר בהומונים
מתוך מילון ספיר:
הומונים:
1. מילה הזהה בכתיב ובאופן הגייתה למילה אחרת, אך שונה ממנה במובנה, לדוגמה: אוּלָם (חדר גדול) ואוּלָם (אבל), גיל (כרונולוגי) וגיל (שִׂמחה) וכד' (השווה: הומוגרף)
אשפה משמשת במובן של נרתיק לתחמושת או נרתיק לתחמושת:
מתוך המילון הנ"ל:
אשפה:
.[עח] נרתיק לתַחמושֶת: כדורי האקדח מאוחסנים באשפה
2. [תנ] נרתיק לחִצים: וְעֵילָם נשׂא אַשְפָּה (ישעיה כב, 6),הביא בכליותי בני אשפתו ( = חִצים) (איכה ג 13)
למיטב זכרוני, הומונימים, בשונה מפולסימיה (פוליסמים?), הם בעלי מקור אטימולוגי שונה. כל קשר בין שתי המילים הדומות הוא מקרי בלבד.
מתוך מילון ספיר:
הומונים:
1. מילה הזהה בכתיב ובאופן הגייתה למילה אחרת, אך שונה ממנה במובנה, לדוגמה: אוּלָם (חדר גדול) ואוּלָם (אבל), גיל (כרונולוגי) וגיל (שִׂמחה) וכד' (השווה: הומוגרף)
אשפה משמשת במובן של נרתיק לתחמושת או נרתיק לתחמושת:
מתוך המילון הנ"ל:
אשפה:
.[עח] נרתיק לתַחמושֶת: כדורי האקדח מאוחסנים באשפה
2. [תנ] נרתיק לחִצים: וְעֵילָם נשׂא אַשְפָּה (ישעיה כב, 6),הביא בכליותי בני אשפתו ( = חִצים) (איכה ג 13)
למיטב זכרוני, הומונימים, בשונה מפולסימיה (פוליסמים?), הם בעלי מקור אטימולוגי שונה. כל קשר בין שתי המילים הדומות הוא מקרי בלבד.
הדיוט גמור
New member
אין קשר, ובהרחבה:
אף שפה אינה חובבת הומונימים, זה מבלבל ומסרבל. אז איך בכל זאת יש מילה אחת לשני מושגים שונים?
אשפה לחיצים היא מונח צבאי שנשאל מאכדית išpatu, ממקור שומרי. בבל ואשור היו מעצמות צבאיות יותר מרשימות מישראל דאז, ולכן הושאלו מהן מונחי צבא רבים.
לצד אשפת החיצים מופיעות במקרא אשפות ואשפתות במובן של ערימת זבל (מאשפות ירים אביון). המקור בשורש שפ"ת (או שפ"ה) שמובנו להניח משהו על האש (לשפות קומקום). מילים קשורות אולי: משפתיים, תופת. האשפות הן ערימות האפר שנותרו במטבח ונשפכו החוצה עם שאר הפסולת.
הכפילות לא הפריעה לאבותינו, מכיוון שהאשפות התקיימו רק ברבים.
כאשר בלשון חכמים נגזרה האשפה ביחיד, אני משער שהמובן הצבאי כבר לא היה בשימוש נרחב, כך ששוב הכפילות לא הפריעה.
אף שפה אינה חובבת הומונימים, זה מבלבל ומסרבל. אז איך בכל זאת יש מילה אחת לשני מושגים שונים?
אשפה לחיצים היא מונח צבאי שנשאל מאכדית išpatu, ממקור שומרי. בבל ואשור היו מעצמות צבאיות יותר מרשימות מישראל דאז, ולכן הושאלו מהן מונחי צבא רבים.
לצד אשפת החיצים מופיעות במקרא אשפות ואשפתות במובן של ערימת זבל (מאשפות ירים אביון). המקור בשורש שפ"ת (או שפ"ה) שמובנו להניח משהו על האש (לשפות קומקום). מילים קשורות אולי: משפתיים, תופת. האשפות הן ערימות האפר שנותרו במטבח ונשפכו החוצה עם שאר הפסולת.
הכפילות לא הפריעה לאבותינו, מכיוון שהאשפות התקיימו רק ברבים.
כאשר בלשון חכמים נגזרה האשפה ביחיד, אני משער שהמובן הצבאי כבר לא היה בשימוש נרחב, כך ששוב הכפילות לא הפריעה.
הדיוט גמור
New member
אכן לא הבנת
כפי שציינתי, במקרא יש שני סוגי אשפות. "אשפות" במובן "זבל" מופיעה רק ברבים; "אשפה" במובן "כלי לחיצים" מופיעה גם ביחיד, כפי שהראית.
כפי שציינתי, במקרא יש שני סוגי אשפות. "אשפות" במובן "זבל" מופיעה רק ברבים; "אשפה" במובן "כלי לחיצים" מופיעה גם ביחיד, כפי שהראית.
אבל השם שרציתי תפו
New member
לענ"ד אשפה=זבל משורש שפ"פ
דהיינו מקום נמוך ובהשאלה זבל.
דהיינו מקום נמוך ובהשאלה זבל.
אבל השם שרציתי תפו
New member
אגב זבל קרוב לסבל הרים/ נשא ומכאן כיבד
לשון סגי נהור
לשון סגי נהור
הדיוט גמור
New member
לא חושב
ההסבר שהבאתי לקוח מקליין (סליחה אם לא ציינתי) ובהחלט מקובל עליי. בתקבולת "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל; מֵאַשְׁפֹּת, יָרִים אֶבְיוֹן", אשפות = עפר, שמתאים יותר לערימת אפר ולאו דווקא ערימת זבל
ההסבר שהבאתי לקוח מקליין (סליחה אם לא ציינתי) ובהחלט מקובל עליי. בתקבולת "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל; מֵאַשְׁפֹּת, יָרִים אֶבְיוֹן", אשפות = עפר, שמתאים יותר לערימת אפר ולאו דווקא ערימת זבל
אבל השם שרציתי תפו
New member
מטרת התקבולת
לחדד ולהדגיש את הרעיון לא לבאר מילים ואכן לעפר ואשפות צד שווה ביחס לביזוי והיותן שפל המדרגה.
 
 
 
 
לחדד ולהדגיש את הרעיון לא לבאר מילים ואכן לעפר ואשפות צד שווה ביחס לביזוי והיותן שפל המדרגה.
 
 
 
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.