גמישות, גמישות. מה לעשות, נו.
לא יודע מתי מסתובב האגרוף. המרפק של אותה יד נשאר למטה כל הזמן. גם ברגע הפגיעה. מרפק למטה ז"א, אם תכופף את המרפק האגרוף יעלה לכוון התקרה. לא באיזשהו אלכסון. למען האמת, אם האגרוף מסתובב כבר בתחילת יציאת היד, יש סכנה שהמרפק לא ישאר "למטה". יותר מזה. יש סכנה שהכתף הרלוונטית תתרומם(יופעלו שרירי הצוואר, ירפו שרירי השכמות), והיד תכה ללא "חיבור" אל שאר הגוף. ואת החיבור הזה אנחנו מחפשים בנרות, ניי? כמובן, מצב אידאלי כמו שכתבת: הזרת והאגודל באותו גובה. תוסיף לזה: המרפק "למטה", הכתפיים "למטה". אני לא מספיק גמיש ע"מ להצליח להגיע למצב הזה, ומוותר על משהו. על מה? על האגרוף. אצלי הוא קצת אלכסוני. על הכתפיים והמרפק אין פשרות. ניסיתי להיות ברור, ואני מאד מקווה שהצלחתי. חוץ מזה: יש כאלה שאף פעם לא היו ילדים, ויש כאלה שלא יהיו מבוגרים. נכון, נכון. יש כאלה שהיו ילדים ואח"כ הפכו למבוגרים. מסכנים, מה לעשות.
